ברוכים הבאים, אורח

נושא: אגירי דיומא אנן 7621 צפיות

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 6 חודשים, 1 שבוע #136701

  • אלי שומר
  • רצף ניקיון נוכחי: 340 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 374

הנקיות הנצברת גורמת שיהיה קל יותר ויותר. אך בסופו של יום תמיד מגיעים גלים. ולא משנה אחרי כמה ימים. הם רק מתרחקים ונעשים קלים יותר, אבל הם קיימים
תמשיך להחזיק חזק, והקב''ה ישמור עליך. 

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 6 חודשים, 1 שבוע #136702

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 191 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1884
KeepMovingForward כתב on 28 מאי 2021 13:57:

שלום לכולם!

נקי מאו' יום 1
נקי מפו' 6 ימים
נקי מתכנים יום 1

עשר שמעון תודה רבה על הזוית הנוספת. באמת מעריך ושמח שהבאת אותה. אבל לגבי עצמי, כפי הנסיון וההיכרות שיש לי עם עצמי, זה לא נכון. שבעתי מספיק דכאון ויאוש בחיים. אפשר לומר שמאז שעמדתי על דעתי בגיל 12 לערך שם השכל התחיל להיות מרכזי ועד גיל 19 שבו פגשתי את דרך התורה חייתי ביאוש ודכאון. מגיל 15/16 התחילה ההתמודדות עם או' ופו'.
היאוש הגיע לדרגות חדשות. פרש טלפיו ושלט על כל פינה בחיי. לא עצר. נגס כל חלקה בריאה. עד שלקום בבוקר היה בלתי אפשרי. ממש. ימים ושבועות שלמים שאני קם בבוקר פותח את העינים ומצטער שפתחתי אותן. מצטער שאני לא יכול להיעלם מהעולם הזה, להתנתק מהדעת והמודעות המכאיבה. נשאר לשכב במיטה כמה שאפשר כי למה לי להשקיע אנרגיה בלקום מהמיטה? כל עבודה היא מיותרת שהרי אינה מובילה לשום ערך. הרגשתי מסכן. פשוט מסכן. אני צריך רחמים. ואין מי שירחם אותם. יאוש = מסכנות.
העבודה שלי כפי שאני מבין אותה, היא להוסיף חיים. לטאטא את היצר. זה נשמע כמו הדחקה אבל זאת לא הכוונה. תכליתו וכוונתו זה לא לעצור בעצבות. העצבות היא רק הדלת שלו פנימה. המנדט להקים ממשלה אם תרצה. מישם הוא יכול לקבל כוח ולהתחיל לעשות שינויים של ממש בחיי.
כשם שהוא מכוון בקצה להמית כל פיסה של חיים - קימה בבוקר עשיה, שמחה, רגישות לחברים ומשפחה, דבקות והתרגשות ועמל בתורה הקדושה ובקשר עם ד' יתברך. מידה כנגד מידה. כל מלחמתי בו - לבנות חיים מפוארים. לשמוח. לעבוד ולעמול ולהעריך את החיים. לקום בבוקר לפתוח את העיניים, מאליו מתגנב לו חיוך קטן כזה שבלי צורך במילים אומר איזה כיף שהתחיל עוד יום. לא כתלות ברגש. אלא מתוך הערכה אמיתית לחיים שהם מלאי ערך וטעם.

ודאי שאני נלחם גם בו ישירות בנשא התאווה - סופר נקיות ועובד. משתף עם חברים מקים גדרות, מתיעץ, פותח מעגלים. מוכן לעבוד קשה כדי להשתנות. לעשות דברים לא נעימים וקשים ומביכים. בוחן את מצבי מידי פעם אולי אני לא בכיוון? אולי צריך לנקוט בדרכים חדשות? אולי משהו בתפיסה שלי לא מלוטש?
אבל אני לא מדמה לעצמי שזאת תכלית הכל - לא ליפול. זה סימן. אם יש ציור כזה שאני מצליח לא ליפול אבל כל היום אני בחידלון גמור של עצבות ובטלה - זאת לא נקיות.
עוד אוסיף ואומר, כפי שאני משתדל להזכיר לעצמי מידי פעם, הביקורתיות שלי היא לא פרופורציונלית. אחרי נפילה היצר בא אלי עם זקן וחליפה ודורש ממני קדרות. ללכת בכבדות, בפרצוף חמוץ, להתמסכן, לשנן ולהדגיש כמה אני דפוק ורע. כמה אין ערך, הכל מרוסק וגמור. הרסתי הכל. אין לאן לרוץ ועל מה לעבוד. הכל מת. להראות לי איך כל העולם נגדי. לציר לי מבט דמיוני שאני רע! שהכל רע בחיי. על זה אני רוצה להתעכב - השמחה היא מבט האמת. היא לא 'עידוד' עצמי דמיוני כזה. היצר החצוף לא מספיק שמדגיש את הרע שכן עשיתי הוא מוסיף לצבוע בשחור את הכל.
השמחה, כפי איך שאני משתמש ומבין אותו, לא מטשטשת בכהוא זה את הרע. אלא אומרת את האמת. השמחה לא אומרת לי הכל טוב לא קרה כלום תמשיך קדימה. אלא נותנת לי יכולת לקום ולחיות. עכשיו כשאני חי והמציאות לא התנפצה לרסיסים - אני יכול להכיל צער על בעיות. ולתקן אותן. עכשיו אפשר להתקדם. עבורי יאוש הוא חוסר אמון בחיים עצמם, חוסר אמון בסדר ובערך החיים וממילא חוסר רצון לחיות. בדיוק כמו שהיצר רוצה.
בזה גם ביארתי כוונתי לטאטא את היצר - לגרש את הזקן עם החליפה הזה שבא לנסות לייעץ לי רעות באצטלה של צדיק.
להבנתי היום, בשבילי הכי נכון לתת פרופורציה הגיונית בין המבט על החיים לבין לחיות את החיים עצמם. כאותו זהיר של המסילת ישרים שהלך לקיצון השני - מרוב התבוננות על הדרכים שלו - אין לו דרכים.

המשתוקק היקר תודה רבה, מסכים לחלוטין. אם העידוד שלי את עצמי מביא לקידוש החסרונות והמעטה בעבודה המוסרית זאת לא שמחה אלא נצרות. זה לשקר לעצמי שהכל טוב העיקר שתרצה טוב. בע"ה מתפלל לד' להוסיף כוחות ודרכים חדשות בהחלמה.
---

מזכיר לעצמי שאני בימים ראשונים לנקיות והם תמיד הקשים ביותר.
ב"ה ממשיך קדימה בשמחה.
משתף שב"ה כמו שקבעתי אתמול הטלפון נשאר בבית מדרש ללילה. בע"ה אשמח שאם אני שוכח תתזכרו אותי לעדכן על זה שלא אקח אותו לחדר בלילות מתוך הרגל.

חשבתי קצת אולי אני צריך לנסות דרכים חדשות כמו 12 הצעדים.
ועם זאת אני לא חושב שמיציתי את הדרכים הנוכחיות כדי לומר שאני בדרך ללא מוצא וצריך לחשב מסלול מחדש... אני חושב שאני על דרך טובה שמצריכה סבלנות וגבורה. גבורה לא בונים בלילה אחד.
ועדין, משאיר את זה במחשבה. לא שולל. אעשה מה שצריך בשביל להחלים.

לסיום, באותו נושא, אשתף בסיפור ששמעתי על בעל התניא (או אחר מגדולי החסידות לא זוכר):
אחד מיתומי העיר מתחתן ואנשי העיר התגייסו לספק כל צרכי חתונתו. עמלו רבות וקשות וב"ה העמידו חתונה. אחראי המשטרה הגוי ראה כמה חשובה להם החתונה והחליט בערמה ורשעה לאסור את היתום ולדרוש סכום כסף גדול לשחרורו מתוך ידיעה ברורה שלא יוכלו לסרב.
וכך באמת עשה. בעל התניא ושני חבריו הרבנים חשבו מה לעשות.
באותה העיר במקום אחר גר יהודי עשיר מומר.
אמר להם בעל התניא: אני הולך אליו.
אמרו לו: הוא לא יתן לך כלום.
אמר להם: אני הולך!
אמרו לו: אנחנו באים איתך.
אמר להם: בתנאי שאתם לא פוצים את פיכם.

הגיעו לפתח ביתו, פתח המשרת והחבורה המתינה לבעל הבית.
הגיע בעל הבית, בעל התניא מספר לו את הסיפור הכואב.
היהודי המומר מזיל דמעה. ואומר בהתרגשות - אשמח לסייע למצוה חשובה כזו!
הלך בזריזות לחדר אחר, חזר ובידיו של בעל התניא מניח - קופיק 1. (=אגורה)
שני הרבנים מביטים אחד על השני ונדהמים מקמצנותו.
אבל בעל התניא אמר לא לדבר...
ולעומתם בעל התניא כולו קופץ משמחה ומשבח את היהודי - וואו! אתה משתתף במצוה חשובה כל כך... אשריך ואשריך חלקך... וכו' וכו'...
יצאה החבורה מביתו והלכו לעירם.
לאחר כמה קילומטרים רץ אחריהם המשרת.
ומחזיר אותם לאחוזה.
בעל הבית בא אל בעל התניא ובידיו מפקיד - קופיק נוסף.
בעל התניא שוב משבחו ומאדירו על גודל מעלתו.
וכך שוב יוצאים לדרכם, חוזרים לארמון מקבלים קופיק וחוזר חלילה.
עד שלאחר כמה פעמים הגביר מביא להם לא קופיק אחד אלא את כל הסכום.

הוא כל חייו רצה להיטיב. אבל מי רוצה קופיק 1? כולם דחו אותו.
בקרבו, הם לא דחו קופיק. הם דחו את הרצון לתת.
אז בעל התניא ראה את 'שריר' נתינתו המנוון. ועשה לו אימון...
יש צד כזה שזה שייך גם בי. שריר השמחה שלי מנוון. כל פעם אחרי נפילה התרגלתי להתרסק יחד איתה בכל תחום אחר בחיים. התרגלתי שנפילה במשהו אחד היא קריסת כל המערכות וקץ כל הקיצין.
וזה נתן ליצר כוח. במקום להשקיע אנרגיה נגד כל חלק וחלק בחיי בצורה נקדותית - הוא יושב חזק על התאווה ומישם ממילא הוא מפיל את הכל. הוא הולך לארון חשמל ומפיל את השלטר הראשי...

בע"ה מתפלל להמשיך להתקדם בשמחה
כנגד כל הסיכויים רוצה טהרה
אם נפלתי אז אני קם מיד וכל רגע ורגע רוצה נקיות. כל רגע ורגע שווה, החיים שווים.
רק להיום.
שבת שלום.


הודעה מרתקת ומדהימה!! תודה רבה לך על הכתיבה! נהניתי מאוד לקרוא וכמובן הזדהיתי כל כך עם כל מילה...

גם היום היצר עושה לי את זה.. על כל פעולה הכי קטנה שלא תהיה על תאווה.. הוא מומחה בזה..

הדוגמא הכי טובה שיש לי היא מיום חמישי האחרון, עברו לידי במהלך אותו היום משהו כמו 20 מושאות תאווה.. חלק מהן בצורה מאוד פרובוקטיבית ומושכת.. פעם אחר פעם המשכתי להוריד את הראש. לוותר. להתפלל לאלוקים בכניעה כמה חזק הרצון הזה להסתכל כמה אני לא יכול מכוחי לוותר... יכול לעשות שריר פעם אחת.. פעמיים.. להחליט שאת זה אני לא רואה.. אבל בסוף זה יפיל אותי..
ואלוקים עזר וסייע..

בערב נתקלתי באחת מושאת המושאות מה שנקרא.. כמובן לא אפרט.. אבל משהו הכי קשה מזה תקופה..
בתחילה עוד ויתרתי עד שהיא נכנסה איתי לאותו קיוסק ועמדה לפני בתור... אז ברחו לי כמה מבטים עליה.. מבטים זריזים וקצרים.. אפילו לא כאלו שאאפס את ספירת המפוכחות שלי בגינם לפי ההגדרות שלי..

אבל הם היו מספיק ארוכים בשביל שהיצר יתחיל איתי בחשבונותיו הארורים...
אותם החשבונות שאתה מתאר כאן..

ואיתו מגיעה ההלקאה העצמית.. אתה לא שווה.. אתה אפס.. היא שולטת בך וברצונות שלך.. אתה עבד.. עבד לתאווה עבד לגוף הנשי.. היית נותן לה את החיים שלך אם הייתה מבקשת תמורת עוד מבט אחד.. תמורת משהו..
ומשם הדרך לדכאון קצרה.. ולעוד מבטים.. ועוד..

אסירות תודה שהפעם המשכתי להתפלל.. לא שקעתי למסכנות. התקשרתי לחבר לשתף לא נשארתי עם זה לבד..

ומאז המשכתי לוותר על מבטים. וזה אחרי שהיה ריב מעצבן עם האישה שנתנה לי ללכת 3 ק"מ ברגל הביתה.. 
וכמה תאווה שהייתה בדרך!! ומה תירוץ יותר טוב ללגום כעת שהאישה רבה איתי איך לא שוב על נושא ההחלמה שלי וזילזלה בי ובדברים שהכי חשובים לי בעולם?

אסירות תודה לחבר שהיה איתי על הקו.. שעזר לי לא להקשיב לראש שלי. שזו למעשה עצת היצר..

אוהבים ותודה על השיתוף!

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 6 חודשים, 1 שבוע #136757

ערב טוב לכולם

נקי בחסדי ד'
3 ימים מאו'
8 ימים מפו'
3 ימים מתכנים
עולה לאט לאט על מסלול של יציבות (יחסית)

מחילה שלא התחברתי בצהרים כהרגלי, היה יום עמוס.

קראתי ברפרוף את התגובות שלכם חברים יקרים
וכיון שאני ממהר לישון אני לא אתיחס אליהן כרגע
אלא מחר כשאתחבר כי אני רוצה להתיחס ולהודות עליהן בישוב הדעת וברצינות.

בע"ה הטלפון ממשיך להישאר בבית המדרש בלילה.

מתפלל לד' יום יום שחיי אצלו
רוצה טהרה

לילה טוב

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 6 חודשים, 1 שבוע #136781

ערב טוב

נקי בחסדי ד'
4 ימים מאו'
9 ימים מפו'
ו4 ימים מתכנים

קצת יותר יציב, ממשיך לעבוד יום יום, טלפון בבית מדרש.
רק להיום- לא נושא משקל של 120 שנה על הגב.

כמה לילות אחרונים עברו בשינה יחסית מועטת.
נגררתי ללמוד עד מאוחר ואז גם קצת לשבת עם חברים
חייב להתמקד בלוז. אני שמח בהשתוקקות בלימוד אבל
זה עלול להיות בחינת תפסת מרובה לא תפסת

תודה רבה למתרפא אלי שומר ומשתוקק היקרים
חיזקתם מאוד, מרגיש שמזדהים עם ההתמודדות שלי
זה נותן כוחות להמשיך, להכיל את המצב למרות שקשה לעכל אותו לפעמים.

סמוך ובטוח שההתמדה בעיסוק בלב הדברים יביא, לאט לאט, לשינוי מהותי ויסודי.
כמובן שבו"ז אני עוסק גם במאבק ישיר מול התאווה וסופר נקיות ושם גדרות וכו'
אבל בונה את התשתית גם יחד. ככה יהיה לנקיות אמיתית משכן בלבבי ונפשי.
"בלבבי משכן אבנה להדר כבודו, ולמשכן מזבח אשים לקרני הודו
ולנר תמיד אקח לי את אש העקדה ולקרבן אקריב לו את נפשי - נפשי היחידה."
מסירות הנפש של יצחק אבינו הקדוש!
אישיות של קודש. לא איזה צידקות רגעית נקודתית בלתי קבועה.
דווקא מסירות נפש בכל צעד ושעל שבונה משכן יציב יסודי קבוע.

תודה ד' יתברך. שמח בכל הטובות שאתה מרעיף עלי.
גם ובעיקר בכל מה שאני לא מבין.
ד' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך.
כל כוחותי מגיעים ממך
איני מבין את חשבונותיך.
אבל יודע שאתה טוב.
וכל מה שאני עובר הוא לטובה.
ולא שבתוך מה שאני מבין אני לא מוצא מספיק טובות...
ממה שאני מבין יש טובות שאני לא מצליח להתחיל להבין למה אני זכיתי
ומתמלא חום מאהבתך ודאגתך...
אלא שמתוך זה לומד על הכלל כולו.
הטבתך מופיעה בכל מיני דרכים וחשבונות.

אוהב חברים ושמח להיות פה חלק מהקבוצה
להמשיך להתקדם קדימה יום יום
אוהבי חיים אנחנו ועל כל רגע נאבק כי הוא שווה.

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 6 חודשים, 1 שבוע #136786

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 6 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1685

אוהב אותך מחזיק לך יד
אלוהים אתנו אנחנו לא לבד
יש לו גם שליחים טובים ומיוחדים
תקופה לא פשוטה אני עובר...
מתפלל לשלוה...

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 6 חודשים, 1 שבוע #136808

תודה רבה דייב היקר חיזקת.  מתפלל עליך אחי ואוהב מאוד. מקבל ממך שיעור. הרבה כוחות ותקווה. מאבק מתמיד ולא רק כשמתחשק - אתה עובד ד' אמיתי!

נקי 5 ימים מאו'
10 ימים מפו'
ו5 ימים מתכנים

ב"ה ממשיכים בשמחה קדימה.
מקצר כיון שאני ממהר לשיעור, אחזור בשעה אחרת לקרוא עוד ולשתף

משתף שהולך טוב, מקפיד שהטלפון לא בחדר בלילה וכרגע ב"ה הולך טוב

רק להיום. כל רגע יקר ושוה.

אוהב ומעריך
יום טוב ובהצלחה

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 6 חודשים, 1 שבוע #136870

שלום לכולם!

בחסדי ד' עלי
נקי 6 ימים מאו'
11 ימים מפו'
ו-6 ימים מתכנים

ב"ה יש יותר יציבות, וכתמיד משתדל לשמוח בכל רגע

משתף שממשיך להתמיד בהחלטות. מחזיק חזק
טלפון נשאר בבית מדרש בלילה
מתעסק בעמל התורה בכל הכוח.
ד' יתברך מצידו עוזר ומקל את ההתמודדות
כולי וכל חיי שלו. ניגש לחיים ולעבודה בענווה גמורה.
כל כוח שלי מגיע ממנו. אני תלוי בו ממש רגע רגע
כל הצלחה שלי אפילו כזאת שעמלתי עליה - גם בה יש סיעתא דשמיא
אחרת לא הייתי מצליח.

משתדל לחזק ולחזור על הנקודה שבאמת כל רגע חשוב
אני לא נאבק על חודש. אם לרגע אחד מעדתי בחודש אז כולו נשרף...
כל רגע שווה עבודה.
מחזק אותי המשפט שכתבתי כמה פעמים - גם לו יצויר שנגזר עלי ליפול פעם אחת כל יום 
אני נאבק על כל רגע אחר שיהיה נקי. כי כל רגע חשוב.
כנגד כל הסיכויים רוצה טהרה. לא כבול לציפיות וההבנות שלי.
מבצע את התפקיד שלי והעמל שלי יום יום רגע רגע בענווה. תוצאות לד'.

שמעתי פעם משל ממש יפה בזה
לעיתים אנו מתמודדים עם משבר
שוב ושוב מנסים וזה לא הולך. אסור להתייאש!
למה הדבר דומה? לציפור שנקלעה לתוך בית
וסגרו את החלון. היא מנסה לצאת - אך שוב ושוב נתקלת בחלון השקוף.
עליה לוותר? חלילה! היא מנסה שוב ושוב והקב"ה בוחר מתישהו לפתוח את החלון...
אנחנו צריכים לעמול כפי מה שעניננו רואות. יש פה דרך להתנקות, לתקן? אני הולך בו!
לא עובד? אני ממשיך בכל הכוח לעמול ולהתנקות. עושה מה שמוטל עלי. ד' שהוא כולו טוב והטבה
לא בא להתעלל בי. ועם זה אני לא מבין את החשבונות שלו. אני עובד והוא יבחר אם ומתי לפתוח לי...

אוהב המון חברים, מקבל מיכם המון כוחות ותקוה
במיוחד מדייב היקר והאהוב שלנו
איזה גבורה. כל רגע ורגע חשוב ויקר בעיניך
תמשיך אחי היקר. התוצאות לא לנו.
בעיקר אומר לעצמי....
לילה טוב!

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 6 חודשים #136981

שבוע טוב אחים יקרים!

נקי 10 ימים מאו'
15 ימים מפו'
ו-10 ימים מתכנים

כרגע ב"ה יציב ושמח

קודם מחילה שלא התחברתי כל הסופש
היתה נסיעה עם חברים לצפון בצורה ספונטנית
לא הספקתי לשתף.
ב"ה הלך מעולה, עכשיו בישיבה מתחיל שבוע בכל הכוח.

משתף שאתמול בלילה חזרנו מאוחר אזור 2
והחלטתי שאני מביא את הטלפון לחדר בשביל שעון מעורר
והתניתי תנאים:
1. אחרי שקבעתי את השעון המעורר לא נוגע יותר בטלפון לשום צורך. אלא אם כן חבר/ מישהו מתקשר.
2. אם הפרתי את התנאי הראשון אני קם באותו רגע ולוקח את הטלפון לבית מדרש.
וגם חייב לחכות 7 ימים שהטלפון יהיה בבית מדרש עד שאני יכול לנסות שוב פעם להביא אותו לחדר.

דוקא בגלל שזה עדין בגדר של משהו נשלט אני מעדיף לנסות ללמוד לחיות עם זה.
אז בע"ה אני מתחיל עם התנאים האלה, ולוקח את הטלפון לחדר בלילה.
בע"ה אשתדל לשתף כל יום שעבר בשלום/ שאני מחכה 7 ימים...

באופן כללי ב"ה הולך טוב, עברו הימים הראשונים הקשים במיוחד ועכשיו עליתי על מסלול
עיקר הענין עכשיו זה להיות עסוק בחיים, לשמוח בכל פרט, להיות רגיש למה שעובר עלי
לשתף, לדבר עם ד' יתברך, לקבל מה שעובר עלי ומפריע לי.
לא להיות עכבר. ולזכור ולחזור ולדעת היטב את ערכה של הנקיות. לא להתבלבל בגלל שאני נקי כמה ימים שזה בכיס שלי... כל רגע של נקיות חשוב. טענת ה-'ליפול פעם אחת זה לא נורא' היא שקר חמור
גם טענה נפוצה אצלי 'רק תיגע אתה לא תיפול' - כל נגיעה היא בעיה בפני עצמה, יש לי חיים מדהימים
ד' נותן לי מתנות של הזדמנות לקום מהנפילות האלה, בע"ה מעריך ומוקיר את ההזדמנויות ובע"ה רוצה מאוד לקחת אותן בשתי ידים.

תודה ד'. תודה על כל הטוב שאתה מרעיף עלי ועל כל ישראל קדושים

רוצה נקיות כנגד כל הסיכוים. כל רגע ורגע כל יום ויום אני רוצה נקיות.
לא רוצה להיות משועבד למצבי רוח ורגשות מסעירים. רוצה להיות שקול.
מצבי הרוח יגיעו אבל ללמוד לחיות איתם בשלווה והכלה.

אוהב המון ומעריך
שבוע טוב

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 6 חודשים #136996

  • דף חדש
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 370

התחברתי לכל מילה... זה נראה שאתה עושה פעולות ותהליכים.. לא סתם הגעת ל10 ימים..
איתך במסע... בהצלחה

"תמיד נזכור שאנחנו בנים של מלך"

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 6 חודשים #136998

  • זעיר אנפין
  • רצף ניקיון נוכחי: 19 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 204

בס''ד 

אוהב אותך קיפ,

להתבונן בפרטים הקטנים, המוכנות ללמוד גם מהנסיגות, לקחת צעד אחורה אבל מייד לדחוף שני צעדים קדימה, לעבור מקרב לקרב, להבין שזה לא הכל או כלום, לשמוח בהתקדמות האיטית, להודות על הניסים הקטנים.
מעריץ אחי. הדרך שלך כולה אמת. כל הכבוד. 

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 6 חודשים #137014

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 1 יום
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 3550
זעיר אנפין כתב on 06 יוני 2021 17:46:

בס''ד 

אוהב אותך קיפ,

להתבונן בפרטים הקטנים, המוכנות ללמוד גם מהנסיגות, לקחת צעד אחורה אבל מייד לדחוף שני צעדים קדימה, לעבור מקרב לקרב, להבין שזה לא הכל או כלום, לשמוח בהתקדמות האיטית, להודות על הניסים הקטנים.
מעריץ אחי. הדרך שלך כולה אמת. כל הכבוד.


גם אני אוחז ממנו כך...

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 6 חודשים #137027

[dir=rtl]דף חדש, זעיר אנפין והמשתוקק תודה רבה חברים יקרים מעריך מאוד. משתדל להמשיך ללכת יום יום בשמחה ובצורה שלוה ומאמינה במציאות. בע"ה מקווה לקנות מבט כזה שבאמת לא משנה מה קורה איזה סיבוכים וקלקולים מגיעים יש תקוה וודאות מוחלטת שהכל להטבה. אין יאוש. עם זה כמובן להחזיק את החשבון הברור שצריך להילחם עד חרמה ברע והמקולקל.

נקי 11 ימים מאו'
16 מפו'
ו11 מתכנים

ב"ה שמח וכרגע יציב.

מעדכן שאתמול הטלפון היה בחדר והולך כרגע טוב במישור הזה.
ממשיך להתקדם יום יום. מתפלל לא להיות תלוי ברגש, גם כשקשה יותר,
כשהדרך כאילו מרגישה משעממת - להמשיך לצעוד בה.

בהצלחה לכולנו
כאן בשמחה לדבר עם מי שירצה[

יום טוב![/dir]

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 6 חודשים #137046

צהרים טובים!

נקי בחסדי ד'
12 ימים מאו'
17 ימים מפו'
12 ימים מתכנים
רק להיום רגע רגע

כרגע ב"ה יציב ושמח

אהלן. משתף שבמהלך היום היו קצת הרהורים ודחיתי אותם.
אני מתעסק עכשיו הרבה בשאלה אם להתחיל להיפגש ולהתחתן או לחכות עם זה וללמוד תורה בנחת וישוב הדעת. אז זה מעסיק אותי יותר וגם הרצון לבית ולזוגיות גדל ב"ה.
כשההרהורים תקפו, לחמתי גם בלהעיף אותם כמה שיותר מהר מהראש וגם במלחמת דעות.
והיה לי רגע כזה שהבנתי כמה זה לא מתחיל מההבנה ומהסברה של כמה זה רע.
זה אכן מושחת ונוראי. הכי מושחת שיש. אבל ראשית עצם העיסוק בזה עלול לדרדר אותי ולהכשיל
ושנית בשעת קרב לא מתחילים דיון. השכל בקלות נוטה לצד שנוח לו ויכול לתרץ כל דבר שרק תגיד לו לתרץ.
למלחמה באים מבוררים ועם החלטה ברורה.
זה גם קשור כמובן לתלות ברגש - תלות במצבי רוח, תלות בכמה אני מבין ומפנים וחש 'נקי' באותו רגע וזה מה שבגללו אני נקי. ואז כשאני לא מרגיש שם אני לא מתמודד בכלל ונופל.
וגם תלות בשכל - רק אם אני מבין אז אני עושה.

עוד חושב ושם את זה בתודעה - גם כשאהיה בע"ה נשוי יש תקופות של הרחקה שאני רוצה לבנות אישיות שיודעת להתמודד איתן. יהיו מן הסתם תקופות שאני ארצה והיא לא או שהיא אסורה לי וכדו' - אני לא רוצה להיות בהמה שהחשק שלה מכריע את הכף!
וגם לא רוצה להיות תלוי באיזה הסבר טעמי המצוות מסוים שיגיד לי למה נכון עכשיו להתרחק ולשמור על ההלכה!
רוצה לרצות את רצון ד'. לחיות את מה שציווה. לעשות את הדבר הנכון כי הוא נכון.
וכך גם בפו' ובאו' - מעבר לכל ההסברים - ויש הרבה הסברים מעולים - אני לא רואה פו'. אני לא מאו'.
אני חושב שזה דבר קריטי בשבילי. כי הרבה פעמים אני פונה לשאול את הרגש שלא בכוונה תחילה - אתה מסכים? ואז הוא עונה לפי איפה הוא עכשיו. לא מתוך החלטה ברורה ומאבק עליה למרות שלעיתים זה לא מתכתב עם הרגש או השכל.

המשך יום טוב והצלחה לכולנו!
רוצה נקיות ושפיות כנגד כל הסיכויים
כל רגע ורגע שווה ויקר.

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 6 חודשים #137065

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 1 יום
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 3550
מזדהה עם הרצונות.



מה לדעתך הדרך לממשם?
נערך לאחרונה: לפני 6 חודשים על ידי המשתוקק.

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 5 חודשים, 4 שבועות #137123

צהרים טובים לכל החבורה היקרה!

היום יום חמישי בש"ק פרשת קורח
נקי בחסדי ד' עלי
14 ימים מאו'
19 ימים מפו'
ו-14 ימים מתכנים

ב"ה כרגע יציב ושמח.

המשתוקק היקר תודה על תגובתך. נראה לי שהדרך היא להמשיך להילחם. עוד יום ועוד יום של מאבק, שימוש בכלים שיש לי פה לשתף לספור נקיות להתייעץ להתחדד ולבנות גדרות לעשות חשבון נפש(ולא יותר מידי) וממנו ללמוד איך להשתפר. לימוד תורה שבכוחה להפך את כל המציאות שלי. לחיות יותר עין טובה, כמה שכל רגע של מאבק, כל רגע של עמידה ברורה והחלטית מול התאווה זה לזכות לאור הגנוז שאי אפשר לשער. ללמוד לשים בפרופורציה נכונה את המעידות וח"ו נפילות שעלולות לבוא בדרך. להביט במבט ישר על חסרונותי ולקבל אותם. לא להתכחש אליהם. לבנות בקרבי שמחה רגע רגע יום יום - לא משהו רגשי כזה שאני כל היום מקפץ במקום, משהו אמיתי ויום יומי - שמחה על עצם החיים שלי, על כל מה שד' מטיב עימי. לבנות מבט ישר על עצמי ועל המציאות.
לחיות. כמה שיותר בכמות ובאיכות.
להתעסק כמובן גם בנקיות המעשית עצמה ועם זאת להתעסק בשורשים שלה - להישיר מבט לחסרונות ולקבלם, להבין שלוקח זמן וכוחות ותהליך לתקנם ולהסכים למסע הזה לעבר התשובה. להסכים ולקבל את זה שהשינוי לא יקרה ביום. אבל, אני רוצה ועושה מה שאני יכול.
מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי. לא חידשתי פה כלום שלא עשיתי קודם, באתי לחזק את הנקודה של לבנות אישיות החלטית ולא להיות תלוי בשכל וברגש שלעיתים מבלבלים.

שלום לכולם.
מחילה שלא שיתפתי אתמול, יצאתי בצהרים להלויה חשובה. שמח מאוד שהלכתי, התחזקתי המון.
מבט אמוני מדהים על המוות ועל הכוחות שאנחנו לוקחים קדימה, על הרצון שגדל בקרבנו עכשיו, עם הסתלקותו, להגדיל טוב במציאות. אשרינו שיש לנו תורה כזאת. אשרינו.

משתף שכרגע הולך טוב. מתקדם לאט לאט, מסתער ומרכז את כוחותי בלימוד התורה הקדושה. שמח מאוד ועומל רבות על המבט שלי. להביט נכון על החסרונות שלי כמו שהארכתי בתשובה למשתוקק. ובכלל במבט נכון על עצמי, על ד' יתברך ועל המציאות שברא.

מתכונן ליציאה הביתה מחר בבוקר.
בע"ה אכתוב כמה דברים ותכניות לשמירה על לו"ז יציב ויכולת להתמודד:
1. יום שישי - מגיע הביתה ודבר ראשון משתף.
יש לי כמה אפשרויות מה לעשות בשישי - לגלוש(תלוי במצב הים)/ללכת לדוג/ לנגן/ לסדר את החדר/ כמה סידורים של בריאות וכדו'
בכל אופן רוצה לעזור בבית בכמה דברים, ולהכין תיק בשישי כדי לצאת לישיבה במוצש.
2. ש"ק - קובע כמה חברותות, ישן טוב בלילה אם צריך גם שנ"צ, להיות עם המשפחה ועם חברים. סעודות עם שירים ודברי תורה.
3. מוצש"ק - ערבית בנחת ואריכות כהרגלי, הבדלה ולצאת! בע"ה התיק יהיה כבר מסודר. אם מתאפשר לצאת מוקדם אז גם לא לשתף לפני היציאה. לצאת כמה שיותר מוקדם.
בע"ה יוצא בדריכות ובגבורה. מחזק את ידי שיש לי כבר חזקה על רוב הסופש שבכוחי בעזרת ד' יתברך לעבור אותו בשלום. מוצ"ש הוא הסכנה המרכזית שגם אותו אני מסוגל להצליח בע"ה.
בע"ה ברגע שאצא מהישיבה מקווה להיות בקשר עם חברים מהפורום עד שיש קליטה...
אם יש התמודדות - בא לשתף, לא משאיר לעצמי. בע"ה ללמוד לשחרר ולהרפות, להוריד את הראש מתחת למים לתת לגל לעבור ולקום. ד' איתי 

בהצלחה רבה לכולם, מתקדמים!

זמן ליצירת דף: 0.97 שניות

Are you sure?

כן