אולי הפעם , זה הקול שאני הולך איתו מאז הלילה האחרון - אולי הפעם זה יצליח לי.
אולי מעכשיו אני אגשים את המשאלה הכי עמוקה שיש לי - הכי פנימית שיש לי והכי קשה לי - לא להכנס לחפש תכני מין,להתגרות ולהתפוצץ.
הייתי במקום הזה ואני עדיין נמצא בו- במיאוס עצמי , גועל,לא מבין איך שוב ושוב אני מוצא את עצמי בסיטואציה הזו והפעם אני מחליט לא רק לקרוא אלא גם לכתוב ולפרוק את מה שעל ליבי.
באמת שאני לא מבין איך אני חי - אני חי כרגע מאדים של חומר כלשהו שמחזיק אותי כי אחרת הייתי באמת מעדיף לא לחיות ככה.
מסכנה אשתי - תפסה אותי על חם עם המכנסיים למטה - זו לא הפעם הראשונה. איזהו הדחקה אני חי והיא...מסכנה ממש מה היא יכולה לעשות עם 3 ילדים,האחרון בן חודשיים.
תודה רבה שיש אתכם כאן. תודה רבה שיש רצון קלוש מפרפר לחיות את החיים שכרגע נראים לי , אחרי כמעט 3 חודשים של נקיון - כבלתי אפשרים.
אשמח לכל סוג של עצה איך אפשר לצאת מזה - מה הדרך שמישהו מכיר בדוק ומנוסה כי אני חייב להציל את הנפש הסובלת שלי יותר מדי זמן.
שולח דרישת שלום והזדהות עמוקה עם כל מי שמרגיש כמוני.אנחנו לא צריכים לסבול את זה (ובטח גם לא לעשות שטויות) ,
וטוב שכך כי אחרת היינו תלושים אפילו מהמחשבה של מה שנקרא חיים.
