אלול - לרעוד מהתרגשות

אני יושב כותב ובוכה... אלול בעיצומו. כבר כמה פעמים שאני נרעד ונרגש. מין תחושה של התרגשות לקראת הימים הנוראים. העינים מוצפות דמעות של רגש וקרבה לאבא אוהב.

אני לא מפחד מאלול. אני מתרגש ממנו. ובעיקר מהנס שלו. הנה לפני 4 שנים בראש חודש אלול אחרי שתקעו בשופר, הכנסתי את הבן שלי לכיתה א' ולחצתי את היד של המלמד שלו ואיחלתי להם בהצלחה ו... הלכתי להשתמש... אני זוכר שממש שנאתי את עצמי. החלטתי שאני יתרום כסף לצדקה אבל זה לא עזר... לא דיבר אלי לא שופר ולא דגים שרועדים, פשוט הזרקתי חומר וסבלתי.

והיום זה יכול להתנגן אחרת. תאווה לא צריכה להיות אופצייה בשבילי. מרגיש ממש את הקרבה של אבא אוהב. מרגיש שיש לי על מי להישען. ואני מאוד מרוגש מזה. השנה זכיתי להכניס את בני הקטן לכיתה א' נישקתי אותו במצח, חיבקתי אותו וביקשתי מאבא אוהב שיחבק אותי גם ולהמשיך "לחיות".

"זכרינו לחיים מלך חפץ בחיים".

אור בקצה המנהרה

ט"ו אלול תשע"ח

סוף סוף הגעתי הביתה

סוף סוף אחרי שנים של סבל הגעתי לשמור עיניך ומצאתי כאן פיתרון. ההרגשה היא שחרור עצום, כאילו תמיד ידעתי בלב שאני צריך ללכת לשם. אבל כל הזמן הכחשתי את זה. הרגשה כאלו חזרתי הביתה, כאילו תמיד חיכו לי וידעו שאני יגיע, וזה רק עניין של זמן.

אני מרגיש, כמו לצאת מהכלוב שבניתי לעצמי, ואז לגלות שמחוץ לכלוב יש עולם שלם, חי שמח נושם. עולם שתמיד פחדתי ממנו.

מרגיש שאבא שבשמים לא שכח אותי, ושלח אלי מלאכים טובים. שהגעתי למצב של יאוש, שכבר ניסיתי הכל, שנלחמתי עד טיפת הדם האחרונה, ואז הישועה מגיע ממקום לא צפוי.

אני מאמין שכל המלחמות עד עכשיו לא היו לשוא, יכול להיות שהשכר עליהם, זה היה ההבנה שבכלל הדרך לא להלחם, אלא להתחבר לחברים אחרים שביחד יעזרו לי לצאת החוצה.

יאיר

י"ח אב תשע"ח

90 ימים של שפיות

היום בבוקר משום סיבה שנראית לעין התעוררתי בשעה 04:30 בבוקר וכמה שניסית לחזור לישון לא הצלחתי.

בכמה שבועות האחרונים כול בוקר אני מתעורר עם צונאמי של רגשות ותחושות שהם בעצם הרגשות שהשימוש והתאווה חסמו ממני בזמן השימוש ומנעו ממני להשלים תהליכים רגשיים בצורה נורמאלית ועכשיו בלי השימוש אני בעצם חווה אותם בלי בריחה. היום הרגשות הללו נעלמו ממני.

בערך בשעה שמונה, כשעשיתי את השיתוף בוקר שלי עם חבר נזכרתי שאני נקי 90 יום. מבחינה טקטית 90 יום זה רק מספר ועוד יום נוסף בטבלה שבאתר שמור עיניך, אבל בפנימיות העניינים אני מרגיש בנאדם לגמרי אחר לעומת מה שהייתי לפני 90 יום.

פיגמי אופי כמו טינות, ריכוז עצמי, רצון לשלוט בדברים שמעבר לשליטתי, חוסר התמדה בדברים קטנים וקושי לקבל דברים נמצאים תחת שליטה ואני היום מודע לעובדה שברגע שאני עושה אותם התאווה מופיעה בכל עוצמתה ומשאירה אותי חסר אונים.

היום אני מתעסק רק עם היום ובעזרת שיתופים עם חברים כול יום, יומן יומי ופעולות נוספות, אני מרגיש ומתנהג כמו בנאדם חדש.

כמו אתמול גם היום אני רוצה להישאר נקי רק היום.

מוישי

א' אב תשע"ח

180 יום נפלאים

כן, אני לא מאמין שאני כותב את זה - אבל אני נקי חצי שנה. חצי שנה בלי אוננות, בלי פורנו, וכמעט בלי פנטזיות חולניות...

התודעתי לאתר הנפלא הזה לפני כמעט שנה, במצב של יאוש מוחלט. הייתי משוכנע במאה אחוז שהאוננות תשאר בת לוויתי הנאמנה לכל החיים.

בכל זאת משהו כאן תפס אותי, איזה משב מרענן של תקוה. הייתי קופץ לביקורים קצרים במשך כמה חדשים, עד שהחלטתי לנסות להפסיק לתשעים יום, נראה אולי יש בזה משהו. זה כמובן לא הלך. ברור שצריך שינוי גישה כלשהו.

אחר כך התחלתי לשתף בפורום, להתחבר לכל החברים המדהימים בראשות סוד הכניעה היקר, ולאט לאט העסק התחיל לזוז. הבנתי שהתאוה עבורי היא הרבה פעמים גם מפלט רגשי, כדור הרגעה, סם...

השיתוף נתן לי המון כח. ההוצאה לאור של הסוד הנורא שאכל אותי מבפנים 12 שנה, היתה כל כך משחררת...

אבל יותר מזה, הדבר הכי חשוב שלמדתי היה שאני יכול להתגבר! למדתי שהבעיה היא הגישה שלי. פתאום תפסתי שהסיבה שאני לא יכול לנצח היא שאני בטוח שאני לא יוכל לנצח. לקח לי כמה חדשים אבל בסוף הפנמתי שאני כן יכול לנצח, שאפי' אם יש התקפה של תאוה לא חייבים לממש אותה, מחכים וזה עובר...

לא יאומן, אבל זה עבד! וזה עדיין עובד - 180 יום.

אז תודה רבה לכל החברים היקרים שהיו עבורי השער אל מחוץ לעולם התאוה הארור. וכמובן, למיסדי האתר הנפלא הזה, שאת שארית חיי השפויים (אני מקוה...) אני חייב להם.

בדרך החוצה

ד' כסלו תשע"ח

חשיפה עצמית

במסגרת עיסוקי אני עושה קורס של טיפול קבוצתי והיום נושא השיעור היה "חשיפה עצמית". במסגרת השיעור התקיימה פעילות קבוצתית הקשורה לנושא הנ"ל, במהלך הפעילות כל משתתף חשף סיפור אישי על יציאה מחושך לאור. לאחר התלבטיות מרובות החלטתי לחשוף בפניהם את היותי מכור מספר שנים לא מבוטל, את הדרך שעברתי עד שמצאתי את "שמור עיניך" והכי חשוב, שאני נקי כבר חודש ימים. בשלב זה הרגשתי, שאם אני אחשוף בפניהם את ה"סם" הספציפי אני אתפרק לגמרי.

חשוב לציין, שאף אחד מסביבי לא יודע עלי דבר זה ואפילו לא חושד. את ההרגשה העילאית של חשיפה זו אי אפשר לתאר במילים. הרגשתי שעשיתי צעד ענק לכיוון ההחלמה שאני כה מייחל לה.

כל פעם שאני קצת מדוכדך מכל דבר שהוא במהלך החיים, כגון, בעיות בעבודה, משפחה וכל דבר אחר, אני מעלה על נס את היותי נקי כבר חודש ימים וזה כבר משנה לי את התחושה מקצה לקצה. אני לא מצליח להיזכר בתקופה כה ארוכה של נקיות.

משה 02

י"ח כסלו תשע"ח

תודה לאלוקים על חיים חדשים

תודה למקום שבזכותו השתחררתי, שבזכותו אני חי חיים אחרים עכשיו. יותר טובים,יותר שלווים,יותר אוהבים,יותר מחוברים לעצמי.

כיום אני נשוי באושר כבר יותר משנתיים, ויש לי ילד אחד מתוק במיוחד. כמה התקופה שהייתי כאן רחוקה ממני, שנות אור. הרבה אור נשפך עליי מהתקופה החשוכה ההיא, הרוב המוחלט בזכות אבא שבשמים וגם טיפה בזכותי...

פתאום נזכרתי במחשבות מאז. בתחושות הקשות שלי מול עצמי, בשנאה העצמית היוקדת ולא מרפה לרגע. בחוסר קבלה עצמית, במבט ביקורתי על המציאות ובעיקר על עצמי, בחוסר שקט הפנימי שבוער ולא מניח ורק גורר אותך למטה למטה עד התחתית (יותר נכון עד האין-תחתית...).

אהובים שלי, חברים שלי, תדעו כולם, יש דרך החוצה. אם רק תרפו ותראו איך ה' מנהל את העולם, איך הוא דואג שיהיה לכם טוב בדיוק ברגע הנכון, ולא תפחדו ללכת בשביל שהוא מתווה לכם למרות שזה נראה לפעמים כאילו קופצים לבריכה בלי מים... יש לכולנו תהליך ארוך לעבור, תהליך שנקרא החיים, ובאמת זה התהליך הכי מדהים ויפה, רק צריך לתת לו הזדמנות ולא לפחד להיות מי שאנחנו באמת. האנשים הענקיים שנועדנו להיות.

רוצה טוב

ב' אייר תשע"ח

נס של שנה

אני לא בטוח אם אני חולם או שזה אמיתי. אבל לפי החישוב שלי אני נקי נכון להיום חצי שנה.

לפני חצי שנה פלוס לא האמנתי שאני מסוגל להפסיק לתקופה של יותר מכמה ימים. אמנם ראיתי חברים שבאו ממקום יותר גרוע כביכול ממני ועלו על דרך. אבל משהו בי לא יכל להאמין שהמחשבה ש'גורלי נקשר עם התאווה' לא נכונה, ולכן הייתי בטוח שעלי זה לא יעבוד.

מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי את חיותי בחמלה ואהבה רבה. קירבתני אליך ולימדת אותי להכירך.

אנא ממך אבא יקר, עוד יום אחד נקי, מחובר ומפוכח.

מתחרט

י' חשון תשע"ח