מאמרים

אבא יקר, תודה שהצלת אותי שנים על גבי שנים הייתי בסבל בל יתואר של מחלה ושל שימוש בתאווה, האמת היא שלא כל כך ידעתי עד כמה אני סובל, גם לא כל כך ידעתי שבאמת יש פתרון, הייתי משוכנע שאני חוטא ופושע ואתה שונא אותי על כל פעם שאני מאונן, או כל פעם שאני מפנטז על לא יודע מה. לא יכולתי להכיל את רגשות האשמה, לא יכולתי להאמין על עצמי שאני בוגד ופושע.
קרא עוד

החזרה לנפילות בתקופת החגים לרבים מאיתנו 'החגים' מרגישים כמו ים המלח, לא רק בגלל המקום הנמוך שאליו לא מעט מכורים יורדים בהם, אלא בגלל שכמו בים המלח המקורי, ככל שיש לך יותר פצעים זה שורף יותר... וזה בכלל לא משנה מי פצע אותך, והיכן נפצעת. זה פשוט שורף. כן, אשמה שורפת, בושה בוערת, והפחד, אוהו, זה כבר טיגון בשמן עמוק.
קרא עוד

ככה הצטננתי במוצאי יום כיפור במוצאי הצום, אחרי שעות שאני עומד שליח ציבור, והשירה ובית הכנסת הצפוף, היה לי כמובן חם והזעתי, ואז יצאתי החוצה אל הרחוב הקר ומיד עלתה לי מחשבה בראש שזה לא טוב כי אני עלול להצטנן מהמעבר מהחום אל הקור. באותו רגע ידעתי על מה אכתוב הלילה, ידעתי שאכתוב על הדרך בה הצטננתי לא רק באופן פיזי אל בעיקר באופן רוחני, על הדרך בה המחלה שלי החמירה עם כל נסיון נוסף להתעלות ולהתחבר לקדושה.
קרא עוד

למה אני לא כמו כולם? אני רואה את כולם ומקנא. מחשבה מתגנבת לראש: למה אני לא כמו כולם? למה אני לא יכול לקום בערב כיפור, להתפלל, לטבול במקווה, להיות עסוק כמו כולם בהכנות שכולם עושים לקראת יום כיפור. למה אני צריך להיות שונה? במה אני מתעסק בערב יום כיפור? בלהישאר נקי, רק להיום... יום כיפור בפתח, והעבודה שלי היא לא להסתכל ברחוב על בחורות, לא לפתוח אתר פורנו... איזה באסה.
קרא עוד

לבקש סליחה? באחת השיחות השגרתיות שלי עם הספונסר, מצאתי פורט לפניו את הטענות שיש לי על אשתי ועל הטינות שממלאות אותי. עשיתי צעד 4 ושוב ראיתי את הריכוז העצצי, השליטה, הריצוי ושאר הדברים שאני כבר מכיר מפעמים קודמות. חשבתי ששוב אני יכול לסמן V על צעד 5 ולהמשיך הלאה...
קרא עוד

הדרך אל האושר שלום רעיי וידידיי לאחר העדרות של תקופה ממושכת מהפורום ולאחר שאני נקי תקופה ארוכה התיישבתי לכתוב ולנסות לתמצת בשיר קצר את שעבר עליי בכל השנים עד לתחילת ההיחלצות בעזרת שמור עיניך אשר מודה אני לכם ואודה לכם לשארית חיי על שעזרתם לי לקחת את המושכות על כרכרת חיי בחזרה...
קרא עוד

לא לברוח - גם בסליחות ותפסתי את עצמי. ביקשתי עזרה לפי הצעדים. לפי מה שלמדתי. ביקשתי בשקט מריבונו של עולם. "בבקשה, אני חסר אונים מול זה. אני לא רוצה לברוח להי הממכר והרעיל שהטינה נותנת לי. אני לא רוצה לברוח לייאוש ולשיתוק שבאים לי מתוך רגשי הנחיתות שלי. מתוך הצורך העמוק שלי בשליטה.
קרא עוד

וידוי - מאונס וברצון אני חש שהוידוי של יום כיפור מצריך התייחסות מפורטת יותר. אמנם נכתב לא מעט על כך, גם על ידי, כנראה שזה לא מספיק לבער כמות עצומה כזו של פחד ואשמה. הדברים מקבלים משנה תוקף אצל מי שבשל כך נמנע מתפילות, אך לא רק, גם אלו המבינים שהינם חולים בהגיעם אל הוידוי המפורט, קבלת עצמם מתערערת, הם חוטפים פיק ברכיים, הדברים המפורשים שם לוחצים על מקומות כואבים, מדי.
קרא עוד

לשמור על מה שיש לי מכירים ת'סיפור על הכלב החמוד שכבר שלושה ימים לא אכל, וכל כולו רעב בקושי זז גילה לפתע נתח גבינה מכובד ומגרה. אקיצער אמעיישה, כלבלבנו חיפש לו מקום רגוע משהו עם בריזה וקצת ריח מלוח של גלים, בשביל לשבור את הצום הארוך והגיע לנחל הגדול החוצה את העיירה הקסומה.
קרא עוד

אלוקים ענה לתפילתי האמת היא שתכננתי לכתוב פוסט תחת הכותרת "מדוע ה' לא ענה לתפילותיי", וכבר היה לי בראש את כל הפוסט בו אני מסביר למה התפילות והבכיות שלי כל שנה בימים הנוראים לא הועילו ולא התקבלו, אבל אז היה לי את מה שהספונסר שלי מכנה "רגע מואר", והבנתי שאני פשוט מסתכל בכיוון הלא נכון.
קרא עוד

להגיע לראש השנה בהחלמה אבא, אני יושב וחושב לעצמי כבר שבוע, איך זה יהיה להגיע אליך בראש השנה עם יותר מחצי שנה של ימים (שאני כמובן לא סופר, אבל אולי אתה, שסופר וכותב ומונה, ספרת...). איך זה קרה? מה השתנה?
קרא עוד

להתרגש מרחוק - רשמים מהכנס "ימים אהובים" לפני מספר ימים, שלח לי חבר יקר הודעה על כנס שמארגנת קבוצת המרכז של שמור עיניך לקראת הימים הנוראים, והוא ביקש שאפרסם את זה בין חברים שיכולים להגיע ושיהיה להם לתועלת. ביקשתי קצת פרטים והוא שלח לי את התכנית, ואז גיליתי שאני עומד לדבר בכנס... טוב, שמחתי על ההזדמנות אבל לא היה לי ממש זמן לחשוב מה בדיוק אני עומד לומר.
קרא עוד

סליחות בלי אשמה אלוקים, תראה כמה אני סובל-מתמודד-נשבר-מנסה, ואל תתיחס בבקשה לזה שפעם (מתי?!) בעבר הרחוק, לפני... חודש, שבוע, יום, עשיתי מעשים שאינני מסוגל אפילו לחשוב עליהם, אפילו לדמיין שעשיתי או דימיינתי אותם.
קרא עוד

פורנוגרפיה היא שקר הרסני בשנות החמישים של המאה הקודמת, החוקרים ד"ר טינברגן וד"ר מגנוס הצליחו לתעתע בפרפרים. השניים פענחו מהם הסימנים על כנפי נקבת הפרפר המושכים את בני זוגן הזכרים. הם יצרו פרפרי קרטון משלהם וקישטו את כנפיהם כדי שיראו כמו גרסה משודרגת של נקבות הפרפר. תבניות הכנפיים שלהן היו מבוססות על כנפי נקבות הפרפר הרגילות אך הם הוסיפו סימנים מגרים יותר, שלא ניתן למצוא בטבע.
קרא עוד

הרעל שהכי מסוכן לי בין סוגי הסכנות המוכרות לנו בכל בית, ישנה כמובן את הסכנה לחנק כתוצאה משאיפת גז, אותו גז עימו אנחנו משתמשים לבישול וחימום. הגז הטבעי הזה, יש לו בעיה שהופכת אותו להיות הרבה יותר מסוכן מדברים אחרים, נניח מאש, וזאת העובדה שאין לו ריח. כן, אותו גז שיכול להביא לחנק על ידי שאיפה שלו, בצורתו הטבעית הוא חסר ריח לחלוטין.
קרא עוד

אתמול, היום ומחר ישנם שני ימים בכל שבוע שאל לנו לדאוג עליהם, שני ימים שצריכים לשמור אותם משוחררים מפחדים וחששות.
קרא עוד

מכתב תודה לאבא בימי הסליחות קודם כל, הלב שלי מוצף ברגשות תודה. מעולם בחיי לא האמנתי שתהיה לי תקווה, שלושה ימים, שישה חודשים ושנה בהם חיי הולכים ומשתנים, הנקיות אינה רק בימים. חוזר לי האמון, בי, בך. לא דמיינתי שאגש לסליחות האלה, שציווית עלי, בלב קל כל כך. בלא המשא הכבד של החטא שלא יכופר. בלא הזעקה המיואשת והמרה. פשוט כי אני רוצה לדבר אתך.
קרא עוד

איתך ובלעדייך... בהכללה אפשר לומר שהבעיה מספר אחת של חברים נשואים בהתמודדות עם פגמי האופי שלהם, מיוצגת ביחסים עם האישה. מהבחינה הזאת, נראה שלרווקים קל יותר להחלים, כיון שהם חופשיים יותר להתמודד עם פגמי האופי שלהם בחלל פחות טעון, מאשר נשואים שפגמי האופי שלנו מגיעים כל הזמן לידי ביטוי במערכת הנישואין.
קרא עוד

חודש אלול כל השנה בתקופה האחרונה, הטרידה אותי מאוד המחשבה על חודש אלול ועל ימי הרחמים והסליחות שעוברים לידי ואני לא קשור אליהם. לא יצא לי כמעט לבקר בבית הכנסת ולשמוע את קולות השופר ואת הסליחות שמרעידות את הלב. זכרתי שהדגים שבים רועדים בחודש אלול ואני - זה עובר ממש לידי. בתכנית למדתי שלנסות "בכוח" זה לא כל כך יעבוד לי ולכן הייתי חסר אונים...
קרא עוד

שלושת הצדדים של הבעיה: פיזי, נפשי ורוחני בספר הגדול (ספר הבסיס לתכנית 12 הצעדים לגמילה מהתמכרות) נכתב כי למחלה שנקראת "התמכרות" ישנם שלושה צדדים: פיזי, נפשי ורוחני. בקצרה על כל אחד מהם:
קרא עוד

נס של חצי שנה אני לא בטוח אם אני חולם או שזה אמיתי. אבל לפי החישוב שלי אני נקי נכון להיום חצי שנה. לפני חצי שנה פלוס לא האמנתי שאני מסוגל להפסיק לתקופה של יותר מכמה ימים.
קרא עוד

רק להיום, או: תכל'ס מה עושים עכשיו? הנושא הזה של רק להיום, מהיום הראשון לא התחבר לי. מה רק להיום? וכי אין מחר? לא צריך פרנסה כדי לחתן ילדים? איפה המינימום אחריות לעתיד? על מי אני עובד שיש רק את היום? האם זו אמונה כמו של אברך כולל שמתאבד על ההיום? ממית עצמו באהלה של תורה?
קרא עוד

דוקטור, אני חולה... אז גם אחרי חמש שנים, תשעה חודשים ותשעה ימים, אני עדיין צריך לעשות פעולות כדי להישאר נקי, ואם אני מפסיק - אני חוטף. אתמול היתה לי מעידה. למה מעדתי? פשוט כי לא עשיתי את מה שהייתי צריך לעשות. אבל באותה מטבע בדיוק אני יכול לשאול: למה המעידה לא נגמרה בנפילה? כי נזכרתי ועשיתי את מה שהייתי צריך לעשות.
קרא עוד

חרפת הנפילות והמעגל שאינו נגמר לא תמיד, אבל הרבה פעמים זה הסיפור שלי, בפרט בנפילה שאחרי הנפילה. נפלתי ואני מרגיש כל כך רע, עד שהדבר היחיד שאני יודע שיכול להשכיח ממני את הכאב והאכזבה זה נפילה נוספת. האם יש בכך היגיון? ודאי שלא, אבל כמו השיכור - זה מה שאני מכיר. הדרך היחידה להשכיח את חרפת השתיה היא על ידי שתיה נוספת, ועד שלא אמצא דרך התמודדות אחרת, אחזור לנפילות פעם אחר פעם, ולא רק שהכאב של הנפילות לא ילמד אותי את הלקח אלא להיפך - הכאב עצמו יהיה זה שידחוף אותי ליפול פעם נוספת!
קרא עוד

מה אני מחפש בתאווה? לאחרונה הייתה לי מעידה די מפחידה, ממש כמעט נפלתי. אסירות תודה אבא אוהב עצר אותי לפני כן ועזר לי לוותר על התאווה רק לאותה שעה. הספונסר שלי אמר לי שאני צריך לחזור לצעד ראשון ולהבין מה אני מחפש שם? מה אני מחפש בתאווה?
קרא עוד