ברוכים הבאים, אורח

90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה...
(0 צופה) 

נושא: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... 75583 צפיות

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 6 חודשים #129722

  • mitmoded
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 318

איזה כיף לקרוא יא תותח
מרים אותי למעלה

דרך אגב השם של אותו רב לא מפורסם בגלל שהוא לא רוצה שידברו עליו, עד לפני תקופה הוא לא רצה בכלל שיפרסמו סירטונים שלו..

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 6 חודשים #129726

  • טהרני
  • רצף ניקיון נוכחי: 3306 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • עלי לבחור בין כניעה להשפלה
  • הודעות: 3555

מי זה? הרב סטבסקי?

ליומן המסע שלי     הפוסט שהסביר לי מה הבעייה     הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי!

כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 6 חודשים #129735

  • mitmoded
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 318

תחפשו דרך הבעשט ביוטיוב, רעיונות מאוד דומים לתוכנית (בעיקר העניין של חוסר אונים ומסירה לאלוקים)

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 6 חודשים #129750

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 210 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1898

שלום חברים, מתרפא, מכור לתאווה.

היום ה-440.

היום קרה לי דבר מדהים ואני רוצה לשתף אותכם בו.

הייתי בעבודה, היום התחיל טוב מאוד בבוקר, בתפילת שחרית 2 החבר'ה שעולים ש"צ קבוע לא הגיעו אז ביקשו ממני לעלות. מאוד התרגשתי..
סירבתי בתחילה כמתבקש, אך בסוף עליתי.

עליתי כבר כמה פעמים ש"צ בחיי, אבל כמעט אף פעם לא בשחרית, ולא במקום הזה אלא בבית הכנסת הקבוע שלי ובשבת..

התרגשתי וחששתי אבל הכל התנהל כשורה ובשומע תפילה התפללתי לבורא עולם להיות בענווה להשתחרר מגאווה שעוטה עליי כשבחרו בי לעלות שליח ציבור, ולהתפלל עבור הקהל הקדוש הזה שבטוח יש פה הרבה אנשים יותר ראויים ממני. התרגשתי מאוד!

חזרתי הביתה בשמחה והיום התחיל ממש מצויין.
הגעתי למשרד והמשכתי להתקדם במשימה במרץ תוך שאני מתחבר ועושה פעולות תכנית כרגיל.

לקראת אחה"צ אחרי הפסקת האוכל התחלתי להרגיש רע. מין מועקה.. חוסר חשק.. דאון כזה.. והתחלתי להיות חסר סבלנות כלפי הסביבה וכל דבר קטן עיצבן אותי והדליק אותי.. והמשכתי להתדרדר והרצון הזה להתנתק מכולם ולהיעלם הגיע. והחוסר חשק לשתף ולהתחבר ולדבר על זה התחיל להשתלט.

ואז קרו הרבה מקרים ששמתי לב שמנהלים אותי... בתפילת מנחה הבחור שעלה ש"צ הוא שבבניק כזה חוצפן ומתנשא וכל התפילה התעסק בפלאפון ולא התפלל בכלל, באו 2 חרדים חסידים בלי מסיכות ואחד מהם לא הפסיק להשתעל שמה.. ועוד כהנה וכהנה דברים שפשוט הרתיחו אותי לגמרי ונכנסתי לטינות מטורפות וכעסים... 

אסירות תודה שחבר בדיוק התקשר וסיפרתי לו את הדברים ואז ישבתי לכתוב.

כתבתי ארבע צעדי ארבע! ארבע!! רק מאותה שעה אחת בודדת.

אבל לא הרגשתי שחרור... הרגשתי שהבעסה והחוסר מצברוח עוד היו לפני התקריות האלה... ושאלו היו רק סימפטומים למצברוח הלא טוב שהייתי בו...

ואז בכתיבה היומית, באסירויות תודה, כתבתי אסירות תודה שאחותי מצאה עבודה טובה היום, ופתאום זה הכה בי.

ואני אפרט
אחותי הצעירה התקשרה היום, אקדים ואומר שאחותי ממש ממש אוהבת ומעריצה אותי.. היא עשתה תואר והתחילה לעבוד אחרי חיפושים רבים ובקורונה איבדה את עבודתה.

כבר 8 חודשים שהיא מחפשת עבודה אבל השוק מת... זה הגיע למצב שהיא לא יודעת אם תוכל להחזיק את הדירה שלה ואני ואישתי הצענו לה הלוואה אך היא סירבה.

אז היום היא התקשרה ובישרה לי שהיא מצאה עבודה! והתחילה לפרט את המקום והשכר והתנאים ואני ממש ממש התרשמתי ולא האמנתי לא הפסקתי להגיד וואו וואו וואו!! והיא אומרת לי חכה זה לא הכל ואז כשסיימה לתאר את המשרה, אמרה שהיא קיבלה אחרי זה עוד הצעה, עוד יותר טובה מהקודמת והתחילה לפרט גם אותה!

היא רצתה להתייעץ מה לעשות כביכול אבל תוך כדי השיחה הבנתי שהיא כבר סגרה עשר דקות לפני כן עם המקום השני עם התנאים העוד יותר טובים, למשרה ניהולית בכירה מאוד, במקום מאוד עשיר ושהבעלים הוא מישהו שמכיר אותה אישית ורדף להביא אותה לשם במשך תקופה ארוכה.
בקיצור - עבודת החלומות!!

ואני כמובן מאוד התפעלתי, הייתי בשוק איך פתאום אחרי כל כך הרבה זמן של אבטלה ושהשוק מת לגמרי, והיא כמעט בלי ניסיון איך פתאום קיבלה עבודה כזו?!?!

שמחתי בשבילה, מאוד! אבל משהו בפנים הציק לי. מבלי שאפילו שמתי לב...

אז כתבתי צעד 4 נוסף, חמישי, על זה.
גיליתי פתאום שהשמחה שלי מהולה בעצב.

אני עצוב כי אחותי הכי לא קשורה לדת לא משנה כמה אני מנסה לקרב אותה אין עם מי לדבר... ושמחתי שהיא במצב חרא באיזשהו מקום כי זו יכלה להיות נקודה של התקרבות להשם.. וכאילו היא "הסתדרה לבד" עכשיו..
וגם העובדה שהיא התייעצה עם אבא ואמא ועם 3 חברים שלה ואותי השאירה לסוף אחרי שכבר סגרה חוזה.
וגם הרגשתי קנאה. קנאה שהיא בלי להשקיע כמוני הסתדרה ממש וברגע! קנאה שהעבודה שלה יותר טובה משלי. קנאה שהיא תזכה לעבוד וגם להנות מהעבודה.
אבל יותר מהכל- הרגשתי עצב נוראי שאני לא יכול לפרגן לאחותי הקטנה באמת מכל הלב. שהעין שלי צרה עליה.. על המסכנה הזאת.. כאב לי בלב שאני ככה כלפיה. שהרגשות האלו צצו.

ועכשיו אחרי כתיבת הצעד 4 הזה, והשיתוף, והתפילה לבורא עולם עבורי ועבורה - אני מרגיש שוב חופשי ומאושר.

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך!

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 6 חודשים #129752

  • עשר שמעון
  • רצף ניקיון נוכחי: 406 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 863
מדהים!
כל הכבוד על הכנות, על האומץ!!!
איזה כנות, איזה עבודה, לחשוף ולהציף להעלות את הדברים שנמצאים עמוק בפנים,
את הדברים שאנחנו מפחדים לחשוף אפילו לעצמנו,
אתה דוגמא בשבילי איך לחפש באומץ, בכנות ובסוף למצוא, ולהשתחרר,
מתפלל עבורך שתצליח להשתחרר,

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 6 חודשים #129754

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 210 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1898

אוהביםםם תודה רבה!!!

מה שממש ממש מדהים אותי בסיטואציה הזאת זה שאני התחלתי להרגיש רע מיד אחרי השיחה איתה אבל מרוב שהייתי שקוע ברגשות המבעסים האלה ובריכוז עצמי אשכרה לא שמתי לב!! בכלל לא שמתי לב שאני מנוהל מזה זה כאילו חלף חזרתי לעבודה והתחלתי להרגיש רע ופתאום הברומטר של התאווה התחיל להרים את הראש ופתאום נהייתי חסר סבלנות ולא נעים כלפי אנשים... עד שעצרתי ואמרתי רגע.. משהו מנהל אותי.. מה זה יכול להיות??
והתחלתי לחפש אשכרה לחפש התחלתילחזור אחורה אחורה לרגע שזה התחיל... ועדיין לא מצאתי את זה!! עדיין לא שמתי לב!

כתבתי ארבע צעדי ארבע כי חשבתי שכל אחד מהם זה זה למרות שההרגשה הרעה כבר הייתה לפניהם ולא הצלחתי למצוא את הנקודה הזאתי...

רק כשכתבתי אסירויות תודה פתאום זה קפץ לי!

המסר שלי הוא.. שלפעמים אני פשוט לא שם לב. לא שם לב לדברים שמנהלים אותי.. הם חולפים ואני שוכח אותם אבל את הנזק וההשפעה שלהם אני עדיין חווה!

זה מה שאומרים בתכנית שכל התאווה זה דבר אחד בלבד - בריחה. 
אני צריך לחפש היטב ממה אני רוצה לברוח כל פעם באותו רגע. לגלות אותו. להציף אותו. לנתח אותו. לשתף אותו. ואז להתפלל לקב"ה להשתחרר ממנו. ולהתפלל על אותו אדם או סיטואציה שניהלו אותי.

וזה עובד כמו שעון שוויצרי!

מדהים...

לא יודע מה איתכם אני ממש ממש בשוק על עצמי...

מה שתמיד היה קורה שלא הייתי שם לב ומשם מתחילה ההתדרדרות שבסופה אני מוצא את עצמי בתוך אתר פורנו ולא מבין למה שוב הגעתי לשם...


אוהבים!!!

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 6 חודשים #129756

  • mitmoded
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 318

וואו איזה כנות, מטורף לגמרי
איזה כיף שהצלחת לשים לב מה מעיק עליך, זכית!

אני ברגעים אלו מנוהל מאוד מכל מיני כאבי בטן שיש לי מה שמוביל אותי ליחס לא נעים לאישתי

מתפלל להשתחרר מזה 

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 6 חודשים #129759

  • Kdouchatnakimimabatim
  • רצף ניקיון נוכחי: 69 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 201

וואוו איזו תובנה !!!

אני לוקח את התובנה ואת הניסיון הזה איתי לכל החיים בעזרת השם.

מתרפא, אתה פשוט מדהיםםם !!!!!!!

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 5 חודשים #129775

אני קורא וקורא ומבין כמה אני אמור ללמוד ממך...וגם לומד כמובן על הדרך!

תודה תודה ושוב תודה על השיתופים אחי!! 
אוהב ומעריך מאוד!

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 5 חודשים #129780

אשריך מתרפא אחי היקר!

תודה רבה על השיתוף ועל הפתיחות הרבה.
אתה יורד ממש לשורש העניין ומגלה תובנות עמוקות.

שנזכה ללמוד ממך בעז"ה ולהיות אמיתיים וכנים עם עצמנו.
שיהיה בהצלחה בהמשך הדרך בעז"ה

אוהב ומעריך

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 5 חודשים #129785

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 210 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1898

תודה רבה חברים! מאוד כיף לשמוע! מאוד מחזק ומעודד!

היום ה-441.

אסירות תודה על עוד יום נקי. על עוד בוקר שהתחיל בלהיות עם אישתי מתוך נתינה ועבורה ולא עבורי. 

היה יום דיי טוב, שוב לקראת אחה"צ אחרי האוכל הגיעה סוג של נפילת מתח. 
גם בלילה לא ישנתי הילדה העירה אותנו מאוד מוקדם באיזה 4 וחצי ולא הצלחתי לחזור לישון כך שהעייפות ממש השתלטה אחה"צ.. ואז שיחה עם הספונסיי ששאל כל מיני שאלות והצליח לבלבל אותי עם עצמי וגם העובדה שאכלתי לא בריא היום תרמה את שלה וככה המצברוח ירד. בנוסף לזה בסוף השיחה עם הספונסיי שמתי לב פתאום שפספסתי את המניין האחרון של מנחה שיש לי בעבודה... וזה ממש ממש הוריד אותי פתאום..

כתבתי צעד 4 ושיתפתי והשתחררתי.

בערב סיטואציה נוספת שקצת הורידה אותי שוב עם איזה חבר תכנית שהייתי צריך ממנו משהו לגבי איזה תפקיד שאני רוצה לקחת ובעבר היה לנו איזה תאקל וקצת חששתי שהוא יתנקם בי עכשיו, אז הוא אמנם לא התנקם הוא בקושי זכר את השם שלי אבל הוא פשוט סתם היה לא נעים חסר סבלנות וקצר כהרגלו... וזה ממש הוריד אותי היחס הזה שהוא נותן לי..

בסוף הוא גם ניפנף אותי ואמר שיתקשר אליי בעוד שעה וכמובן שלא התקשר.. וזה אחרי 3 פעמים שאני מתקשר והוא לא עונה...

והעניין שזה משהו שצריך דווקא אותו בתור התפקיד שהוא מחזיק והוא דיי משחק מגעיל שם בקטע הזה... 

אבל.. רצונו ייעשה (של אלוקים) ואני פשוט מתפלל לשחרר שם ולוותר גם אם זה במחיר של להפסיד את התפקיד הזה שרציתי.

גם עליו כתבתי צעד 4 ושיתפתי והמצברוח השתפר בע"ה.

אבל העייפות עוד כאן ובגדול

עייף אך מרוצה.

אסירות תודה על עוד יום נקי ומפוכח! אסירות תודה שפתאום ממש מבעס אותי שאני מפסיד מניין מנחה שעד לפני חודש וחצי לא התפללתי במניין ביום חול בכלל קרוב לחצי שנה...

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך!

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 5 חודשים #129836

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 210 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1898

היום ה-444

אסירות תודה על עוד יום מפוכח לחלוטין ללא אף פעולת תאווה.

בשבת היו 2 ויתורים קריטיים מאוד כשירדתי עם הילדים קצת לגינה למטה ועברו 2 בנות שהשם יברכם בורכו בכל הנתונים הטובים של מושא תאוותיי וגם בחרו כמובן לחשוף אותם לכל דורש כימי אדם וחווה..

מה גם שהם בתחילה הלכו לכיוון מסויים ואז שינו את מסלול הליכתם כך שיעברו בצמוד אליי, ומה גם שעברנו בדרך כביש צרה ובדיוק עבר רכב כך שנצרכנו כולנו להיצמד לקיר ולתת לרכב לעבור, והם עמדו קרוב אליי ממש צמוד ברמה שיכלתי להריח את הבושם שלהן ...

ועם כל זאת, למרות הרצון העז ללגום להם את הצורה הורדתי את הראש בכניעה והלכתי לכיוון אחר, מתוך הבנה שלמרות הרצון העז וההנאה האולי רגעית שאני אפיק מזה - מיד אח"כ יגיע סבל בלתי יתואר ושלא ניתן להעריכו ושלא אדע מתי יסתיים... אז ויתרתי.

כנ"ל לגבי היום בבוקר, שוב השליחת WOLT הזאתי הייתה למטה וקלטתי אותה בזוית העין אך לא הסתכלתי מאותן הסיבות שפירטתי קודם. וכנ"ל בהמשך היום אחת העובדות במשרד שהיום הגיעה עם השמלה הקצרה שוב... גם שם ויתרתי לחלוטין על אף שהיא באה ושאלה אותי כמה דברים עניתי לה קצר והסתכלתי לה אך ורק בעיניים וברחתי משם כשנגמרו השאלות שלה..

אסירות תודה על ימים שבאמת יש לי המון "נסיונות" בהם, זה לא שקל לי ואני יושב בבית או בבית המדרש ולא רואה שום דבר ... התאווה סביבי ומגיעה גם עד אליי ואני באסירות תודה אדירה וענקית ובאמת שלא מכוחי נשאר בהיגיון והראש אומר לא כדאי לך... אתה רוצה מאוד אבל זה לא כדאי... זה סבל אחרי זה שהוא בלתי יתואר שלא בא לך לחזור אליו שוב ...
וכך אני מוותר עוד יום ועוד יום אסירות תודה ענקית במשך 14 ימים שלמים של פיכחון מלא וללא אף פעולת תאווה.

היום קצת הרגשתי פחות טוב שוב חוויתי ירידת מתח אמנם לא משהו ממש קיצוני אלא בקטנה. ניסיתי "לאבחן" את זה, ומשלא הצלחתי התקשרתי לספונסר והוא מצידו טען שיש גם ימים כאלה וצריך לדעת לקבל אותם. שלא לכל יום שכזה יש סיבה. ייתכן בהחלט שיש, ואף לרובם, אבל לא מוכרח שכל פעם תהיה סיבה יש גם ימים שפשוט "קמים על צד שמאל" וצריך לדעת לקבל את זה ולהתנהל גם בימים כאלה ולזכור תמיד ששום דבר שום כאב ושום סבל לא שווה שימוש.

בכל זאת כתבתי צעד 4 על דברים קטנים שקרו במהלך היום, כדי לא לתת להם להצטבר.
בנוסף אני מעביר היום מסר בקבוצה גדולה בזום, שיש לי המון רגשי נחיתות שמה, בגלל פגמי אופי שלי וכו'... ואני מניח שהדבר הזה דיי מנהל אותי היום.

זה קורה בעוד חצי שעה, מקווה להיות גם יותר משוחרר אחרי זה, וגם שהמסר יעבור בהצלחה ושאצליח להעביר את הדברים שאני רוצה ובצורה טובה וברורה.


אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך !

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 5 חודשים #129840

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 210 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1898

אסירות תודה באמת היה מסר טוב והרגשתי טוב ושהעברתי אותו פחות או יותר כמו שרציתי.

הגעתי ממש לגבהים חדשים בהרגשה שלי של החופש. מתפלל רק שיימשך.

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 5 חודשים #129860

  • mitmoded
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 318

אחי ההתמודדות שלך מול מושאי תאווה - זה מטורף!!
אנשים רגילים לא בטוח שהיו מצליחים לא להסתכל, ודווקא אנחנו שהיינו בתוך כל הזוהמה של העולם הזה כן מצליחים!

אוהב אותך אחי אתה השראה

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שנים, 5 חודשים #129906

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 210 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1898

היום ה-445.

אסירות תודה על עוד יום נקי, ה-15 ברציפות.

היום היה יום שבדרך הטבע היה אמור ללכת אחרת לגמרי ממה שבסוף יצא.

התחיל ממש ברגל שמאל עם עצבים מטורפים שהילד הביא לי בבוקר לא הסכים לבוא לגן כי רצה איזה צעצוע של אחותו נתפס על זה ולא הסכים לוותר וכשנתתי לו היא התחילה לצרוח ונשכבה על הרצפה במעלית קיצר בלאגן שלם... המשיך לטינות וכעסים על מתפללים בבית כנסת והמשיך עוד שאישתי הכינה לי אוכל בריא מסויים שאני לא אוהב בלשון המעטה לעבודה והתבעסה שהתבעסתי ובסוף רבנו ויצאתי עצבני מהבית לעבודה בלי האוכל אחרי שהיא החזירה לסיר את כל מה ששמה לי בקופסאות.. ולא תרצו שדווקא ברגע הזה ברחוב עמדו כל הדוגמניות שיצאו ממגזינים היישר לעבור לידי...

ראיתי אותם והסתכלתי עליהם אבל לא פעלתי על זה מעבר באסירות תודה ענקית הרגשתי את ההתדרדרות מגיעה וידעתי שאם אני משחרר את החבל עכשיו אני לא יודע איפה זה נגמר...

שיתפתי חבר עליתי לקבוצת הבוקר הטלפונית ואיך שהגעתי לעבודה כתבתי צעדי 4 על כל מה שהסעיר אותי היום.

לא השתחררתי לגמרי, הכעס כן עבר ואף התקשרתי לאישתי וליבנו את העניינים אבל הרגשת המועקה עדיין נשארה שם ולא הצלחתי לעבוד כל כך. אסירות תודה שלא ברחתי.. התמודדתי. חיבקתי את הרגשות האלה וגם את הרצון שהגיע לברוח לאוכל לא בריא (פיצה האט) ולתאווה וויתרתי עליהם.
אחה"צ אחרי האוכל והרבה שיחות חיבור ותפילת מנחה ההרגשה הרעה חלפה והמשכתע בהתקדמות טובה בעבודה ובהרגשה טובה סיימתי את היום לא לפני שחזרתי מוקדם הביתה שיחקתי עם הילדים בצעצועים קרוב לשעה, השכבתי אותם לישון ויצאתי לשיעור גמרא וכשחזרתי עשיתי כפיפות בטן עם האישה קצת פעילות גופנית אכלתי ארוחת ערב בריאה עם עוד קצת שיעור תורה ברקע, ונכנסתי לשתף על היום הזה.

אסירות תודה לבורא עולם על יום שהיה בעבר הולך לכיוון אחר לגמרי... ולשימושים בוודאות. אסירות תודה שגם ביום כזה זכיתי להישאר נקי ולא לפעול על תאווה למרות הרבה מושאי תאווה שעברתי לידן היום כשהייתי בחוץ.

אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך!

זמן ליצירת דף: 0.90 שניות

Are you sure?

כן