ברוכים הבאים, אורח

נושא: סיפור אישי. 2517 צפיות

תגובה: סיפור אישי. לפני 1 חודש, 1 שבוע #124769

  • oozukimri
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 67

יפה מאוד!
יש לי תחושות דומות, ואני חושב שלעוד רבים מה-"מוצלחים".
אוהב אותך אחי!, מאחל לך איתנות של אריה בתחום המיניות, ושבהמשך החיים לא תצטרף להשתמש בה כי הנסיונות יהיו קלים לך, ואלוהינו יקל עליך, וירחם עליך!

תגובה: סיפור אישי. לפני 1 חודש, 1 שבוע #124798

  • לשוב הביתה
  • רצף ניקיון נוכחי: 27 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 203

מחילה בליבר, ראיתי שנפלת רק עכשיו...
רציתי להגיד לך שאפו ענק על 26 יום של נקיות!! איזה ענק אתה, איזה גיבור! שברת שיא שלך בצורה כל כך מדהימה ונחושה! עכשיו בע"ה ממשיכים עם המסע ליעד גדול יותר!!
וכמובן איך אפשר שלא, תודה אחי על הכתיבה שלך, אתה נוגע בנקודות עמוקות וכואבות, תודה!

נערך לאחרונה: לפני 1 חודש, 1 שבוע על ידי לשוב הביתה.

תגובה: סיפור אישי. לפני 1 חודש, 1 שבוע #124822

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 362 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1108

וואו איזה כתיבה מדהימה.. כל כך נהנה לקרוא.. כל כך מרגש.. עוצמתי..

מתחבר לזה מאוד.. מאוד.

גם אני עדיין אותו ילד חלש ומפוחד בכיתה א שחבר שלו לספסל הלימודים בריון מגודל אומר לו לדחוף לעצמו מקל לאף או שהוא ירביץ לו..
ואני דוחף ובוכה..

למחרת אמנם אבא שלי הגיע עם עוד חבר בריון שלו ותלו את הילד הזה על הוו של הדלת באיומים שלא יעז להתקרב אלי יותר שוב בחיים..

אז הוא לא התקרב יותר.. ואף הפך להיות אחד ממעריציי הגדולים..
אבל הפגיעה נשארה שם.. מרחפת.. מפחידה.. מאיימת שבכל רגע נתון יבוא עוד בריון כזה ויכריח אותי לעשות דברים..

כמה קשה להתנתק מהדברים שעברו עלינו בעבר.. כמה הם עיצבו אותנו (גם מלשון עצב וגם מלשון עיצוב..) כמה הם משפיעים עד היום לא משנה כמה גדלתי..

אוהבים אותך ותודה על השיתוף.
את ה"לא נורא" על הנפילה אני שומר לפעם אחרת שתצטרך אותה.. הפעם נראה שהבנת את זה בעצמך.

אוהבים!

תגובה: סיפור אישי. לפני 1 חודש, 1 שבוע #124828

  • ניסן
  • רצף ניקיון נוכחי: 391 ימים
  • מחובר
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 349

אכן החוויות המפחידות שלנו במהלך חיינו לא מרפות.
הלוואי ותמצא דרך להקל אותן

תגובה: סיפור אישי. לפני 1 חודש, 1 שבוע #124886

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 62 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1135

בהצלחה רבה אחי.

נהנה לקרוא את הדברים שלך.

ה' יתברך ירפא אותנו מכל פצעי הנפש.

בהצלחה רבה בעז"ה

תגובה: סיפור אישי. לפני 1 חודש #125040

  • beliver
  • מחובר
  • דירוג זהב
  • הודעות: 223
אתמול איבדתי את זה.
איפה לקבל את המציאות ואיפה אני,
איזה קורבן הייתי,
איבדתי עשתונות,הרגשתי שאני מתחרפן לגמרי,
יצא לכם להתעצבן כל כך שאתם בועטים באבנים טועות בדרככם?
פעם ראשונה שזה קרה לי.
לא מצאתי את עצמי.
לא ידעתי מה לעשות.
קול אחד בראש לחש לי-
אחי אתה עצבני עכשו,תרגע על החיים שך,אחרת אתה תתרסק, 
לא ידעתי מה לעשות בכל זאת, אוקי עצבני,מביט בכפות הידיים שלי, 
מה אני עושה עם זה עכשו?
עשיתי מה שהתרגלתי לעשות.
כל החיים.
הלכתי והשתמשתי.
זה היה כל כך קל,כל כך ישן, מעין חבר וותיק שתמיד לצידך,תמיד נעים, מרדים את השדים.
נפלתי שוב.
מה עושים מכאן?
קמים קמים ושוב קמים.
הסתירה הייתה במקום, הייתי שאנן והגיע הזמן להדליק את האש בחזרה,
להסתער בכוחות מחודשים.
אני גם שמח באיזה שהוא מקום בנפילה הזו,
למדתי ממנה משהו שאני לא יודע,
פשוט לא יודע לעשות בלאנס בין החוץ לפנים שלי.
בפנים יש איש שצורח "טאטאאאא" , צרחה מלאת תסכול ועצב, צרחה של די, שחרר אותי מזה כבר,מה אתה רוצב ממני?!זעקה מסוגלת למוטט קירות,
אני בקושי מאמין ב"טאטא", אבל זה מה שיש,
בחוץ הפה שותק. הפנים קפואות,משדרות ריחוק מהעולם.
הלב כואב, דקירות קטנות בחזה,אנלא יודע איך לבכות ,
שמתי לעצמי מעין מגן עלי, הוא שם מגיל צעיר,
אני זוכר איך בהלוויות של אנשים קרובים כולם מסביב היו נשברים ומתפרקים ורק אני, פנים קפואות .
אנלא יודע איך לבכות, אנלא יודע איך לפרוק תסכול, איך לבטא את הרגשות שבפנים,
הכל תמיד- מופנה כלפי פנים.
אנלא יודע למה, אנלא יודע איך, אני שמח בנפילות שלי, הן מלמדות איתי עלי,הן מקרבות אותי אל עצמי,
כל נפילה היא עוד תזוזה קטנה, עוד טיפה עד שאגיע אל עצמי, שהחוץ יתמזג עם הפנים,
כל נפילה מאירה באור על נקודה שצריך לשפר.
אני מאמץ את הנפילה הזו בשתי ידיים וממשיך לעבוד.
יום 1

תגובה: סיפור אישי. לפני 1 חודש #125062

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 62 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1135

יישר כח, אשריך!
כל הכבוד על הקימה המהירה!
"ואנחנו קמנו ונתעודד"

כאב לי לקרוא, והזדהתי עם כאבך - אבל השמחה על זה שקמת - מחקה את הכאב....

תמשיך לצעוד ולהתקדם, תתחדש ותתרענן בכל פעם!
בהצלחה רבה בעז"ה

תגובה: סיפור אישי. לפני 1 חודש #125182

  • oozukimri
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 67

חבר יקר, בהצלחה, אוהב!

תגובה: סיפור אישי. לפני 1 חודש #125187

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 362 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1108

אוהבים אחי, תודה על השיתוף ועל הכתיבה.

מאוד מזדהה איתך.. גם אני כמוך הייתי בכעס קיצוני מאוד בראשון בלילה שנמשך יומיים וחירר לי את הנשמה..
מביא אותי לניתוק, חוסר יכולת ורצון לתקשר או לשתף..
והתאווה קוראת מעבר לפינה לבוא ולהתנחם..

בתכנית אני לומד, למרות שממש לא בא לי לעיתים, לשתף את הדברים האלה שמעצבנים אותי.. שמבעסים אותי.. לשתף אותם ולהוציא אותם לאור. לנתח על אילו פגמי אופי זה יושב אצלי ולמה אני מגיב בצורה כה קיצונית.. 

אני מוצא שהדבר הזה באמת עוזר לי..


אוהבים!

תגובה: סיפור אישי. לפני 1 חודש #125190

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 230

אוהבים, המון בהצלחה חבר יקר!

קצת קראתי ומצאתי את עצמי מאוד מזדהה, גם עם הפנים הקפואות וחוסר רגש בשונה מכולם בלוויות- גם אני חוויתי את זה, גם חוסר הערכה וביטחון עצמי מגיל קטן שאני מנסה לכסות באמצעות מראה חיצוני יותר מוצלח גם מבחינת השכלה וגם מבחינת גוף- כושר ושרירים גם אצלי זה מין מנגנון הסתרה להגיד לעצמי שאני יותר מוצלח וחזק ולא כמו פעם.

בעיקר התסכול הכעס והמחלמות שלך מול התאווה מזכירות לי דווקא תקופה יותר ישנה לפני שהתחלתי את התוכנית והייתי מתמודד עם זה עם עצמי, בסתר, בקושי בבילבול והיום זה שונה כי היום אני מרגיש שאני לא לבד ועובד על זה בצורה בריאה נכונה ויציבה יותר.

אוהבים וכל הכבוד על השיתוף וצורת הכתיבה המעניינת והמושכת.

מנסה גם להשתמש בחתימה כדי לעשות סדר כמו אחרים 
מעניין אם זה יעבוד.
הפעם הראשונה שלי באתר
הפעם הראשונה שלי בקבוצות
יומן המסע שלי
ההתלבטות שלי לגבי נישואים
יומן צעד ראשון

תגובה: סיפור אישי. לפני 1 חודש #125191

  • אחת שאלתי
  • רצף ניקיון נוכחי: 40 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 131
beliver כתב on 06 יולי 2020 20:04:
אתמול איבדתי את זה.
איפה לקבל את המציאות ואיפה אני,
איזה קורבן הייתי,
איבדתי עשתונות,הרגשתי שאני מתחרפן לגמרי,
יצא לכם להתעצבן כל כך שאתם בועטים באבנים טועות בדרככם?
פעם ראשונה שזה קרה לי.
לא מצאתי את עצמי.
לא ידעתי מה לעשות.
קול אחד בראש לחש לי-
אחי אתה עצבני עכשו,תרגע על החיים שך,אחרת אתה תתרסק, 
לא ידעתי מה לעשות בכל זאת, אוקי עצבני,מביט בכפות הידיים שלי, 
מה אני עושה עם זה עכשו?
עשיתי מה שהתרגלתי לעשות.
כל החיים.
הלכתי והשתמשתי.
זה היה כל כך קל,כל כך ישן, מעין חבר וותיק שתמיד לצידך,תמיד נעים, מרדים את השדים.
נפלתי שוב.
מה עושים מכאן?
קמים קמים ושוב קמים.
הסתירה הייתה במקום, הייתי שאנן והגיע הזמן להדליק את האש בחזרה,
להסתער בכוחות מחודשים.
אני גם שמח באיזה שהוא מקום בנפילה הזו,
למדתי ממנה משהו שאני לא יודע,
פשוט לא יודע לעשות בלאנס בין החוץ לפנים שלי.
בפנים יש איש שצורח "טאטאאאא" , צרחה מלאת תסכול ועצב, צרחה של די, שחרר אותי מזה כבר,מה אתה רוצב ממני?!זעקה מסוגלת למוטט קירות,
אני בקושי מאמין ב"טאטא", אבל זה מה שיש,
בחוץ הפה שותק. הפנים קפואות,משדרות ריחוק מהעולם.
הלב כואב, דקירות קטנות בחזה,אנלא יודע איך לבכות ,
שמתי לעצמי מעין מגן עלי, הוא שם מגיל צעיר,
אני זוכר איך בהלוויות של אנשים קרובים כולם מסביב היו נשברים ומתפרקים ורק אני, פנים קפואות .
אנלא יודע איך לבכות, אנלא יודע איך לפרוק תסכול, איך לבטא את הרגשות שבפנים,
הכל תמיד- מופנה כלפי פנים.
אנלא יודע למה, אנלא יודע איך, אני שמח בנפילות שלי, הן מלמדות איתי עלי,הן מקרבות אותי אל עצמי,
כל נפילה היא עוד תזוזה קטנה, עוד טיפה עד שאגיע אל עצמי, שהחוץ יתמזג עם הפנים,
כל נפילה מאירה באור על נקודה שצריך לשפר.
אני מאמץ את הנפילה הזו בשתי ידיים וממשיך לעבוד.
יום 1


חזק מאוד !
זה אנחנו ,בקושי יודעים להתמודד במצבים שמוציאים אותנו מאיזון .
בתחרות בריחה אנחנו תמיד ראשונים.
אשרייך על הקימה המהירה , אל תתייאש ! אנחנו במסלול הנכון.

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 שבועות, 1 יום #125333

  • beliver
  • מחובר
  • דירוג זהב
  • הודעות: 223

היי, לא כתבתי כאן כבר כמה ימים..
עבר עלי גל מטורף,
כמו להיות בסופה באמצע הים , נאבק להשאיר את הראש מחוץ למים אבל כל שניה מגיע גל שמוריד אותי למטה ואני בולע מים, מי מלח עכורים.
נפלתי ונפלתי ונפלתי אבל...
"אל תשמחי אויבתי כי נפלתי קמתי".
לא יודע אם זה הציטוט המדוייק אבל העיקר הכוונה.
אני קם מחדש, רענן, מסתער על המטרה- להיות נקי רק היום.
יש לי את כל הכלים, כבר עשיתי את זה בעבר ,הצלחתי לשמור על איזון בריא ואני מסוגל שוב- כמובן שבעזרתכם.
אני חוזר לשגרת ההחלמה שלי,
אולי לא "שגרת" , אני חושב להגדיל עוד טיפה אולי חושב לנסות להשיג מישהו וותיק שייעץ לי ויהיה ספונסר עבורי..
לצערי לקבוצות נמנע ממני להגיע כרגע(צבא) אבל אולי ספונסר יוכל לקדם אותי..
מה אתם אומרים?
מאחל לכולם המשך החלמה ,
התגעגעתי.

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 שבועות #125336

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 362 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1108

אוהבים אחי! אכן רעיון מבורך! מתפלל עבורך שתצליח

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 שבועות #125365

  • beliver
  • מחובר
  • דירוג זהב
  • הודעות: 223
"כשילד בורח זה סימן שקשה לו,לפעמים הוא אפילו לא יודע מה קשה לו- אבל הוא בורח."
ככה אמרה לי שכנה מבוגרת שלי השבוע..
טוב היא אמרה את זה בקשר ללימודי בגרויות ולא התמכוריות ובכל זאת בקושי הצלחתי למנוע מעצמי להוציא את הפלאפון ולכתוב את זה.
קשה?ממה אני בורח?מה קשה לי?לעזעזל.
ברור כשמש שאני בורח.
אבל ממה?ממה אני בורח?
למה לברוח מהחיים בכלל?
טלפון,סדרות,סרטים,פורנוגריה,אלכוהול,סמים,ספורט, הכל יכול להיות בריחה!
למה אני בורח מעצמי ? מהחיים שלי?
ראיתי הרבה אנשים כותבים ומציינים את זה כאן.
שקשה להם להיות עם עצמם,תמיד לשים משהו ברקע,משהו שיעשה רעש , שלא נשמע את הרעש שבפנים.
או אולי את השקט?
אולי קשה לנו עם השקט הזה שבתוכנו?
אולי אנחנו מרגישים חלולים וחייבים משהו שימלא אותנו,משהו חיצוני שיכנס לתוכנו ויתן לנו הרגשה טובה ,
שיפיח מים צוננים במדבר הזה שיש בנו.
זה לא סתם שהמדיה כל כך מצליחה.
תשמעו לי זה לא סתם.
כל הווצאפ,אינסטרגם,פייסבוק, הכל נועד במטרה אחת-
למלא את החלל.
אתה אף פעם לא לבד,תמיד אתה יכול לגלגל למטה את הפיד, רק שלא נשתעמם,רק שלא נרגיש ריקים וחלולים, בשירותים,באוטובוס,ברכב , בחברת בני אדם ובכל מקום,
שיהיה משהו שישתיק.
אני בורח מעצמי.אני בורח מעצמי.
אני לא יודע איך להתמודד עם סימני השאלה שבתוכי אז אני משתיק.
ממלא אותי בנרגילה,ממלא אותי במוזיקת אצטדיונים לתוך האוזניים,ממלא אותי באלף ואחת עיסוקים וטרדות, רק שלא אשתעמם, רק שלא אהיה לבד,
רק שלא ארגיש לבד, ארגיש חלול.
למה אני בורח ממני?
מותר לי לשכב במיטה ופשוט לבהות בתקרה ולא להרדם?
אני חייב להרים את הפלאפון,שלא אשתעמם.
יום 2.
המשך יום נקי ומחובר לכולם

תגובה: סיפור אישי. לפני 3 שבועות, 6 ימים #125379

  • יהודי מתוק
  • רצף ניקיון נוכחי: 51 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 386

חזק!!
טוב שיש אנשים עם כישרון כתיבה כמוך שמצליחים להוציא במילים את הרגשות שלי..

זמן ליצירת דף: 0.66 שניות

Are you sure?

כן