ברוכים הבאים, אורח

סיפור אישי.
(0 צופה) 

נושא: סיפור אישי. 10251 צפיות

סיפור אישי. לפני 4 שנים #121366

  • beliver
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 344
לא ככ יודע מה לכתוב...
חבר'ה פה באתר אמרו לי שמומלץ לשתף...

אז את הפעם הראשונה שבה השתמשתי לא אשכח.
זה היה באיזור גיל 13-14.
אני חושב שזה היה המון מתוך סקרנות,
אנשים מסביב דיברו על זה ורציתי לנסות.
ונזרקתי לתוך עולם של מיניות.
כאילו שהורדתי כיסוי עיינים שהיה עליי עד אותו רגע ומנע ממני לראות.
פתאום זה היה בכל פינה.
אני זכור שהדבר הראשון שעבר לי בראש אחרי השימוש ההוא היה-
מעכשו יש לי תחביב חדש.
אחרי יומיים נפלתי שוב.
אז עוד לא קראתי לזה נפילה בכלל.
נהנתי מזה מאוד והייתי חדור סקרנות והתלהבות לראות איך זה.
לחקור את זה.
מאז עברו 7 שנים.
7 שנים הרעות והרזות.
7 שנים של זוועות.
המקומות שבהם העיינים שלי ביקרו..
הפצעים והכאבים שגרמתי לנפש שלי...
באיזה שהוא שלב בגיל 15 בערך כבר הבנתי שזה רע,
ניסיתי לסובב את הגלגל אחורה.
להפסיק.
לא הכרתי את המונח מכור בכלל.
ובטח שלא אני.
צרכתי בכמויות מטורפות .
יומיומי.
לפעמים אפילו כמה פעמים ביום.
בכל מקום ובכל זמן .
לא הצלחתי לעצור.
אמרתי לעצמי שבישיבה הגבוהה אשים לזה סוף.
כמובן שזה לא עבד..
המשכתי לצרוך.
או אולי למכור.
למכור את עצמי ונשמתי לדבר הזה.
שמתי תוכנת סינון-
כמובן שלפני ששמתי אמרתי לעצמי שעוד תענוג אחרון לפני ששמים ודי.
לקח לי יומיים בערך לעבור את החסימה.
כמה פשוט שזה היה.
אני יודע שהדבר היחידי שהצליח לסדוק את קירות הטומאה האלו-
לחדור מעבר להתמכרות ומעבר ל-אני לא יודע אפילו איך לכנות את זה!
זו מישהי שנכנסה לחיי והיום ברוך ה' היא אישתי.
התחלנו לצאת כאשר התאוה ממלאת מקום מהצד,
במינון נמוך יותר.
היום אני יודע לאמר במבט עמוק יותר שאישתי פשוט השרתה עלי שלווה ועשתה לי שינויון קטן.
גרמה לי למשהו שמעולם לא עשיתי בעצמי.
הצליחה לגרום לי לקבל קצת את עצמי ואת העולם כמו שהוא.
הייתי שואל אותה המון.
למה את אוהבת אותי?
את משוגעת?
את יודעת איפה הייתי?
את יודעת מה היידים האלו עשו?
כמה דם הם שפכו?
והיא הייתה מלטפת לי את היידים.
אומרת אתה מדהים ואני אוהבת אותך ככה בדיוק.
זה סדק וזה חילחל.
אשתי העבירה אותי טיפולון קטן שבהחלט הוציא אותי קצת מהבוץ אבל...
נותר עוד מה לתקן.
אני זוכר את הפחדים והחששות שלי לפני שהתחתנו.
אני זוכר דמעות יורדות מפרצוף של גבר בן 20
אחד שלא בוכה מכלום.
הגבר גבר בשכונה.
מר חיוך ואופטימיות.
זולגות כמו תינוק אחרי כל נפילה.
אני זוכר מסיבת פורים אחת בישיבה.
כולם רקדו ואני התחלתי לבכות באמצע הריקודים.
חבר קרוב משיעור בוגר יותר לוקח אותי הצידה ושואל מה יש ?
זה פורים -צריך לשמוח.
אמרתי לו , אחי אני טמא טמא כל כך.
אין לי שום שמחה בלב.
הוא חיבק אותי ואמר לי-
תקשיב לי , אתה נשמה ענקית אתה, תסתכל על כל הרוקדים.
נראלך שאתה היחיד מבין כולם שנופל?
תראה כמה זה כואב לך!
תראה כמה זה מפריע לך!
תראה כמה זה לא אתה וכמה שזה לא חלק ממך!
נכון שנפלת,
אבל אתה כולך רק טוב טהור.
ומאז אני נלחם.
נלחם בשיניים כמו אריה ולא מוותר.
כל פעם שמוצא פירצה ברשת ומועד דןאג לחסום אותה .
התאווה שלי הובילה אותי לשוטטות כל כך רחבה בעמקי הרשת שהייתי מסוגל להגיע לתאוה מכל מקום!
הפכתי למומחה בעיניין!
ולא העזתי לאמר שאני מכור.
חשבתי שזה עיניין של "הגדול מחברו יצרו גדול וכו'"
אז בטח יש לי יצר גדול וצריך לספק אותו.
התחלתי לצייר,לנגן,להתאמן לעשות כושר וכו'.
וב"ה היום אני די מוצלח בכל הדברים הנ"ל אבל התאווה עודנה חלק ממני...
לפני כמה חודשים התחתנתי.
עם האישה הכי טובה בעולם.
היא מלאך.
היא מקבלת אותי כמו שאני.
והיא מודעת לכולי ולהכל.
שיתפתי אותה עוד לפני החתונה.
הרגשתי שזו זכותה לדעת .
כמה שבועות אחרי החתונה נפלתי.
אז הבנתי שאני מכור.
ודי.
החלטתי לשים לזה סוף.
אעשה הכל כדי לחיות חיים שפויים.
דרך חבר שיצא מההתמכרות גם דרך האתר ודרך 12 הצעדים התחלתי לצעוד גם אני...
ואמשיך ללכת כל חיי.
בהכנעה , עם טונות של רצון וכמובן -בחיוך.
אני נקי היום 7 ימים ב"ה ורק להיום.
מתפלל לצאת ממצרים שלי.
חודש ניסן שמח!

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 שנים #121370

  • David12
  • רצף ניקיון נוכחי: 20 ימים
  • מנותק
  • חבר חדש
  • הודעות: 6

ואיי ריגשת אח יקר!
זה מראה כמה רצון יש לך לישבור את התאווה הזאת,ואני מאמין באמונה שלימה שאתה תישבור אותה,אוהב ומזדהה איתך תמשיך לעדכן בהמשך הדרך.

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 שנים #121372

  • Kdouchat
  • רצף ניקיון נוכחי: 220 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 956

שלום חבר !!

אתה משהוא משהוא !!

השם בטח שמח מכל מה שאתה עושה.

בהצלחה אחי ותמשיך לשתף.

כל הכבוד לאשתך גם כן !!

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 שנים #121374

  • יהודי מתוק
  • רצף ניקיון נוכחי: 3 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 526

אחי היקר ריגשת באמת.. מאד מזדהה עם הדברים והתחושות ובמיוחד עם פורים אני כל שנה בריקודים בישיבה לא מפסיק לבכות בתוך הפרוכת.. שמע זכית באישה מדהימה.. אתה מסוגל לעבור את זה ולנצח! תמשיך לכתוב לנו אחי,המון בהצלחה וברוך הבא!

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 שנים #121379

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 210 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1898

וואו אח יקר..
התרגשתי מאוד לקרוא..

כמה הסיפור שלך מזכיר ודומה לסיפורים של כולנו.. עם נגיעות קצת שונות אבל בבסיסו אותו דבר..

מזדהה מאוד עם כל הדברים שכתבת. שחשבת. שהחלטת.
הכל נכון.

אלוקים אוהב אותך על אף הנפילות. הוא אוהב אותך כי אתה כואב את זה כי אתה לא רוצה את זה. ובע"ה הוא גם יעזור לך לצאת מזה.

רק הוא יכול.

אותו אחד שטבע בנו את ההתאוות האדירה הזאת, הרי שאתה מסתכל לרגע על מושא תאווה ומרגיש את הכוח האדיר שיש לה עלייך, התשוקה הזאת ההנאה בראייה ההנאה האדירה במעשה, מאיפה זה מגיע? מניין הכוח הזה? זה מגיע מאלוקים...
אז אותו אחד ששם את הכוח בדבר הזה הוא גם יכול לשים את הכוח בלוותר על זה.
הוא גם יכול לשמור אותנו נקיים רק להיום!

אוהבים אותך ומאוד מזדהים. עם הקושי- עם הכל.

תמשיך לבוא ולשתף ובע"ה שהקב"ה יעזור לך ויסייע לך לוותר להישאר מחובר ולוותר במקומות הנכונים והקשים ביותר ולהישאר נקי ומפוכח.

אוהבים!

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 שנים #121404

  • oozukimri
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 72

חזק ביותר..
מרגיש במקום דומה בעניין המוטיבציה הגבוהה.

תגובה: סיפור אישי. לפני 3 שנים, 12 חודשים #121553

  • beliver
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 344

נקי היום 15 יום.
רק בעזרתו ומכוחו.
15 יום שהם השיא האישי שלי.
מעולם לא הייתי נקי מספר ימים כזה!
ושבעזרת ה' אצליח לאסוף עוד יום אחד..
רק את היום.
הימים האחרונים עוברים בצורה חלקה וקלה.
קלה מידי.
לא מרגיש שום קושי.
וזה מסוכן ,
אני מרגיש שהתאוה משנה אסטרטגיה ובמקום לתקוף ישירות כמו פעם היא מנסה לשכנע אותי שאני לא מכור,
שאני חזק ויכול לבד והנה עובדה-הצלחתי כמה ימים בכל כך פשטות וקלות...
למזלי הטבלה לא משקרת.
ולמרות ש15 יום הם השיא האישי שלי ...
אני עוד רחוק מדרך המלך.
צריך להזכיר לעצמי את זה כל יום.
אני מכור .
וצריך לאסוף יום ביומו.
והתאוה היא לא פראיירית.
אסור להפסיק לשים יד על הדופק לרגע,
אסור להרגיש על זרי הדפנה אפילו לשניה!
צריך לקום כל בוקר להתחנן ולבכות לאבא שבשמיים שיתן לי עוד יום אחד נקי.
עוד יום אחד!
ולהצליח להתחדש.
לקום כל בוקר ולהרגיש כאילו אתמול נפלתי ,
כדי לזכור שיש לי עוד עבודה.
אתמול חטפתי כאפה קטנה.
לא נפילה,
אפילו לא משהו שיחשב למעידה על פי תקנון האתר,
אבל משהו שהזכיר לי שאסור לי להיות שאנן..
וגם אם היום אין קרב,או מחר-
אז בהמשך יהיה.
להכין את עצמי לגל שיבוא.
כי הוא יבוא.
ושבעזרת ה'אצליח לעבור אותו.
מתפלל לעוד יום אחד נקי.

תגובה: סיפור אישי. לפני 3 שנים, 12 חודשים #121554

  • ניסן
  • רצף ניקיון נוכחי: 497 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 422

מסכים עם כל מילה.
אסור לנו, המכורים, להרגיש כאילו החלמנו. זה אחד הטריקים של התאווה לגרום לנו ליפול.
אנחנו צריכים לפעול כל הזמן בדרך להחלמה - לשתף, לספר, להשתתף בקבוצות, לחסום אינטרנט, להתפלל, לעשות מה שהספונסר אומר ועוד.
זאת מחלה כרונית.
צריך לקחת תרופה כל יום

תגובה: סיפור אישי. לפני 3 שנים, 11 חודשים #121565

  • יהודי מתוק
  • רצף ניקיון נוכחי: 3 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 526

וואו אחי מזל טוב על השיא החדש.. מאד מסכים איתך במה שכתבת אני ממש רואה את זה בכל נפילה.. אחרי שאני נקי תקופה של כמה ימים ובדרך כלל שבועות התאווה לא מנסה להפיל אותי כרגיל אלא פועלת בכל כוחה לשכנע אותי שוואלה בן אדם ניצחת אותי זהו אני הלכתי וההמשך מוכר לכולם..
המון בהצלחה אחי תמשיך לשתף אותנו והכי חשוב להתפלל מעומק הלב!!

תגובה: סיפור אישי. לפני 3 שנים, 11 חודשים #121591

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 210 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1898

אתה כותב בדיוק כמו מכור אמיתי שנמצא בהחלמה.

מזדהה במאה אחוז עם הרגשות וכל מה שכתבת. אחד לאחד.

המון בהצלחה ידידי! אתה בכיוון הנכון!

אוהבים

תגובה: סיפור אישי. לפני 3 שנים, 11 חודשים #121604

  • beliver
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 344

שאלה:
מאז התחלת תהליך ההחלמה שלי אני לא נרדם בלילות.
פשוט לא נרדם.
"מחשבות מחשבות,כמה רעש במחשבות"
ואפילו אחרי יום ארוך ומתיש,
לא נרדם..
קרה לעוד מישהו?
זה חלק מתסמיני הגמילה?

תגובה: סיפור אישי. לפני 3 שנים, 11 חודשים #121606

  • beliver
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 344

נפילה..
מאפסים

תגובה: סיפור אישי. לפני 3 שנים, 11 חודשים #121607

  • ניסן
  • רצף ניקיון נוכחי: 497 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 422

היי
גם לי זה קורה .
הסיבה לדעתי היא שעד היום כשצצו קשיים היה לך פתרון - שימוש בתאווה.
זה פתרון אבל פתרון אבל פתרון רע מאד.
היום אתה לא משתמש וצריך להתמודד עם הפחדים, הטינות, הקשיים שקודם לכן ה אווה עירפלה

תגובה: סיפור אישי. לפני 3 שנים, 11 חודשים #121608

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 210 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1898

לגמרי חלק מתסמיני הגמילה...

אצלי זה גם היה בחוסר יכולת להתרכז בשום דבר. חוסר יכולת לעבוד.. חוסר יכולת להפיק הנאה משום דבר.. כמעט חוסר יכולת לתפקד..
הרגשה שמשהו בפנים עומד להתפוצץ.. עליית דופק.. לחץ דם.. כאבי ראש.. לחץ הרגשתי כאילו אני בסיר לחץ.. פשוט לא יכלתי לתפקד...
עברתי הרבה רגעים כאלה.. הרבה.. בעיקר מהחודש הראשון לגמילה.. אחרי זה זה נמשך כמעט במשך ארבעת החודשים הראשונים לגמילה, אולם בקצב שהלך וירד. אני זוכר שהגיע מצב שכל יום ראשון היה נפתח ככה במשך חודש וחצי.. אבל לפחות שאר השבוע זה היה נרגע.

הקבוצה החיה שהלכתי אליה בימי ראשון הצילה אותי.. שם הייתי משתף כל הזמן את התסמינים האלה ואת הסבל..

מודה לאלוקים שעזר לי לעבור את התקופה הזאת.. זה ממש לא פשוט.  אבל עשיתי כל מה שיכלתי מבחינת הפעולות והשארתי לאלוקים לעשות את השאר באם הוא ירצה.

אוהבים

תגובה: סיפור אישי. לפני 3 שנים, 11 חודשים #121612

  • יהודי מתוק
  • רצף ניקיון נוכחי: 3 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 526

ועכשיו מתחילים את הכל מחדש..
לא נורא אחי זה הגיוני שתיפול תשמח על השיא החדש שהצלחת להיות נקי עכשיו תנסה לשבור אותו..
אם הצלחת תוך זמן קצר באתר להגיע לשיא כזה כנראה שאתה בדרך טובה אל תיכנס לעצבות..
זה היה היום בדיוק בדף יומי סימן לך משמיים "מי שאכל שום וריחו נודף יחזור ויאכל שום?"..
בהצלחה רבה אחי!! אם אתה מעוניין לשתף איך זה קרה אולי נוכל ללמוד מזה לעתיד מה אפשר לשפר..

זמן ליצירת דף: 0.66 שניות

Are you sure?

כן