טוב לילה טוב חברים,
ותודה מתגבר היקר על ההתעניינות,
איך עוברת התקופה,
ת'אמת על הפנים,
בנקיונת לפסח עבדתי כמו חמור,
או שלא עשיתי כלום,
הרגשתי ריקני בטירוף,
אבל אמרתי יעלה ליל הסדר יהיה מצוין,
חלמתי על ליל הסדר רוחני ומיוחד.
התחלתי ליל הסדר על פול גז,
עם כל האורות והכוח והסבלנות לילדים,
אשתי דווקא התחילה הפוך עם עצבות וכו',
אבל התגברתי והמשכתי הלאה,
מה שקרה כמה שזה לא נעים,
ששתי ילדים שלי גדולים עשו במכנסיים,
(משהו שלא קורה אף פעם),
ואשתי התחרפנה מזה,
ואני התחרפנתי מזה שהיא התחרפנה,
בקיצר, חד גדיא,
וסיימתי את הלילה,
על הפנים עם אכזבה ענקית,
ושאלה שצועקת בתוכי,
למה השם עושה לי את זה,
כל כך רציתי סדר נאה לכבוד השם,
וככה בהשגחה פרטית נפל עלי כל העניין הזה.
אני יודע שאני טועה שזה הבעיה שלי בכל החיים,
פרפקיוצינזים,
או הכל או כלום,
או שאני מלאך השם צבקות,
מתפלל כשרף,
לומד בדבקות,
מחדש מהלכים בלימוד,
או שאין לי כוח לצאת מהמיטה,
אין לי כוח להתפלל,
ולקיים מצוות,
מניח תפילין ודי,
בזה סיימתי,
אז מי זה אני?
אז תשאלו נו למה לא נפלת?
אין לי תשובה ברורה,
מה שנראה לי שלאחרונה אני הרבה יותר מודע לעצמי,
מה שעוזר לי להתגבר,
הרבה יותר מכיל את מורכבויות נפשי,
מה שעוזר לי לאהוב את עצמי תמיד,
יש משהו בבריחה לפורנוגרפיה שמגיע מרצון,
לאהבה ללא תנאי,
משתדל לאהוב את עצמי איך שאני,
ולדעת שהחיים זה תהליך,
ואני בדרך,
זה מה שהחזיק אותי כרגע עשרים יום,
חג שמח לכולכם.
