לצערינו, אנחנו מכירים גם את ההרגשה שאחרי... אחרי יומיים-שלש ואולי אפילו שבוע שלם, אנחנו מוצאים את עצמינו שוב מול המחשב כשהשאלה נוקבת בתוך הראש... למה?! למה עשיתי את זה? הרי אני בן חורין? אני הרי בתנופה?!
ומשנה שנויה היא במכות (כג:) ומה הדם שנפשו של אדם קצה ממנו הפורש ממנו מקבל שכר, גזל ועריות שנפשו של אדם מתאווה להן ומחמדתן, הפורש מהן עאכו"כ שיזכה לו ולדורותיו ולדורות דורותיו עד סוף כל הדורות.
חג הפסח מתקרב, חג הגאולה. השנה יותר מכל שנה, הגאולה מקבלת אצלי משמעות מיוחדת, משמעות שנוגעת בשנה זו אלי. כן, השנה גם אני זכיתי לגאולה. זכיתי בשנה זו ליציאת מצרים הפרטית שלי. אמנם נגאלתי לא מזמן, אבל בכל זאת תחושת השחרור כובשת כל פינה.
והדברים הם עמוקים ונעלמים מבינתנו (וקצת מבואר בנפש שמשון סידור התפילה עמ' רמ"א), אבל דיין הדברים הללו ללמדנו שתיקונים עצומים נעשים בעולמינו ובכל העולמות ע"י שמירת עינינו.
כלל ישראל לפני שיזכו לגאולה העתידה יצטרכו לעבור נסיונות קשים בקדושה ובשמירת עינים, וע"י שיעמדו בנסיונות האלו יזכו לגמול הגדול להיגאל ולהיושע בתשועת עולמים.
וע"י שיתחזקו ישראל בשמירת הראייה נעשים ראויים לגאולה העתידה ומקרבים אותה. שהגאולה העתידה תלויה בעמידת כלל ישראל בנסיונות בעניני קדושה, ובמיוחד בשמירת הראייה.
אם זוכה האדם לשבר מלתעות רשע לא להשגיח על פתויי היצר שמפתה אותו לראות ולהסתכל, אז לא די בזה שהוא זוכה לאלו המעלות הנאמרים לעיל, רק הוא זוכה לשבר כוחות הרשע ממאות אנשים אחרים בישראל.
הגאון ר"י זילברשטיין שליט"א אומר שבאותה שעה שהאדם נמצא במצב של נסיון בענין ההסתכלות והוא עומד בנסיון, הרי זה זמן מסוגל מאד לתפילות ובקשות על כל הענינים.