מאמרים

מ-'היי' ל-'ביי' דווקא ברגעים של התרוממות הרוח, נראה שהתרוממנו גבוה מדי... עפנו. התפזרנו לכל עבר. במקום נחיתה רכה קיבלנו התרסקות קשה. לרבים מהמכורים זה קורה לא פעם – הכל מקסים, הסיטואציה חיובית, התחושה הנהדרת תורגמה 'לחגיגה' גדולה עם ה... תאווה. פלא, לשם מה לחגוג שמחה גדולה יוצאת דופן, בסדרת פעולות מכאיבות. מאוד.
קרא עוד

בודאי (גם) שם נמצא השם יתברך - רשמים מהכנס אבל אם בכל זאת אני צריך לבחור את הרגע בה"א הידיעה, אזי עבורי זה היה דוקא אקורד הסיום. אחרי שכל המילים כבר נאמרו, כל החיבוקים כבר חובקו, כל הצחוק כבר נצחק, והמנחה ביקש מכולם להצטרף לשירת "ואפילו בהסתרה". מי כמונו המכורים שזכינו למתנת הניקיון יודעים ש"אפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה, בודאי גם שם נמצא השם יתברך".
קרא עוד

למה לבוא לכנס? הנס האישי שלי בערב באתי והייתי המום, המום לגמרי, כולם כאן אנשים רגילים, כולם חכמים כולם נבונים כולם יודעים את התורה (עדיין לא מוכשרים כמוני...) אבל אנשים לגמרי כמוני, שמעתי את המסרים, ישבתי בצד, שיחקתי אותה הגיבור של השכונה, מבפנים הייתי מפורק לגמרי מצד אחד, אבל מהצד השני הרגשתי חמימות מטורפת, כמו יד רכה של אבא אוהב שמלטפת, הרגשתי שאני במקום הנכון.
קרא עוד

בית חרושת לניסים לקראת הכנס השנתי של שמור עיניך, ראיתי חבר ששאל שאלה כנה שהטרידה אותו, מה החגיגה הגדולה? הרי בסופו של דבר מדובר על תאווה, דברים שאף אחד לא אמור להתגאות בהם, אז גם אם יש צורך להיפגש בקבוצות לצורך ההחלמה, עדיין אפשר לשמור על פרופיל נמוך ולהימנע מרעש וצלצולים וחגיגות גדולות ומרשימות.
קרא עוד

הכנס השנתי: יש תקווה חזקה מכל הפחד לפני שעתיים נחתי. חזרתי מהכנס השנתי השלישי של שמור עיניך, וכשאני חושב על הדרך לתאר את החוויה, אני פשוט חותם על המילים של השיר הזה. בהתחלה זה פחד וחושך והחיוך שנעלם, ואז יש תקווה ויש אמונה שחזקה מכל הפחד, וכאשר אנחנו הולכים ביחד אנחנו מרגישים שיש לנו אבא אוהב והכאב מתחיל להיעלם.  
קרא עוד

מחשבות לקראת הכנס המשמש ובא בכנס, אני חווה משהו נוסף. אני חווה גיוון של אנשים, של סגנונות חיים, ושל גיל, ושוב, מעבר לתכנים שעוברים, מעבר לתחושת הרעות ההזויה שיש לי עם אנשים שבמראה החיצוני שלהם רחוקים מאוד מעולמי, צצה ועולה תחושה חמקמקה של קבלה עצמית. פתאום, אני חש שהבעייה שלי היא בעייה שלא נגרמה בגלל מסלול החיים שלי דווקא, משהו באחריות הכבדה שלקחתי על הטעויות שעשיתי בעבר, שתמיד האמנתי שגררה אותי אל פי פחת, ואשר סברתי שככלב שב אל קיאו אני לא מפסיק להתמיד בהן, פתאום מתרופף. פתאום, אני חש הרבה פחות ברור את משא האשמה על כתפי.
קרא עוד

שלושה טלפונים ביום מעל שלוש שנים אני בתכנית, נקי בחסד אלוקים, לגמרי לא מובן מאליו, מהיום שהגעתי. אבל אחרי כשנתיים של ניקיון משהו קצת התמסמס ואחרי שנתיים וחצי הגיעו המעידות.
קרא עוד

הדשא של השני ירוק יותר? הדשא של השכן יותר ירוק, אצלי זה רציני לא צחוק, בגלל האישה של השכן, שנתיים שאני בקושי ישן, מתמרמר על מר גורלי, כי אופיה של אשתי גועלי, השכן בר מזל עם כזו רעיה, ואני ביש גדא נשוי לבעיה.
קרא עוד

רק לגימה קטנה הסרט נגמר, השעה 1:30. אני פותח חדשות. העיניים שלי קופצות אל איזור הרכילות, משהו שם נגע בי. אני רוצה חופש, המוח שלי מתחיל לרוץ קדימה, רק להקליק, רק להסתכל, זה לא פורנוגרפיה, רק סקרנות תרבותית, מה הבעיה?
קרא עוד

המראות הצובאות - אלו חביבין עלי מן הכל טינופת, גועל נפש. עזות מצח, בושה וחרפה, ממש צלם בהיכל. טפו. טומאֶה. חייבים לסלק את הזוועה הזו מכאן ויפה שעה אחת קודם. מגוון שלם של ביטויים שהצד השווה של כולם הוא שזה פשוט לא מתאים, יש אנשים ששיקול הדעת שלהם במקרה הטוב מוטעה, כל בר דעת, אדם שיש לו השפעה על הנעשה צריך למנוע זאת, אחרת כולם ישלמו את המחיר... האחריות מחייבת...
קרא עוד

כנות - הפתח לשחרור שלי התוכנית לימדה אותי מספר עקרונות רוחניים, העיקרון הראשון הוא עיקרון 'הכנות'. מדוע הוא כל כך חשוב? מה הוא פתח בנפשי? האם לא הייתי כנה לפני כן?
קרא עוד

מחשבות לתחילת הדרך: אין לאן לחזור קראתי לפני מספר דקות על חבר שמפחד שהכל יקרוס לו. אני כל כך מבין אותו. אני זוכר את תחילת הדרך שלי. לא האמנתי. הייתי בטוח שהרעיון הזה של לא לאונן יותר הוא רעיון עיוועים. הייתי בטוח שהיצר יושב לי בפינה. לא הבנתי לאן אני נכנס, הבנתי רק דבר אחד, אני לא רוצה ללכת לאחור.
קרא עוד

אני יהודי של פורים בפורים, ורק בפורים אני שומע את התשובה בכזו בהירות, בכזה אור. התשובה מוחלטת... התשובה היא כן! למרות הכל אנחנו יהודים. אנחנו אהובים, בשבילנו נברא העולם, אנחנו רצויים לפני המלך...
קרא עוד

מחכה כבר ל(כ)נס רק לפני שנה הרגשתי אבוד, לא רק בהווה אלא גם ובעיקר בעתיד, שום דבר לא יוציא אותי מזה, אין לי סיכוי להתקדם לשום תפקיד בחיים שיש לו קשר למחשב או פלאפון, אף פעם לא אוכל לשבת לבד במשרד כי אין לי סיכוי לשרוד את זה.
קרא עוד

מה שעובד עבורי ומשאיר אותי נקי אני אמנם רק בתחילת הדרך אבל קיבלתי כמה כלים שעוזרים לי, וחשבתי שמן הראוי הוא שאכיר תודה ואשתדל לשתף בדברים שעוזרים לי עד עכשיו, להכיר תודה לה', לצדיקים שמשקיעים באתר בשביל כולנו ובשבילכם חברי הפורום שכמוני רוצים להחלים ולהתרפא.
קרא עוד

להתקדם בחיים הבנתי כיצד אפשר לעבור את החיים כולם מבלי לשנות דבר. "להעביר את השנים ולחכות לסוף" משפט מצמרר. כמה נוראים הימים עבור מי שהשלים עם חוסר השלמות. במקום לפעול, לשנות, לשפר. באה האדישות.
קרא עוד

כניעה או חולשה? בכל השבועות האחרונים, שדיברנו על זה בקבוצה, חשבתי על זה - כיצד ה'כניעה' עובדת, וניסחתי משהו לעצמי בעניין. אנסה לתאר אותו בשפה קצת רגשית יותר.
קרא עוד

למה אני מגיע לכנס השנתי? הכנס הוא הזדמנות מצויינת לקבל החלמה, בפגישה עם חברים חדשים ועם חברים ותיקים, בהשתתפות בסדנאות של הצעדים, בהאזנה לסיפורים של חברים שנקיים הרבה שנים, ובחיבור הזה של חיים חדשים שנוצרים מתוך ההרס והריקבון של התאווה, כאשר הבושה והאשמה מתחילים להיעלם, ובמקומם מתחילים לנבוט הפרחים של קבלה עצמית, קבלת אחריות, וקשר עם אלוקים כפי שאני מבין אותו.
קרא עוד

אני מסכים חולה שכמותך. צבוע! אומר לאחרים מה הם צריכים להיות... ומה איתך? רמאי שקרן נוכל מאחז עיניים. פיקציה, הבנת את זה? כן, פיקציה... לא יאומן מה נהיה ממך. תשנה את המצב, תעשה משהו! עכשיו!
קרא עוד

באיזה טעם אתה אוהב את הגלידה שלך? יש משפט שאומרים בקבוצות בנוגע לכך: כולנו אוהבים גלידה, לא משנה מה הטעם. במילים אחרות: כולנו נמשכים לתאווה, אבל הסוג הספציפי לא ממש חשוב. נכון שבטיפול פסיכולוגי אפשר אולי למצוא למה כל אחד נמשך לסוג התאווה שאליו הוא נמשך, אבל זה לא מעלה ולא מוריד אם אנחנו מבינים או לא מבינים.
קרא עוד

אין פתרונות קסם מספיק להתבונן קצת מסביב כדי להבין שמשהו דפוק בדרך שבה העולם המערבי היום מתנהל ובו הכל צריך להיות כאן ועכשיו. בכל מקום שמסתכלים רואים הצעות בומבסטיות לפתרונות קסם: דיאטה תוך שבוע, לימוד אנגלית תוך יומיים ורבע, המליון הראשון תוך שנה וכן הלאה וכן הלאה. אין משמעות לשאלה מה טוב או נכון אלא רק שיהיה קל ומהיר.
קרא עוד

בכנס השנתי קיבלתי את החיים במתנה אני בשנות ה30 לחיי, אברך חסידי ומאז שאני זוכר את עצמי אני נמשך כל הזמן לתאוה לנשים יפות מכל הסוגים החוגים והמינים. במשך השנים בסתר הייתי מאונן רבות ומוציא שז"ל ולאט לאט התחילה הדרדרות אצלי והתחלתי לצפות בפורנו באינטרנט, וכשזה כבר לא סיפק התחלתי לשוטט בחופים ולאחר מכן גם דברים גרועים יותר שאיני רוצה לפרט.
קרא עוד

חלק קטן בפאזל אינני מתיימר להבין את הסיבות לתהליכים. אך דבר אחד די ברור. התאווה עם כל חסרונותיה איננה הסיפור עצמו. היא רק קצה החבל. מי שהבעיה שלו היא רק התאווה ובלעדיה הכל בסדר, כנראה צריך לבחור באחת מהשתיים. או שהוא לא ממש מודע למצבו. או שבאמת אין לו מה לחפש כאן. יותר נכון מקומו בבית המדרש בחיפוש תיקוני החטא.
קרא עוד

התיסבוכים הנפשיים כתוצאה מההתמכרות מכיון שהנושא הזה עולה כאן שוב ושוב לאחרונה, אני מרשה לעצמי לכתוב את הדברים מזווית הראיה שלי, ולא בתור הוספה על אף אחד אלא פשוט איך שאני רואה את הדברים.
קרא עוד

להשקיט את הבעירה הפנימית התובנה המרכזית ששינתה לי את המבט בכל הקשור לתאוה היא שהבעיה שלי לא להישאר נקי טכנית אלא להפסיק את הבעירה הפנימית שבתוכי זו שגורמת לי לחפש כל הזמן משהו שירגיע.
קרא עוד