מאמרים

הזהות האישית לעומת האני האמיתי המצב של כל אדם שונה אמנם, אך רוב האנשים שמתמודדים עם התמכרות כזאת חוזרים אליה שוב ושוב, ולעתים לאורך שנים רבות. אחרי זמן-מה טבעי שאדם מתחיל לחשוב שהוא "כזה", שזאת זהותו. מחשבות כאלה צצות במוחם של רוב המתמכרים: "אולי אני פשוט שתיין." או: "הסם הזה עוזר לי להיות מי שאני באמת, לא?"
קרא עוד

התחייבות יומית מתחדשת הדבר הראשון שאני עושה בתחילת כל יום - אחרי שהודיתי לבורא עולם שפקחתי את עיניי - הוא להודות לאבא אוהב שאני נקי. זה לא מובן מאליו. לא ביום ולא בלילה. ואז אני גם מבקש ממנו שיעזור לי להתנהג בהתאם למי שאני. כל יום אני "חותם" איתו על החי"ם (התחייבות יומית מתחדשת). "אבא" - אני אומר לו, בבקשה תשאיר אותי נקי ומחובר, ואני אדאג "שזה ישתלם לך".. תן לי, ואני מבטיח שאתן לשאר הילדים שלך. והוא נותן. בשפע.
קרא עוד

בין כניעה למלחמה אחד המושגים החשובים ביותר בהחלמה הוא "כניעה", מתחיל כמובן מהכניעה מול התאווה ("הודינו כי אנו חסרי אונים מול התאווה"), ועד לכניעה המרכזית של החיים - כניעה מול אלוקים. אבל מה זה בעצם כניעה ומה ההבדל בין כניעה למלחמה? נכון, כניעה ומלחמה נשמעות בדיוק הפוך, אבל במציאות של ההתמודדות עם ההתמכרות הן דווקא נראות אותו דבר בדיוק. הרי המטרה הסופית שלי היא לא ליפול, אז מה זה משנה אם אני מכנה את זה כניעה או מלחמה?
קרא עוד

אני צריך כסף! לא יודע מה נכנס בי, אבל לא הבנתי אחרי פעם-פעמיים, ואפילו לא אחרי הרבה יותר מזה. במשך שנים ארוכות ניסיתי ללא הצלחה להוציא שטרות מידיו של הבריון, חטפתי מכות רצח, ואף פעם לא הצלחתי להפסיק את ההרגל ההזוי הזה. האמת, שכמה פעמים הצלחתי להוציא מידו כמה שטרות, אבל אז גיליתי שהם מזוייפים.
קרא עוד

לפעול נכון בזמן אמת הודאה בחוסר אונים היא חשובה אבל לא מספיקה. פעולה של יציאה מעצמי החוצה גם היא טובה וחשובה, אבל הטיימינג חשוב לא פחות. במשך הרבה שנים האמנתי לראש של עצמי וחייתי עם התאווה, הפנטזיות, הדמיונות, הכאב והסבל - הכל בבדידות גמורה. ניסיתי להתמודד לבד, ולא ידעתי שכל זמן שההתמודדות היא סוד פרטי ואישי שלי - קשה עד בלתי אפשרי להצליח בה.
קרא עוד

המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומר הייד מי שלא מזדהה עם הסיפור שירים את היד. טוב, הרעיון ברור, בכל אחד מאיתנו יש שני כחות, אחד ד"ר מכובד (או אברך כולל, או איש משפחה או כל תיאור אחר שאתה יכול להדביק לעצמך), והשני הוא מיסטר הייד שהוא היצור המעוות הזה שאנחנו רוצים כל כך בכח לדחוף פנימה ושייעלם מהחיים שלנו, אבל כאשר הוא משתלט עלינו - אנחנו בידיים שלו לחלוטין. העסק מסתבך בגלל שהחל מאותו רגע בו הד"ר בלע את הסם - אין לו דרך לצפות מתי היצור הנורא שבתוכו יפרוץ.
קרא עוד

לשמור על פשטות "כעבור כמה שעות נפרדתי מדוקטור בוב. החיוך הנפלא, הישן, הרחב היה על פניו כשאמר כמעט בצחוק, "זכור, ביל, בוא לא נהרוס את הדבר הזה. בוא נשמור על פשטות!". הסתובבתי, לא מסוגל לומר מילה. זאת היתה הפעם האחרונה שראיתי אותו." (ביל וו, אחד המייסדים של ארגון אלכוהוליסטים אנונימיים, מספר על המפגש האחרון עם השותף שלו ד"ר בוב, והמילים האחרונות שאמר לו לפני מותו).
קרא עוד

מעכבר פיל או מפיל עכבר? חברים יקרים ואהובים. אני נמצא כעת בין שמים וארץ על מטוס חזרה מישראל לאירופה, עודי מהרהר בליבי על מה שעובר עלי הרגשתי צורך לשתף אותכם במחשובותי.
קרא עוד

הבעיה המרכזית שלי עם התאווה האמת היא שבמשך השנים הארוכות שסבלתי מחוסר יכולת להפסיק את הצפיה בפורנו והאוננות, לא יכולתי להבין מה הכי מפריע לי באמת בכל העסק הזה. כאב לי מאוד אבל מרוב כאב, לא יכולתי לשים לב איפה בדיוק כואב לי, כי פשוט הכל כאב לי. כן, כאב לי שזה אסור, כאב לי שזה בגידה באשתי, כאב לי שזה לא מתאים לדימוי שלי וכאבו לי עוד המון נקודות בנפש (וגם בגוף) ומרוב כאב לא היתה לי אפילו האפשרות לנסות לעצור ולהבין מה בדיוק כואב לי ומה לא בסדר איתי.
קרא עוד

המחלה הזאת הורגת בחדשות פורסם כי אב בית בישיבה בירושלים שכנגדו הוגש כתב אישום על תקיפת נערים, נמצא הבוקר ללא רוח חיים בתא המעצר במגרש הרוסים בירושלים כשחולצה כרוכה לצווארו.
קרא עוד

אני הספונסר של עצמי לפני כשנתיים וחצי, התחלתי להשתתף בקבוצה חיה באזור מגוריי, ופגשתי שם חבר שבאותו זמן היה נקי בערך חמש שנים, אחרי כמה שנים נוספות שהיה בתכנית ורובן העביר בנקיות. אח"כ ראיתי אותו פחות ופחות בקבוצות ורק יצא לי לראות אותו מפעם לפעם בהזדמנויות אחרות (בית כנסת, חנות וכיו"ב). כל פעם שראיתי אותו, חשבתי לעצמי שזאת דוגמא טובה לאדם שהחלים (בלשון עבר) ולא זקוק יותר לקבוצות.
קרא עוד

לצאת מההכחשה: המצב שלי לא כל כך גרוע הכחשה זה התירוצים שאנחנו אומרים לעצמנו כדי שנוכל להמשיך ליפול, והתירוצים שאנחנו אומרים לעצמנו כדי שלא נעשה הכל כדי להפסיק. הבעיה היא שכאשר אנחנו מתכחשים למציאות, היא לא באמת משתנה, ולטמון את הראש בחול לא עוזר לא לבת יענה ולא לנו. לכן אנחנו צריכים לבדוק באיזה תירוצים אנחנו משתמשים כדי לשקר את עצמנו ולכתוב אותם, כך שבפעם הבאה שנשמע אותם בתוך הראש שלנו, נוכל להגיד לעצמנו: עד כאן, מדובר בתירוץ והכחשה ואנחנו לא רוצים להשתמש בהם פעם נוספת.
קרא עוד

לזהות את התהליך של הנפילה כולנו מכירים את זה טוב מאוד: אנחנו יושבים מול המחשב בלי שום רצון להגיע לנפילה, סתם ככה נכנסים לאתר חדשות דתי או חרדי ועוברים על החדשות ועל הכתבות שמעניינות אותנו. משם אנחנו ממשיכים לאתר חדשות חילוני, אבל גם בשלב הזה אין לנו שום כוונה ליפול, ולמעשה אנחנו אפילו לא חושבים על כך. אלא שמכאן פתאום מהלך ההתרחשויות משתנה במהירות, כאילו נגד רצוננו.
קרא עוד

איזה חסד זה בדיוק? החסד הוא מסימני ההיכר של יהודי, אמרת גומל חסדים אמרת יהודי. נראה שאין גדולה מגמילות החסדים, נתינה מוחלטת. לדוגמא אחת הפסגות הגבוהות של חסד היא דווקא עם מת בגלל שאינו יכול להשיב. היינו מזהים טוב אינסופי עם המילה הזו, אך לא, בפרשת העריות משתמשת התורה בלשון חסד ביחס לאיסור הנורא של יחסי אח ואחות - 'חסד הוא', לא פחות.
קרא עוד

דברי האור החיים על חוסר אונים והדרך לצאת מכך "הנה ידוע הוא כי כל מצות אשר צוה ה' לעם קדושו הם מצות שיכול האדם לעמוד בהם ויטה עצמו אל הרצון לעשותם, זולת מצות פרישת העריות הוא דבר שנפשו של אדם מחמדתן ואונסתו עליהם לעשותם, זולת בהתעצמות הרחקת ב' דברים מהאדם, והם מרחק הרגש ראות העין, ומרחק בחינת החושב, ואם ב' אלו לא יעשה אין אדם שליט ברוח זה לכלותה ממנו, כי כל שלא תהיה לו הרחקת הרגש הראות בדבר הגם שירחיק בחינת החושב לא ישלוט בעצמו לכלות ממנו הכרח החשק.
קרא עוד

לשנות את כיוון החשיבה בקורסים לנהיגה מתקדמת מלמדים מה לעשות כאשר אדם נוסע ברכב ובאמצע הפניה הרכב מתחיל להחליק, האינסטינקט שלנו הוא לסובב את ההגה לכיוון ההחלקה, ולבהות בתהום ההולך ומתקרב בבעתה, בעוד הדרך הנכונה לצאת מכזה מצב היא לסובב את ההגה עד הסוף בנעילה נגדית לכיוון שאליו רצינו להגיע, וללחוץ על דוושת הגז בכל בכח, מה שיקרה זה שהגלגלים יתחילו לפרפר קצת ברגעים הראשונים, אך לאט לאט הם יקבלו חזרה את האחיזה בקרקע והרכב ימשיך לכיוון שאליו ההגה פונה.
קרא עוד

איך אני יודע אם אני אובססיבי? מהם הסימנים המעידים לכך שאני צריך לקבל את זה שאני אובססיבי ולבקש עזרה מחבר ומאלוקים, מתי לעומת זאת - אני יודע שהדברים כן בכוחי, שיש ביכולתי לשנות, שזה לא עניין של אובססיה?
קרא עוד

מה ה' רוצה ממני? ה' אוהב כל יהודי, אבל אותנו - כן כן, אלו המכורים לתאווה - הוא אוהב יותר מכולם. הוא רוצה אותנו קרובים קרובים אליו, מסורים אליו וכאלו שהחיים שלהם יהיו צמודים אליו בכל רגע ובכל החלטה. נכון, הדרך להגיע לכך היתה מטורפת וכואבת בטירוף, עד כדי כך שהייתי בטוח שה' בכלל שכח ממני או אולי אפילו שונא אותי. ח
קרא עוד

להחלים עם החלק הנכון של המוח הרבה פעמים חברים חדשים שואלים למה צריך להצטרף לקבוצה כדי להחלים? איזה מידע שמקבלים בקבוצה אי אפשר לקבל בקריאה של מדריך? למעשה, התכנית של הצעדים היא תכנית שכל אחד יכול לקרוא וליישם לבד, אז מה הדגש הזה שיש כאן כל הזמן על יצירת קשר עם חברים אחרים, שיתוף חברים, מאמן אישי וכן הלאה, למה אי אפשר להסתפק בקריאה של ספר הדרכה וליישם את התכנית כל אחד לבדו?
קרא עוד

דוקטור, משעמם לי מחקרים שונים בשנתיים האחרונות מצאו שהרצון להימנע מחדגוניות נדושה עז כל כך, עד שאנחנו מוכנים לסבול כאב, ואף לגרום אותו לעצמנו, רק כדי לגרש את המונוטוניות.
קרא עוד

דע את האוייב: זהה את נקודות התורפה שלך אף פעם לא נתתי את הדעת לראות מתי בדיוק אני נופל או מה ההתרחשויות שקדמו לכך שהגעתי למקומות שאחר כך התחרטתי. במשך שנים ארוכות זה פשוט היה חלק מהחיים. נופל וקם, נופל וקם. נפילות קלות, נפילות קשות, נפילות כואבות, נפילות שכבר לא הרגשתי את הכאב וכן הלאה.
קרא עוד

70% - 30% יותר משנתיים שאני בתוך וסביב הנושא וכל הזמן תחושות ורגשות מקבלים הגדרות יותר מדויקות. הכותרת של הבעיה שלי הרבה יותר מרשימה כשאני מגדיר את הבעיה בכללותה כתלות לא נורמלית בתאווה. בלי זה כנראה גם לא הייתי נכנס לתוך מודעות טיפולית בבעיה. זה מה שגרם לי להבין שיש כאן משהו רציני שדורש טיפול. בפועל מסתבר שעיקר הבעיה שלי אינה ההתמכרות לתאווה אלא הנסיבות שגורמות לה להתפתח.
קרא עוד

לראות את הצד החיובי שבי למדתי שחיים המהולים בדרך קבע באשמה עצמית רעילה, מפריעים לי לראות את הצדדים החיוביים שבאישיותי. לראות את מה שטוב בי חשוב עד קריטי כדי לאפשר לי לצמוח. אם אני כל כך גרוע אין לי באמת כל סיכוי ויכולת לעשות משהו עם עצמי. אותה שמינית שבשמינית גאווה מחוייבת המציאות כדי לקבל כח. מסתבר שאני לא כל כך גרוע כמו שנדמה לי גם אם אני לא מושלם.
קרא עוד

לקבל החלטה ולהתחיל לספור לצערינו, אנחנו מכירים גם את ההרגשה שאחרי... אחרי יומיים-שלש ואולי אפילו שבוע שלם, אנחנו מוצאים את עצמינו שוב מול המחשב כשהשאלה נוקבת בתוך הראש... למה?! למה עשיתי את זה? הרי אני בן חורין? אני הרי בתנופה?!
קרא עוד

יציאת מצרים תשע"ז רק מי שחווה עשרות שנות חיים תחת צילה המאיים של ההתמכרות יכול להבין מהי עבדות מודרנית. אם עבדות היא גברת הנוגשת עבדים, ההתמכרות לא שונה ממנה בהרבה. אכן במובן הפיזי של הדבר ייתכנו שינויים, אך הרעיון הבסיסי אינו רחוק כלל ועיקר "כעבד ישאף צל".
קרא עוד