ברוכים הבאים, אורח
  • עמוד:
  • 1

נושא: צעד 0- תחילת הדרך להחלמה 173 צפיות

צעד 0- תחילת הדרך להחלמה לפני 3 חודשים, 2 שבועות #136988

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 600
ניסיון לכתוב ולשתף לטובת חברים שמתחילים או כאלו שזה יכול להיות לתועלת עבורם כדי להתחיל את דרך ההחלמה ולטובת חברים שמתעניינים לקרוא חומרים מהסוג הזה.
*לא שאני מבין גדול או בכלל קרוב להיות מושלם בצעדים האלו אבל חשבתי שאולי יכול להיות לתועלת קצת לשתף מידי פעם את ההשקפה שלי על הצעדים.


צעד 0 מדבר על השתתפות בתוכנית ההחלמה של 12 הצעדים, שלמעשה אם כן אני מיחס אותו ישירות למסורת 3:
"הדרישה היחידה לחברות ב SA היא הרצון להפסיק להתאוות ולהיות מפוקח מינית."

אמנם לא צעד רישמי מתוך 12 הצעדים אבל מצאתי אותו חינוי מאוד להחלמה.

הצעד הזה מבחינתי שייך לתחילת הדרך- לתחילת ההחלמה האמיתית ולדעתי כל עוד לא הצלחתי להגיע להשלמה עם הצעד הזה עדיין לא התחלתי את דרך ההחלמה האמיתית ולא חוויתי את אותו שיחרור שנותן את הפתח לתחילת דרך ההחלמה.
חוסר בצעד זה יכול לגרום לי להתבוססות ארוכה וקשה סביב הניסיון לעלות על הדרך ללא הצלחה.
למעשה אגדיל ואומר שרבים מהמקרים של החברים שתקופה ארוכה מנסים ולא מצליחים לעלות על דרך ככל הנראה נעוצה צעד הזה.

הגעתי לתוכנית מתוך רצון להפסיק, הייתי מוכן לנסות ואכן עם תחילת התוכנית שברתי שיא אישי והגעתי ל109 ימי נקיות שבעצם הסתימו בצורה די קשה שבה הרגשתי שאני מתחיל להילחם חזרה ברצון שלי להשתמש ובעצם "להחזיק שריר" בצורה בלתי נמנעת, ומה קורה שמחזיקים שריר? טוב זה היה צפוי..
להחזיק שריר זה לפעמים כמו למתוח קפיץ, במקרה הטוב השריר מתעייף ומשחרר לנפילה ובמקרה הפחות הקפיץ חוזר חזרה בעוצמה מכופלת כדי להשלים ולדרוש את כל מה שהיה חסר לו בצורה חזקה יותר("אפקט החסך").
החזקתי מעמד בכח את סוף תקופת הימים הנוראים שהיה חשוב לי להישאר נקי בהם ולא הספיקו לחלוף 24 שעות מיום כיפור שעבר בצורה נפלאה והתרסקתי חזרה לתוך זרועות התאווה.

בסבב השני של הנקיות שלי נפל לי האסימון הזה שפתח לי פתח לעוד חצי שנה של תקופת נקיות דיי איכותית.

הבנתי שאני צריך להשלים עם זה שהמטרה והרצון שלי הם להוציא את התאווה לגמרי מהחיים שלי ("צעד 0").
הייתי נוהג לתאר את זה בשאלה לעצמי: אם יבוא רופא ויודיע לי שמצא פיתרון לבעיית התאווה שלי, אני פשוט צריך להתייצב אצלו עוד השבוע לטיפול בו הוא ינתח את הראש שלי בצורה לא פולשנית. וללא שום תופעות לואי פשוט ינטרל את חלק התאווה ממני. מאותו רגע לא תהיה לי תאווה בחיים ואוכל להמשיך את חיי, האם אני מוכן לקחת את הטיפול?

נשמע מוזר, אבל מסתבר שבתקופות פחות מפוקחות התשובה לא הייתה כל כך ברורה לי, הייתי מתחיל להתפתל ביני לבין עצמי, איך אפשר באמת להוציא את התאווה לגמרי ממני ולהמשיך לחיות?
כשהבנתי באמת שאני מוכן לבצע את אותו מהלך- מוכן לוותר על תאווה ("על הזכות להתאוות") למשך חיי- דבר שאומר שאצטרך לחפש את ההנאה שלי במקום אחר, אולי אהבה ביני לבין ההורים, האישה והילדים לעתיד, רוחניות או שאר עיסוקים אחרים שיצטרכו לבוא כתחליף- אז ביצעתי את הצעד.

אני זוכר שאותה הבנה והשלמה פתחה לי פתח גדול לחזור שוב לדרך ההחלמה, הפעם ממקום הרבה יותר נקי ושליו שנתן לי שקט לעוד תקופה טובה.

וכשזה התחיל קצת להישכח שוב (טוב זה הטבע שלי..) אז המצב התחיל להידרדר, הייתה נפילה נוספת לאחר 7 חודשי נקיות (דבר שדי הרשים אותי) ואני זוכר שפחות התרגשתי מהנפילה ושאלתי את הספונסר- אז מה הבעייה? הייתי נקי מעל חצי שנה ונפלתי, מה כל כך רע בזה? אם אמשיך כך(אפול פעם בחצי שנה) זה לא נשמע פתרון מספיק טוב עבורי?
והוא הסביר לי שיש גם תוכניות כאלו אבל התוכנית שלנו לא עובדת כך- אצלנו המטרה היא להוציא את התאווה לגמרי.
בבירור עם חבר ותיק נוסף שמעתי על עוד תוכניות בהם כל אחד ראשי לקבוע לעצמו את תדירות הנפילות הרצויה- האם זה מה שאני באמת רוצה?

אז לאחר מחשבה נוספת הבנתי שלא, אני לא רוצה לנסות לשלוט או להגדיר תדירות.
לפי האמונה והשאיפות שלי אני רוצה להוציא את התאווה מהחיים שלי לגמרי אין לי רצון שתמשיך להיות חלק ממני ולנהל אותי.

כך שוב ביצעתי את אותו צעד וא.ת המשכתי לא בכוחי לתקופת החלמה נוספת.

יש מקום להזכיר גם את זה לעצמי מידי פעם, כי גם אני שוכח ומתפתה חזרה, לדעת שאני רוצה להפסיק ופשוט להוציא את התאווה מהחיים, לא לנסות לשלוט, למנן או לעשות הפסקות מסוימות שהם לא בגלל שאני רוצה להפסיק אלא בגלל שכרגע _____... (לא משתלם לי מסיבות שונות), כי ככה אי אפשר פשוט להגיע להחלמה אם אני לא באמת רוצה להפסיק את התאווה.
אלא פשוט רוצה להפסיק להתאוות ולהיות מפוקח מינית למשך חיי.

מכאן הפתח לשאר הכלים בתוכנית שיעזרו לי לקבל את עזרת אלוקים להחלים מתאווה.

תגובה: צעד 0- תחילת הדרך להחלמה לפני 3 חודשים, 2 שבועות #136990

  • עשר שמעון
  • רצף ניקיון נוכחי: 44 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 681

גידי היקר, 
כתבת כאן דברים נפלאים יישר כוח! 

אכן השאלה היא נוקבת! 

הרבה פעמים אנחנו רוצים "לשלוט בתאווה" 'להשתמש רק בצורה שבה אני עוד יכול לשלוט על מה שקורה', 
לאונן פעם ב....
או לדתיים שבינינו להשתמש בבית רק לפעמים..
ללגום בלי להמשיך...
לבדוק רק קצת ולפתוח מייד מעגל...
ושלל האפשרויות שהראש שלי נותן לי.. איך אני יכול להנות מתאווה אבל בצורה מבוקרת בהכשר הבד"ץ העדה החרדית למהדרין גלאט!

יכול להיות שזה גישה נכונה ל90 אחוז מהאוכלוסייה.. 
אבל למי שחסר אונים באמת אין את הפריבילגיה הזאת!!
זאת אמת נוקבת חדה וכואבת! 
אבל אני מאוד מתחבר לדברים שלך שרק כך אפשרית ההחלמה לחולים מכורים. 
תודה על הפוסט הבהיר! 
בברכת ירבו פוסטים כאלה בפורומנו! 

תגובה: צעד 0- תחילת הדרך להחלמה לפני 3 חודשים, 2 שבועות #137001

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 600

תודה רבה חבר יקר  אוהבים.

תגובה: צעד 0- תחילת הדרך להחלמה לפני 3 חודשים, 2 שבועות #137002

  • זעיר אנפין
  • רצף ניקיון נוכחי: 22 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 165

בס''ד 

זה בדיוק השלב בו אני נמצא. אבל אני מנסה להבין למה הכוונה שלך גידי ושל עשר שמעון, לוותר על התאווה לחלוטין, מה זה אומר? 

אני לא מוכן לעבור סירוס כימי כדי להפסיק להתמודד עם התאווה. אני לא מאמין שנדרש ממני לוותר על ההנאה מיחסי אישות עם אשתי. מתוך נתינה, ולא מתוך שימוש בה, ודאי, אני מסכים ונלחם על זה, אבל עדיין קיימת הנאה, הנאה שמחברת ומקרבת. לצורך העניין, אשתי חייבת, שנעשה סיבוב הליכה קצר כל ערב, ובשבת פעמיים, כדי קצת לזוז, לדבר לשתף, שנים התמרדתי נגד העניין, לא רוצה ללכת, אין לי כוח, חם לי/קר לי, את רוצה לדבר-נדבר בבית, אבל לאחרונה אני בא בקלות, אפילו בשמחה, הבנתי שזה חשוב לה, הבנתי שזו נתינה, אבל אני לא נהנה מעצם העניין, משל לטבח שנהנה להכין את הארוחה אבל לא נהנה מהאוכל עצמו.
בקשר המיני, אני גם נהנה, נותן, משתדל מאוד לפחות להתמקד בהנאה של אשתי אבל זה נעים גם לי. האם נדרש לוותר על זה לחלוטין כדי להחלים? להיות כומר? 
תמהני, נראה לי שהעניין הוא להחלים, וגם אם זה תהליך לכל החיים ולא לכרות את האבר החולה...

בקיצור, אשמח להבין!

נערך לאחרונה: לפני 3 חודשים, 2 שבועות על ידי זעיר אנפין.

תגובה: צעד 0- תחילת הדרך להחלמה לפני 3 חודשים, 2 שבועות #137004

  • עשר שמעון
  • רצף ניקיון נוכחי: 44 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 681
זעיר אנפין כתב on 06 יוני 2021 19:09:

בס''ד 

זה בדיוק השלב בו אני נמצא. אבל אני מנסה להבין למה הכוונה שלך גידי ושל עשר שמעון, לוותר על התאווה לחלוטין, מה זה אומר? 

אני לא מוכן לעבור סירוס כימי כדי להפסיק להתמודד עם התאווה. אני לא מאמין שנדרש ממני לוותר על ההנאה מיחסי אישות עם אשתי. מתוך נתינה, ולא מתוך שימוש בה, ודאי, אהי מסכים ונלחם על זה, אבל עדיין קיימת הנאה, הנאה שמחברת ומקרבת. לצורך העניין, אשתי חייבת, שנעשה סיבוב הליכה קצר כל ערב, ובשבת פעמיים, כדי קצת לזוז, לדבר לשתף, שנים התמרדתי נגד העניין, לא רוצה ללכת, אין לי כוח, חם לי/קר לי, את רוצה לדבר-נדבר בבית, אבל לאחרונה אני בא בקלות, אפילו בשמחה, הבנתי שזה חשוב לה, הבנתי שזו נתינה, אבל אני לא נהנה מעצם העניין, משל לטבח שנהנה להכין את הארוחה אבל לא נהנה מהאוכל עצמו.
בקשר המיני, אני גם נהנה, נותן, משתדל מאוד לפחות להתמקד בהנאה של אשתי אבל זה נעים גם לי. האם נדרש לוותר על זה לחלוטין כדי להחלים? להיות כומר? 
תמהני, נראה לי שהעניין הוא להחלים, וגם אם זה תהליך לכל החיים ולא לכרות את האבר החולה...

בקיצור, אשמח להבין!


דווקא נראה לי שאתה כן מבין..  
אתה מתאר בדיוק את המעבר בין תאווה שהיא לקיחה לעצמי,לבין הנאה טבעית מיחסים שבנויה על נתינה, 

יש דוגמאות רבות לאיך אפשר להשתמש בתוך יחסי האישות,לא חושב שכדאי לפרט אבל לב יודע מרת נפשו.. וכל אחד יודע איפה זה קיים אצלו, 

ובכל זאת אתה אכן שואל שאלה טובה מאוד,אני לא חושב שיש לי את ההבנה המספיקה בשביל לכתוב פה תשובת מחץ שתסביר בדיוק את הענין של לוותר על התאווה.

אבל אני חושב שצעד אפס מתבטא בכך שאני מבין שהשימוש כבר לא אופציה בשבילי, בעיקר בגלל שזה חזק ממני.

נערך לאחרונה: לפני 3 חודשים, 2 שבועות על ידי עשר שמעון.

תגובה: צעד 0- תחילת הדרך להחלמה לפני 3 חודשים, 2 שבועות #137006

  • זעיר אנפין
  • רצף ניקיון נוכחי: 22 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 165

"הייתי נוהג לתאר את זה בשאלה לעצמי: אם יבוא רופא ויודיע לי שמצא פיתרון לבעיית התאווה שלי, אני פשוט צריך להתייצב אצלו עוד השבוע לטיפול בו הוא ינתח את הראש שלי בצורה לא פולשנית. וללא שום תופעות לואי פשוט ינטרל את חלק התאווה ממני. מאותו רגע לא תהיה לי תאווה בחיים ואוכל להמשיך את חיי, האם אני מוכן לקחת את הטיפול?"


תודה עשר, את החלק המצוטט אני לא מבין. האם זה לוותר על יצר המין באיזה הליך רפואי ובעצם להיות סריס?
או לוותר, כמו שכתבת, על כל שימוש שהוא בתאווה?

תגובה: צעד 0- תחילת הדרך להחלמה לפני 3 חודשים, 2 שבועות #137007

  • עשר שמעון
  • רצף ניקיון נוכחי: 44 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 681

אני לא הדובר של גידי ולא יכול להסביר אותו, 
אבל אני יכול להגיד שאצלי החלק החיובי של ההנאה מהיחסים לעומת התאווה תנועת הלקיחה פנימה שמרוכזת אך ורק במה שמספק אותי הם לא תלויות אחד בשני, 

הם אמנם דומות מאוד מבחינה פיזיולוגית... 

אבל רחוקות מאוד בכל אופן אחד הכרתי/רגשי/ורוחני, 

אני לא הייתי מוותר על יצר ההתרבות... אני גם חושב שרוב האנשים לא צריכים לוותר טוטאלית על התאווה, 
אבל אם אני חולה, אם יש לי אלרגילהרגיש ואני חסר שליטה, אם זה מסכן את החיים שלי, מסכן את שלמות הבית שלי, את השפיות שלי, גורם לי לסבל מתמשך והולך, 
אז אולי הייתי מוותר על התאווה, וזה מה שהרופא התאורטי מציע... 

תגובה: צעד 0- תחילת הדרך להחלמה לפני 3 חודשים, 2 שבועות #137008

  • זעיר אנפין
  • רצף ניקיון נוכחי: 22 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 165

ודאי שהשאלה היא לדברי גידי ואשמח שיענה גם.

אבל הבנתי. אני חושב. 
בדומה, להבדיל, להגיון להחליט לסרס פדופיל ל''ע למרות שהיחסים עם אשתו ייפגעו. ז''א למרות שבשורש הדברים מגיעים ממקום שונה, העיוות במחלה מצמיד אותם, ואם מחדדים את הסיכון אז ניטרול הסכנה שווה את הפגיעה. 

מסכים מאוד. 
תודה רבה.

תגובה: צעד 0- תחילת הדרך להחלמה לפני 3 חודשים, 2 שבועות #137009

  • עשר שמעון
  • רצף ניקיון נוכחי: 44 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 681

לאו דווקא מה שהתכוונתי, 
אולי לא הסברתי את עצמי טוב, 
לא התכוונתי ששווה לנטרל את כל יצר המין בשביל להימנע מתאווה, 
התכנית שאפשר להפריד בין הדברים ולוותר לחלוטין על תאווה לצורך עצמי תאותאווה ממקום של אגו וריכוז עצמי, ובכל זאת תהיה חי הנאה פיזיולוגית מהאקט שיעשה בצורה של נתינה ואהבה.

תגובה: צעד 0- תחילת הדרך להחלמה לפני 3 חודשים, 2 שבועות #137010

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 600
זעיר אנפין היקר, שאלה בהחלט במקום!
והאמת שצפיתי שהיא תגיע.

להלן תמצית התשובה: 
אני לא יודע, אני רווק ואין לי ניסיון בזה והחלק הזה עדיין נשגב מבינתי. 

וביותר פירוט והתיחסות:
אני זוכר שהשתתפתי בקבוצה בה חבר אחד (במקרה חרדי) שיתף על כך שלפני התוכנית וההחלמה הוא היה כל כך מיואש שאשכרה כבר ביקש מההורים שלו שיעבירו אותו סירוס-בשיא הרצינות!
פתאום זה הזכיר לי שגם אני הייתי במקום הזה! אמנם לא הלכתי עם הצעד הזה כל כך רחוק אבל נזכרתי שגם לי פעם חלפה מחשבה כזאת בראש שאולי רק כך אוכל לפתור את הבעייה שלי (גם מבחינה דתית חשבתי שעדיף לעבור פעם אחת על איסור סירוס מאשר המעשים והתחיות שהגעתי אליהם כל פעם).

אם זה היה הפתרון הרי זה פתרון מאוד עצוב עבורינו.
אבל חס וחלילה שזה הפיתרון! זה ממש לא מה שאני מציע וממש לא מטרת השאלה!

הספונסר שלי הסביר לי שכן, גם בנישואים צריך להוציא את התאווה מהחיים.
אבל מה זה בדיוק אומר? איך זה בא לידי ביצוע?
אני לא ממש יודע והוא גם לא טורח להסביר לי כי אני עדיין לא שם, כשאגדל אבין..
כל מה שאני יכול להגיד להבנתי כרגע שהתאווה אצל הנשואים משמעותה קצת שונה ממה שאני תופס.
מובן לי שהוא נהנה עם אישתו ממין ומקיים איתה לפי הצורך גם בהחלמה ולא אפשרי או רצוי אחרת, לנשואים הגדרת המנעות מתאווה כוונתה למניע מתוך מקום חולה מהגדרת התאווה כלקיחה במקום נתינה, משהו ככל הנראה כמו ששמעון עשר היקר תיאר ולא הימנעות מיחסי מין.

לכן במיוחד עבורך אנסה לנסח שוב את השאלה כך שתתאים גם למקרה הזה לפי הבנתי (שאני שוב מקווה שהיא בכיוון הנכון) :
אם אותו רופא היה מציע לך טיפול חד פעמי ללא תופעות לואי- תוצאת הטיפול תוציא ממך כל תאווה או תשוקה תאוותנית מול כל אישה שהיא לא אישתך לרבות מין עם עצמך, הטיפול יוריד לך את רמת התשוקה למין גם מול אישתך בכל מקום שהוא מעבר לצורה והכמות הנכונה והבריאה כך שהתשוקה שלך תפעל רק במצבים, בזמנים ובצורות הנכונות (ואולי גם נכון להוסיף להוריד את עוצמת ההנאה מהמעשה לרמה ההכרחית בלבד) להוציא כל מיני סטיות ואובססיות למשך חייך , האם תסכים?
נערך לאחרונה: לפני 3 חודשים, 2 שבועות על ידי gidi.

תגובה: צעד 0- תחילת הדרך להחלמה לפני 3 חודשים, 1 שבוע #137028

  • אבי גולן
  • רצף ניקיון נוכחי: 208 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 4213

אני ינסה לענות בקצרה,
כשאני מתחיל לוותר על התאווה, זה כולל כל דבר האסור, אנחנו לא מלאכים, ולכן מול האישה אנו לא עושים שינוי, אבל כשמתחילים לצבור נקיון אמיתי בשילוב הצעדים, קורה שינוי אוטומטי שם, שווה להשקיע.

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.
  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.65 שניות

Are you sure?

כן