ברוכים הבאים, אורח
Recent Posts
  • שבי1
  • רצף ניקיון נוכחי: 794 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 716

ההאוננות הייתה חלק בלתי ניפרד מחיי , בכל הזדמנות ובכל אפשרות , סתם מול קיר לבן זה היה המהות של חיי , אוננות ..
עד שהיתחברתי לפורנו , ושם התחיל שריפה של שעות כולל עינוג עצמי. 
וגם חשבתי לבסוף שרק התאבדות אמיתית תפטור אותי מהחיים הריקנים. 
תשמע אח יקר יש תיקווה ויש מצב להחלים הכל תלוי בך , ובכמה אתה מוכן לעשות למען ההחלמה. 
ועם יד על הלב,  התחברות לקבוצות חיות ושיחות עם חברים וים של פעולות .
רק כך אפשר.  ורק זה מה שעזר לי .
אסיר תודה לאבא יקר ואוהב. 

  • יוסי91
  • רצף ניקיון נוכחי: 23 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 106

שלום חזק ואמץ.
נתת הרבה פתרונות יפים.
לעניות דעתי, הבעיה היא יותר רחבה, תוכנות סינון זה בהחלט כלי טוב אבל לא פותר שום בעיה, (לדוגמא: אם אדם החליק בטעות מבניין עם גדר אז כנראה שהגדר תתפוס אותו והכל יהיה בסדר אבל אם הבן אדם חיפש איך לקפוץ מהבניין אז ברור שהוא יוכל למצוא איזה פירצה בגדר או לטפס מעליה).

אותו דבר קיים בתאווה, תוכנת הסינון/אנשים שנמצאים לידך זה כלי טוב אבל לא פותר את הבעיה.

תנסה קצת להתחבר למקום, לחברים, לקבוצות,  לברר בדיוק מה הבעיה שלך ומשמה למצוא פתרון בהתאם לבעיות.

מאחל לך הרבה בהצלחה!

  • robinhood
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 189
מתרפא כתב on 21 אוג' 2019 09:19:

תודה רבה !

אכן, כמו שאמרת.. זה לא נדיר שמוציאים את המחשב הנייד מהעמדה.. כל פגישה כל ישיבה או אפילו סתם עבודה במקביל עם חבר צוות שנמצא בחדר הסמוך גוררים הוצאה של המחשב הנייד מהעמדה.. זה לא משהו נדיר..
ואני באמת מתבייש שייראו אותי נכנס עם המחשב לשירותים אז אני יורד לקומה אחרת בבניין, שהיא לא של החברה שלי ושגם אין שם כמעט אף פעם אנשים (קומה דיי ריקה) ושם אני נכנס לשירותים עם המחשב בתוך התיק כך שלא רואים אותו..

שוב.. יש שיטות כדי להימנע מהבושה ולעשות את זה בחשאיות.. כשאני נכנס לקריז (וזאת הבעיה שלי ובדיוק בגלל זה אני כאן- ואתה יודע מה רובין הוד הרגשתי לגמרי את הטון המזלזל בהודעה שלך אבל אני מקבל אותו לגמרי באהבה כי זה פשוט מגיע לי ומזכיר לי עד כמה אני נמוך ושפל..) אני פשוט לא רואה בעיניים...
כשאני נכנס לקריז (וזה הדבר שאני צריך ללמוד איך להתמודד איתו) אני לא מצליח להתרכז.. בכלום..
לא מצליח לעבוד, לא יכול לדבר עם האישה לא יכול להנות עם הילדים לא יכול להנות משום דבר למעשה.. לא יכול לנשום.. אני מקבל קריז אמיתי כמו של נרקומן אמיתי שהגיע הזמן למנה שלו.. ואני לא כ"כ יודע להתמודד עם זה...
זאת אומרת... אני יכול להתמודד...
פעם שעברה ברצף הנקיות הארוך ביותר שהיה לי בחיים (29 יום) כל פעם שהיה לי קריז הלכתי לים (לחוף הנפרד) או לטייל בשדות או מקומות יפים שאני אוהב (שאין בהם בנות) ומדבר עם השם. וכך הייתי עובר את הקריז. אבל הייתי בין עבודות באותו זמן כך שיכלתי להרשות את זה לעצמי ...
מה גם שעם כל הכבוד לעצמי.. בסופו של דבר נפלתי.. אמנם אחרי 29 יום אבל גם עם הטיולים האלה והים עדיין נפלתי.. פשוט נעשיתי חלש מידי כדי להתמודד.. אני לא אשכח את זה.. נהייתי חולה.. שכבתי בבית חולה 3 ימים. ביום הרביעי יצאתי מהבית לשיעור תורה, הייתי חלוש ומוכה ממש גמור כבר... ראיתי בחורה חצי ערומה ברחוב בדרך לשיעור תורה וזהו זה שבר אותי.. חזרתי מהשיעור תורה והתרסקתי לגמרי פגמתי איזה 5 פעמים תוך כמה שעות...

היום כשאני בעבודה אני לא יכול כל פעם שיש לי קריז כזה לצאת מהעבודה...
יותר קל לגשת לשירותים, להיכנס לפורנו, לפגום בברית (עדיין קשה לי עם המילה לאונן לא יודע למה) ואז הכל חוזר להיות כרגיל.. אפשר לעבוד אפשר לנשום... ריכוז שיא בעבודה! מתקתק עבודה!!
אפילו מתקשר לאישתי מיד אחרי ואומר לה דברי אהבה וכמה היא מדהימה ואני שמח שזכיתי בה... אני הופך להיות הבנאדם המושלם! שמח מאושר טוב לבב אופטימי, הכל טוב זה נפילה אחרונה בחיים מפה אני לא פוגם יותר לא צריך את זה יותר... אין לי תאווה יותר... יכולה לעבור לידי בחורה ערומה וזה בכלל לא מעניין אותי פתאום!! אני הופך להיות הבעל הכי טוב בעולם! פתאום מתקשר לאישתי אומר לה היום אני מקלח תילדים מאכיל אותם ומשכיב אותם לישון - עליי! את לכי לחברה תבלי הערב..

כמובן ש... בפעם הראשונה (אחרי פגם הברית הראשון הכוונה) אחרי חצי שעה - שעה זה נעלם וחוזר לקריז...
אז פוגם שוב..
מחזיק אותי לעוד כמה שעות
פוגם שוב... מחזיק עד למחרת...
בבוקר שוב קריז עצבני... פוגם בבית.. בשירותים... רגוע קצת למהלך היום, בצהריים שוב קריז... שוב פוגם....
וכן הלאה... עד שמרוב שפגמתי מלא פעמים אני מתמלא ריקנות דיכאון ועצב ולא יכול לתפקד ועכשיו עובר את התהליך ההפוך.. התהליך של "אחרי" השימוש.
והקריז של "אחרי"... הוא הרבה יותר קשה ממה שתיארתי בקריז של הלפני...
כי אני לא מצליח לתפקד בכלל... וגם אין לי את ה"שימוש" שיציל אותי.. כי כבר לא בא לי להשתמש...
אני פשוט נופל לדיכאון אימתני ורצון למות...
לא יכול לטפל בילדים.. לא ללמוד תורה.. לא לשכב עם האישה.. לא להתפלל להשם.. לא לעבוד.. ופשוט מקבל רצון אמיתי להיכנס תחת האדמה, לשכב, להירדם, שיכסו אותי בעפר, ולא לקום למחרת בבוקר.

אין לי אומץ להתאבד.. גם נורא מפחד ממה יהיה עליי בעולם הבאה אם אתאבד כי הבנתי שאין תקנה ושאחזור בדיוק לאותה הנקודה בגלגול הבא וכו'... אז זה לא אופציה בשבילי (בינתיים...)
אבל כן מצאתי את עצמי מתפלל עשרות פעמים לקב"ה שייקח אותי... שישים קץ לייסורים שלי...
וכן הרבה פעמים עשיתי דברים שסיכנו קצת את החיים שלי... (נסעתי כמו מטורף על האופנוע בכביש או הלכתי בשדות ונכנסתי לתוך שיחים וקוצים ועצים במטרה שאולי ייצא נחש ויכיש אותי ועוד כגון אלה..)
וואו...
לא תכננתי לכתוב את כל זה.. אבל זה פשוט יצא מהלב...
קמתי היום בבוקר עם קריז עצבני ללכת ולהשתמש... אני תופס את עצמי בשיניים לא להשתמש היום.. עושה את מה שכתוב בתכנית. קשה לי. מאוד.. אבל אני מנסה להתמודד לראשונה בחיי עם סט הכלים שלאט לאט אני מקבל מהקבוצות, מהחברים, ומהספונסר.

90% מהשימושים שלי היו עם האייפון שלי. החלפתי אותו בנייד כשר של נתיב. 90% מהשימושים נפסקו. אבל ה10% הנותרים הפכו להיות קשים יותר. מרוכזים יותר... הזויים יותר... (בעבודה בשירותים..) הפורנו הפך קשה יותר.. דוחה יותר...

אני כבר מרגיש שזה נהייה ארוך מידי ויש לי עוד מלא מלא לכתוב על מה לעשות ואיך לעשות.. אבל אשאיר קצת לפעם הבאה..
אוהב אותכם חברים. גם אותך רובין הוד - אני אוהב אותך מאוד. מעריץ אותך אפילו! תודה שאתה שם לי מראה אל מול הפנים. (גם) בשביל זה אני כאן.

בשורות טובות


מתנצל אם נשמעתי מזלזל, אף פעם לא מתכוון לזה.. לא באתי לפורום כדי לזלזל באנשים.. באתי לפה כדי לשמוע ולתת רעיונות ולהבריא.
מכיר טוב מדי את המנטליות שאני לא נחמד בזמן שאני לא נופל, ואחרי שאני נופל אני נהיה רוחני כזה ולימוד התורה שלי משתפר, זה תמיד הטריד אותי.

יכול להיות שאתה מכור ברמה כזאת שדברים שאני מציע לא יעבדו עבורך, אני לא מתיימר לומר שיש לי את כל התשובות.

אבל נסה לחשוב על זה - אם אתה עובר משרד/עבודה למקום שאיננו פרטי מספיק עבורך כדי ליפול (חייב להיות משרד כלשהוא שלא פרטי מספיק עבורך נכון ?).
אם אתה משתמש רק בפלאפון מסונן של נטספארק ואת הסיסמא מפקיד בידיים של איש שלא מוותר על הסיסמא בקלות.
אם את המשכורת אתה מעביר לאשתך.
אולי זה יספיק בשבילך, לא כדי להבריא, אלא כדי לנשום שוב, כדי לשבור את תקרת ה-40, 50 ואפילו 90 יום של נקיות.
וזה, ביחד עם תוכנית 12 הצעדים, יעזרו לך להתקדם קדימה.

קל לזלזל בדברים שאני אומר - "אתה אומר לי שאני יעבור משרד אבל אני ייפול על נשים באמצע הרחוב בכל מקרה", ויכול להיות שזה בצדק, אבל אני ממש מבקש שתנסה לחשוב על זה ברצינות, יכול להיות שזה ממש יכול לעבוד.
אתה בדכאון, ואדם בדכאון קצת קשה לו לקחת החלטות, אני לא מבקש ממך להחליט החלטות, אני מבקש ממך לדמיין, לצייר, לכתוב, לפנטז על הפתרונות שאני מציע, המוטיבציה תגיע - בעוד חודש, חודשיים או שנה, אבל אני רק רוצה שתנסה לדמיין דברים.

המשתמשים הבאים אמרו תודה: יוסי91

מזדהה איתך מאוד!
אתה כמו מתאר אותי!
מאחל לך הצלחה רבה!

נקודה קטנה: אני מבין את הקושי להשתמש במילה אוננות. זה הזוי שכשאני מחפש- אני מחפש הכי מפורש. במילים הברורות.

אבל כשאני מדבר בהחלמה פתאום אני אומר בעדינות רק "שז"ל", "פריצות", "פוגם בעיניים".

לדעתי חשוב להוציא את המטען הרוחני של המילים האלו. מילים עם אסוציאציות של חטא. שכאילו הבעיה שלי היא רק במעלות הקדושה ובציווי ההלכתי.

לא צריך להשתמש במילים ובמונחים מהפריצות.

אבל כן טוב לי להשתמש במונחים המקצועים. כדי להגדיר מה הבעיה שלי. כמו: התמכרות לתאווה שמתבטאת באוננות כפייתית, שוטטות, מציצנות, חיפוש וצפייה בפורנוגרפיה.
לא כדי לראות "כמה אני שפל". כדי להבין במה אני חולה.

אי אפשר להתקדם בלי לעבוד!

ריבון העולמים ידעתי ידעתי ידעתי
כי הנני בידך, בידך, בידך לבד
כחומר, כחומר, ביד היוצר
ואם גם אתאמץ בעצות ותחבולות
וכל יושבי תבל יעמדו לימיני להושיעני ולתמוך נפשי
מבלעדי עוזך ועזרתך
אין, אין, אין עצה וישועה

אם אני לא דבוק למעלה אני דבוק לקרקעית

  • יוסי91
  • רצף ניקיון נוכחי: 23 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 106
  • מזדהה אם הכתיבה שלך מתתרפא. בכוונה או לא בכוונה תיארת איך מכור מתנהג - בהתחלה השימוש הופך להיות פתרון עבורנו ואז אנחנו הולכים לשמה שקצת קשה, אחרי זמן מה הפתרון הופך להיות הבעיה עצמה, ואז שאנחנו הולכים לפתרון הרגיל נוצר לנו שתי בעיות.
  • לעניות דעתי במקרה כזה, צריך להבין שהתאווה היא הפתרון ולא הבעיה עצמה ולנסות לגלות את הבעיות עצמם כדי לטפל בהם.
  • תנסה להמשיך להתחבר לאנשים פה/לקבוצות/לתכנית ובעז''ה תמצא את הדרך שלך.
  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 6 ימים
  • מנותק
  • חבר חדש
  • הודעות: 4

תודה רבה !

אכן, כמו שאמרת.. זה לא נדיר שמוציאים את המחשב הנייד מהעמדה.. כל פגישה כל ישיבה או אפילו סתם עבודה במקביל עם חבר צוות שנמצא בחדר הסמוך גוררים הוצאה של המחשב הנייד מהעמדה.. זה לא משהו נדיר..
ואני באמת מתבייש שייראו אותי נכנס עם המחשב לשירותים אז אני יורד לקומה אחרת בבניין, שהיא לא של החברה שלי ושגם אין שם כמעט אף פעם אנשים (קומה דיי ריקה) ושם אני נכנס לשירותים עם המחשב בתוך התיק כך שלא רואים אותו..

שוב.. יש שיטות כדי להימנע מהבושה ולעשות את זה בחשאיות.. כשאני נכנס לקריז (וזאת הבעיה שלי ובדיוק בגלל זה אני כאן- ואתה יודע מה רובין הוד הרגשתי לגמרי את הטון המזלזל בהודעה שלך אבל אני מקבל אותו לגמרי באהבה כי זה פשוט מגיע לי ומזכיר לי עד כמה אני נמוך ושפל..) אני פשוט לא רואה בעיניים...
כשאני נכנס לקריז (וזה הדבר שאני צריך ללמוד איך להתמודד איתו) אני לא מצליח להתרכז.. בכלום..
לא מצליח לעבוד, לא יכול לדבר עם האישה לא יכול להנות עם הילדים לא יכול להנות משום דבר למעשה.. לא יכול לנשום.. אני מקבל קריז אמיתי כמו של נרקומן אמיתי שהגיע הזמן למנה שלו.. ואני לא כ"כ יודע להתמודד עם זה...
זאת אומרת... אני יכול להתמודד...
פעם שעברה ברצף הנקיות הארוך ביותר שהיה לי בחיים (29 יום) כל פעם שהיה לי קריז הלכתי לים (לחוף הנפרד) או לטייל בשדות או מקומות יפים שאני אוהב (שאין בהם בנות) ומדבר עם השם. וכך הייתי עובר את הקריז. אבל הייתי בין עבודות באותו זמן כך שיכלתי להרשות את זה לעצמי ...
מה גם שעם כל הכבוד לעצמי.. בסופו של דבר נפלתי.. אמנם אחרי 29 יום אבל גם עם הטיולים האלה והים עדיין נפלתי.. פשוט נעשיתי חלש מידי כדי להתמודד.. אני לא אשכח את זה.. נהייתי חולה.. שכבתי בבית חולה 3 ימים. ביום הרביעי יצאתי מהבית לשיעור תורה, הייתי חלוש ומוכה ממש גמור כבר... ראיתי בחורה חצי ערומה ברחוב בדרך לשיעור תורה וזהו זה שבר אותי.. חזרתי מהשיעור תורה והתרסקתי לגמרי פגמתי איזה 5 פעמים תוך כמה שעות...

היום כשאני בעבודה אני לא יכול כל פעם שיש לי קריז כזה לצאת מהעבודה...
יותר קל לגשת לשירותים, להיכנס לפורנו, לפגום בברית (עדיין קשה לי עם המילה לאונן לא יודע למה) ואז הכל חוזר להיות כרגיל.. אפשר לעבוד אפשר לנשום... ריכוז שיא בעבודה! מתקתק עבודה!!
אפילו מתקשר לאישתי מיד אחרי ואומר לה דברי אהבה וכמה היא מדהימה ואני שמח שזכיתי בה... אני הופך להיות הבנאדם המושלם! שמח מאושר טוב לבב אופטימי, הכל טוב זה נפילה אחרונה בחיים מפה אני לא פוגם יותר לא צריך את זה יותר... אין לי תאווה יותר... יכולה לעבור לידי בחורה ערומה וזה בכלל לא מעניין אותי פתאום!! אני הופך להיות הבעל הכי טוב בעולם! פתאום מתקשר לאישתי אומר לה היום אני מקלח תילדים מאכיל אותם ומשכיב אותם לישון - עליי! את לכי לחברה תבלי הערב..

כמובן ש... בפעם הראשונה (אחרי פגם הברית הראשון הכוונה) אחרי חצי שעה - שעה זה נעלם וחוזר לקריז...
אז פוגם שוב..
מחזיק אותי לעוד כמה שעות
פוגם שוב... מחזיק עד למחרת...
בבוקר שוב קריז עצבני... פוגם בבית.. בשירותים... רגוע קצת למהלך היום, בצהריים שוב קריז... שוב פוגם....
וכן הלאה... עד שמרוב שפגמתי מלא פעמים אני מתמלא ריקנות דיכאון ועצב ולא יכול לתפקד ועכשיו עובר את התהליך ההפוך.. התהליך של "אחרי" השימוש.
והקריז של "אחרי"... הוא הרבה יותר קשה ממה שתיארתי בקריז של הלפני...
כי אני לא מצליח לתפקד בכלל... וגם אין לי את ה"שימוש" שיציל אותי.. כי כבר לא בא לי להשתמש...
אני פשוט נופל לדיכאון אימתני ורצון למות...
לא יכול לטפל בילדים.. לא ללמוד תורה.. לא לשכב עם האישה.. לא להתפלל להשם.. לא לעבוד.. ופשוט מקבל רצון אמיתי להיכנס תחת האדמה, לשכב, להירדם, שיכסו אותי בעפר, ולא לקום למחרת בבוקר.

אין לי אומץ להתאבד.. גם נורא מפחד ממה יהיה עליי בעולם הבאה אם אתאבד כי הבנתי שאין תקנה ושאחזור בדיוק לאותה הנקודה בגלגול הבא וכו'... אז זה לא אופציה בשבילי (בינתיים...)
אבל כן מצאתי את עצמי מתפלל עשרות פעמים לקב"ה שייקח אותי... שישים קץ לייסורים שלי...
וכן הרבה פעמים עשיתי דברים שסיכנו קצת את החיים שלי... (נסעתי כמו מטורף על האופנוע בכביש או הלכתי בשדות ונכנסתי לתוך שיחים וקוצים ועצים במטרה שאולי ייצא נחש ויכיש אותי ועוד כגון אלה..)
וואו...
לא תכננתי לכתוב את כל זה.. אבל זה פשוט יצא מהלב...
קמתי היום בבוקר עם קריז עצבני ללכת ולהשתמש... אני תופס את עצמי בשיניים לא להשתמש היום.. עושה את מה שכתוב בתכנית. קשה לי. מאוד.. אבל אני מנסה להתמודד לראשונה בחיי עם סט הכלים שלאט לאט אני מקבל מהקבוצות, מהחברים, ומהספונסר.

90% מהשימושים שלי היו עם האייפון שלי. החלפתי אותו בנייד כשר של נתיב. 90% מהשימושים נפסקו. אבל ה10% הנותרים הפכו להיות קשים יותר. מרוכזים יותר... הזויים יותר... (בעבודה בשירותים..) הפורנו הפך קשה יותר.. דוחה יותר...

אני כבר מרגיש שזה נהייה ארוך מידי ויש לי עוד מלא מלא לכתוב על מה לעשות ואיך לעשות.. אבל אשאיר קצת לפעם הבאה..
אוהב אותכם חברים. גם אותך רובין הוד - אני אוהב אותך מאוד. מעריץ אותך אפילו! תודה שאתה שם לי מראה אל מול הפנים. (גם) בשביל זה אני כאן.

בשורות טובות

נערך לאחרונה: לפני 20 שעות, 6 דקות על ידי מתרפא.
המשתמשים הבאים אמרו תודה: בסד ובהשתדלותנו

תגובה: יש סיכוי? בס"ד כן! לפני 1 יום, 19 שעות #117872

  • אבי גולן
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 3831

ששה חודשים מאז ההודעה אחרונה,
א.ת. שאני עובר תקופה טובה,
פעם לא האמנתי שאפשר לוותר על מבטים, זה הרי כל כך מושך,. והנה הנס קורה, אפשר להוריד עיניים להתחבר לאלוקים, וזה עובר, 
מה עוד, מתקדם בקשר עם אישתי, פותח איתה נושאים שאף פעם לא דיברנו על זה,
ילדים, א.ת. מנסה להיות איתם, לחשוב מה טוב להם,
ועטד ועוד הרבה דברים טובים.
מתפלל להמשיך הלאה, ולא להיכנס לשאננות.
אוהב אותכם צריך אותכם,
אשמח להיות לעזר לכל חבר.

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.
  • אבי גולן
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 3831

תודה על הכנות,
שאלוהים ייתן לך שלווה בחיים.

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.

תגובה: הייתי שם .. לפני 1 יום, 19 שעות #117870

  • אבי גולן
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 3831

מזדהה, אישתי גם נסעה לשלושה ימים, מרגיש חופשי לעשות כל מה שאני מפנטז,
א.ת. שאני בקשר עם חברים כל הזמן.

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.

תגובה: הייתי שם .. לפני 2 ימים, 3 שעות #117869

  • שבי1
  • רצף ניקיון נוכחי: 794 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 716

שוב אישתי נסעה לשלושה ימים כבר מראשון,  יום ראשון עבר טוב א.ת.
שני עד הערב היה די טוב , ולאחר מכן היה קצת סוג של חוסר מעש, וזהנדי הפריע לי. 
ניסיתי ליצור קשר עם חברים שזהנלא כל כך צלח .
ואז בלילה רציתי להיתקלח , אך לקחתי על עצמי שאין מיקלחות בבית כשאני לבד .
אבל אין מצב שלא אתקלח, 
חיפסתי חבר לפתוח מעגל ומצאתי. 
פתחתי ל 10 דקות , ואז אחרי 7 דקות סגרתי מעגל .
תודה לאבא היקר שעבר בשלום .
כותב הבוקר ואני נקי אסירות תודה. 
מתפלל גם להיום להישאר נקי ולעשות פעולות רק להיום. 
אוהב וצריך אותכם יום ניפלא

אני מציע שלא ללעוג לאף אחד על ביטויי התמכרותו. במיוחד שעל כולנו אפשר לרדת בקלות. עצם העובדה שאנחנו כאן מראה שעשינו הרבה דברים לא הגיוניים ומבישים.

אז יש צורה שלאחד נראית לא הגיונית, ויש אחר שמתאר שכך בדיוק הוא סובל. אני יכול להבין, גם אם אצלי זה לא עובד בדיוק ככה.

וכן, אישית אני יכול להבין את המקום של להכניס מחשב לשירותים. מניסיון אישי. נכון, יש הרבה דרכים לעשות את זה. לקחת את המחשב כאילו כדי לעבור לחדר אחר ולהיכנס איתו בתיק. לחכות שאף אחד לא עובר ליד השירותים ולהיכנס ולהסתגר שם. וכן הלאה. אכן, לא נעים.

וגם בנושא הפרטיות. האובססיביות של ההתמכרות בצירוף ההכחשה גרמה לי למצבים הזויים.
לשבת בספרייה במחשב ציבורי או עם מחשב נייד על הרצפה, או בכיתה בקורס עם עוד סטודנטים רבים, כשאני משקר לעצמי שאף אחד לא מבין וחושב מה אני צופה. שאם רק אסיט את המסך טיפה הצידה - לא רואים ולא מבינים. וכן הלאה והלאה.

התרופה שקיבלתי בתכנית הייתה ההבנה שאני לא יכול לבד. והמשמעות היא שאני חייב לוותר על ההתמודדות, כי אני לא מסוגל להצליח בהתמודדות.

אז נכון, זה המון ויתורים. אבל זה נותן כוח.

זה אומר להגדיר כללי ברזל. יוטיוב לא בשבילי. גם כשאני רק מחפש שיעור תורה או שיר רקע. אז נכון, אני חוזר דור אחורה לימים ששמענו רדיו או שמנו דיסק...

או זה אומר שאסור לי לגעת במחשב כשאני לבד בבית. ברור שזה לא קל. ואם אני צריך משהו ספיציפי שלא ניתן לדיחוי - מתקשר לחבר ועושה את זה איתו.

מציע לך לנסות בינתיים לקבוע שיוטיוב קו אדום. ושלא מנתקים את המחשב. אפילו כשבאמת רוצים לאיזה צורך להעביר אותו לחדר אחר וכו'. אז מוצאים איזה פתרון, לעבוד בסביבה פחות שקטה, למצוא מחשב אחר, למלא טבלה ידנית ולהעתיק אח"כ למחשב.

ברגע שאני מפנים את חוסר האונים ומתחיל להתנהל בהתאם - דברים קורים. ומגלים שזה לא כל כך מסובך.

אז במקום "לזרום" ולהיכנס למחשב ואז לחפש איך להעביר את הזמן ולהנעים אותו - אני מתכנן את זה. אני מביא מהבית mp3 שהעליתי עליו אתמול כמה שיעורים ושירים יפים שבחרתי עם אוזניות (כן, כמו פעם... איך הטכנולוגיה רצה מהר... לפני 10 שנים זה היה שיא החידוש במדיה...). ותכלס אז אני שומע יותר מה שאני רוצה ומקבל מזה סיפוק.

אני מגלה שהעובדה שאני מגביל את שעות ומקומות השימוש במחשב גורמות לי להיות מחובר יותר לעולם, וכן הלאה.

אוהב אותך מאוד, מאחל לך המון הצלחה!

אשמח לחלוק ולשמוע איך עובד לך

אי אפשר להתקדם בלי לעבוד!

ריבון העולמים ידעתי ידעתי ידעתי
כי הנני בידך, בידך, בידך לבד
כחומר, כחומר, ביד היוצר
ואם גם אתאמץ בעצות ותחבולות
וכל יושבי תבל יעמדו לימיני להושיעני ולתמוך נפשי
מבלעדי עוזך ועזרתך
אין, אין, אין עצה וישועה

אם אני לא דבוק למעלה אני דבוק לקרקעית

המשתמשים הבאים אמרו תודה: מתרפא
  • gidi
  • רצף ניקיון נוכחי: 59 ימים
  • מנותק
  • חבר חדש
  • הודעות: 18

אוהבים אותך חבר יקר!
מבין אותך ומזדהה עם הקושי.
אכן כדי להיות נקי מתאווה אני צריך לעשות ויתורים שהם לא תמיד פשוטים, אחד הדברים שלומדים בתוכנית היא שפרטיות עם כל העניין של הפרטיות והנוחות היא המצב הכי מסוכן לתאווה שלנו- מה שנקרא בתוכנית "להיות בריכוז עצמי" וזה גורם מאוד גדול וחזק לנפילות.
גם אני עובד הרבה לבד עם המחשב אבל כרגע אצלי יש סינון חזק מאוד ואני יודע שבכל מקרה זה לא מצב טוב לכן אני דואג להיות הרבה בקשר עם חברים מחפש את הדרך לא להישאר עם דבר כזה לבד.
לכן אני רק אציע (ואתה תחליט מה ואיך ואם ליישם) להימנע מהמצב של פרטיות בכל דרך אפשרית במיוחד כשיש לך אפשרות לעקוף הגנות ולהגיע למקומות בעיתיים.

אוהב מאוד, ובהצלחה!

תגובה: צריך עזרה דחוף !!! לפני 2 ימים, 18 שעות #117866

  • אבי גולן
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 3831

אוהב אותך אח.
הוסיף משפט ברשותך, יש אנשים שהתמכרו גם אחרי שנים של נקיון,
התאווה מספק לנו חומר ממכר בגוף שקשה להיגמל ממנו,
את זה אתה צריך לזכור, ובעז"ה אלוקים יתן לך כוח לא לחזור לשם.

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.
המשתמשים הבאים אמרו תודה: מצפה לישועהה

תגובה: צריך עזרה דחוף !!! לפני 2 ימים, 18 שעות #117865

  • robinhood
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 189
מצפה לישועהה כתב on 19 אוג' 2019 10:32:

היי אני משתמש חדש באתר


מה שרציתי זה אם אפשר טיפה לשמוע מילות עידוד ועצות כי אני ( מכור לשעבר אם יש כזה דבר לשעבר )ברוך ה' כבר יותר משנה לא נגעתי בברית.. ואתמול בלילה לצערי נפלתי   בצפיה באנטרנט אבלברוך  ה'  לא נגעתי בברית ולא הוצאתי זרע לבטלה ברוך ה' אלף פעם.
אבל בכל זאת אחרי כל כך הרבה זמן דבר כזה יכול להיות חס ושלום סכננה מאוד בישבלי בימים הקרובים  (דבר כזה כבר קרה לי לפני שנים כשחזרתי בתשובה נפילה קטנה וכביכול מזערית שגררה שרשרת איומה וקיצונית...) ולכן אני צריך את עזרתכם  איך להשאר בפרופורציה ולברוח כאילו  לא היה כלום
תודה לכם אתם אלופים!!!

טוב, יש פה מלכוד
אם אומר שלא נורא שצפית פעם אחת, אז אתה תצפה פעם שנייה, ושלישית. שהרי זה לא נורא כל כך.
אם אומר שזה נורא ואיום שצפית פעם אחת, את אתה תצפה פעם שנייה ושלישית, כי גם ככה אתה יצאת איש רשע ונורא ואיום עם קרניים על הראש וכל העסק, אז מה הטעם להיות צדיק.

אני יגיד לך מה אני באמת מאמין - אם במשך שבועיים מהרגע שצפית לא תצפה שנית, אז הכול בסדר והכול נמחק כאילו לא היה.
לוחם טוב, יודע לגרום לאויב להאמין שהוא הרבה כאשר הוא מעט, ומעט כאשר הוא הרבה, רחוק כאשר הוא קרוב, וקרוב כאשר הוא רחוק.
ואין לוחם יותר חכם מאשר יצר הרע.

המשתמשים הבאים אמרו תודה: מצפה לישועהה

תגובה: קבוצות טלפוניות לפני 2 ימים, 18 שעות #117864

  • אבי גולן
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 3831

אוהבים אותך,
שולח לך הודעה במייל.

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.
זמן ליצירת דף: 0.50 שניות

Are you sure?

כן