שאלות ותשובות

אני מרגיש שאני "לוּזֶר", I'm a loser, אני לא האדם שהייתי רוצה להיות. אני מסכן. אני לא מסתדר עם אשתי, אני לא נהנה בעבודה והרכב שלי יצא מכלל שימוש. אין ערך לחיי. יש בתורה פתרון לזה?

הייתי רוצה לדעת למה יש לי רצון חזק לפורנו אפילו אחרי התקופות נקיות שלי, ואיך אני יכול לתקן את האישיות שלי כך שבאופן טבעי לא ארצה פורנו.

קיבלתי המלצות דרך האתר ובהתכתבות עם חברים בפורום שאני חייב ללכת לקבוצות, ופה הבעיה הגדולה אצלי: אני מבין ומודה לזה שאני לא מסוגל להתמודד לבד מול התאווה הגרועה הזו אבל אני עוד יותר מפחד ורועד להיחשף לאחרים.

כולנו הגענו לכאן על מנת להפסיק את הנפילות שלנו, ובחסד אלוקים - לגמרי לא מובן מאליו - רבים מאיתנו אכן מצאו דרך ותכנית להחלמה. חלק מאיתנו נקיים מאז שהגענו לתכנית, אחרים קמו ונפלו עד שהצליחו "לתפוס דרך", וחלק אחר עדיין מגשש את דרכו בעולם ההחלמה. כולנו משתמשים במושג "נקי" כדי לתאר מצב רצוי מבחינתנו, אך מה נחשב להיות "נקי"?

לאחרונה הייתה לי מעידה די מפחידה, ממש כמעט נפלתי. אסירות תודה אבא אוהב עצר אותי לפני כן ועזר לי לוותר על התאווה רק לאותה שעה. הספונסר שלי אמר לי שאני צריך לחזור לצעד ראשון ולהבין מה אני מחפש שם? מה אני מחפש בתאווה?

עבורי יום שאני רוצה דת ויהדות אני נכנס לכעסים על אלוקים ועל חינוך פנאטי שקיבלתי, וקשה לי להתקדם בהחלמה שלי וככה זה בכל שבת או חג מוציא אותי מהמסלול. ימים שאני מתבודד ולא הולך לבית כנסת עובד מפרנס משתדל להיות אבא ובעל טוב עובד צעדים אני נרגע ומתקדם.

מבחינה עקרונית אין שום סתירה בין התכנית לבין טיפול תרופתי. הספר הגדול - ספר הבסיס של התכנית - מתייחס במפורש לכך ומסביר שאלוקים נתן לעולם שלנו רופאים ואני מקצוע טובים ואנחנו יכולים וצריכים להיעזר בהם כאשר אנחנו יכולים. אין הבדל בין טיפול אצל פסיכולוג או כל מטפל לבין טיפול תרופתי, גם אלו וגם אלו יכולים לעזור לנו לעשות את התכנית.

עכשיו אני נקי כבר כמעט חודש. עם מעידות. והדיסוננס הזה קשה לי. אני מתגעגע לנעים הזה, לעונג, להפגת הבדידות שיש בשיחה אירוטית אנושית ומכבדת. והרי אפילו כשכל אלה ישנם קשה להיות רווק, קשה בלי מגע וחום וחיבור וסיפוק, אז איך בלי כבשת הרש הזו?

אני לא מפסיק ליפול וחשבתי שאולי הפיתרון שלי יהיה בכך שאתנתק לחלוטין מהאינטרנט. מה דעתכם?

התחלתי להתקדם, עשיתי קצת טלפונים וחשבתי שאני בכיוון הנכון. שרדתי 18 יום נקי, יום וחצי של מלחמות ונפילות ומעידות וטלפונים לחברים ו... אני כאן, שפל ומושפל, עצוב ומדוכא, רע לי, מר לי.