היי תודה על התגובות..
כמו רבים מכם בוודאי אני מלא בתהופוכות, רגע אחד אני מסכים עם הנאמר ורגע אחרי בא לי לנתק כל קשר.
דימוי עצמי נורא שברירי והרגשה חשופה למדי מניעים אותי לחזור בי מדברי.
אני מרגיש תלות נורא חזקה בתגובות ובתשומת לב מה שמעורר בי תחושת אשמה חזקה .
כדור ברזל בבטן ומיגרנה מתפתחת .
אני שואל את עצמי שוב ושוב אם אני באמת מתאים למקום הזה .
אולי זה בכלל הרצון לתשומת לב שגורר אותי לכתיבה המביכה הזאת?
החכמים אומרים שהתמכרות בבסיסה הינה הרצון לקשר . מה שקורה זה עיוות של הרצון הבסיסי הזה
אני קורא את החומר על כך שהתמכרות למין היא לא כמו התמכרויות רגילות היא יותר כמו דחף cumpolsion בלעז ואני מזדהה עם הנכתב כי מה שהרגשתי היה דחף.
וקשה לי נורא
כי בתוך תוכי אני מרגיש וקצת מאמין שהייתי באמת חייב לבקר באותו מקום בחמישי ושבלעדי זה הייתי יותר עצוב היום ממה שאני עכשיו ויותר עסוק במחשבות שלי ויותר מרגיש ''משוגע''
מרגיש שזה שחרר את הפקק . מה ששום דבר אחר אולי לא היה מצליח לעשות. שזוהי חוויה שאפילו בנתה אותי ואין לה תחליף.
הידיים רועדות ואני מרגיש שחשפתי איזושהיא אמת על המקלדת. כן אני נהנה מזה מההרפתקה אל הלא נודע אולי אני לא רוצה בכלל להפסיק אולי זה עושה לי טוב באמת? מה התחליף? אנשים אומרים תמצא יחסים בריאים . אבל אולי זה הבריא בשבילי ? אני לא ממש צריך את הכסף ולא נמצא במצב ממש קשה בכל מקרה .
ומה אם הייתי מצליח לאזן את הכסף אז זה סימן שאני בסדר? זה המדד?
אם להיות כנה, את אותה התלבטות עושה כרגע כל מיליארדר שמרוויח כסף כמו זבל, ואוהב את הריגוש של להרוויח כמויות גדולות של כסף. שזה ריגוש שקראתי עליו שהוא גדול כמו יחסי מין.
אומרים לו "תמצא יחסים בריאים", אבל אולי זה הבריא בשבילו ? הרי איש העסקים הזה לא ממש צריך את הכסף ולא נמצא במצב קשה בכל מקרה.
הרי ברמת הרעיון, אתה מקיים יחסי מין, אתה משחרר דופמין, אתה מרגיש טוב.
וגם איש העסקים עושה מה שהמיליארדרים האלה עושים, מרווחים כסף איכשהוא, מרוויחים כסף, מרגישים טוב.
(ההבדל היחיד הוא שאתה מקבל תגית שלילית בעיני החברה, ומי שמקבל תגית שלילית בעיני החברה ומרגיש זאת מאבד דופמין וסורוטונין.)
הבעיה היא שבדרך, אתה רוצח מישהו, אתה רוצח את החלק המרגיש שלך - את האישה שבתוכך.
בכל אישה יש גבר קטן, ובכל גבר יש אישה קטנה.
האישה שבתוכך משוגעת לגמרי - היא עצובה, היא בוכה, היא שמחה, היא מאושרת, היא מתלהבת, היא אוהבת, היא מרגישה, באמת, בצורה שלגבר מכור בלתי אפשרי להבין. כל מה שהוא יכול לעשות הוא לזכור את התקופה שהוא כן הבין, אבל לא יותר מכך.
אתה רוצה להמשיך בחייך, כאשר אתה מאמין רק בחצי מהאלגוריתמים שבתוך המוח שלך ? בבקשה, אתה יכול, אתה באמת ובתמים יכול, בלי ציניות. אתה יכול להיות אדם שמאמין רק בעונג של יחסי מין ללא רגש, יש אנשים כאלו, אני יודע את התהליכים המחשבתיים להגיע לשם, (אם כי אני לא יחלוק אותם בשום פנים ואופן).
אתה רוצה להאמין באישה הקטנה שבתוכך ? בצורת המחשבה הנשית ? ברגשות ? אתה מוכן להכניס את העצב ואת הבכי לחייך ולזנוח את העונג ואת הכיף המיני ? אז כדאי שתהיה מוכן להקריב דברים לצורך האמונה שלך - כי כל אמונה, דורשת הקרבה. אפילו הקרבה רצינית.
אתה מאמין כרגע בחשיבות של העונג המיני - ולשם כך אתה מקריב כסף.
ואם תאמין בחשיבות של הרגשות - אתה תקריב עונג.
שום דבר לא בא בחינם.
מקווה שעזרתי. כתבתי את זה גם לך וגם לעצמי.
