ברוכים הבאים, אורח

צועד את צעדיי הראשונים במסע (אחרי מסעות כושלים רבים מאין מספר) וזקוק לחיזוקיכם
(0 צופה) 

נושא: צועד את צעדיי הראשונים במסע (אחרי מסעות כושלים רבים מאין מספר) וזקוק לחיזוקיכם 109939 צפיות

תגובה: צועד את צעדיי הראשונים במסע (אחרי מסעות כושלים רבים מאין מספר) וזקוק לחיזוקיכם לפני 8 חודשים, 1 שבוע #118809

אתה פה. עכשיו. כותב את ההודעה הזאת
ואפילו הצעד הקטן הזה מדהים בעיני
אוהב וצריך

"הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק."

תגובה: צועד את צעדיי הראשונים במסע (אחרי מסעות כושלים רבים מאין מספר) וזקוק לחיזוקיכם לפני 8 חודשים, 1 שבוע #118812

  • Kdouchat
  • רצף ניקיון נוכחי: 619 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 843

בהצלחה טהרני היקר !

כל הכבוד על הכנות !

צריכים אותך איתנו כאן !

אוהבים !

תגובה: צועד את צעדיי הראשונים במסע (אחרי מסעות כושלים רבים מאין מספר) וזקוק לחיזוקיכם לפני 8 חודשים, 1 שבוע #118829

  • נתן 01
  • רצף ניקיון נוכחי: 935 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1784

אוהבים. 

תגובה: צועד את צעדיי הראשונים במסע (אחרי מסעות כושלים רבים מאין מספר) וזקוק לחיזוקיכם לפני 8 חודשים, 1 שבוע #118836

  • טהרני
  • רצף ניקיון נוכחי: 2342 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • עלי לבחור בין כניעה להשפלה
  • הודעות: 3114

תודה חברים. ובייחוד ג'וש.
בשנים האחרונות אני מרגיש בלבול מאוד עמוק שנוגע בשורשי הווייתי. זה ממש תוקע אותי ולא מאפשר לי להתקדם לשום כיוון, כי אין לי ביטחון מוחלט בשום דבר. אולי זה רעיון. הוא עולה לי עכשיו תוך כדי כתיבה. לעשות איזו שהיא רשימה של דברים שאני בטוח בהם. אמיתות שיהיו קצה חוט שממנו אוכל להתגלגל לאן שהוא. 

ליומן המסע שלי     הפוסט שהסביר לי מה הבעייה     הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי!

כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני.

תגובה: צועד את צעדיי הראשונים במסע (אחרי מסעות כושלים רבים מאין מספר) וזקוק לחיזוקיכם לפני 8 חודשים, 1 שבוע #118837

אוהבים
אני חושב שזה רעיון טוב
אני מנסה בעצמי לחדד לעצמי שהכל זה מסע אחד גדול, וצריך ללמוד לאהוב את המסע הזה. גם הגילוי הזה של עצמנו זה מסע אחד גדול שנמשך ונמשך, וכניראה גם הדרך שאנחנו עוברים בו חשובה, ולא רק היעד

שאלוהים יכוון אותך בדרך הנכונה והמיוחדת רק לך
אוהב וצריך

"הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק."

תגובה: צועד את צעדיי הראשונים במסע (אחרי מסעות כושלים רבים מאין מספר) וזקוק לחיזוקיכם לפני 5 חודשים, 4 שבועות #120200

  • נתן 01
  • רצף ניקיון נוכחי: 935 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1784

תגובה באיחור קטן...
אויהבים.

תגובה: צועד את צעדיי הראשונים במסע (אחרי מסעות כושלים רבים מאין מספר) וזקוק לחיזוקיכם לפני 2 חודשים, 2 שבועות #122065

  • טהרני
  • רצף ניקיון נוכחי: 2342 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • עלי לבחור בין כניעה להשפלה
  • הודעות: 3114

כבר כמעט חצי שנה שלא כתבתי פה. והרבה יותר זמן מזה, שבו לא כתבתי כאן באותה אינטנסיביות של תחילת הדרך. לאחרונה אני דווקא נמצא פה די הרבה, אפילו באופן די יומיומי (ללא ספק תרמה לכך העובדה שהצלחתי לחסום סוף סוף את הדפדפן במכשיר, מה שעוזר לי יותר להתמקד. אבל אני חושב שמה שבעיקר גרם לי להמשיך לבוא הוא יומן המסע של "מתרפא" בפורום 90 יום).

אני עובר תקופה טובה וגם מורכבת. שגרה עמוסה מאוד, אך בסך הכל מבורכת. בתחושה שלי כבר די הרבה זמן לא השתמשתי. לפחות חודש פלוס (האמת שאני מתחיל קצת להילחץ, כי הניסיון מראה שכשאני חושב, על זה שכבר עבר הרבה זמן מאז הפעם האחרונה, זה בדרך כלל אומר שאני בדרך לשם, ומאוד קרוב לפעם הבאה). 

בחודשים האחרונים לא כל כך הגעתי לקבוצות, וגם הקורונה תרמה את תרומתה (המכרעת!) לעניין. באופן כללי, אני עדיין מרגיש מאוד מבולבל, כפי שאני רואה שכבר כתבתי בפעם הקודמת. אני מתלבט אם זה קשור לתוכנית ולצעדים שאולי טרפו מחדש את קלפי חיי ואת תפיסותיי, או שפשוט תמיד הייתי כזה מורכב וזה רק הולך ומחריף.

אני מרגיש שאין לי אמונות ברורות וחד משמעיות, וכתוצאה מכך אין לי מטרות ויעדים ברורים בחיים. אני לא ממש יודע לאיפה אני רוצה להגיע, וגם אם אני רוצה להגיע למקום מסוים, אני לא יודע אם להגיע לשם זה הדבר הנכון. מין פוסטמודרניזם ספקני שאוכל בי בכל פה. 

אני מתחיל להרגיש לאחרונה (הרעיון עצמו לא כזה חידוש עבור הצועדים, אבל לחוות אותו בעוצמה כזו זה עבורי סוג של חידוש), שכל הסיפור של התאווה זה רק איזה מפלט מכל הקושי להכיל את המתחולל בתוכי.

זה לא שאין לי בעייה עם תאווה, אבל היא כנראה לא באמת הבעייה העיקרית שלי (מתפלל שהיא לא תגרום לי להרגיש אחרת בימים הקרובים...).

מצד אחד, אני מרגיש שאין לי קצה חוט לפיתרון. ומצד שני אני מרגיש שאולי אני פשוט צריך להיות קשוב יותר למה שמתחולל בתוכי ולפעול לפיו. קראתי אתמול או שלשום ווארט חסידי שמאוד התחברתי אליו. אחד מגדולי החסידות שאמר על הפסוק "נשמת אדם תלמדנו", שהנשמה של האדם כל הזמן מלמדת אותו דברים, אבל היא אומרת כל דבר פעם אחת. אם אני לא קשוב לקצוות החוטים שהיא כל הזמן שולחת לי, אם אני לא עושה עם זה משהו, לא קושר אותם למשהו מעשי, הם פשוט צוללים בתהום הנשייה וכנראה גם מעמיקים את הפקעת שאני מרגיש שאני שרוי בה.

תודה שאתם כאן. תודה שהקשבתם. 

ליומן המסע שלי     הפוסט שהסביר לי מה הבעייה     הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי!

כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני.

תגובה: צועד את צעדיי הראשונים במסע (אחרי מסעות כושלים רבים מאין מספר) וזקוק לחיזוקיכם לפני 2 חודשים, 2 שבועות #122067

  • שבי1
  • רצף ניקיון נוכחי: 1117 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 946
תודה לך טהרני היקר.
אני לא יודע ולא מבין
אך הצלחת להעביר ולכתוב 
חלק לא מבוטל של רגשותי.
וזה מדהים .
אז כן אני עדיין מקפיד על קבוצה שבועית .
אך בזמן הזה קצת בלבול עם כל 
הקבוצות של הזום.
אז החלטתי שפעם בשבוע 
בקבוצת הבית ש לי בזום 
בהחלט מספיק לי.
וגם מרגיש לאחרונה סוג של נתק מעצמי ומההתמכרות שלי.
האם היא אמיתית או זה רק נדבך למשהוא אחר.
בקיצור כתבת ותיארת את רוב ריגשותיי.
מתפלל לשפיות והמשכיות בהחלמה , ולהמשיך להרגיש את החופש מהתאווה עוד יום.
תודה שנתת לי את הגירוי לכתוב .
אוהב וצריך..

תגובה: צועד את צעדיי הראשונים במסע (אחרי מסעות כושלים רבים מאין מספר) וזקוק לחיזוקיכם לפני 2 חודשים, 2 שבועות #122071

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 332 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 959

וואו היה מאוד כיף לקרוא!! 

חושב כמה חבל בעצם שלא כתבת כאן תקופה כל כך ארוכה.. הפסדנו כולנו!

תראה.. קטונתי.. באמת.. אתה הרבה יותר זמן ממני בתכנית...

אבל ממה שנראה לי ככה מהצד ובהחלט יכול להיות שאני טועה לחלוטין אבל משבר הקורונה גם הוריד קבוצות מפגשים חיים וגם ניתק אותנו מהשיגרת חיים שלנו.. והרבה הרבה אנשים סביבי נפלו נעלמו או התנתקו לגמרי מהתכנית.. כולל אני.. במשך תקופה ארוכה שלא עשיתי את הפעולות שלי ואני נאבק בלחזור אליהן עכשיו..

וכשמשוגע מפסיק לקחת את התרופות כולנו יודעים מה קורה לו.. וכך גם אנחנו..
כשאני מפסיק את האנטיביוטיקה המחלה משתלטת..

והמחלה שלי מאופיינת בלשקר לרמות להעצים את השלילי ולהבליט את מה שאני מפסיד ולהסתיר את העובדה שאני בכלל חולה...

בדיוק כמו משוגע.. שלא יודע שהוא משוגע ברגעי הקריזים..

גם אני ככה..

פתאום הכל נראה שחור וקודר אני באמת חושב שהמחלה שלי היא נפשית.. הכל נראה אחרת ואני לא מצליח לחשוב בהיגיון.. שוב כמו פעם..

את הכל אני מקשר אצלי לניתוק וההזנחה של הפעולות.

כשחוזרים לזה זה לא בין יום חוזר חזרה.. בטח ובטח אם היו מעידות..

אבל חשוב להמשיך ולהתמיד וכך התרופה שוב תפעל.

אולי לא אהיה הבנאדם הכי שמח עלי אדמות... אולי אהיה קצת כבוי / רציני (ממש לא מחייב כן? אבל אפשרי) אבל דעתי תהיה צלולה עליי.. ולא אלך שולל אחרי כל מראה של בחורה לא צנועה ברחוב...

אוהבים אותך!! מאוד! תמשיך לשתף.

תגובה: צועד את צעדיי הראשונים במסע (אחרי מסעות כושלים רבים מאין מספר) וזקוק לחיזוקיכם לפני 2 חודשים, 1 שבוע #122142

  • טהרני
  • רצף ניקיון נוכחי: 2342 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • עלי לבחור בין כניעה להשפלה
  • הודעות: 3114

בוקר טוב חברים יקרים!

אני אסיר תודה על תחושה טובה יותר (ועכשיו קופץ בתוכי הקול שאומר, שאני חייב לסייג את הדברים ולומר שזו לא תחושה כזו טובה, אלא רק שיפור קל...). זה שהיום עובר בסך הכל בעשייה, ובשמירה על שגרה מבורכת, עוזר לי להרגיש טוב יותר. גם סידור הסביבה החיצונית שלי עוזר לי להרגיש יותר סדר פנימי.

בפעם הקודמת שכתבתי כאן, הבעתי את הרצון והנכונות להיות קשוב יותר למתחולל בתוכי פנימה. זה די קשה עם העומס של היום יום, וזה לא קורה בהיקפים הנרחבים שהייתי רוצה, אלא הרבה הרבה פחות מזה. אך גם בכך ישנה תועלת שאני מרגיש בה. אני מקווה, ומתפלל שהסדק הצר הזה, שגם דרכו עובר אור, ימשיך ויתרחב להארה גדולה.

ליומן המסע שלי     הפוסט שהסביר לי מה הבעייה     הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי!

כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני.

תגובה: רצון אלוקים בשבילי לפני 2 חודשים #122590

  • טהרני
  • רצף ניקיון נוכחי: 2342 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • עלי לבחור בין כניעה להשפלה
  • הודעות: 3114
טהרני כתב on 17 מאי 2015 15:51:
שלום חברים יקרים!
אני אסיר תודה לאלוקים הגדול והאוהב ששומר אותי נקי במשך 460 יום.
במהלך השבת, החלטתי להציץ בספר "דעת תורה - לימוד מוסרי התורה", של ר' ירוחם הלוי, המשגיח מישיבת קלם. חשבתי על כך, שבעקבות התכנית יש בי נכונות (מסוימת...) לקבל אמירות שתובעות ממני דברים, שדורשות ממני הכנעה. עניין אותי לראות מה יש לו לומר בהקשר של הפרשה.
הוא הסביר שכאשר הולכים "בחוקותי" אז הכל זורם והולך טוב, אבל כשלא עושים זאת, הכל נתקע, מסתבך, מתעכב ולוקח הרבה זמן. ובלשונו (בהתחלה התעצלתי, עכשיו הלכתי להביא): "גלתה לנו התורה בזה, שישנם בבריאה שתי הנהגות, ישנה הנהגה של מהירות, הנהגה כמתוכנן של הענינים, וישנה הנהגה של כבדות ועיכובים". ובקיצור, כששומעים בקול ה' זוכים להנהגה הראשונה, וכשלהיפך - להיפך.
אני חייב לציין שהסגנון של ה"מוסר" כן קצת צרב לי. אבל ממש הרגשתי שלקחתי משם נקודה חשובה בשבילי. לאחרונה אני מרבה להתלונן שהחיים שלי תקועים. הסיבה לכך היא כנראה, שאני לא מוכן להקשיב ל"רצון אלוקים בשבילי", לא מוכן לעשות את מה שנכון, כשלא מתחשק לי לעשות אותו. לא מוכן ללכת לישון בזמן. לא מוכן לאכול ארוחות מסודרות ולוותר על מאכלים מזיקים. לא מוכן לעשות צעדי ארבע. לא מוכן להרים טלפונים לחברים. ועוד. אני לא מוכן לוותר על מה שכיף ונוח לי באופן רגעי, למרות שהוא יגרום לי סבל לטווח הארוך (נשמע מוכר...).
במוצ"ש התיישבתי לכתוב לו"ז שכותרתו "רצון אלוקים בשבילי". השתדלתי להיצמד אליו, אבל מכיוון שהוא היה לא ריאלי וגם אשתי ביקשה כל מיני דברים, לא התאפשר לי לבצע את כולו. הרגשתי שהדבר הנכון הוא לשים הכול בצד, ולהתמקד בללכת לישון בזמן. בעשר. קמתי בזמן ועשיתי תכנית בוקר. שאר היום התנהל די טוב. הרגשתי טוב. עד ש...
(המשפחה שלי חזרה. המשך יבוא. אולי...)

שיתוף מלפני כמה שנים. עדיין רלוונטי מאוד, וגם קשור לפרשת השבוע.

ליומן המסע שלי     הפוסט שהסביר לי מה הבעייה     הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי!

כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני.

תגובה: רצון אלוקים בשבילי לפני 2 חודשים #122591

  • טהרני
  • רצף ניקיון נוכחי: 2342 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • עלי לבחור בין כניעה להשפלה
  • הודעות: 3114

עשה לי חשק להתחיל לקרוא את יומן המסע שלי מתחילתו. לזכור מאיפה באתי ומה עברתי בדרך, ואולי גם לזהות כמה פניות לא נכונות שלקחתי לאורכה.

ליומן המסע שלי     הפוסט שהסביר לי מה הבעייה     הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי!

כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני.

תגובה: רצון אלוקים בשבילי לפני 2 חודשים #122600

  • ניסן
  • רצף ניקיון נוכחי: 360 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 330

היי
אחרי כמה שנים של ניקיון, האם אתה חווה חיבור לכח עליון, ואיך זה בא לידי ביטוי אצלך?

תגובה: רצון אלוקים בשבילי לפני 2 חודשים #122601

  • טהרני
  • רצף ניקיון נוכחי: 2342 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • עלי לבחור בין כניעה להשפלה
  • הודעות: 3114

שאלה טובה. בתחילת הדרך, כשהניקיון גם היה יותר הרמטי, עם פעולות החלמה ובלי מעידות, יותר חוויתי את החיבור הזה.

אבל אני אדם אכול ספיקות מעצם הווייתי. אני לא יודע אם זה קשור להתמכרות או לא. בשנים האחרונות, ובתקופה האחרונה בעיקר, אני מרגיש שאין בי את אותה אמונה שאני רואה לכל הפחות בחיצוניות של הרבה שומרי מצוות אחרים.

אני קצת מרגיש ש"יוסיף דעת יוסיף מכאוב", וגם בגלל שהתברכתי ביכולת ניתוח מעמיקה, וגם בגלל שנחשפתי לכל מיני תכנים מחוץ ליהדות (כולל תוכנית הצעדים), אני מאוד מבולבל. אין בי את הוודאות הפנימית שעל גביה אפשר לבנות משהו.

ואם להשתמש בלשון הרמב"ן, שהביטחון הוא הפרי של האמונה, אני מרגיש שאין לי את שורשי האמונה שיכולים להצמיח את פירות הביטחון. וזאת למרות שאני מחובר חזק לארון הספרים היהודי.

אני שרוי במצוקה מאוד גדולה בהקשר הזה. וממש מרגיש שאין לי לאן לפנות. שאין לי כל כך קצה חוט.

אני מקווה שמתי שהוא יעלה השחר, אחרי מכת החושך הסמיך הזה. 

ליומן המסע שלי     הפוסט שהסביר לי מה הבעייה     הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי!

כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני.

תגובה: רצון אלוקים בשבילי לפני 2 חודשים #122602

  • טהרני
  • רצף ניקיון נוכחי: 2342 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • עלי לבחור בין כניעה להשפלה
  • הודעות: 3114

טוב, התבכיינתי בהודעה הקודמת...

אם בכל זאת אני חווה איזה שהוא חיבור רוחני, זה בכך שאני הרבה יותר לוקח אחריות במישורים השונים בחיי. לא תמיד מצליח, אבל הרבה יותר מנסה. אני מרגיש שיש בתוכי מחוייבות שפחות הייתה שם קודם.

ועוד משהו, זה שאני לוקח דברים בצורה יותר מאוזנת. אני עדיין נשבר מדברים, והרבה. אבל קצת פחות מבעבר. יש לי פתיל ארוך יותר, ותגובות פחות קיצוניות - בדרך כלל... ואני גם מצליח יותר להיכנס לנעליים של השני ולהבין אותו.

גם הנוכחות שלי בבית טובה ותורמת יותר (כל עוד אני לא משומש). זה קשור לשני הדברים הקודמים.

אני עדיין מרגיש שבר כלי, ועדיין מרגיש שהחיים שלי תקועים בהמון מישורים, ושהשימוש היה בעצם רק קצה-קצה הקרחון. ויחד עם זאת, אני מרגיש שקצת יותר יציבות ואיזון נכנסו לחיי.

ליומן המסע שלי     הפוסט שהסביר לי מה הבעייה     הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי!

כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני.
זמן ליצירת דף: 0.83 שניות

Are you sure?

כן