לגבי הלחץ בעבודה, יש לחץ בריא ויש לחץ לא בריא. אני חושב שהלחץ ברוב הפעמים הוא בריא עבורי.. ומתי שהוא לא זה רק בגלל שאני לא יודע להתנהל כמו שצריך ולוקח הכל על הכתפיים שלי ודואג ומפחד מדברים שעליי למסור לקב"ה...
אבל באופן כללי אני מאוד אוהב לחץ בעבודה זה אחד הדברים שעוזרים לי הכי הרבה לא להגיע לתאווה.


היום ה-1 למפוכחות.

ספירה משנית 390 ימים נקיון לפי הגדרת SA.

השקט שאחרי הסערה.

אסירות תודה ענקית לאלוקים על יום נקי ומפוכח לחלוטין.
היו כמה נסיונות (תמיד יש..) ובאסירות תודה שהשם זיכה אותי לוותר. ושלא פעלתי על זה.

עסקתי היום היטב בעבודה, התקדמתי במשימה עד שסיימתי אותה ועוד הספקתי לקינוח לפתור עוד בעיה צדדית שצצה במהלך היום.

הייתי מחובר עשיתי טלפונים. לקינוח הייתי בקבוצה בלילה.

אתמול בלילה התפללתי לאלוקים שמחר אני רוצה לזכות להתפלל מנחה במניין ואסירות תודה שזכיתי לזה היום.

הצער היחידי שיש לי שלא מצאתי את הזמן לכתוב היום... למרות שהיה זמן בשפע.

סה"כ יום רגוע ושקט. הלוואי שגם מחר יהיה כזה. רק להיום.

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך.


אז נכון להיום (ב-24 שעות האחרונות) :

פעולות: כתיבה בפורום. שיחה עם הספונסר. 9 שיחות טלפון עם חברי תכנית. קבוצה טלפונית. קבוצה חיה.
מספר מעידות: 0
קושי: 0

היום ה-2 למפוכחות.

ספירה משנית 391 נקיות לפי הגדרות SA.

אסירות תודה על עוד יום נקי ומפוכח כמעט ללא תאווה כלל.
התעסקתי המון בעבודה, התקדמתי המון במשימה. יצאתי להפסקות לפרקים להתחבר ולשתף כל דבר קטן שעשה דרכו אל הראש שלי. לקינוח סיימתי בקבוצת הבית של רביעי ולאחריה שיעור תורה ותפילת ערבית במניין.
גם היום זכיתי להתפלל מנחה במניין - אסיר תודה על כך. שם לב כמה זה מחבר אותי ועושה לי טוב ורוגע. מתפלל להמשיך בזה.

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך!


אז נכון להיום (ב-24 שעות האחרונות) :

פעולות: כתיבה בפורום. שיחה עם הספונסר. כתיבה יומית. כתיבת צעדי 4. כתיבת צעדים. 4 שיחות טלפון עם חברי תכנית. קבוצה טלפונית. קבוצה חיה.
מספר מעידות: 0
קושי: 0

אוהבים אחי היקר , שמחת אותי!

מתרפא היקר, אני סקרן מאוד לדעת.
מה אתה חושב שהשתנה בימים האחרונים מלבד הגישה שלך? הרי הצורה בה אתה מספר על ההתמודדות בימים האחרונים שונה בתכלית מרק לפני שבוע

מתרפא יקר.
קודם כל אני ממש הצטערתי לשמוע שנמחק לך התגובה על היומן שלי,
ואני מבין שירד לך כל החשק לכתוב לי.
אבל אולי בכל אופן משהו בקיצור נמרץ...
זה מאוד ישמח אותי וייתן לי המון!!!
לגבי הספירה המשנית שלך....
וואלה אני מאוד מאוד מתחבר להודעה של פלימו,
זה נראה שני אנשים!!
איך?!
איך זה ששנה שלמה אני קורא (למפרע וכמעט הכל) את הפוסטים שלך, וכל יום ישנה התמודדות קשה,
יותר מחברתה...
ופתאום...
פתאום כלום.
אני מסתכל למטה...
רמת קושי: 0 ...
מה הפשט??!!
נשגב מבינתי מהו בדיוק(!) המהפך שעית בכדי להגיע לזה.
מחכה ל ( שני...) לתגובה. (ות...)
אוהבים.
הלוחם613.

אוהבים חברים יקרים! אוהבים !

לשאלתכם...
אני לא חושב שבאמת השתנה משהו.. יש ימים כאלה פשוט.. כמו שיש ימים קשים וגרועים יש ימים שזה משתחרר ועוזב..
אין לי אשליה שאני אישאר פה, אבל מי יודע - הלוואי...

כבר היו לי ימים כאלה ותקופות כאלה במהלך השנה הזאת, פשוט עוד לא הייתי כותב כאן רמת קושי ומעידות אז לא ראו את זה אף פעם.. זאת המטרה שאני רושם את זה.. כדי שאוכל לעקוב יום אחד להסתכל אחורה (בעיקר ביום קשה) ולראות שהיו גם ימים ממש קלים ומנותקים מתאווה.

יש לי דברים שיושבים לי על הלב, ומטרידים אותי, אני משתדל להתמקד בפעולות התכנית ולהתמיד בהם.. אני חושב שאני יחסית מתמיד בחודש האחרון, למרות שבשבוע האחרון דיי דשדשתי.. אבל בוא נראה.. אני אמשיך לנסות להתמיד כל יום בפעולות ונראה.. אם אישאר במצב כזה ועם קושי 0 - מה טוב.. כנראה שמצאתי את התרופה האמיתית.

אוהבים ותודה על ההתעניינות !

כל הכבוד אחי ! אתה השראה

לגמרי!!

אוהב אתכם !

אסירות תודה על עוד יום מפוכח ושקט מבחינת התאווה.

היו לי קצת מבטים ודמיונות ופנטזיות כשגיליתי שאני והעובדת החדשה הדתייה הרווקה הצעירה והיפה נמצאים לבד לגמרי במשרד בבוקר.. אבל באמת אסירות תודה ששיתפתי על זה והוצאתי את זה החוצה ולא פעלתי על זה יותר מידי וגם לא נכנסתי לאובססיות שמה...

הראש שלי פעל ב-2 מישורים, במישור המציאותי של לגשת אליה לפטפט לשאול איך הולך לה לפתח סתם סמול טוק אולי להציע לה לשתות כוס תה ביחד סתם בשביל להיות נחמד כי הוא דיי בודדה ומסתגרת בעבודה.. 
ובמישור הפנטזיה ... שבה... טוב.. גבר ואישה לבד במשרד... לא צריך לפרט יותר מידי כדי להבין...

אסירות תודה באמת שקלטתי מהר מאוד שאני שוקע לפנטזיות האלה ועשיתי פעולות של שיתוף וחיבור ותפילה לאלוקים אוהב כדי להשתחרר מזה ולוותר על זה ר להיום.


במהלך נסיון הגמילה שלי זרקתי את הסיגריה האלקטרונית שלי לפח..
קלטתי כמה הייתי מעשן ממנה ברמה קיצונית... הייתי מעשן ממנה במשרד בשירותים באוטו בנהיגה בקטנוע במעלית בכל מקום אפשרי.. ולקינוח הייתי מסיים בסיגריה.. אז זה הוריד לי את כמות הסיגריות למשהו כמו 10-12 ביום, אבל דחפתי ניקוטין בכמויות מטורפות והדבר הזה היה לי כמו מוצץ... פתאום אני מוצא את עצמי בגיל 36 מנסה להתנתק ממוצץ...

אז אני חוזר בעקבות זה לעשן הרבה יותר סיגריות.. ואני מרגיש את זה בריאות.. קשה לי לנשום מרגיש שהכל שרוף.. 

מאוד מאוד רוצה להפסיק ולהיגמל מזה אבל מפחד מה-3 ימי כיפור שאצטרך לעבור כדי להגיע לשם...

אולי אנסה לתפוס איזה חג או שבת כמקפצה... אולי כיפור... ככה הפסקתי בפעם האחרונה שהפסקתי אם אני לא טועה...

בכל מקרה מאוד מנהל אותי המצב הזה שאני סובל ואנוס ומכור לעישון ולא יכול להפסיק.. מתפלל לאלוקים שיעזור לי... רק להיום לשחרר מהפחדים ומהדאגות ולהתפלל אליו שיעזור לי גם להיגמל מההרגל הרע הזה.

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך!

אז נכון להיום (ב-24 שעות האחרונות) :

פעולות: כתיבה בפורום. שיחה עם הספונסר. כתיבת צעדי 4. כתיבה יומית. 7 שיחות טלפון עם חברי תכנית. קבוצה טלפונית.
מספר מעידות: 0
קושי: 0

איזה סיום... איזה ערב...
אסירות תודה ענקית לבורא עולם.. באמת...

הלכתי עם אישתי לנמל ת"א ישבנו במסעדה טונה של פריצות מסביב ואסירות תודה זיכה אותי השם יתברך להוריד את הראש בכניעה אפילו שזה היה כמעט איפה שאני לא שם את העיניים..

היה ערב מאוד מהנה ומחבר עם אישתי ונהנינו מכל רגע ואפילו היא חיבקה אותי קצת אפילו שהיא בנידה והיא בד"כ לא עושה את זה אבל ממש היה לה כיף איתי הערב וגם לי איתה ואני באמת אסיר תודה על כך לבורא עולם...

איפה הייתי שבוע שעבר רק.. בדיוק ביום חמישי שעבר הרגשתי שהעולם נופל עליי והנישואים שלי מתפרקים והיום ההיפך הגמור.. לא הפסקתי לקבל מחמאות ודברי אהבה וחיבה...

אין לי מילים.. 

לקינוח בסוף הערב כשצעדנו לעבר הקטנוע שלי עברו מולינו חבורת בנות כל אחת יותר ערומה מהשנייה והיה לי קושי עצוםםם עצום לא להסתכל ממש מלכות פורנו כל אחת.. עם כל הנתונים והכל... וכשהגענו לקטנוע דיברנו ואז אישתי אמרה לי ראיתי שנלחמת לא להסתכל כל הכבוד לך! וזה ריגש אותי שהיא שמה לב..

זהו מתפלל לעוד יום נקי ומפוכח ובעיקר רק מודה לאלוקים על הכל.

אוהבים.

כיף לקרוא על קצת רוגע ושלווה בחייך שבאמת מגיע לך מתרפא!
גיבור ואדם יקר מאוד;)

אין לי מה להגיד.
חוץ מזה שריגשת אותי (כמעט) עד דמעות...
שבעז"ה תזכה להמשיך ולהתעלות

תודה! איזה כיף לשמוע!

הראש שלי מנסה לפתח תיאוריה (שממש לא בהכרח נכונה) לגבי איך זה שאתה עובר מצבי קיצון כאלה חריפים.
מצד אחד אתה מצליח בחסד אלוקים להינצל מדברים הזויים שקשה מאוד לצאת מהם ולהתייצב על החלמה ומצד שני אתה בכלל מגיע למצבים האלה כל פעם.
אני לא יודע אם המחשבה נכונה אבל אני חושב שאולי מצד אחד אתה כן עושה פעולות החלמה ותוכנית וחיבור לאלוקים בצורה איכותית מושקעת וטובה- ולכן מצליח לצאת מאותם מצבים. אבל, מצד שני אתה נמצא ביום-יום במקומות ומצבים שמאפשרים להרבה פיתויים להגיע אליך בתדירות גבוהה.
כי הינה אני מודה על עצמי שמספר הפיתויים בחסד אלוקים שהוא נותן לי הוא לא כל כך גדול, פעם ב.. שאני נאלץ ללכת לקניון או מקום מסויים שלא בשגרה שלי אז אני נחשף לדברים יותר קיצוניים ובשיגרה שלי אמנם יש פיתויים אבל לא בתדירות כל כך גבוהה ולא ברמה קיצונית (אני חושב) כי סך הכל סדר היום שלי והמקומות שאליהם אני הולך לא אמורים או מכילים הרבה הזדמנויות לתאווה. (כן זה מכיל גם אתרי אינטרנט אליהם אני בוחר להיכנס וברחוב בעיקר זה מהבית לבית כנסת).

סתם זאת תיאוריה שרצה לי בראש וגם לא יודע מה אפשר לעשות עם זה אם יש בכלל, אם בכל זאת אולי יש לך דרך נוחה ונכונה לשנות את השיגרה שלך למצבים שיכילו פחות פיתויים אולי זה רלוונטי אם לא לא יודע (ואני כמובן לא בגישה של להסתגר או לעשות דברים קיצוניים פשוט לעשות את אותם דברים בדרך אחרת)

תודה רבה חברים יקרים! תודה רבה!

אכן.. אני נחשף במהלך היום בעל כורחי לא פעם לתאווה.. אני גר בסביבה קשה יחסית ועובד בסביבה קשה יחסית.. מבחינת תאווה כמובן..
כל יציאה מהבית זה יציאה ישירות לשדה הקרב..

נראה.. יש לנו מחשבה לעבור מכאן ולהחליף מיקום, החלום זה מושב דתי ובית קרקע עם גינה אבל צריך המון סיעתא דשמיא בשביל זה ובעיקר כסף..

אז אני מאוד מסכים עם מה שאתה אומר.. מצד אחד הנסיונות שלי קשים מאוד מצד שני אלוקים עוזר.. ודווקא באיזור שאני גר בו בת"א יש הרבה תורה בתי כנסת ישיבות.. יש פה קהילה חרדית מאוד נרחבת וכמה תלמודי תורה לילדים.. אז אם הם יכולים לגור כאן כנראה שגם אני יכול פשוט צריך לעשות את העבודה של התכנית שתעזור לי להיות אדם נורמלי מן השורה שמוריד את הראש כשצריך ולא מחפש להסתכל.

אוהבים