התמכרות לאוננות וגמילה מאוננות

אוננות היא פעולה של עינוג עצמי. לרוב השימוש הנפוץ במילה בציבור הרחב מצמצם את הפעולה של העינוג העצמי לאיברי המין מתוך מטרה להגיע לסיפוק מיני. אז מה היא בעצם אוננות בראייה מקצועית ורחבה? איך נכון להתייחס אל הצורך להגיע לסיפוק מיני? הצורך לפרוק את המתח המיני הנבנה בגוף האדם הוא תופעה ביולוגית טבעית ומוכרת לנו עוד משחר הימים. הבחירה לבצע את פורקן האנרגייה המינית, נוסף לבחירה כיצד להגיע לפורקן הזה הן שונות בין תרבויות, דתות, מצבים זוגיים ועוד. רופאים במערב ימליצו למטופלים ומטופלות שלהם לאונן באופן קבוע כדי להשיג את ההשפעות החיוביות שבפעולה הזאת. בחברות דתיות יהיה איסור לאונן מגיל מסוים, אך כן תינתן לגיטימציה לחקור את איברי המין באופן פרטי בגיל הגן והיסודי. 

קצת על אוננות

 אוננות, אותו גירוי עצמי לשם הנאה מינית, היא נושא שהיה עטוף בסודיות ואף בבושה ונתון למגוון של גישות תרבותיות (למשל שהיא נתפסת אקט מביך) ודתיות (עצם היותה איסור מוחלט הקשור לעברה החמורה זרע לבטלה) לאורך ההיסטוריה. אף על פי שאפשר להתייחס לאקט זה כאקט טבעי ונורמלי, הוא נתפס כטאבו ומוביל לפעמים לתחושת בושה או אשמה הקשורה אליה. עם זאת, מנקודת מבט פיזיולוגית, אוננות מוכרת כביטוי בריא למיניות האדם. לעיתים קרובות היא משמשת כאמצעי לחקור את הגוף וללמוד עליו, להבין את ההעדפות המסוימות של כל אדם ולחוות הנאה מינית באופן פרטי ואישי. מבחינה מדעית, היא גם קשורה ליתרונות בריאותיים שונים, כמו הפחתת מתח, שיפור במצב הרוח ואפילו שיפור איכות השינה.

אוננות – טוב או רע?

כמו כל פעולה בחיים צריך לשאול את השאלה מזוויות שונות. מבחינה רפואית – אפילו אוננות מרובה לא גורמת באופן ישיר לבעיות רפואיות, לא אצל גברים ולא אצל נשים. אומנם אפשר להיפצע או להתעייף ולחוות כאבים בעקבות שימוש לא נבון ולא זהיר באוננות. למשל בביצוע הפעולה בידיים לא נקיות או בשעות הלילה במקום השינה וכו’. אך יש גברים ונשים רבים שמדווחים בדאגה על הנזקים השליליים שהאוננות גורמת להם בכל רחבי העולם. לרוב הם נובעים מסיבות של קונפליקט עם הדת, יחס שלילי בחברה למיניות באופן כללי, בעיות של ניהול זמן והספק של משימות בלימודים או בעבודה, קשיים בזוגיות ועוד. כלומר לא מסיבות רפואיות.

כאשר מבחינים שהתופעה תוספת מקום גדול בחיי היום-יום וגם פוגעת בשגרת החיים של האדם, ייתכן מאוד שהאוננות הופכת להיות משהו עם יותר נזק מאשר תועלת. לרוב הסיבה היא לא “התמכרות” מבחינה מקצועית ורפואית, אלא הרגל “חזק” שקשה להפסיק אותו בבת אחת. בכל מקרה, יש דרכים מוכרות ויעילות לפתור את הנזקים שאוננות קבועה ומרובה יכולה ליצור, בין אם מדובר בהתמכרות או בהרגל חזק. 

 נוסף לכך, רבים מעוניינים לצמצם את האוננות עד להפסקה מוחלטת שלה, בעקבות אורח החיים הדתי שבו הם בחרו לחיות. גם אם אין נזקים באוננות שלהם ואפילו אם הפעולה הזאת היא נדירה – עדיין הם מעוניינים למצוא דרך יעילה להגיע למטרה הדתית שלהם – לא לאונן. לפני שנגיע אל לב העניין, בואו ננסה להבין מהי בכלל אוננות, למה קיים איסור הלכתי לאונן ומהם המקורות ההלכתיים לאותו איסור, מתי אפשר להצביע על התמכרות לאוננות ואיך היא משפיעה על האדם. 

מהי התמכרות לאוננות?

התמכרות לאוננות (המכונה גם אוננות כפייתית או כרונית) היא מצב המאופיין בדחף מוגזם ובלתי נשלט לעסוק בגירוי עצמי תכוף ולעיתים כפייתי של איברי המין. האוננות הופכת לבעייתית כאשר היא מפריעה באופן קבוע וחמור לחיי היום-יום של האדם, למערכות היחסים ולאיכות החיים הכללית שלו. כאשר מדובר בהתמכרות חריפה, פעמים רבות היא מובילה להזנחת אחריות ופעילויות חשובות אחרות באופן רחב. אנשים הסובלים מהתמכרות לאוננות עשויים לחוות מגוון השלכות שליליות, כמו ירידה ניכרת בתחושת הסיפוק המיני, אי נוחות פיזית, מצוקה רגשית וקשיים לייצר מערכות יחסים. ההתמכרות עלולה להוביל גם לסודיות, לבושה ולבדידות. מהסיבות האלה חשוב לטפל באוננות כשהיא מתחילה להזיק לאיכות החיים ולתפקוד היום-יומי לאורך זמן ללא שינוי. בנקודה הזאת חשוב מאוד לציין שלא כל מי שמאונן בתדירות גבוהה סובל מהתמכרות.

למה זה קורה? הסיבות להתמכרות לאוננות

הסיבות מאחורי ההתמכרות לאוננות הן רבות:

1.   גורמים פיזיולוגיים – אחד התורמים המשמעותיים לתופעה זו הוא משחק הגומלין המורכב של נוירוכימיקלים במוח, בעיקר שחרור הדופמין במהלך העוררות המינית ובעיקר בשיאה, באורגזמה. דופמין הוא נוירוטרנסמיטר הקשור להנאה ולתגמול, ויוצר את אותו הקשר שיכולה להוביל אנשים לחפש חוויות חוזרות ונשנות של הנאה מינית באמצעות אוננות. עם הזמן, מנגנון נוירולוגי זה עשוי להפוך לדפוס, שעלול להתפתח להתנהגות ממכרת.

2.   גורמים פסיכולוגיים – לגורמים פסיכולוגיים יש גם תפקיד מכריע בהתפתחות ההתמכרות לאוננות. מתח, חרדה, בדידות ושעמום הם טריגרים רגשיים נפוצים שעשויים להניע אנשים לחפש נחמה או הסחת דעת בתחושת העונג הקשורה לאוננות. בשביל חלקם התנהגות זו יכולה להפוך למנגנון התמודדות, המספק בריחה זמנית ממצוקה רגשית. נוסף לאלה, מצבים הקשורים לבריאות הנפש, כגון דיכאון או הערכה עצמית נמוכה, עשויים לתרום להסתמכות על אוננות כאמצעי לוויסות רגשי.

3.   גורמים סביבתיים – גורמים סביבתיים, כולל תפיסות תרבותיות, טאבו ונגישות לתוכן מסוים, יכולים להוביל גם הם להתמכרות לאוננות. למשל בתרבויות שבהן הדיונים על מיניות הם סטגמטיים או מוגבלים ואסורים, אנשים עשויים לעבור את תהליך ההתבגרות המינית שלהם ללא מידע ותמיכה בסיסיים הדרושים כדי להתמודד עם החוויות המיניות שלהם בצורה בריאה. נוסף לכך, הנגישות הרבה לחומרים מיניים באינטרנט, אתרי פורנוגרפיה ועוד, עשויה לתרום לחיזוקם של הרגלי אוננות כפייתיים. בין אם התחלת ההרגל השלילי בטעות בגלל פרסומות מיניות שמובילות לפורנוגרפיה, או בין אם לשמר ולחזק את ההרגל על ידי פיתויים חזקים במיוחד במרחבי הרשת והרחוב.

למעשה, הסיבות להתמכרות לאוננות הן מורכבות ולעיתים קרובות שלובות זו בזו. הבנת יחסי הגומלין בין גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וסביבתיים היא חיונית בפיתוח שיטות טיפול יעילות במקרים של התמכרות כזו.

מתי אוננות נחשבת להתמכרות?

כאמור, אוננות נחשבת להתמכרות כאשר האוננות הופכת לכפייתית. כלומר, כאשר אדם מעדיף לאונן על פני דברים אחרים חשובים בחיים, כאשר נוצרת אובססיה לביצוע הפעולה וכאשר נוצרת מצוקה רגשית ממשית במקרים בהם אי אפשר לממש את הדחף לאוננות. נוסף לכך, כאשר שוב ושוב יש צורך להגביר את כמות ואת עוצמת הפעולה כדי להגיע לאותה תחושת סיפוק שהייתה בעבר.

הסימנים המעידים על התמכרות לאוננות

כדי לטפל בצורה טובה ומוצלחת בהתמכרות לאוננות, חשוב קודם להבין שזוהי אכן הבעיה ושאכן מדובר בהתמכרות. זאת מפני שאוננות מרובה יכולה להיווצר מסיבות שונות שאינן התמכרות, והטיפול בהן שונה אצל כל אחד. בשלב הראשון, אפשר לנסות לטפל בבעיה באופן עצמאי ולבחון בעצמנו הופעה של סימנים שונים המעידים באופן פוטנציאלי על התמכרות. ככל שיש יותר סימנים כאלו לאורך זמן רב יותר, בתדירות תכופה וקבועה יותר, כך גובר הסיכוי שאכן מדובר בהתמכרות:

• התנהגות כפייתית: דחף עז ובלתי נשלט לאונן וקושי לעמוד בפני הדחף הזה, גם כאשר הדבר מפריע לשגרת היום ופוגע בתחומי אחריות שונים של האדם. 
• חוסר שליטה: קושי גדול להגביל את תדירות או את משך זמן האוננות, חרף מאמצים וניסיונות לעשות כן. 
• הזנחה של תחומי אחריות: נטייה להעדיף את פעולת האוננות על פני דברים חשובים, משמעותיים או מהנים אחרים שהיו עד לאחרונה – לימודים מעניינים, עבודה חשובה, מערכות יחסים טובות וכן הלאה. 
• הופעה של תסמיני גמילה: עצבנות, חוסר חשק כללי וחוסר חשק מיני, תחושה של ״קריז״ כאשר מנסים לחדול מאוננות לאחר כמה שעות או ימים. 
• הקצנה של התופעה: בהתמכרויות לרוב חווים המכורים צורך להגביר את המינון והתדירות של החשיפה לגורם הממכר כדי לחוש את תחושת הסיפוק המוכרת. במקרה של אוננות, הגדלת הזמן או כמות הפעמים של האוננות ביום. הקצנה שגדלה שוב ושוב לאורך הזמן.

ההשפעות של התמכרות לאוננות

כאמור, ממש כמו כל התמכרות, גם התמכרות לאוננות משפיעה באופן מובהק למדי על איכות החיים של האדם ופוגעת בה. בואו נבחן כמה מההשפעות השליליות והנפוצות של התמכרות לאוננות. 

תחושת מסוגלות

כאשר אדם מכור לאוננות הוא למעשה ניסה בעבר או מנסה היום להפסיק את ההתנהגות שפוגעת בו, אבל לא מצליח. בכל פעם שבה הוא מנסה לגייס כוחות להימנע מהדחף לאונן, גם אם הוא מצליח לדחות את הפעולה, המחשבה ממשיכה להציק לו עד שהוא יגיע לסיפוק. אנשים רבים שמכורים לאוננות מדווחים על תחושה של חוסר מסוגלות עצמית. התזכורת היום-יומית של הקושי להתגבר על הדחף, פוגעת בהערכה העצמית ובביטחון העצמי שלהם. לדבר הזה יש השלכות נפשיות מובהקות וזה פוגע הרבה פעמים בהרגשה הכללית בחיים, ולעיתים הפגיעה בתחושת המסוגלות משפיעה לרעה גם על תחומים אחרים שאינם קשורים ישירות לאוננות או למיניות.

 השפעה על מערכות יחסים וחיי חברה

התמכרות לאוננות משפיעה כמעט תמיד לרעה על מערכות היחסים וחיי החברה של אלו הסובלים ממנה. משום שההתמכרות גוזלת זמן פנוי רב עד כדי פגיעה בהתחייבויות אחרות. כמו כן ההתמכרות גורמת להרעה במצב הרגשי הכללי וביכולת להתרכז בתחומים אחרים בחיים. זה יכול להיות במערכות יחסים כלליות או רומנטיות. באופן ספציפי, במערכות יחסים זוגיות ההתמכרות עלולה גם להוביל להזנחת המרחב הזוגי כמקום בטוח ומספק למילוי הצרכים המיניים של המכור/ה, ולכן גם להזנחה או התעלמות מאינטימיות רגשית ומהצרכים המיניים שלהם זקוקים בני הזוג (מה שמוביל כמעט תמיד לקונפליקטים בזוגיות). השימוש התדיר באוננות גורם לעיתים למצב שבו אין מתח מיני ומשיכה שנאגרת לאורך זמן אצל המכור, בעקבות פורקן תכוף וקבוע, מה שמצמצם את הדירבון הטבעי לייצר מצבים אינטימיים עם בני הזוג. כמו כן יכולה להיווצר כהות חושים חלקית של איברי המין בעקבות הפעולה החוזרת והמקצינה מפעם לפעם, מה שמקשה על בני הזוג לשחזר את התחושות של האוננות, עד כדי חוסר סיפוק מיני במרחב האינטימי והזוגי. אצל רבים אחרים ההתמכרות עלולה להוביל לבידוד חברתי, לירידה באינטראקציות חברתיות ומתוך כך גם לתחושת בדידות. 

אוננות לפריקת לחץ

לא מעט אנשים מתמכרים או מפתחים הרגל קבוע או תלות באוננות. לחץ ומתח הם תופעה אנושית נפוצה, אך לא כולם יודעים כיצד להתמודד ביעילות עם האתגרים הנפשיים האלו. בגלל התועלת המרגיעה במגע עצמי, תשומת לב אישית, זמן פרטי ושקיעה בדמיונות, אנשים מתרגלים להשתמש באוננות במקום בדרכים אחרות. יש שיתארו את האוננות כמעט כמו מדיטציה או תרופת הרגעה, בשל הצורך לפרוק לחץ ולהתמודד עם מתחים כאלו ואחרים בחיים. הבעיה כאן היא שנוצרת התניה במוח, כאילו הדרך הבלעדית כמעט להתמודדות עם המתח היא אוננות. הדבר נפוץ בהחלט אצל אנשים, בעיקר צעירים, שלא רכשו כלים להתמודדות עם לחצים בחיים, או אצל אנשים הסובלים בנוסף לכך גם מחרדה, מדיכאון ומקשיים נפשיים אחרים שאינם מטופלים. אפשר גם לשמוע דיווחים של גברים ונשים שעברו תקיפה מינית, ילדות קשה או גירושים קשים שהמתח אצלם גדל מאוד והם לא ידעו כיצד להתמודד עם כמות כזו של רגשות שליליים מה שחיזק או חידש את הרגל האוננות שלהם.

השלכות גופניות

התמכרות לאוננות מלווה לרוב גם בהשלכות גופניות שנוצרות בדרך עקיפה ולא ישירות בגלל האוננות. למשל הצורך הגדל לאונן יותר ויותר פעמים ביום כדי להגיע לסיפוק, עלול להביא לתשישות פיזית או נפשית, המחשבה הקבועה לאורך כל יום על האוננות וההזדמנות הבאה לאונן מפריעה לריכוז ועשויה לגרום לקשיים אחרים. ההקצנה בצורך לגירוי באיברי המין יכולה להפריע בתפקוד המיני (למשל קושי להגיע לזקפה או קושי להגיע לשפיכה ביחסים עם בני הזוג, כי הם אינם מסוגלים לספק את ההקצנה כמו האוננות) ואף לגרום לנזק בעור או נזק באזור איברי המין בגלל החיכוך התדיר, הגובר והמתחזק באזור. לצד כל אלו חשוב לדבר גם על הנטייה לעיתים להזניח את ההיגיינה האישית בעקבות ההתמכרות בגלל פגיעה בסדר העדיפויות בחיים, ירידה בתחושת המסוגלות העצמית וצמצום הזמן הפנוי. אוננות בצורה לא הגיינית עשויה להגדיל את הסיכון לדלקות ופטריות באיברי המין או לפגיעה כללית בגוף בעקבות ההזנחה של ההיגיינה. 

פגיעה בביטחון העצמי

ההתמכרות מביאה את המכור לירידה בביטחון העצמי. במקרה של התמכרות לאוננות מדובר הרבה פעמים בפגיעה בביטחון העצמי לתפקד מינית וביכולת לייצר מערכת יחסים זוגיות נעימות וטובות לאורך זמן. כמו כן, בשל הבידוד והריחוק החברתי מהם סובלים המכורים נרשמת לא אחת פגיעה גדולה בביטחון ובדימוי העצמי גם במערכות יחסים לא רומנטיות כמו בעבודה, חברים ומשפחה. 

פגיעה ברוחניות

כאמור, אצל אנשים דתיים ויראי שמיים, שפיכת זרע לבטלה היא איסור. אנשים מאמינים הסובלים מהתמכרות לאוננות חווים רובד נוסף של בושה ואשמה, אך מנגד הם בעלי מוטיבציה גבוהה אף יותר להתמודד עם הבעיה בצורה טובה. ללא ליווי מקצועי ומסודר, יחד עם ליווי רוחני והלכתי לשאלות ההלכתיות הרבות שעולות למכור בתהליך העמוק של הגמילה, הגמילה עשויה להיות קשה יותר. המוטיבציה הגבוהה לשינוי יחד עם המורכבות של הפסקה מהירה בבת אחת – יוצרים אתגר בלתי אפשרי למכור המאמין. לכן נדרשת הדרכה מסודרת בדינים המיוחדים למכור בגמילה, הן ברמה המקצועית והן ברמה ההלכתית. שמירת הברית היא מושג חשוב שצריך להכיר בהקשר הזה, ואפשר לרכוש כלים וללמוד טכניקות שיעזרו להתמודד עם הדחף ולעמוד במבחן הזה גם למכורים וגם לאנשים מאמינים שרק רוצים לצמצם את ההתנהגות למינימום, אפילו שאינם מכורים ואינם סובלים מהאוננות. 

השפעות על בריאות הנפש ורווחה רגשית

תחושות הבדידות והריחוק החברתי מהן סובלים מכורים לאוננות עשויות להביא לפגיעה חמורה בבריאות הנפשית. לא אחת אפשר לראות מכורים הסובלים מדיכאון וחרדה, מחוסר שינה, משינויים במצב הרוח, מהערכה עצמית נמוכה המגיעה לצד תחושות של בושה ואשמה. נוסף לכך, העיסוק האובססיבי באוננות לצד הצורך להסתיר את זה, מביאים לתחושות של מתח ועצבנות. לעיתים מצב נפשי מוקדם קשה, חרדה או דיכאון והיסטוריה מורכבת – הגיעו לפני ההתמכרות והם יכולים להיות חלק מהסיבות להיווצרות ההתמכרות או לחסימה של הגמילה העצמאית. במקרים כאלו חשוב לתת מענה יעיל ומקצועי גם להיבט ההתמכרותי וגם להיבט הרגשי בו זמנית כדי לייעל את התהליך ולזרז אותו.

הצעד הראשון לגמילה מאוננות

הצעד הראשון לגמילה מהתמכרות לאוננות הוא הכרה שיש בעיה. כשהשיח על מיניות מלווה בסטיגמות, ההכרה בהתמכרות לאוננות מצריכה הקשבה עצמית וגם אומץ. חשוב להבין שמדובר בבעיה אמיתית שיכולה להשפיע מאוד על היבטים שונים של החיים, ולכן השחרור ממעגל ההתמכרות הוא הכרחי והוא מתחיל בהודאה הכנה שיש לנו צורך בעזרה. הכרה זו מאפשרת לפתוח את הדלת לתמיכה ולמשאבים שיכולים להדריך בדרך להחלמה וגם בלמידה איך להפסיק לאונן. ההבנה שיש דרכים להתגבר על התמכרות לאוננות ולהחזיר את השליטה על החיים הם הצעד הראשון לעבר עתיד בריא ומאוזן יותר. באמצעות נקיטת צעד זה, אפשר לסלול את הדרך לגישה למערכות התמיכה והמשאבים הדרושים שיסייעו בהחלמה עצמה.

טיפול בהתמכרות לאוננות

על אף הקושי הרב, אפשר בהחלט לטפל בהצלחה בהתמכרות לאוננות ובדחף אובססיבי לאונן. קיימים היום לא מעט סוגים שונים של טיפולים שכל אחד מהם מציע דרך שונה להתמודדות. אפשר לעבור טיפול פסיכולוגי מסוגים שונים היודעים לתת מענה לתופעה, למשל טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) שהוא טיפול ממוקד ויעיל. אפשר להצטרף, נוסף לאלה, לקבוצות תמיכה שונות ברחבי הארץ, שבהן נמצאים אנשים הסובלים מהבעיה והן מובלות על ידי מטפלים מוסמכים. השיח המקרב והשיתופי מעניק קרקע פורייה למדי להתמודדות עם התופעה.

 על תהליך הגמילה מהתמכרות לאוננות

כאמור, יש שיטות שונות להתמודדות עם התמכרות לאוננות, אך באופן כללי אפשר לדבר על שבעה צעדים מרכזיים ועיקריים בתהליך הגמילה מהתמכרות לאוננות:

• מודעות עצמית: הצעד הראשון הוא הכרה בהתמכרות והבנת ההשפעה השלילית על החיים. רק כאשר מכירים בצורך לשינוי, אפשר להתחיל לטפל בבעיה. 
• פנייה לעזרה מקצועית: אפיון המצב האישי ובניית תוכנית אישית לגמילה על ידי מטפל המתמחה בהתמכרות למין. נוסף להדרכה כללית, תמיכה ולימוד אסטרטגיות התמודדות חשובות, הם יכולים גם להיות המטפלים האישיים שלכם בתהליך או להפנות אתכם לגורמים שהכי יתאימו לכם.
• זיהוי טריגרים: יש להכיר לעומק את המצבים, הרגשות או את גורמי הלחץ המובילים לאוננות מוגזמת (“טריגרים”) ולאחר מכן לפתח אסטרטגיות להימנעות או התמודדות עימם.
• הצבת יעדים: חשוב להגדיר יעדים ספציפיים וניתנים להשגה להפחתת תדירות האוננות וניהול טריגרים נפוצים. 
• רשת תמיכה: חשוב מאוד לייצר קשרים ושיח עם חברים, משפחה או קבוצות תמיכה כדי לשתף באתגרים ובהצלחות, אלו יכולים לספק עידוד חשוב ולהגביר את תחושת האחריות. 
• פיתוח הרגלים בריאים: מומלץ מאוד להחליף את ההתנהגות הממכרת בפעילויות חיוביות כמו ספורט, תחביבים ואינטראקציות חברתיות.
• סבלנות והתמדה: התמודדות עם התמכרות היא תהליך הדרגתי וארוך טווח. חשוב מאוד שנדע להיות סבלניים עם עצמנו ולהישאר מחויבים למסע.

אפשר גם בלי 

אז כן, אף שגמילה עשויה להישמע קשה ואף בלתי אפשרית לחלק מהקוראים, חיים ללא אוננות כפייתית והתמכרות הם בהחלט אפשריים. אם אתם עוד לא בטוחים שאתם מכורים, אפשר למלא שאלון אנונימי ובעזרתו להעריך מה הסיכוי שאתם מתמודדים עם התמכרות או עם הרגל חזק. באתר אנו מציעים כלים לעבודה עצמאית על צמצום הרגלים ומענים נוספים ומשלימים למי שמכור ועובר טיפול או תהליך בקבוצת תמיכה.

לסיכום

אם גם אתם סובלים מהתמכרות לאוננות או מכירים אנשים קרובים הסובלים ממנה ושאיכות חייהם נפגעת כתוצאה מכך, דעו שזוהי לא גזרת גורל. כאן באתר תוכלו להתחיל את המסע שלכם לחופש מאוננות ולשים סוף לסבל. רוצים לדעת מה המסלול המתאים לכם? ענו עכשיו על 7 שאלות קצרות (3 דקות) וקבלו את ההמלצות שלנו – אנונימי לגמרי, ללא צורך בהרשמה ובחינם.