ברוכים הבאים, אורח
  • עמוד:
  • 1

נושא: המסע אל האהבה 153 צפיות

המסע אל האהבה לפני 2 חודשים #133969

  • lamedmoti
  • רצף ניקיון נוכחי: 3 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 88

שלום חברים.
כאן אני פותח יומן מסע חדש.
יומן שכבר רציתי לכתוב כבר הרבה זמן. (במיוחד אחרי שראיתי כמה הנושא הזה נידון/חשוב כאן)
אבל לא יומן מסע רגיל, כאן אין ספירה של ימים, מעידות ונפילות פחות נוכחות כאן.
זה יומן מסע, או יומן למידה, לאיך למצוא אהבה. איך לאהוב את בת הזוג.
אני לא יודע כל כמה זמן אני אעדכן כאן (כמובן שכל אחד מוזמן לכתוב מניסיונו, או סתם מחשבות) בכל אופן כפי שכתבתי זה לא יומן ניקיון רגיל.

אתחיל בכמה נקודות פשוטות.

ברור לי מעבר לכל ספק ש"אני אוהב את אשתי". אולי קשה לי להביע את זה, אולי קשה לי לראות את מעלותיה של אשתי, אולי קשה לי לגרום לאשתי להאמין בלב שלם שאני באמת "אוהב" אותה. אבל דבר אחד ברור, שאני אוהב את השותף שלי לחיים. לא את גופה של אשתי (הפיזי) אלא את רוחה, את אופיה.

הוכחה לוגית שאני אוהב את אשתי: הילדים המשותפים שלנו, מבחינה סטטיסטית הם 50% קיבלו את התכונות החיצוניות והפנימיות והרוחניות שלי, 50% הם קיבלו את של אשתי. וכיוון שאני ודאי אוהב את ילדיי, (לא הייתי מחליפם תמורת כל הון שבעולם) על כל תכונותיהם, ודאי שאני אוהב לפחות חלק ניכר מתכונותיה של אשתי.

אם אני אכיר מישהו שמכה את אשתו, גם אם זה יפריע לי אני לא אשנא אותו באופן אישי. אבל אם אותו אדם יכה את אשתי, אני אשנא אותו באופן אישי. למה זה ככה?! אם לא בגלל אהבתי אליה.

אז אם כן למה כ"כ קשה לי להחמיא לאשתי על כל מה שהיא עושה בשבילי?
למה אני מתעלם (לא במזיד, אני פשוט לא רואה) ממה שהיא עושה בשבילי?
למה אני כ"כ אטום לרגשותיה?
למה אני מתייחס איליה כאל עוד חבר-חדר? ולא כאל שותפה מליאה לחיים?
למה במקום להשתוקק לחברתה, אני משתוקק לדברים אחרים?
למה אני כ"כ חי לעצמי? מכונס בתוך השריון של עצמי?
למה אני שומר דברים לעצמי בלב, לא משתף רגשות, "זכות האישה לדעת"?
למה כ"כ קשה לי להביע רגשות? (אל תספרו לי שזה התכונה של ה"גבר".)

אלו השאילות. מכאן והלאה נחפש תשובות.

נערך לאחרונה: לפני 2 חודשים על ידי lamedmoti.

תגובה: המסע אל האהבה לפני 2 חודשים #133973

  • עשר שמעון
  • רצף ניקיון נוכחי: 165 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 551

התחברתי מאוד לשאלות,  
כשאני עובד צעדים אני מגלה בצעד 4 פגמי אופי כמו 'ריכוז עצמי 'חוסר קבלה' ועוד, ובצעד 6 אני באמת משתדל להתבונן בהם, לראות כמה הם משפיעים עלי וכמה הם מנהלים אותי, 
זה עוזר לי מאוד (רק להיום...) עם השאלות הקשות ופותח לי את הדלת לפתרון שהוכיח את עצמו מאות אלפי פעמים. 

תגובה: המסע אל האהבה לפני 2 חודשים #133995

  • דייב 2
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1073

מאד מבין לא יכול להזדהות כי אני רק מאורס, אבל אני גם שאלתי את עצמי שאלות כאלה [-פחות או יותר], אהבה אמתית - זה על ידי נתינה בלתי נפסקת, צריך לדעת כמה נקודות חשובות, יש בלבול בפרט לאנשים כמונו בלראות אשה [בפרט אם זה האשה שלנו] כבן אדם כשותף לחיים לבין לראות אותה כאובייקט מיני, ולאו דווקא כאובייקט אלא בצורה מינית [סליחה על הביטוי אבל האם היא '...קסי'...], כאשר אנחנו נסתכל על בת הזוג כבן אדם שאני צריך לאהוב אותו כי הוא החצי השני שלי ואהבת לרעייתך כמוך - זה הדרך...
אתה אוהב את עצמו, הוא רוצה שיהיה לו הכי טוב אז הדרך היא היא להתבונן, מה היה אם הייתי לבד בלעדיה איך היו נראים לי החיים, איך היה לי כשהייתי רווק בודד, איך הייתה הרגשה הנפשית, איך היה לי חוסר של מגע פיזי, כל זה מתנות שאדם מקבל על ידי אשתו ברגע שהוא חושב ומפנים את זה, ובצורה פשוטה אומר את זה ומשמיע לאוזניו ובזמנים מסוימים גם לאשתו, אז הדברים יראו אחרת אני בטוח..
נ.ב. אולי יותר מתאים לפורום לנשואים...

תגובה: המסע אל האהבה לפני 2 חודשים #133999

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 626 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1809

בעצת הספונסר שלי, לפני שנה בערך התחלתי להיות 15 דקות ראשונות איך שאני נכנס הביתה בנתינה ושירות. לאישתי לילדים לבית. 

היום בערך שנה אחרי הרבע שעה הזאת כבר הפכה להיות כמעט שעה...

הנתינה מביאה אהבה ואכפתיות. הנתינה עוזרת לי ובד בבד מרככת את אישתי כלפיי. ומכניסה לי מבלי שאני שם לב בכלל אהבה כלפיה...

אישתי תמיד אוהבת להביא את השולחן מחשב לשולחן שבת ולשבת עליו, פעם הייתי מקנא בה, למה את צריכה לשבת על כסא כזה נוח וכולם על כסאות רגילים? היום אני דואג לה ומביא לה את הכיסא הזה, שיהיה לה נוח. אם יש רק אחד עדיף לי שהיא תהנה ממנו..
זה תהליך ולמען ההגינות אני לא עבדתי על זה ולא ניסיתי לעבוד על זה אלא זה משהו שהגיע לבד... כתוצר לוואי מהנתינה שלי בבית... שאותה עשיתי נטו ממניעים אגואיסטיים עבור עצמי. לתת לאחרים עבור עצמי.. אירוני.. אבל אמיתי לחלוטין.
והתוצאות מגיעות לבד...
אוהבים

תגובה: המסע אל האהבה לפני 2 חודשים #134001

  • זעיר אנפין
  • רצף ניקיון נוכחי: 98 ימים
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 79
''אישתי תמיד אוהבת להביא את השולחן מחשב לשולחן שבת ולשבת עליו, פעם הייתי מקנא בה, למה את צריכה לשבת על כסא כזה נוח וכולם על כסאות רגילים? היום אני דואג לה ומביא לה את הכיסא הזה, שיהיה לה נוח. אם יש רק אחד עדיף לי שהיא תהנה ממנו..''

אויש, אצלנו זה בדיוק אותו דבר.... 

רק הפוך
נערך לאחרונה: לפני 2 חודשים על ידי זעיר אנפין.

תגובה: המסע אל האהבה לפני 2 חודשים #134002

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 530

אוהביםם!!! בהצלחה חבר.

תגובה: המסע אל האהבה לפני 1 חודש, 4 שבועות #134118

  • בדרך אליך
  • רצף ניקיון נוכחי: 5 ימים
  • מנותק
  • חבר קבוע
  • הודעות: 36
ממש התחברתי למה שמתרפא אמר על להתחיל מלעשות מעשה קטן של נתינה(אפילו שבזמן הקרוב לאחר מכן כנראה לא ממש נראה את ההשפעה שלו) ולהתמיד איתו, זאת נראית לי עצה מעולה כי זה גם משהו לתווך הרחוק ולכן עובד לעומק וחודר למקומות הכיי פנימיים שלנו וגם משהו בר השגה 

אז קודם כל תודה למתרפא (:



נראה לי שצריך גם להיזהר כי אם זה מגיע רק מתוך מטרה לקדם את הקשר עם האישה ולשפר את החיים הזוגיים הגיוני שזה לא יחזיק יותר מידי כי חייב להיות לזה גם צד של פשוט לתת בשביל לתת, לתת כי זה דבר חיובי וטוב. נראה לי פשוט שאם כל יום נשאל את עצמינו כמה הנתינה הזאת קידמה אותנו ואת חיי הזוגיות שלנו לא נצא מזה. אולי סוג של עבודה בתמימות

תגובה: המסע אל האהבה לפני 1 חודש, 3 שבועות #134152

  • דייב 2
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1073

לתת - זה מתדלק!
זוגיות בנויה על נתינה וקבלה, אין לקיחה במקום הזה. 
מי שלוקח בזוגיות - אז האושר ממנו והלאה, ברור. 
אהבה = 13; אחד = 13; אֹיֵב - 13
או אהבה או איבה, אם הבסיס על נתינה יש אהבה ונהפכים לבשר אחיד, ואם הבסיס על לקיחה - זה נהפך לאיבה, וזה מעשים שבכל יום...
כמובן שבזוגיות אנחנו גם מקבלים וזה תקין, אם נותנים זה מחזיר אור...

נערך לאחרונה: לפני 1 חודש, 3 שבועות על ידי דייב 2.
  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.51 שניות

Are you sure?

כן