ח' אב התשע"ח

כשמשה רבינו לימד זכות על הדור שלנו

כשמשה רבינו לימד זכות על הדור שלנו

​על הפסוק הראשון בספר דברים "אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערב מול סוף בין פארק ובין תופל ולבן וחצרות ודי זהב", מתעכבים חז"ל על המקום האחרון הנזכר בו: "דִי-זהב", כיון שהוא לא הוזכר קודם לכן ולא נזכר לאחר מכן בתורה, והגמרא אומרת שזהו רמז לדברי סנגוריה שמשה אמר על בני ישראל, בקשר עם חטא העגל:

אמרי דבי ר' ינאי, כך אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא: "רבונו של עולם, בשביל כסף וזהב שהשפעת להם לישראל עד שאמרו די – הוא גרם שעשו את העגל. אמר רבי חייא בר אבא, אמר ר' יוחנן, משל לאדם אחד שהיה לו בן; הרחיצו וסכו והאכילו והשקהו ותלה לו כיס על צוארו והושיבו על פתח של זונות; מה יעשה אותו הבן שלא יחטא?".

כשקראתי את זה לא יכולתי שלא לחשוב על כך שמשה רבינו לא רק דיבר סנגוריה על הדור שלו, אלא בעצם דיבר סנגוריה על הדור שלנו. ממרחק של אלפי שנים, משה רואה דור שקיבל הכל, דור מפונק שזכה בשפע של כסף וזהב שלא היה בשום דור לפניו לאורך ההיסטוריה של העם היהודי, ואז, כאילו כל זה לא מספיק, הקב"ה העמיד את הדור שלנו בניסיון בלתי אפשרי, עד שמשה אומר "מה יעשה אותו הבן שלא יחטא?".

אם בזמן הגמרא היה צריך להביא משל ממצב נדיר ביותר, הרי שבימינו כל אדם מבין שאנחנו למעשה נמצאים בדיוק באותו מצב שמשה רבינו מתאר. לא רק יהודים מבינים זאת, אפילו גויים מבינים שכאשר יש לאדם במרחק קליק אחד את כל הפיתויים, קשה עד בלתי אפשרי לעמוד בכך מבלי להיכנע לדחף.

כמובן שההנהגה של משה רבינו לא היתה רק לימוד סנגוריה על עם ישראל, אלא גם פעולה תקיפה לכך שלמרות הפיתוי והקושי, בני דורו יצליחו במשימה. הלימוד זכות עליהם לא היה בשום אופן כדי לתת לאף אחד הצדקה, אלא הוא היה כלפי שמיא, ואילו עם ישראל נדרש לשלם את המחיר על מה שנעשה.

ומה שהיה נכון אז, נכון גם היום. מצד אחד יש עלינו לימוד זכות גדול, כי "מה יעשה הבן ולא יחטא?", אבל מאידך אין כאן שום תירוץ לומר שהדבר לא בידינו. נכון, ישנם מצבים שבהם לא ניתן להצליח רק באמצעות כוח הרצון, אך תמיד יש פעולות שניתן לעשות כדי להתמודד, גם אם זה אומר שצריך לקבל עזרה מחברים אחרים שמתמודדים, לעשות פעולות של שינוי דרך החיים, להיכנע ולבקש את עזרתו של אלוקים וכן הלאה.

דבר אחד בטוח: כל אחד בדור שלנו שנמצא במצב שהגמרא מתארת "הרחיצו וסכו והאכילו והשקהו ותלה לו כיס על צוארו והושיבו על פתח של זונות", והוא מצליח למרות הכל, גם אם ההצלחה היא חלקית, וגם אם יש לו כשלונות, הרי שההצלחה שלו היא יוצאת דופן והיא עדות ליכולת המופלאה ולכוחות שקיבלנו.