ברוכים הבאים, אורח

מתחיל את המסע מחדש ומשתף
(0 צופה) 

נושא: מתחיל את המסע מחדש ומשתף 6175 צפיות

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 5 חודשים #135754

  • אלי שומר
  • רצף ניקיון נוכחי: 274 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 314

גידי דברים נפלאים. כל הכבוד לאן שהגעת.
החיים תמיד מורכבים, והקב''ה יעזור לך למצוא את המקום והתפקיד שלך. 

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 4 חודשים, 3 שבועות #135834

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 605

עובר יום דיי מטורף ומבולבל. כל מה שיכל להשתבש השתבש.

קמתי מאוחר פיספסתי את החלק העיקרי של התפילה ובכל זאת הצטרפתי כי לא יכלתי ללכת למניין אחר בגלל שהייתה לי ישיבה מהעבודה.

כמעט מפספס את הישיבה בגלל באג במחשב.

התחלתי יום עבודה, לא מצליח להתרכז ובמקום זה משוטט פה באתר, עוד רגע אתחיל, עד שהגיעה השעה שהספונסי קבע והתקשר.

אחר כך הרגשתי שאני פשוט עייף מאוד אז נחתי, חצי שעה+.

קמתי ל"הפסקת צהוריים" בה תכננתי להסתפר ולהתגלח (מחר מגיע פיזית למשרד וכבר נראה נורא..) אז הלכתי.. נמשך מעבר למה שחשבתי.

נזכרתי שאני צריך לאסוף דואר אז כבר הלכתי עם הרכב לאסוף למרות שקצת חורג מזמן ה"הפסקה".
תוך כדי שאני עכשיו מרגיש את הקושי בתחילת הדרך לעצמאות הכלכלית שלי - אין לי עדיין אשראי (אם הייתי נשאר תלוי באמא שלי היה לי מזמן ועכשיו לוקח להם מלאאא זמן עד שמביאים לי) אז כל פעם נאלץ להלוות מזומן מאבא שלי ולהרגיש יותר את ההוצאות.
בדרך הדלק נגמר ובגלל שאני צריך להגיע מחר פיזית למשרד כבר הלכתי למלא.. אצטרך ללות שוב שיהיה לקנות אוכל מחר.

בדרך חזרה הבולמים של הרכב עושים בעיות - עוד דאגה כלכלית לעצמי בדרך..

מגיע לבית פותח את המשלוח ופעם שנייה- מגן מסך לטלפון, יוצא דפוק עם איזה דפקט שאני לא מבין. אז כבר נהרס והפך ללא שמיש ואני שוב שילמתי לחינם ונשאר עם טלפון בלי מגן במצב בעייתי ולא נוח..

תוך כדי שואלים מהעבודה איך ההתקדמות ואני עונה שעדיין לא התקדמתי הרבה, הייתי צריך לטפל בכמה דברים אבל מקווה שאעשה יותר מאוחר התקדמות טובה יותר.

אולי נתחיל לעבוד? אבל אני כבר מת מרעב ולא אכלתי כלום אז טורף משהו.

עוד ישיבה בדרך אז לפני מבקש ממישהי עזרה במה שנתקעתי, הראש בכלל לא במקום אז בקושי מצליח לשאול או להבין.

הישיבה מתחילה אז ההסבר נקטע, אני לא מבין שום מילה בישיבה.

נגמרת הישיבה ואני שוב עייף ומבולבל, לישון שוב? נשמע מוגזם.. כל אלו שיכלו לעזור לי במה שנתקעתי נראה שכבר התנתקו וסיימו את יום העבודה שלהם ואני עדיין מנסה אולי להבין ולהזיז משהו..

לא במרכז אבל בצד התאווה יושבת לה במהלך כל היום הזה, ביחד עם עוד איזה תחושה של חוסר נעימות/כאב קל באיזור של האיבר והתאווה קצת קורצת שאם הייתי לוקח איזה שימוש ככה בקליל הייתי יכול קצת להשתחרר ולהמשיך בקלות.
מזכיר לעצמי שזאת לא אופציה, זה ממש לא יעזור וזה לא מה שאני בכלל רוצה..

מתפלל להמשיך את הקצת שנשאר מהיום בשפיות ואולי לקדם משהו ואם לא אז לפחות מחר..

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 4 חודשים, 3 שבועות #135835

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 2 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1545

אוהב אותך גידי
מאד מזדהה עם הבלבול גם אני ככה בין הפטיש לסדן
מאחל לך את כל הטוב

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 4 חודשים, 2 שבועות #136164

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 605

שבוע מבורך ושקט.
קצת להתחבר ולהשתחרר אשתדל לשתף בקצרה.

בחסד ה' לא בכוחי נקי בערך חודשיים מפעולות חיפוש תאווה, 319 ימים מצריכת תאווה, 372 מאוננות, שנה ו10+ מצריכת פרונ' מפורשת**.

החלטתי לאפס את הספירה של מפוקחות מול מדיה והיום נקיי שם יום אחד, עדיין מחפש את הדרך להתייצב שם- מה שקרה שהרגשתי כבר משומש מ"אדים", הרבה דברים בזווית העיין פרסומות וטריגרים שניסיתי להתעלם יחד מצטברים ונותנים תחושה כאילו כבר צרכתי ובגלל שוטטות מיותרת אני לא מרגיש מפוקח שם, זה קורה גם באתרים ומקורות שאין להם קשר לתאווה וכן גם ברחוב..

בזמן הזה שכל המדינה בבאלגן ואסונות אני בכנות מוצא את הראש שלי מוטרד בכלל מדברים אחרים אנוכיים ושוליים (ודיי טפשיים), אשתף כאן כדי לפרוק ולהשתחרר אבל מתנצל מראש על האנוכיות או אם זה עלול לעורר טינה לחברים.

אז הזמנתי כיסא מעבודה (חח נו באמת) מהטבה שניתנה לפני תקופה, ניסיתי לנצל את הסכום לכיסא איכותי ואכן ניצלתי קצת יותר מחצי.
הכיסא הגיע ואחרי הרבה בעיות ועיכוב גם הרכיבו אותו. ראיתי שהכיסא פשוט גבוה מידי- גם במצב הנמוך ביותר הרגליים שלי בישיבה נכונה כמעט באוויר והוא לא נכנס בשולחן, אחרי תקופה יזמתי ופניתי לשירות שהציעו שאביא להם והם יטפלו במקום- 
סחבתי אותו לשם, כיסא כבד במיוחד(!), בקושי נכנס לרכב, שעה וחצי נסיעה באמצע יום עבודה.
הנמיכו לגובה מתאים אבל הבעייה שהבוכנה הייתה נמוכה מידי ופשוט השתפשפה בריצפה ושרטה אותה, אחרי קצת מחשבה החלטתי להיות יותר אסרטיבי ויזמתי עוד פעם את השירות של התיקון, הפעם ניסיתי לפרק כדי שאסחוב רק חצי מהכיסא אבל זה לא עבד אז נאלצתי לחזור על אותה פעולה מסורבלת שבוע לאחר מכן.
הוא סידר את הבוכנה בטענה שזאת המתאימה וזה "הכי נמוך"- עכשיו הכיסא בבית ומתברר שוב בגובה המקורי והלא נוח, כבר יותר שרוט ומשופשף מהסחיבות ואני כבר לא יודע מה לעשות ודיי מיואש מלבקש שוב תיקון אם זה בכלל אפשרי ולחזור שוב על אותו סיפור מעיק, לא מבין מה אלוקים רצה ממני שם, כל הטירטור ובסוף אני חוזר מיואש לנקודת ההתחלה הלא נוחה..

הדפוס הזה מסתבר קורה לי בעוד תחומים- עוד תקלות בעבודה שאני מנסה לקבל פיתרון, מציק ופונה לאנשים ובסוף נשאר עייף ומתוסכל עם אותה בעייה מקורית.

איפשהו מוצא את זה נכון גם לעולם השידוכים שלי- עם הזמן אני מוצא את עצמי פשוט יותר עייף ומיואש, כבר התפילות למציאת שידוך ממש לא נלהבות כבעבר ואיפשהו כבר בלב אומר לאלוקים יאללה תעשה מה שאתה רוצה אני כבר לא מבין.. זה מידי פעם מכניס עצבות ויאוש וכשאני מסתכל על עצמי במראה צובר שערות לבנות עם עוד הצעה עקומה מתחיל להתעייף ולהרגיש שכבר לא אקבל את מה שיחלתי לו- אני לא נעשה יותר צעיר וכך גם לא השידוך הפוטנציאלי. 

בעבודה ההתקדמות שלי לא טובה ולפעמים זה מכניס אותי להרגשה רעה כלפי עצמי שאני לא עושה מספיק ויחד עם זאת ממשיך באותה התנהגות.

לפחות נקודת אור בסיפור הזה היא ההחלמה, איפשהו ההתקדמות בנקיות והעזרה לספונסיים אחרים שלפחות יכול להגיד שלאחד מהם ההשפעה עצומה ב"ה ובעזרתו שנמשיך להחלים.

האמת שתקופה כבר רץ לי בראש לכתוב פה איזה ציון דרך ואולי להתחיל גם שירשור על דברים שיש לי לשתף בצעד 2 אבל בנתיים לא יוצא..

זהו, חוץ מהנקודות האלו שלמען האמת דיי מנהלות אותי והמצב הבעייתי והלא ברור בו אנחנו נמצאים מנסה גם להציץ על חצי הכוס המלאה, לזכור שסך הכל טוב לי ולא חסר לי כלום כרגע ולהיות אסיר תודה לאלוקים על עוד רגע בחיים ובהחלמה.

בשורות טובות. ושבוע מבורך ושקט.

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 4 חודשים, 1 שבוע #136222

  • אלי שומר
  • רצף ניקיון נוכחי: 274 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 314

גידי הצדיק. השיתוף שלך טוב.
ההבדל בין האנשים המצליחים יותר למצליחים פחות, זה כמה מרכזים את הקשיים בצורה כזו מסודרת, או דווקא לרכז את ההצלחות, ואת הקשיים לראות כחלק מהחיים. 
כל אדם יכול לכתוב לעצמו, קמתי בבוקר, ניסתי ליטול ידים, בדיוק השפריץ לי מים, הלכתי לקחת סמרטוט, ובדיוק מלוכך. עד ששתתי את הקפה היה קר, וכו' וכו'.
בקיצור העבודה שלנו לספר לעצמינו את סיפור החיים יפה יותר 

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 4 חודשים, 1 שבוע #136237

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 605

צודק אחי, הבעייה שכשאני נשאר עם בעייה לא מטופלת זה ממשיך להטריד אותי וזה ספציפית עדיין מטריד אותי תקופה ארוכה בגלל זה חלקתי לנסות לשחרר.
מתפלל לקבל מה שאתה אומר ולהצליח לראות יותר את החיובי שבהחלט יש ממנו הרבה.

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 4 חודשים, 1 שבוע #136240

  • לשוב הביתה
  • רצף ניקיון נוכחי: 407 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 409

אח יקר!
מדהים לראות את השיתופים העקביים שלך!
המון הצלחה אח!

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 4 חודשים, 1 שבוע #136363

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 605

שלום חברים.

התלבטתי אם לפרסם עכשיו את הציון דרך, האמת נכנסתי כבר למוזה והתחלתי לכתוב אותו אז נראה לי שאמשיך כבר על הגל ואפרסם עוד מעט .

לא הייתי בטוח אם כדאי לחכות עוד כמה ימים כי אני בכלל לא בטוח על איזו ספירה אני עושה ציון דרך שנה, אבל אולי בכל זאת בגלל שעברתי את השנה נקיות בחסד ה' מאוננות אז יש משהו..

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 4 חודשים, 1 שבוע #136367

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 605
ציון דרך שנה.
הודיה לכבוד זה שאלוקים זיכה אותי לעבור שנה נקיה מאוננות.

מקווה שהציון יהווה עזרה לחברים שסובלים ויראה אולי קצת מהדרך והפיתרון אותו מצאתי.

אני מכור לתאווה, מכור לפורנ' בין אם הוא תוכן מפורש או לא, מכור לכל תוכן מיני שמופיע או קיים במדיה, מכור לריגוש התאווה, לפנטזיות, למבטים על נשים ועל חלקי גוף שלהם, אפילו לקול שלהם, לריגוש והגירוי הפיזי, לאוננות, לבריחה מהמציאות, מכור לתאווה..

התאווה היא הסם שלי, זה שמטשטש אותי, זה שגורם לי להתנהג בחוסר שפיות, בחוסר שליטה, לבילבול המציאות, זה שאליו אני הכי רגיש ואני חסר אונים מולו.

ציון דרך לא מושלם בכלל...
אני ממש לא נקי ומפוקח בכל המובנים, אבל איך שאומרים אצלנו בתוכנית "המטרה היא - התקדמות ולא שלמות" ואני בהחלט יכול להגיד שהתקדמות- כן, יש -לגמרי! ולגבי לא שלמות - טוב גם זה -לגמרי!

אקדים ואציין את המובן מאליו, שכל הדרך הזאת והמקום אליו הגעתי הם לא בכוחי בכלל אלא בזכות אלוקים, והראיה לזה היא שלפני שהגעתי לתוכנית אכן ניסיתי בכל כוחי ולא הצלחתי.
אוסיף ואומר שזה כל כך לא בכוחי שאפילו אני מרגיש שאם אלך ואשתמש אאונן או אצרוך תאווה ישר לאחר כתיבת ציון הדרך הזה זה פחות יפתיע או אמור להפתיע אותי מאשר זה שאלוקים ימשיך להשאיר אותי נקי עוד רגע מעבר.
הסיפור שלי
ברשותכם אנסה להעביר את ציון הדרך הזה דרך משל שנראית לי דרך קצת מעניינת יותר להעביר וגם יכול לתאר דיי יפה את המצב גם בלי צורך להיכנס לכל הפירוטים ולכל מה שעברתי עם המחלה בחיים.

אז הכל התחיל בזה שלמעשה הייתי חי במשך שנים, מאז היותי קטן, בסוג של עמק.
אבל לא בדיוק עמק מהסוג של "עמק המומינים" אלא יותר בסגנון של עמק מאוד חשוך ואפל, מלוכלך ומלא סירחון, מלא ביצות טובעניות ומצחינות שלא פעם יצא לי ליפול אליהם במשך חיי שם.
[אם זה ההסתרה, הפעולות בניגוד למוסר הפנימי, גם מצבים בהם ניסיתי לשאוב ולצרוך מילוי מבנות משפחה (אחותי ופעם לא שפויה של התנהגות מתוך מניע תאווה מול בת דודה קטנטנה) או שלל דברים לא מוסריים ולא רצוניים אליהם נקלעתי]

שם הייתי חי שנים, סובל מהסירחון והמצב אבל לא ממש יודע איך לצאת ממנו.

באותו העמק היה הר אחד, הר יפה שראשו מגיע השמיימה, היה עליו דשא ירוק והוא התנשא לגובה רב אל מעבר לעננים שאופפים אותו, לעבר שמיים מאירים.
במשך שנים יכלתי למצוא את עצמי משקיף לפעמים לעבר ההר ההוא, מפנטז על איך אני עולה עליו ומצליח לצאת מהעמק.
הייתי יכול להביט עליו מרחוק לנסות להשקיף עד למקום בו הוא נפגש עם העננים, אך מעבר לשם כבר לא היה ניתן לראות, העננים כבר הסתירו.
לעיתים הייתי מצליח לראות מרחוק נקודות קטנות שזזות עליו, לא הייתי בטוח אם זה דימיון או שאלו אנשים שנמצאים עליו ומטפסים עליו למעלה.
מה שלא יהיה, כל אותם שנים לא הצלחתי למצוא את הכניסה לאותו הר, הייתי מקיף אותו ומנסה לחפש, לעיתים עולה על גבעות קטנות בדרך שנדמו כאילו הם חלק ממנו אבל מהר מתבדה.

זה החלק למעשה שבו הייתי לפני התוכנית, מכאן התגלגלו העניינים ומצאתי את עצמי בפעם הראשונה נכנס לתוכנית.

האמת שמרגע שנכנסתי לתוכנית ישר כבר שמתי רגל על אותו הר! נראה שכבר היה אפשר לומר שאני על ההר ולא בעמק.
כבר מאז קרה דבר לא מוסבר שבחסד ה' ולא מכוחי הפסקתי לצרוך פורנ' מפורשת**(הכוונה דווקא לתוכן היותר בוטה ומפורש שמופיע שם). אותו דבר שבמשך שנים כמעט כבר התייאשתי, הייתי פונה אל עצמי ואומר, בסדר אתה נופל אבל למה אתה צופה בכל הדברים האלו? ובכל מקרה הייתי מוצא את עצמי נגרר לשם שוב. ומאז זה נפסק.[כזכור שום דבר לא מבטיח שכך ישאר]

המשכתי בטיפוס בהר.
את האמת? אגלה לכם סוד קטן, רוב הזמן הייתי מאוד מאוד סקפטי, לא האמתי שזה מה שיעזור ובאמת יוביל אותי החוצה אבל הייתי אומר יאללה ננסה ונראה מה יצא מזה, גם לפעמים עכשיו יכולות לתקוף אותי מחשבות כאלו. אבל, עם העובדות אי אפשר להתווכח והבלתי יאומן אכן קרה והמקום שאני נמצא עכשיו הוא שונה בתכלית.

ממשיך בטיפוס כאשר לאורך כל הדרך במקביל מלווה אותי מגלשה למטה, מגלשה שלעיתים נראית מאוד מפתה, רק לשבת ולהתגלש או אולי סתם לשבת שם בכיף כדי לנוח.. אבל אני חייב להמשיך בטיפוס אחרת לעולם לא אצא מהעמק.
כמובן שאני לא חף מכמה התגלשויות לאורך המסע אבל בכל זאת ממשיכים לעבר היעד.
למעשה תוך כדי טיפוס אני נחשף לשבילים חדשים בהר, שבילים שבכלל לא יכלתי לראות מלמטה, הם נראים נקיים יותר ומובילים למקום טוב יותר, והאמת ששם אני עדיין לגמרי בתחילת הדרך.
אני עדיין צועד את צעדיי הראשונים שם ורק מנסה להתייצב, כך שבמובן מסויים אני לגמרי עדיין בתחילת דרכי.
הדרך נראית עוד ארוכה, אני מגלה לאט לאט שלהר הזה כנראה אין בכלל פסגה, אי אפשר פשוט להגיע לפסגה שלו ולשבת שם לנוח ולהגיד שאת היעד השגתי.
למעשה נראה שככל שאני עולה עוד נפתחים לי עולמות חדשים וכשאעלה יותר ומעבר לעננים ככל הנראה אמצא שם עולם חדש, מקום טוב לחיות בו ולהתמודד עם כל מה שהוא מציע וכן כנראה שאם נרצה להמשיך ולהשתפר נצטרך תמיד להמשיך את הטיפוס ולנסות להנות מהדרך.


אז הינה אני היום.
זה הציון דרך, שמשמעותו מבחינתי היא לא לעצור, לשבת ולתקוע דגל, כי אחרת באופן טבעי כשאשב הפנים יופנו כלפי המדרון ולאט לאט אמצא את עצמי מידרדר (כך עובד כח המשיכה לא?).
ציון הדרך הוא כמשמעותו, לשים ציון דרך לנקודה בהר אליה הגעתי, לעצור לרגע קל של זמן כתיבת השורות ולהביט לרגע על הנוף.
לנשום עמוק את האוויר הנקי יותר ופחות מוצחן ולהביט על הנוף למטה, לראות מאיפה באתי ולאן אני לא רוצה לחזור.
לשים לב למעשה שהיום אני נמצא בדיוק במקום בו נמצאו העננים כשהבטתי מלמטה.
כן! בדיוק אותו המקום שאפילו לא יכלתי לדמיין שאפשר להגיע אליו אותו המקום אותו בכלל לא הצלחתי לראות וזה רק אלוקים שהושיט לי יד ומשך אותי אל הדרך.

לסיכום:
מצבי היום בחסד ה' הוא:
נקיות מפורנ' מפורשת (מראות מפורשים של איזורים מוצנעים וכו')- מאז ששמתי רגל בתוכנית ואולי קצת לפני : שנה ו10 חודשים ובערך 27 יום.
נקיות מהוצאת שז"ל = אוננות- 377 ימים.
נקיות מ"צריכת תאווה" (צריכה מכוונת ואקטיבית של תוכן של תאווה יחד עם גירוי וריגוש מאותו תוכן)- 325 ימים.
נקיות מחיפוש תאווה (כל פעולה שנעשית בצורה מודעת או נשנית למטרת השגת תאווה או היתקלות בה, בין אם הושג בפועל לבין אם לא) (**הייתה איזו מעידה בדרך שם בה זיפזפתי לקטעים מסויימים בסרט שלא החשבתי כנפילה)- ~חודשיים ו14 יום -> עדיין צועד שם בתחילת דרכי.
"מפוקחות ממדיה" (עדיין בשלבים של לנסות להבין את זה אבל בגדול זה אומר שלא איבדתי שליטה בתוכן או זמן שימוש במדייה, גם אם לא הגעתי למחוזות מיניים)- 7 ימים - עדיין מנסה בקושי להתייצב על השביל ולהבין ולמצוא אותו.

תודה לכל מי שאיתי בדרך ושמקדיש מהזמן שלו לקרוא את הדברים, מאחל לכולנו שנזכה לצאת המעמק ולהגיע אל האור, שלווה מפוקחות וחיבור ומילוי רוחני בריא, אוהב את כולכם.

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 4 חודשים, 1 שבוע #136368

  • לשוב הביתה
  • רצף ניקיון נוכחי: 407 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 409

איזה כיף לקרוא ולראות את ההתקדמות שלך!
מזל טוב גידי היקר!!
מאחוריך אחינו:)

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 4 חודשים, 1 שבוע #136374

  • קדימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 1 יום
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 398

מצטרף להנ"ל,
מזל טוב,
וממש כיף לקרוא,
תמשיך לשתף,
חבר יקר.
אוהבים.

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 4 חודשים #136445

  • המשתוקק
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 3341

כל הכבוד!!!
שמח בשבילך. תודה על ציון הדרך והמשך הצלחה רבה בעז"ה. מחיל אל חיל!

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 4 חודשים #136494

  • זעיר אנפין
  • רצף ניקיון נוכחי: 32 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 169

בס''ד 

מדהים לשמוע אח יקר. תודה על השיתוף. מחזק מאוד ומעורר השראה. אשכרה  גורם לי להאמין שזה אפשרי. תודה. 

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 4 חודשים #136528

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 605

תודה רבה חברים יקרים!!!

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 4 חודשים #136588

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 605

קצת לפרוק..

מאוד עייף בתקופה האחרונה, אתמול יצאתי לדייט נוסף, היתה לי אינדיקצה לגביה שכנראה לא נראית טוב אבל בגלל שהתחיל הקשר בינינו וכו' אז ניסיתי בכל זאת.

חייב לשתף שמפעם לפעם אני הופך להרבה "פחות נלהב" בלשון המעטה, כבר אין לי כוחות וסבלנות לדברים האלו, איפשהו דיי מיואש וחסר חשק, ועכשיו ששיתפתי את הספונסר בהקלטה מצאתי את עצמי לקראת הסוף כבר על סף ורוצה לבכות.

לפני הדייט אתמול ירד לי כל החשק, לא היה בא לי בכלל, לא היה כח לצאת, לא היה כח כבר להשקיע שוב במראה ובאירגונים "יאללה ברור שבסוף זה לא יהיה שווה את זה" הייתי מעדיף פשוט לישון או משהו.
הפסדתי בגלל זה אימון וקטע לימוד, שאת הלימוד א.ת יצא לי להשלים ואולי אצליח גם את האימון.

ברור לי שהבחורה שאני מחפש לא תיפול עליי יום אחד משמיים וצריך לעבוד קשה אבל זה ממש שובר ומתיש. כל פעם אותו סיפור, כל פעם ליפול על סיפור עקום אחר ולנסות לתת צאנס נוסף, גם אני ברור שלא מושלם (אוטוטו בן 30 ומן הסתם גם המנייה שלי יורדת..) אבל תחושה שנבנית שמה שאני מחפש כבר אף פעם לא יגיע.

וכן כדי לפרוק, יצאתי אתמול עם מישהו שניראת רחוק שנות אור ממה שהייתי מצפה כמעט מכל הבחינות, "מראה לא מושך" בלשון עדינה אבל כהרגלי אני אתן כנראה צאנס נוסף למקרה שמשהו ישתנה.
(אני מדבר בעיקר על המראה אבל האמת שגם התוכן לא היה קורץ במיוחד, היו דברים נוספים שהפריעו אבל כנראה שאם המראה לא היה מפריע הייתי שם לב אליהם יותר)

כנראה שאני צריך לעשות איזו התבודדות או משהו- ככה חבר פעם המליץ לי, קצת לדבר עם אלוקים, לי כבר כמעט אין כוחות.

נערך לאחרונה: לפני 4 חודשים על ידי gidi.
זמן ליצירת דף: 0.87 שניות

Are you sure?

כן