ב' אייר התשע"ח

ביחד זה עובד

כבר שנים אני נמצא במסלול טיפול מעמיק ונפשי. עוד הרבה ליפני שהגעתי לשמור עיניך וידעתי שאני קצת שונה בבעיה שלי, התחלתי לפתוח את הנפש, להכיר אותה ולהיות קשוב אליה, ובאמת התחלתי לראות שינויים, אבל אותה בעיה לא בדיוק נפתרה, היא גם לא הידרדרה, וגם לא תפסה מקום משמעותי יותר בחיי, היא רק הייתה שמה, מידי פעם, קפצה לביקור, הפילה והלכה לה... ואני מבור תחתיות המשכתי להאמין שיש דרך לצאת מזה, רק שלא מצאתי אותה עדיין.

השנים האלה בהם לאט לאט צומצם הפער בין הדמיות שחשבתי שקיימות אצלי, היו חשבות וצעד ראשון בהבנה שהרצון שלי לפנות לתאווה, הנו רצון אחר, שאני לא מכיר איך לספק אותו ומה שאני מכיר הינו התאווה.

כחלק מזה התחלתי לעסוק בדברים שתמיד היו בגדר חלום, או יותר נכון לומר דברים שתמיד היו נראים לי כמו "ביטול תורה" אחד גדול. התחלתי לשחרר, ולהבין שאני צריך לעבוד את ה' אחרת, ביחד עם הכשרונות שלי, כן... אותם כשרונות שדחקתי לפינה על מנת ללמוד יותר תורה, אם הזמן נפל לי האסימון, שאני לומד יותר תורה, כי אני כל כך מפחד מהחיים... אותם חיים שחשבתי שלוקחים אותי לתאווה.

ואז הגעתי לשמור עיניך, הגעתי... יותר נכון ה' ית' גלגל אותי, אני זוכר את הלילה שבו הרגשתי שאני חייב לעלות על דרך שבה מקבלים עזרה, לשחרר את זה ולהתחיל לעבוד עם עוד מישהו... ומשם מצאתי את האתר

את רוב התובנות שהעלו פה, ועוד מעלים פה, הבנתי ליפני שהגעתי לשמור עיניך, אבל בסופו של דבר, הביחד... הוא זה שנותן את הכלי הכי חזק לעבור גלים...

מאז אני כאן, הצלחתי לעבור מספר גלים של תאווה, שבעבר... לא חלמתי שאפר, לא חשבתי שאפשר, ולא הבנתי איך אפשר לעבור...

כשהכל מציף וזה נראה שאם לא אשתמש בתאווה עכשיו... אז ההרהורים שתוקפים ומגיעים ביחד לשטיגען לא יעברו, רק יתגברו, שזה מציף אותך והמחשבות שלך כבר מבהילות אותך מרוב חוסר שייכות למה שאתה באמת, אז... רק הביחד יכול לעזור, ובעבר, לא היה לי אף אחד לפנות אליו ולומר לו, "שמע, מתחולל לי משהו בראש עכשיו, ואני רק צריך לשתף אותך שזה מתחולל, ואני לא רוצה להישאר אם זה לבד בראש".

זה מזכיר לי פעם אחת שבה תקפו אותי הרהורים, אז הלכתי ודיברתי אחרי סדר ערב עם החברותא... חיכיתי שהזמן יעבור וכבר לא יהיה לי אוטובוס לנסוע.... והוא דיבר, ואני הייתי על קוצים... והזמן עבר, וביחד עם הזמן גם האוטובוס האחרון עבר.

ואז הכל נרגע... ברגע שלא הייתה לי אפשרות לנסוע, הגוף שלי שיחרר...

ביום שלמחרת הכל שוב צף, ונסעתי, ונפלתי.

ובלמפרע, זה ממחיש לי בצורה הכי חזקה, כמה חשוב להתמקד "רק היום", ועוד יותר, כמה טוב, שהיום אני יכול להתקשר לחבר, ולומר לו, אני צריך עזרה, משהו מתחולל אצלי בראש, ולבד אני לא יכול, בעזרת ה' אני מספר לך ומקווה שזה ישתחרר.

תודה על היחד.

כלי זה יפתח לך בעוד שבועיים