ברוכים הבאים, אורח

נושא: אגירי דיומא אנן 7618 צפיות

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 3 חודשים, 3 שבועות #138814

שלום לכולם

ב"ה נקי
אחרי הנקיונות למדתי נאבקתי כמה פעמים בנסיון של היצר להציף מחדש בראשי מחשבות על החלום וב"ה לא נתתי לו. באתי לשתף. גם החלש יאמר גיבור אני.
נכון, אני לא הכי יציב. אבל באתי לעשות מה שאני יכול.
באתי לשתף שאני רוצה לדחות את הרעיון הזה, והמשיך רגע רגע בנקיות והחלמה.
להמשיך להיאבק על כל רגע

ב"ה קראתי ושיתפתי וכעת טוב יותר.
הולך ללמוד ואז ארגונים לשבת וכו' וכו' 
שבת שלום!

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 3 חודשים, 3 שבועות #138820

שבוע טוב!

נקי רק להיום בחסד ד'
6 ימים מפו' או' ותכנים.
רק לעכשיו. רגע רגע

משתף על שבת נפלאה.
כמנהג השבתות הטובות, קמתי לנץ היום התארך בצורה מדהימה והספקתי גם ללמוד הרבה
גם להיות עם חברים וכו' וכו'
ממשיך קדימה.
משתדל להתמלא שלווה ונחת, לקחת את החיים ואת ההתמודדות מרגע לרגע.
לא למהר ולרוץ ולהשאיר את הנפש מאחור...
עוד צעד ועוד צעד, לחכות למאחרים אם צריך... העיקר שכולם יחד באחדות ושלמות.

גם כן על ידי זה, לקבל את עצמי כמו שאני. להכיר את הבעיות שלי ולהכיל את עצמי ככזה. או אז אני חש ביכולת גם להשתפר, כי שיפור זה תהליך ואם אני לא מסוגל להיות מה שאני אז אני מיד מנסה, בלי תהליך, להיות המדרגה הבאה, מה שאני לא.
ואז בעצם אני קופץ מדרגה ומאוד מהר מתרסק...
אלא, אני זה אני. עם החסרונות והיתרונות שד' חנן אותי.
זה מה שיש. עכשיו אפשר להתחיל להתקדם. לפשפש ולמשמש.

ובעצם, אני שכיר יום. אגירי דיומא. אני לא מצופה לעבור בין מדרגה למדרגה. להתעסק בתוצאות. לא.
אני מצווה לעשות עבודה כל רגע כל יום. להתקדם. להיות בתהליך. כמה זמן יש לי? לא יודע. כמה אני אספיק להתקדם? לא יודע. אבל אני בכל רגע שיש עולה על מסלול. מסלול שתחילתו בדרום וסופו בצפון
עד שאגיע לצפון יש עוד הרבה זמן.... אבל משעליתי על הכביש זה רק ענין של כמות... אני כבר ממש שייך ליעד! אני על כביש שבהמשך שלו נמצא ביעד! אני ממש מחובר ליעד!
משל נפלא בזה היא טיפה בים - כמדומני ששמעתי את זה במדרש על משה רבנו שענוותנותו שהוא נעשה כטיפה בים - טיפה לשעצמה קטנה וחסרת ערך אבל ברגע שהיא נופלת לים - כעת גם לה יש שם ים. היא שייכת למשהו גדול שנותן לה ערך.
זה מחזק אותי...

משתף על מחשבות ורצון להתקדם לא להיות תקוע במקום.
אז חשבתי שצריך לעבוד על נושא המחשב בישיבה.
יש בישיבה מחשב מסונן רימון שאני משתף ממנו.
במהלך זמן קיץ לא חיפשתי תאוה בכלל אבל בשבועים האחרונים של הזמן כן חיפשתי ומצאתי.
מצד הסינון - אין לי אפשרות להחמיר את המדרגה, וזה גם לא כדאי כי אז לא יהיה פתוח הפורום.
אלא שחשבתי שדוקא עכשיו כשאני בגל של נקיות זה זמן טוב להכניס כללים וגדרות שיעזרו לי עם המחשב ואני יודע שזה משהו פרקטי שיכול לעזור ולעבוד לי. זה כבר עבד עם הטלפון.

מה שהיה עם הטלפון בקצרה:
יש לי נוקיה C2 שמצאתי דרך למצוא בו תאווה. קבעתי קודם כל שאני לא מביא אותו במשך שבוע לחדר. אז כשראיתי שאני לא נופל אז עשיתי תנאי שאני מביא אותו לשעון מעורר. מגיע לחדר מכוון אותו ולא נוגע בו עד הבוקר לשום דבר בכלל בכלל. אם נוגע אפילו סתם - באותו רגע לא משנה מה השעה מחזיר אותו לבית מדרש וככה במשך שבוע שוב לא מביא לחדר. ב"ה מאז לא נפלתי בטלפון

זה תנאים שתלוים במשמעת עצמית וב'ראש בקיר' לפי הכללים שאני קובע. גם אם קשה לי אני יודע שיש רשימה של דברים שאני חייב לעשות אם אני מחפש תאווה לדוגמה.

צריך לחשוב מה יעבוד במקרה הזה...
צריך לעשות את זה בהקדם כל עוד אני במצב טוב
לא לסמוך על הנס שזה ימשך סתם ככה

אחשוב על זה הערב ומחר בשיתוף אני צריך להציע פיתרון.
אשמח שתתנו גם רעיונות ובעיקר שתשימו לב שאני מחר משתף על זה ומתקדם בזה.

שבוע טוב!

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 3 חודשים, 3 שבועות #138822

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 1 יום
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 3550

אוהבים אותך מאוד! תודה על השיתופים המפורטים. נהנה מאוד מהדרך שלך. איזה מאמץ אדיר אתה עושה!

בהצלחה רבה בעז"ה!

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 3 חודשים, 3 שבועות #138836

תודה ר' המשתוקק היקר
שלום לכולם

נקי רק להיום רק לעכשיו בחסד ד' הגדול
7 ימים מפו' או' ותכנים

כמו שהבטחתי משתף על רעיון למחשב.
תחילה לא כתנאי אבל כהנהגה טובה ואולי בהמשך אקבע כתנאי - לפני שאני בא למחשב לשבת חצי דקה ולשאול ולברר לעצמי - אני הולך להחלמה או לתאוה?
שיהיה ברור. אם זה לא ברור אז משהו לא תקין וצריך להיזהר כפלים.
כמובן שאם אני מזהה שאני בקריז והולך לחפש תאווה אז לא ללכת.
להירגע קודם.

כעת לתנאים:
1. בכל עת צג המחשב יהיה ישר, תריס החלון פתוח והדלת פתוחה. להשאיר כמה שאפשר אימתי מהעוברים ושבים
כשהייתי נופל פה הייתי סוגר הדלת החלון ומסיט את הצג הצידה... למרות שלא היה פה אף אחד.

2. לא להיכנס ולשוטט בשום אתר שהוא לא:
הפורום, הגימיל לטובת האנגואוטס להחלמה, גימיל אישי לבדיקה של מילים, בענייני רישיון וכדו'
במקרה צורך רפואי אז גם באתר של קופת החולים. ובעיקר דברים פרקטים ועניינים.
לאפוקי מאתרי חדשות שלאחרונה התחלתי לשוטט בהם יותר, ובכלל כל מה שלא ענייני ופרקטי

3. במקרה ח"ו שאני מרגיש רצון לחפש תאווה, אני משתף בפורום ובכל מקום אפשרי.
אם אני מגיע לצעד פרקטי של חיפוש, אני אותו רגע סוגר את כל הכרטיסיות הולך ללמוד שעה רצופה ללא שום הפרעה. להתמלא ולהתכנס פנימה.

4. רעיון שעלה לי עכשיו ואני חושב שהוא נצרך - אם אני מגיע ל- 3 פעמים כאלה שהבאתי את עצמי לסגור הכל ולברוח אני מחויב ללכת לפגישה אחת של קבוצת SA

---

רוצה לשתף ב'עין טובה' מיוחדת שעלתה משיחה עם חברי ידידי נפש שוקקה
אני ב"ה נקי 7 ימים ללא מעידות שבח לאל ורק מכוחו.
ואני רק הולך ומבין כמה באמת התקופה הקשה של בין הזמנים זה לא מי שאני
זה לא היה מהותי ומייצג לתהליך ההחלמה שלי. זה היה סיבה חיצונית של חוסר בעשיה
ובבטלה שהביאו למחלה לפרוץ בכל הכח. (עין בהרחבה את העיקרון הזה בפוסט הארוך מלפני 6 ימים)
זה בוודאי היה רע ונורא אבל אני רואה איך כשיש לי עיסוק שטוב לי ואני מתמסר אליו
ומתמלא ממנו - אני על דרך כמו שצריך.

מסייג את הדברים ומזכיר שזה תלוי בהרבה עבודה קשה והתמדה ושיתוף ויד על הדופק כל הזמן.
לנקות את הלב ממעמסות... להתמודד ולהרפות מלחצים ופחדים...
להביט קדימה. לעבוד כל הזמן על העין שלי על המציאות.
וכמובן להמשיך להיות דרוך לבאות. התאווה מחכה לי מעבר לפינה זה ברור לי.

ממשיך מהרגע לרגע הבא לא יותר. זה מה שבידים שלי עכשיו.
-כל רגע יקר. פשוט יקר ערך כמו החיים כולם. כבר הזכרתי את זה - החיים בנוים מעכשיו ועוד עכשיו ועוד עכשיו... עד שד' אומר - עשית את התפקיד שלך בעולם. עכשיו זה הזמן להמשיך בגוף אחר ובחיים אחרים... אם כל רגע אתפוס את הרגע זכיתי.
-מעידה או נפילה לא מבטלים את הטוב וההחלמה שקדמו להם. אדרבה הם מעוררים אותי להוסיף כוחות במלחמה הקודש. להתעורר כמה שיותר מהר. ואף לחדש משהו. לעלות קומה על הקומה הקודמת.
להתעורר מהר מהמצוות אנשים מלומדה ולחזור לתלם.
-התאווה וההתמכרות הורסות לי את החיים. ממש מחריבות אותם. אף תשובה לא תחזיר לי את הזמן שאני מבזבז ומה שיכולתי להיות. כמה שיכולתי להוציא אל הפועל את הנשמה המיוחדת שלי בזמן הקצוב שיש לה בגוף הזה.
יש תשובה. "תשובה תינתן לחוטאים בחסד גמור..." כמדומני לשון המסילת ישרים.
אבל למה אני צריך להימנות מהחוטאים?
חייב אני להרחיק ריחוק גדול מעמדה נפשית שנוחה עם עקרון 'אחטא ואשוב' כאילו התשובה מתירה לי להחריב את חיי ואחרי זה לתבוע מד' שיקיים מה שהבטיח - שהתשובה הופכת זדונות לזכויות... לתבוע ממנו שישקם את החיים שאני במו ידי החרבתי... תן לי לספר לך משהו - זה לא עובד ככה.
לא לזה יש תשובה.
יש תשובה כדי להתקדם לא כדי להורות היתר להישאר במקום ולתת לזה תירוצים שכלים עקומים שמתבססים בעקמימות על דברי חז"ל

יום טוב לכולם, שמח להיות כאן לפעול החלמה בחיים שלי
ומקווה בחיים של עוד רבים...
מזמין בשמחה רבה את כל מי שרוצה להצטרף אלי לדבר ולהתחזק יחד בפרטי/ בצ'אט/ ביומן מסע
בהאנגאוטס וכו'.
ליצור חבורה של קודש!
חבורה של גבורה!
של מסירות נפש!
כנגד כל הסיכוים לבקש לדרוש ולהילחם על קדושה טהרה ונקיות!
בע"ה שנזכה

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 3 חודשים, 3 שבועות #138873

ערב טוב,

8 ימי נקיות מפו' או' ותכנים
רק להיום רק לעכשיו. בחסד ד' הגדול נותן לי כיוון דעת וכוחות, בלעדיו זה לא יכול לעבוד.
שמח מאוד לעלות על דרך, להשתחרר מהסם המשכר שמעוור ומקהה את החושים.
לקחת את ההגה של החיים שלי בחזרה.

זה דורש. דורש אחריות ועשיה. עמל ועבודה. שגרה ויציבות. לפעמים זה גם קשה. להישאר באותם חיים רגע רגע. בלי רכבת הרים כזאת שמשכיחה את השיגרה שלפעמים מצטיירת לרגש כאפורה. 
למרות שבאמת אינה אפורה כלל, אלא שהרגש התרגל למשהו לא נורמלי - לחיות ברכבת הרים.

משתף על יום טוב ועמוס, בצהרים לא הספקתי להגיע לשתף.
כמובן הגעתי כעת להשלים. הקביעות הזאת מאוד חשובה לי. נותנת לי טון של החלמה ביום. טון של יציבות.

משתף שהקפדתי על הכללים שקבעתי בנוגע למחשב.
בע"ה אמשיך לעדכן על זה.

אשמח לעזרתכם לדעת איך עושים חתימה, ואז אני רוצה לשים שם את הפוסט הזה של התנאים ועוד כמה פוסטים שאני רוצה שילוו אותי ושכל הזמן אזכר בהם.

כעת אלך לישון, קם מוקדם לסליחות וצובר עיפות של כמה ימים...

ממשיך קדימה!
-כנגד כל הסיכוים
-נלחם על כל רגע
-כי כל רגע יקר
-תשובה ניתנה להתקדמות ולא להתיר להישאר במקום
-אני מכור. משלים עם זה ועובד על זה הלאה לאט לאט בהתמדה ועקביות בחינת דרך ארוכה שהיא קצרה.
-המחלה שלי מזיקה לי. מעכבת את הטוב מלהופיע. הורסת כל חלקה טובה בחיים שלי. מונעת ממני מלקיים את התפקיד שלי במציאות. הורסת לי את החיים. מטמטמת אותי.
משפילה אותי מוסרית, מחלישה לי את הרוח והשמחה, המבט הרוחני, את הקשר לד'.
-רוצה להתמלא בתורה! להיות טבול בה כל כולי! להמית עצמי באהלה! לשמש ת"ח, לעין ולזכור ולהעמיד גירסה. ולדחות הסחות דעת - ק"ו שהן הפך התורה וחורבנה.

לילה טוב!

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 3 חודשים, 3 שבועות #138879

בוקר טוב

רק להיום רק מכוחו של ד' יתברך
נקי 9 ימים מפו' או' ותכנים.
רק להיום רק לעכשיו.

חייב לשתף מחשבה - כמה התרגלתי בחזרה לסדר הישיבתי במהירות - שזה מעולה, אבל עם זאת אני לא מספיק שם לב לפער העצום של איפה לפני שבועים הייתי ואיפה אני היום. להדגיש ולשים לב כמה התאווה ממררת לי את החיים כמה היא לא שווה את זה. כמה היא הורסת לי הכל. את הרצון לעשות ולפעול, את השמחה, את הדביקות בתורה. את הביטחון העצמי והאמון העצמי.
חייב לשים לב לזה.
אני צריך לבנות פחד מהנפילה. בחינת יראת העונש. אני אמנם לא מבין הרבה בעונשי גיהנום בעולם הבא אבל כאן בעולם הזה אפשר לראות איך זה מחריב את החיים.
כשיעמוד לנגד עיני ההפסד הגדול שאני מפסיד, יהיה לי עוד כלי לארסנל הכלים שיתן כוחות כנגד התאווה. שגם כשממש קשה וזה בוער בקרבי אז אני לא רוצה להפסיד.
אחרת אני עלול לטעות ולחשוב שאני לא מפסיד כלום, ניפול היום ונתחיל מחר...
זאת טעות נוראה.

בע"ה גיל החתונה בפתח וזה גם תמריץ טוב, אולי אחד החזקים, אולי זה שמדרבן אותי לקחת הכל ברצינות. אמנם ההחלמה קודם כל לעצמי אבל זה לא סותר. א' כי אני רוצה להתחתן וזה מעכב אותי בדרך לשם. ב' אני ממש לא רוצה לצער את אשתי, להכניס אותה לבוץ כזה.

בע"ה ממשיך להתמיד. למען הטהרה והקדושה.
משתף שעמדתי בכללים שהגדרתי. רוצה לקראת השיתוף הבא לשים לב לפני שאני בא למחשב להדגיש שאני הולך להחלמה ולא לתאווה.

המשך יום טוב חברים

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 3 חודשים, 2 שבועות #138913

ערב טוב לכולם

בשמחה גדולה והודיה עצומה לד' יתברך
מונה היום יום 10 לנקיות מפו' או' ותכנים
תודה ד'.

משתף שהיום עבר בטוב ובנקיות
מספר פעמים ניסיתי לבוא ולשתף אבל המחשב היה תפוס.
רוצה להדגיש כמה דברים:
1. ראשית, היעד הוא כלי ולא מהות. אחרי פסגה יש פסגה נוספת. המטרה היא תהליך של החלמה, התקדמות, כל רגע כל יום.

חשוב לי להזכיר לעצמי:
2. קשים בדרך - הנקיות הזאת לא באה בקלות. נלחמתי. התמדתי בשיתוף יומי ובשיתוף הרגשות שלי, בהקשבה עצמית, בעמל תורה, בעבודה עצמית. בכניעה מול ד' ומול מה שצריך לעשות כדי להחלים. מול חוקים ומסגרת שיוצרים לי חופש אמיתי כעין המשל של ילדים המשחקים על גג עם גדר - דוקא הגדר היא החופש שלהם ולא כשאין גדר... הרבה דיבור ותפילה לד' יתברך. הרבה עבודה על המבט. לראות את הטוב, לא לחפש את המרגש והצועק אלא את הקביעות וההתמדה, מה שנכון וצריך ואחראי ולא מה שחולף, החלטה פזיזה של רגע שזורקת הכל.
מזכיר שאני לא נקי כי לא היו התמודדויות. היו. נלחמתי. היה חלום שרדף אותי כמה ימים. עיפות, ימים שהרגש היה למטה והקשה, ימים שהלך יותר והלך פחות. ונלחמתי. גם החלש יאמר גיבור אני.
3. בין הזמנים - חשוב לי להזכיר ולהשוות את הנקיות הזאת לעוד דבר בין הזמנים.
חבר יקר אמר לי וחיזק:" זה רק מראה שבסביבה נכונה אתה בוחר בטוב" השיפוע החיובי החד הזה, השינוי הקיצוני בין בין הזמנים לעכשיו. רק מראים לי מי אני באמת.

4. רוצה לשתף במשהו מיוחד שלמדתי היום.
בעקבות שיחה מיוחדת וחשובה עם חבר שנמצא כעת בצומת-משבר בחייו.
ניסיתי הרבה זמן לתת לו עצות וכו' לא הבנתי שהוא צריך מישהו שיאמין בו ובטוב שלו וישדר לו רוגע ונחת ואמון ויהיה אוזן קשבת.

למדתי שצריך באמת אמון גדול בכל אדם מישראל בנשמתו הענקית. כל מה שהוא צריך זה שהיא תוכל לצאת החוצה. היא צריכה אמון ואהבה וחיבוק ואכפתיות. אחרי זה כבר הוא בעצמו יודע הכי בשבילו.
חבר שלי המדובר אמר לי אחר הצהרים לפני שהלך שהוא בדיכאון מהבוקר אבל לא רצה להפיל עלי את זה ולהכניס אותי לזה... הוא אמר שהוא ראה שאני פורח והוא לא רוצה להוריד אותי... אמרתי לו שהפוך! אני יודע שאני במקום שטוב לי ואני פורח וזאת דוקא החובה שלי לעזור לך להתרומם! היום אתה למטה מחר אתה למעלה. חזרתי כמה פעמים על זה ידע שיהיה יותר טוב גם אם קשה לראות איך. להאמין בד' שעשה את האדם ישר, צריך להזיז את המכשולים מהדרך והישרות תיחשף ותרומם את הכל
כמה חשוף לשתף מה עובר עליך... לפרוק אבן מהלב... להרגיש את עצמך לא להתבייש ברגשות שלך. לדעת שלבד זה חולשה.
---

ועכשיו לקצת פרקטיקה:
סופ"ש-
השבת אני בבית. באופן עקרוני ממעט את ההגעה הביתה אבל אחרי מחשבה והרגשה של הכוחות שלי הבנתי שאני צריך בית כוחות וללכת לגלוש לחדש כוחות. אחרי הפקת הלקחים מבין הזמנים אני ניגש עכשיו לבנות לוז לסופש הזה ע"מ לעבור אותו בשלום.

יום שישי אחזור הביתה אחרי סדר בוקר בישיבה. אגיע הביתה אעזור בבית משפחה ואלך לים להוציא אנרגיות וכוחות. זמן מינימום מת. ה'שטח זמן' הגדול מכוסה, אם יהיו זמנים קטנים פנויים - ממלא אותם במשימות - גיהוץ לשבת, סידור תיק לישיבה, גיטרה, תספורת, סידור החדר, וכו'.

שבת - שבת. כרגיל חברותות לימוד תורה משפחתיות שירי שבת סעודות.
מוצ"ש סכנה גדולה - יש תכנון לעשות סדר ערב עד הסליחות זה יכול להיות אדיר. יתכן אבל שזה יותר מידי בשבילי. אנסה להוציא לפועל מפגש חברים אצלי להתחזק בעבודת ד' בדברי תורה שירי מלוה מלכה וכו'.

ראשון - סדר משימות ברור וממוקד. ללא זמנים מתים.
2 סידורים חשובים, הולך לגלוש חוזר הביתה מתארגן מתקלח ויוצא לישיבה.
ללא מריחת זמן, תפילה בשעה סבירה ולא להימרח. חשוב מאוד בשיתוף של מוצש למקד את ראשון בבוקר לפרטים כדי שלא יהיו פירצות.
זה אפשרי.

באופן כללי- שיתוף כל יום. ובעצם בכל רגע מת - להיות בפורום.
להשתדל להיות בקשר טלפוני עם חברים להחלמה
להאמין שאני יכול.
לבוא לא רק לעבור בשלום אלא להתענין במשפחה ולנצל את הזמן הזה להיות איתם.
ותפילות לד'. מאבק כל רגע. לבד אי אפשר.
היצר תקיף מאוד וינסה לשבש לי את המבט עד שאני יראה עמוד ויחשוב שהוא אדם ואדם שהוא עמוד. אל תאמין לעצמך. כל קולא צריכה בדיקה. אין רק תמונות... רק קצת טלויזיה... קצת לקרוא פוליטיקה באתרים לא צנועים... רק ורק... כל פעולה הכי קטנה על התאווה היא בעיה. ממש לא רק נפילה.
הרחק מהכיעור ומהדומה לו.

אשמח לשמוע הארות והערות על הכל ובעיקר על הלוז.
תודה לכולם שמח להיות בחבורה הנפלאה הזאת לעשות דרך ועבודה
לעבר רצון ד'.
לילה טוב וכאן תמיד לדבר
קיפ

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 3 חודשים, 2 שבועות #138921

צהרים טובים לכולם

שבח לא-ל על החסדים הרבים רגע רגע יום יום שמטיב עימי.
בעת משבר ובעת התעלות.
רק להיום רק לעכשיו בעזרתו יתברך
נקי 11 ימים מפו' או' ותכנים.
רק להיום.

משתף שמרגיש טוב ושמח, תמידים כסידרם, סליחות תפילה סדר בוקר...
מחר יוצא הביתה בשעות הצהרים. אין שעה מדויקת עדין, צריך לברר עם חבר.

פועל לפי הלוז שכתבתי אתמול. 
בע"ה עם כוחות ורצון גדול להצליח
להמשיך את הנקיות וההחלמה גם בסופ"ש.

אין הרבה מה לשתף, אחרי קריאה בפורום ושיתוף הולך להמשיך בסדר יום בלימוד

כשאגיע הביתה דבר ראשון שיתוף.
אשתדל לעדכן היום שעה מדויקת ליציאה הביתה

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 3 חודשים, 2 שבועות #138926

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 1 יום
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 3550

בהצלחה אח שלנו בכל הלו"ז ובכל הדברים החשובים.
שמח שאתה בימים טובים ב"ה.

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 3 חודשים, 2 שבועות #138943

שלום לכולם!

רק להיום רק לעכשיו נקי 12 ימים מפו' אונ' ותכנים.\
חסדי ד' יתברך! תודה ד' אני אסיר תודה.
רוצה לתת ולתת, לעמול בתורתך ומצוותיך, להיטיב עם המציאות
כדי להחזיר מעט ממה שאתה נותן לי

ראשית חיב התנצלות לעצמי - שאני משתף רק עכשיו.
הגעתי הביתה באזור 1 וחצי ומאז הייתי ממש עמוס
אמנם טעות אבל עדיף טעות של עומס מטעות של בטלה...

בע"ה אתחזק בזה להבא
ומה שטוב שנשארו עוד מטלות וענינים לסגור ככה שגם מוצש לא יהיה ריק.
ובכל אופן אם יהיה זמן אז מוצש בית מדרש.

כיון שעוד מעט שבת משתף בזריזות
שהכל טוב ב"ה ופעלתי לפי התוכנית.
ממשיך קדימה

אמנם חייב לשתף שהיום הלכתי לים לגלוש ולמרות שהתרחקתי מאזור השוחים
היו בעיות צניעות שגם התרחקו מהחוף המוכרז והגיעו לשם
אמנם בחסד ד' לא הסתכלתי וויתרתי על התאווה אבל עדין ראיתי פעם או פעמים
ומפחד שזה ישפיע. וגם בלי קשר, זה בעייתי.
קצת מתסכל שאחד הדברים שהכי מרגיעים אותי ועושים לי טוב ושהם ספורט שגם ככה אני לא מרבה לעשות - הגלישה - באה עם קושי להחלמה.

עד כאן לעכשיו. בע"ה במוצ"ש אני מחויב לשיתוף ארוך יותר בנחת וברצינות.

לא מאמין ששבת כבר הגיעה... איזה התרגשות!
תודה ד'!

כל יום רק להיום
כל רגע יקר
מעידה חלילה או נסיון שיגיעו - לא מבטלים את הנקיות הקודמת
רוצה החלמה כנגד כל הסיכוים
תשובה זה לא אחטא ואשוב - ניתנה להתקדמות ולא להתיר להישאר במקום
אני מכור לאו' ופו'. אני מחפש תאווה. היא משבשת לי את המבט כשאני תחת התקפה
והיא תגרום לי לעשות הכל לחפש ולמצוא. היא תעוות אדם. הכלל הוא מרעיבו שבע משביעו רעב.
אין מה לתת לה קצת. היא תרצה עוד ותיקח את כל היד.
ההתמכרות הזאת, התאווה הזאת מזיקה לי. היא מהרסת בי כל חלקה טובה. בעבר בהווה ובעתיד.
היא תשבש את הקשר עם אשתי וילדי לעתיד בע"ה. היא תנתק אותי מהתפקיד שלי במציאות, את האחריות שלי לנשמתי ולהוצאתה לפועל. בקיצור היא באה להרוס. היא באה ככוח חזק וגדול שמחייב אותי לבנות בתוכי כוח חזק וגדול לא פחות. לבנות גבורה וחשיבה ותכנון וענווה וכניעה ואמונה, ישרות. לעלות קומה. 
תודה ד'. אני ממשיך להילחם למען שמך.

שבת שלום!

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 3 חודשים, 2 שבועות #138944

שלום ושבוע טוב

נקי רק להיום רק לעכשיו 13 ימים
תודה ד' יתברך.

משתף על שבת שעברה מעולה פרט לחלום מיני בלילה.
ב"ה הוא לא נגרר איתי במהלך היום.
אני בבית עד מחר בצהרים. מהבוקר בסידורים ועיסוקים ויוצא ישר אחרי לישיבה.
ההתמודדות העיקרית זה היום.
עכשיו אני עושה כמה סידורים במחשב, בסלון כשהמחשב לכיוון המשפחה.
האמת שעכשיו עלה בי רצון כזה להסתגר באיזה חדר ולראות תאווה.
באתי לשתף.
מוותר על זה. רוצה נקיות והחלמה.
מוריד את הראש שהגל יעבור.

אחרי השיתוף אני הולך לסיים את השתיים מקרא ואחד תרגום של השבת
מקלחת ולישון.

משתף שאני מרגיש געגוע כזה לליפול בלי חשבון, לראות את הזוהמה הזאת בלי חשבון כמו שהיה בבין הזמנים. ומצד שני אני מלא גועל וברור לי שזה דבר כל כך שפל ובזוי... שכל כך מחריב אותי והפוך למי שאני. אני טוב! יש בי נשמה אלוקית! חלק אלו-ה ממעל!
שיך לגודל אלוקי עצום ועליון. יש לי אחריות.
על המציאות כולה.

ממשיך קדימה. אם יהיו התפתחויות אבוא לשתף
-כל רגע יקר
-מעידה או נסיון לא מבטלים את ההחלמה שקדמו לה הפוך הם נותנים לי כאפה של התעוררות לחזור למי שאני באמת
-חלום או הרהור הם לא אשמתי. אחריותי זה מעתה והלאה אם לתת להם להישאר.
-שמחה היא יסוד. להמשיך לחיות ולהטיב, הרי היצר דרך העצבות רוצה להשבית אותי בכל המערכות.
-חייבים להיות גיבורים. לא לוותר. לא להקטין את השאיפה. לטפס גבוה. להאמין שאפשר להאמין בגודל שלנו.
-התאווה באה להרוס לדרוס להשמיד כל חלקה טובה הנקרית בדרכה. היא באה לפרק את הסדר, את המבט הטוב והחיובי וליצור כאוס. היא כוח אדיר שאם אני אלחם על שמירתו הוא ינותב לחיים ועשיה חיובית אדירה. אבל אם לא ישמר - הוא יהיה כח חורבן עצום.
-רוצה החלמה - כנגד כל הסיכויים. לעיתים זה ממש מרגיש ככה כל העולם נגד ההחלמה שלי זה כזה עול הרבה לחץ והרבה חוסר אמון שאני יכול להצליח... אז אני עומד כמו אברהם אבינו מהעבר האחד וכל הסיכויים מהעבר השני ואומר - לא אכפת לי. אני רוצה החלמה! אני רוצה רצון ד'! והאמת שאז - זה גם נראה הרבה פחות נורא וגם מתברר שהיצר שיקר והפך עכבר להר...
-אני מכור לתאווה. לאו' לפו' לחיפוש אחרי תאווה. לבריחה מהעולם. למצוא מקום כזה שהכל שחור ולבן נעים ופשוט, שלא צריך להתאמץ ולעבוד. שאין לחצים ופחדים. שאין ביקורת. יש רק מה שאני 'רוצה' ועושה לי נעים. שהכל משרת אותי ואני לא חיב כלום לאף אחד.
אבל זה צועק כמה שזה מגעיל ונורא. כמה קיצוני ודמיוני זה צריך להיות כדי לסמם אותי ולהצליח להרחיק אותי מעצמי. המציאות היא טובה. היא קשה ומסובכת וצריך לגשת אליה בנחת לשתף מה עובר עלי ולעכל את זה. לא להדחיק את הרגשות. המציאות באמת טובה. הולכת ונעשית טובה יותר ויותר.
-תשובה לא ניתנה להתיר לי להישאר במקום. היא ניתנה כדי לתת לי להתקדם. אחטא ואשוב זאת לא אפשרות.
-מוח של מכור זה מח מעוות. אסור לסמוך עליו. כל קולא צריכה בדיקה. השיתוף עם חברים הוא קריטי גם בנושא הזה. שאני לא עושה שטויות. גם תכנון לוז מוקדם כשאני בצלילות הוא חשוב בשביל זה.

סליחה על האריכות חייב להבהיר לעצמי את היסודות ולחזור עליהם כל הזמן.
מקווה בע"ה למשוך את האור של שבת לימי החול לקנות מבט אמיתי של יום שכולו שבת.
לקנות החלמה וטהרה להצלחת כל עם ישראל. "אם בוחר מעלה אותו ואת כל העולם עימו"
תודה ד' יתברך. כבן מאושר עומד לפניך עם דמעות ולא מבין כמה נפלה בחלקי זכות כה גדולה
איך זוכה לרחמיך וחסדיך רגע רגע שעה שעה... להשגחתך הפרטית והחום והאהבה שלך.

שבוע טוב לכולם אשמח להיות כאן לשמוע ולשתף ולהיות חבר להחלמה

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 3 חודשים, 2 שבועות #138951

שלום.

משתף על שתי נפילות אתמול בלילה ונפילה נוספת הבוקר.
מאפס או' פו' ותכנים.
בחסד ד' נקי רק לעכשיו
הנפילה היתה בטלפון של אמא שלי.

הלב שלי כואב... פשוט כואב לי על זה. למה? איזה רשע היצר הזה. ידעתי שאחרי שאפול זה יתגלה כדמיון כוזב. כואב לי שאני מרגיש שאני לא מסוגל להגיד לא.

אני יודע לאן היצר חותר - ליפול כדי למצוא סיבה והיתר להתפרק. לתת לעצמי סיבה שעכשיו כשאנני כזה גרוע ורחוק אני לא יכול לסלוח לעצמי ולהמשיך הלאה אז עכשיו יש סיבה ליפול בלי חשבון.

נלחם במסכנות. שונא להרגיש מיסכן. זה ילדותי זה לא שייך. בעולם האמיתי להתמסכן לא נותן כלום. מי שרוצה להצליח ממשיך בגבורה כנגד הכל. 'אמא' לא תהיה שם לצידך תמיד לדבר עם המורה... ויפה שעת אחת קודם.

רוצה להמשיך קדימה, לשמוח למרות שקשה וכואב והכי קל זה ללכת למקום של מסכנות ויאוש ודיכאון להתכנס באגו שלי ולעשות את הדברים הכי שפלים בעולם בלי חשבון
אני מת לצאת לישיבה, יוצא עכשיו לסידורים אהיה עסוק ברציפות עד היציאה לישיבה.

יום טוב לכולם מקווה להתחזק
ברוך אוזר ישראל בגבורה

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 3 חודשים, 2 שבועות #138954

  • עשר שמעון
  • רצף ניקיון נוכחי: 57 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 732

כל הכבוד על השיתוף הכנה מייד אחרי נפילה! 
ממש לא מובן מאליו ! 
אשרייך על הכנות! 

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 3 חודשים, 2 שבועות #138964

שלום לכולם

נקי רק להיום רק לעכשיו 7 שעות מפו' או' ותכנים

יצאתי ב4 וחצי לישיבה סופסוף... כל כך שמח לחזור
ומצד שני מפחד מאוד שהכדור שלג ימשיך.
לא רוצה ליפול למסכנות. לא רוצה להמשיך לרכוב על ההיתר לפרוק כל מחויבות כי 'אני מסכן'
רוצה לשחרר. לשבץ את החלק הרע בתמונה גדולה ורחבה יותר - אמיתית יותר.

חשוב לי לעשות שני דברים כרגע - לסכם את הסופש ולהפיק לקחים קדימה.
סיכום הסופש: בסה"כ 5 נפילות באו' ופו'. 2 במוצש ו3 היום.
כמו בשבתות בית בזמן קיץ אני מחלק את הסופש לשתים:
יום שישי שבת היו מצוינים. החזקתי חשבון, הקפדתי להיות בעשיה ובהחלמה.
אז כבר זה מעודד - רוב של הסופש או לפחות חלק גדול ועיקרי נשמרתי וראוי לצין את זה ולשמוח בזה הרבה. זה הגושפנקא שלי שאני לא רע סתם. נפלתי אחרי מלחמה. ואמנם בקרב האחרון הפסדתי אבל במערכה ממש לא.
חשוב לי לזכור את זה שוב - דרך הנפילה בברית היצר רוצה להכניס אותי ליאוש ועצבות ומישם להשבית את כולי - את כל העשיה והשמחה.
ואז הגיע מוצש - ניסיתי קצת לסדר את הטלפון שלי שנהרס אבל לא הצלחתי. תוך כדי חיפוש אחר פתרונות במחשב - נתקלתי, באמת בטעות, בתמונה או 2 של נשים יפות וזה גירה קצת. סגרתי מהר אבל זה הניע משהו. 
אז כשמצאתי את עצמי ללא עיסוק תכננתי קדימה את היום מחר - סליחות תפילה סידורים גלישה שיעור נהיגה וללכת לישיבה. החלטתי ללכת לישון מוקדם. עד כאן הכל מעולה. חוץ משהייתי צריך לשתף על התמונות. ואז לפני שהלכתי לישון הבנתי שאין לי שעון מעורר כי הטלפון הרוס. אז ביקשתי, בתמימות, מאמא את הטלפון לצורך שעון מעורר והיא כמובן הסכימה. וזה היה באמת תמים. שמתי שעון והלכתי לחדרי לישון. בדרך אני פתאום קולט מה יש לי בידים. גל של יצר תקף אותי. התרגשות כזאת עברה בגופי כמו אחד שלא עישן שבועיים והוא נוגע בסיגריה, הריח, המרקם, המגע המוכר - זה מעורר ומזכיר זמנים שאתה מתגעגע אליהם מצד מסוים. נדרכתי ואמרתי שאין מצב שאני נופל. אפילו לא מביט לרגע. אבל זה היה חזק ממני... תוך שניות ספורות צללתי לעולם של זוועות שפתוח וזמין, לחרפתנו, לכל דורש.
מישם נתקפתי שוק והלם. רציתי לקום מיד ולהתאפס. אבל פשוט חשתי פריקת עול - אם נפלתי נפלתי תן לי מיזה כמה שיותר... בולמוס תקף אותי. ואיתו אכזבה מעצמי. עיניים למטה... איך אני יכול להסתכל לעצמי בעיניים? זה לא קשור לד' בכלל - איך אני עושה את זה לעצמי?
זה המשיך ובבוקר קמתי מאוחר פספסתי את הסליחות, איחרתי לתפילה, שמח שכן התפללתי, שוב נפילה, סידורים, בית שוב נפילה, גלישה בית שיעור נהיגה שוב נפילה ואחריה ברחתי מהר לאוטובוס לישיבה.
כמו ששמים לב - לכל אורך הדרך המלחמה מעורבת. זה לא שחור ולבן - אני רע. אני גרוע... כל הזמן מנסה איפה שאני לא נמצא להמשיך להיאבק.

ולסיכום - רוב הסופש עבר טוב. ולא כמו שהיצר בא לצייר. אז נכון זה לא מושלם עדין - מתקדמים צעד אחרי צעד. מי ציפה לשלמות? אני מכור. יותר פשוט - אני בן אדם. נשמה וגו,. עושה הכל בשביל להצליח אבל בסוף יודע שזה תהליך.
שישי שבת - מעולה, מוצש ראשון בבוקר מעורבים.

אז באופן עקרוני אני לא אמור להיות במוצש ובראשון בבית. בכלל הבנתי שנכון לי לצמצם את זמן הבית כל עוד הכל פרוץ - הקטע שנשארתי לסידורים מסוימים שאי אפשר לדחות. פעמים הבאות זה לא אמור להיות.
ובכל מקרה - לפעם הבאה בע"ה נשפר גם את המוצ"שים לאט לאט. נמצא את הכלים הנכונים ונצליח.

כעת לחלק השני לקחים:
חלקם שזורים לאורך החלק הקודם.

-סינון - עד מתי אני בורח מזה?! דוגמה קלאסית שבתמים נתקלתי וזה הבעיר בי את האש הראשונה. חלאס. נמאס. אני מתקמצן על ההחלמה שלי.
-האומץ להכין לוז מפורט, להיות כל הזמן עסוק בו, לחשוב כל רגע על הצעד הבא, לפני השינה לשנן שוב ושוב מה אני הולך לעשות מחר. להיות מבורר. בלי ספקות בלי פירצות. כשאין לי מרכז ליום והכל נע ונד זה הכי מסוכן
-ספונסר - המוח שלי מעוות בתור מכור. אני לא חושב ישר. כל קולא צריכה בדיקה - ולא על ידי מי שיש לו אינטרס להתיר אותה... זה מצריך ממני הרבה ישרות והרבה הקשבה והליכה בגבורה עיוורת אחרי מה שנכון בלי לערב קושיות ורגשות תוך כדי. לעשות מה שמוטל עלי בלי שאלות. יתכן שאני צריך ספונסר שיהיה חיצוני וידריך מה לעשות. אולי זה יעזור לי ללכת אחרי מה שיגיד ראש בקיר בלי מחשבות ופלפולים.
-שמחה שמחה שמחה. מבט כולל. הבנת המגמה, לא ליפול ברוחי. ד' איתי - גם בזה. יש לי הזדמנות ברגע הבא - לעשות משהו טוב. אכלתי מעט שום ופי מסריח - אז עכשיו אוכל עוד ואסריח עוד יותר?!
-להמשיך לתכנן לוזים לסופש ולעקוב אחריהם.
- סבלנות.
-לקבל את עצמי שככה ד' ברא אותי ואלה היתרונות והחסרונות שלי. ודרך זה גם מופיעה ותופיע המשימה שלי במציאות. לא בורחים מיזה, זה לא עוזר לאף אחד. אחרי שמקבלים את אפשר לעבוד ולהתקדם.

להמשיך לעבוד... לא לוותר בכלום על הלימוד תורה שמחייה אותי ומשמח אותי והוא העמל והמרכז של היום שלי. והתורה היא אש והיא מטהרת. אני רואה את זה בחוש.
ממשיך בגבורה בעבודה הקשה אך האמיצה.

יש לי טלפון חלופי, נוקיה גם כן אבל קצת יותר חדש, לא יודע מה הוא יכול או לא יכול לעשות אבל חלים חוקי הנוקיה הקודם - מרגע הכניסה לחדר שם שעון מעורר ולא נוגע בו יותר, אחרת באותו רגע אני מחזיר אותו לבית מדרש.

לילה טוב והצלחה לכולם

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 3 חודשים, 2 שבועות #138965

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 1 יום
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 3550
כואב את כאבך, מחזק אותך להמשיך להסתכל על החיובי.



ה' יעזור!
זמן ליצירת דף: 1.04 שניות

Are you sure?

כן