ברוכים הבאים, אורח

90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה...
(0 צופה) 

נושא: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... 1910 צפיות

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שבועות, 4 ימים #118883

  • ניסן
  • רצף ניקיון נוכחי: 140 ימים
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 42

מזל טוב לך ולאשתך
נותן תיקווה גדולה לכולנו.
קבל את עצמך כפי שאתה, וסמוך על האבא מלמעלה.
הכנות שלך מדהימה ומלמדת אותי הרבה
בהצלחה רבה

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שבועות, 4 ימים #118884

מזל טוב, מזל טוב,
הרבה נחת.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שבועות, 4 ימים #118885

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 113 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 196

היום ה-88.

ספירה משנית - 4 ימים נקיות מפעולות תאווה.

תודה רבה חברים! תודה רבה לכולם על האיחולים הפרגונים והתגובות!

אז זהו לקחנו את הקטנה הביתה ואת אישתי - נגמרה תקופת "שלושת הימים" שכל כך פחדתי ממנה שבה ידעתי שיש לי המון זמן מת לבד בבית עם עצמי... וכבר שבועות שהבעתי חשש לגבי הימים האלה שיגיעו והייתי בטוח שאפול בהם כי המחלה שלי כבר רקמה תכניות איך אני ממלא בתאווה את כל הזמן הפנוי הזה...

אסירות תודה שדווקא בימים האלה שמבחינת תנאים היו מושלמים לפעולות תאווה נשארתי נקי לגמרי מכל פעולת תאווה אפילו לא מעידות תודה לאל! הצלחתי להישאר מחובר היטב, בכל רגע ורגע, אני חושב שמבחינת פעולות מה שהכי עזר לי זה הכנות- כשקפצה מחשבת תאווה או פנטזיה מפורטת ככל שתהיה וכמה שהתביישתי והרגשתי את הצורך לשמור את זה לעצמי עשיתי בדיוק ההיפך והתקשרתי לחברים לשתף

רשמתי לי מלא מלא משימות שאני צריך לעשות כדי למלא את השבוע חופש הזה כדי לא להיות בבטלה אפילו לרגע אחד...

אני הולך להסתפר היום ואני רוצה לשתף שאני כבר תקופה ארוכה מאוד מאוד רציתי להשאיר פיאות כמו של ברסלב ארוכות ובולטות... אני מאוד מאוד אוהב את זה ומאוד רציתי ובהתחלה הייתה התנגדות מהאישה אבל לפני שנתיים בערך היא דווקא אמרה לי תעשה אם אתה רוצה זה נחמד (מה גם שהילדים שלנו בחינוך תורני והם עם פיאות והכל אז מה יותר טוב מאבא שייתן להם דוגמא גם בקטע הזה...)

כבר פעמיים בשנתיים האלה הסתפרתי והשארתי פיאות, פעם אחת הורדתי אותן למחרת ופעם שנייה אחרי יומיים... בבחורה הראשונה ברחוב שראיתי והסתכלתי עליה והבנתי שזה לא מתאים כי אני לא באמת מוכן לשחרר מזה...
היום אני מרגיש על אף הפחד שזה הדבר הנכון לעשות.. אני חושב שזה הזמן הכי מתאים דווקא עכשיו סוף סוף להשאיר פיאות. להימנע משוטטות במקומות הומי פריצות גם כי זה יפדח אותי כי את זה אי אפשר להסתיר... וגם כי אני באמת רוצה לוותר על השוטטויות האלה.. עד כמה שזה קשה ומפחיד..

אז היום אני הולך להסתפר ובלי נדר משאיר פיאות ובע"ה אני רוצה להתפלל לאלוקים בנוכחותכם שיעזור לי לשמור על הפיאות האלה ולא להוריד אותם אחרי יומיים ושיעזור לי לוותר לחלוטין על פעולות של תאווה והשפיאות האלה יעזרו לי להימנע מפעולות תאווה כי אתבייש לשוטט במקומות כאלה בזכותן ושהפיתרון יהיה הימנעות מלשוטט ולא הורדת הפיאות רק להיום בכל יום אמן ואמן

אוהבים!

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שבועות, 4 ימים #118892

אוהבים!
כיף לקרוא, היומן שלך מלא בניסים..

"הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק."

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שבועות, 4 ימים #118893

  • Kdouchat
  • רצף ניקיון נוכחי: 401 ימים
  • מחובר
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 598

רבי מתרפא, כמה אני אוהב אותך !

מחכה כבר ליום שאפגוש אותך ואוכל לנשק את הפיאות שלך בחביבות והירכה גדולה מאד !

אולי תנסה את מה שעשיתי, צעד 4 על הפחר ליפול. לדוגמא כשיש תקופה מועדת לפורענות וכו' ושאתה מאד מפחד ליפול אולי תעשה צעד 4 על הפחד הזה וכמובן גם שאר הצעדים עד צעד 7 שאתה מבקש מהשם לשחר אותך מהפחדים האלו.

שוב, כל הכבוד לך על כל הפעולות והתובנות, אתה ממש מחזק אותי !

לילה טוב !

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שבועות, 3 ימים #118910

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 113 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 196

אוהבים !!!!!

היום ה-89. יום אחד לקראת סוף המסע של ה90 יום.
ספירה משנית - 5 ימי נקיון מכל פעולת תאווה.

תמיד אני כותב על נקודות השפל של המסע... תמיד אני כותב שהגעתי ליום קשה שלא היה קשה כמותו עד אותו רגע שלא חשבתי שיוכל להיות קשה יותר...
היום היה בדיוק ההיפך. 
היום היה מבחינתי היום הכי טוב שהיה לי ברכבת הרים המטורפת הזאת של התאווה.

היה לי היום יום מאוד מאוד קשה מבחינה נפשית, המון כעסים וטינות ועצבים, על הילדים שנתקעתי איתם כי בוטלו הלימודים וככה כל התכניות שלי התבטלו, על אישתי מסכנה שאחרי לידה מפורקת ולא כל כך יכולה לתפקד והכל נופל עליי, על המתפללים בבית הכנסת שבגללם אני נדפק במקום ישיבה הכי מסריח בבית כנסת ושהמזגן על הראש שלי ובלי סטנדר... 
על המתקן מעליות ששאג עליי בלי שום סיבה ש"אקח מפה את הילדים!!!" 
פעם ראשונה בחיים שכמעט שמתי אגרוף לבנאדם בפנים...
אני לא בנאדם אלים מעולם לא הרמתי יד על מישהו אני אפילו לא יודע מאיפה זה בא לי היום אבל הייתי ברמה מטורפת של עצבים היום

ועם כל זה,
לא ברחתי לתאווה. כתבתי צעדי 4. התקשרתי לשתף. כשהיה חרא והיה רע (והיה!) ידעתי שאם אני איכנס במחשב לראות בנות רק לרגע או אנצל יציאה מהבית לתפילת מנחה לשוטטות אני רק ירגיש יותר רע ואיתקע גם עם העצבים והטינות וגם עם הרגשה רעה שמעדתי וגם עם קריז חדש להשתמש.

נשארתי מפוכח לגמרי, בנס. לא לגמתי ולו שלוק הכי קטן של תאווה. והיה קשה לא היה קל!! ירדתי עם הילדים לגינה ולפארק 4 פעמים היום... וכל פעם היה הרבה מה לראות ומושאי תאווה מאוד מאוד רציניים עבורי ועדיין בזכות התכנית והפעולות הצלחתי לוותר רק להיום ולא לברוח לתאווה.

סיימתי את היום בקבוצה, אחת הטובות שהייתי בה לאחרונה. אני הולך לישון נקי מפוכח ומאושר.
מתפלל לאלוקים שעד כמה שהיה לי קשה היום, שכל יום יהיה ככה! שלא אברח לתאווה. שלא ארצה להשתמש. שלא אלגום ולו שלוק הכי קטן משום דבר.

אסירות תודה לאלוקים שהביאני עד הלום. אני הולך לישון ובעוד 15 שעות בערך אוכל לסמן וי על 90 ימי נקיות.
השימוש האחרון שלי היה לפני 89 יום ו7 שעות, בי"ד באב בשעה 14:00
כמה עברתי מאז... כמה תהפוכות...

יודע שמחר עלול לקום ליום קשה ומטורף ובתוך התאווה.. אין לי שליטה על זה הרי.. הכל מאת השם. אני יכול רק לעשות את הפעולות שאני עושה כל יום בימים האחרונים באסירות תודה בהצלחה- טלפונים לחברים לשתף, קבוצה טלפונית בבוקר, כתיבה יומית, צעדי 4 על דברים שקורים לי שמרגיש רע. למסור לאלוקים להתפלל ולוותר. פשוט לוותר.

אוהבים ותודה רבה לכולם שליוויתם אותי במסע הזה!
גם אם אפול ביום ה91 - הוכחתי לעצמי שאני יכול שלושה חודשים בלי. וזה אומר עבורי המון. זה משהו שלא האמנתי בחיים שאני אגיע אליו. מספיק לקרוא את הפוסט הראשון שלי כאן בתחילת השרשור כדי להבין עד כמה זה היה חסר סיכוי עבורי...

כמה פעמים בחיים ניסיתי להגיע ל30 יום ולא הצלחתי...

אוהבים.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שבועות, 3 ימים #118912

  • Kdouchat
  • רצף ניקיון נוכחי: 401 ימים
  • מחובר
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 598

תודה רבה רבה רבה מתרפא על הכתיבה והשיתוף !!

מזל טוב על ה90 יום !

תמשיך תמיד להתקדם ! אתה ממש עושה דרך !!

ברוך השם !!

בהצלחה !

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שבועות, 2 ימים #118914

התרגשתי לקרוא. תודה לך
אכן ניסים קורים..

אוהב וצריך

"הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק."

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שבועות, 2 ימים #118922

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 113 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 196

היום ה-90.
ספירה משנית - 6 ימים ללא פעולות תאווה.

חייב לכתוב את זה שוב פשוט כי זה קשה לתפוס....

היום ה-90.

מסתכל על הפוסט הראשון שלי.. ועדיין מזדהה עם מה שאני כותב שם..
עדיין לא מאמין שאני יכול 90 יום בלי..
ואיכשהו לאט לאט צעד צעד יום יום וכך עברו להם שלושה חודשים שלמים...

זה מוזר לי כי נגמלתי בחיים בעבר מסיגריות ומקולה והיו לי 3-4 ימים קשים בטירוף, ממש בלתי עבירים, אבל ברגע שעברתי אותם פתאום זה השתחרר וכבר לא היה לי חשק כמו תמיד.. עדיין היה חשק ורק אחרי חודש-חודשיים יכלתי להגיד שאני כבר לא חושב על קולה או סיגריה ולא בא לי בכלל ואני חי את החיים בהצלחה בלעדיהם.. אבל כן הגיע השלב הזה..

הייתי בטוח שגם כאן.. זה רק עניין של להיגמל מהפעולה הזאת וזה עוזב אותי וכמובן שזה לא כך..

הבנתי ולמדתי המון על ההתמכרות שלי ועל עצמי בזמן הזה

הבנתי שאני שנים מתפלל לאלוקים שייקח ממני את התאווה הזאתי וייקח ממני את הרצון לאונן ולראות פורנו אבל למעשה אלוקים המשיך להגיד לי זה אתה שבורח לשם בגלל הפגמי אופי שלך בגלל שרע לך כל הזמן ואתה לא עובד על עצמך ואתה לא רוצה להרגיש רע ולכן אתה בורח לתאווה.. מה אתה רוצה שאני אעשה? אקח לך את התאווה אז אתה פשוט תברח למשהו אחר רע עטד יותר או שלא תברח ופשוט לא תוכל לחיות יותר..

הוא הביא אותי לנקודה הזאת שאני אישבר.. שאגיע לתכנית הסאת שאבין שהבעיה היא לא שאני אוהב פורנו או נשים .. הבעיה היא לא התאווה שלי הבעיה היא שאני בורח אליה מהצרות שלי ולא פותר אותן...

שלא יישמע כאילו הבראתי אני רחוק מכך שנות אור! אין לי מושג קלוש איך בדיוק אני אמור לפתור את כל הפגמי אופי שלי ואיך להפוך את החיים שלי לחיים שמחים מלאים ומאושרים שלא אצטרך לברוח בהם יותר לתאווה, אבל לפחות אני מבין היום שזה מה שאני צריך לעבוד עליו ועל זה צריך להתפלל... ושזה מקור הבעיה ולא שאני אוהב נשים יותר מאחרים...

ואני אופטימי... בשלושה וחצי חודשים הצלחתי בעזרת התכנית להגיע למקום שאני מזהה קשר בין זה שרע לי לתאווה, והתחלתי למצוא פתאום פגמי אופי שלא חשבתי בחיים שקיימים בי...
חשבתי שאני בנאדם מושלם מבחינת המידות שלי, שאני ענו וגומל חסדים ואוהב לעזור ונעים הליכות והבעיה היחידה שלי בחיים והדבר היחידי שמונע ממני להיות מושלם זה העובדה שאני פוגם בברית

פתאום גיליתי שאני בכלל בנאדם מפוצץ בגאווה, באגו, בחוסר ביטחון משווע בפחדים בחוסר אמונה בחוסר הערכה עצמית בתלותיות ובצורך לרצות אחרים...
וגיליתי שכל פגמי האופי האלה גורמים לי להרגיש רע בעשרות סיטואציות במהלך היום .. וכמו שרשמתי קודם - הרגשה רעה פירושה תאווה גוברת.

היום יכלתי לראות את זה במדוייק כמו שלא יכלתי לראות אף פעם, ואפרט,
היה לי ויכוח גדול עם האישה ממש ריב, הייתי צריך ללכת לאנשהו ואני רציתי ללכת לשם לשעה שעתיים והיא רצתה שאלך לחצי שעה ואחזור לעזור לה עם הילדים.
אני דיברתי קצת לא יפה והיא דיברה קצת לא יפה וזה הסתיים בצעקות ניתוק בפנים ואני החלטתי שאני נעלם לה עכשיו ל4 שעות ולא רק לשעתיים שתכננתי...

כמובן שהגעתי לאן שהגעתי וכבר בדרך לשם ידעתי שאבוד לי- להנות שם אני כבר לא אוכל... היא "הרסה" לי, אני אגיע אשב שם לא אדבר עם אף אחד לא אהנה והראש רק יתעסק באיך אני לא בסדר שאני לא חוזר הביתה לעזור לה ואיך אני יכול לשבת כאן כשאישתי לא מרוצה מזה (פגם אופי של ריצוי כבר אמרנו?)

הבנתי מיד למה הדבר הראשון שעלה לי לראש זה לברוח לפורנו ואוננות... רק שם אני הייתי מתנתק לגמרי מהמציאות. יכלתי להיעלם גם ל5 שעות ולהנות בלי כל המחשבות האלה שיטרידו אותי על אישתי וכמה היא מסכנה כי פשוט הייתי הופך לזומבי בתוך התאווה ועל הדרך גם נהנה כמובן ממשהו ששום דבר אחר לא מקנה הנאה כמותו עבורי...

זה למה אני רוצה לברוח לשם. כי אני יכול לעשות שם מה שאני רוצה בלי לדפוק חשבון ולשכוח את כל הצרות.

העניין הוא שהיום אני מבין שזה לא יעזור לי... להיפך.. זה רק יעשה לי יותר רע. אח"כ. כשאסיים. אהיה שבור פי 10 ממה שאני אהיה בלי זה.
אכעס יותר. אתעצבן יותר. אשנא יותר. אאשים יותר.

באסירות תודה עשיתי שיחות טלפון.לחברי תכנית, לשתף. להוציא. לחלוק. להתחבר!

הייתי שם 28 דקות על השעון וחזרתי הביתה.
בעצת חבר תכנית ירדתי על הברכיים לפני הכניסה לבית וביקשתי מאלוקים שיעזור לי להשתחרר מהטינה הכעס והשנאה שיש לי כלפי אישתי. שייקח את זה ממני כי לי אין כוח לעשות זאת לבד. שאיכנס הביתה עם חיוך ואנרגיה טובה. זה עבד.

יוץר מאוחר גם קניתי לה סופגניה וכתבתי לה פתק נחמד עם ברכה. היא מאוד שמחה.

פעם הייתי אוכל את עצמי איזה פראייר אתה!! 
היום? אני מודה לאלוקים כי זה מנע ממני להשתמש ושמר אותי נקי עוד יום!

אסירות תודה לאלוקים, לחברים, לתכנית, לכם, לאתר הזה, לספונסר, לקבוצות. תודה רבה על ה90 יום האלה.

לא חושב שאחזיק מעמד עוד הרבה זמן... דיי בטוח שאפול בקרוב... אבל בע"ה מתפלל רק שזה לא יהיה היום. אמן.

אוהבים!

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שבועות, 2 ימים #118924

  • Kdouchatnakimimabatim
  • רצף ניקיון נוכחי: 44 ימים
  • מחובר
  • חבר ותיק
  • הודעות: 40

מתרפא היקר !

אני מתרגש ביחד איתך !

איזה יופי, איזה התקדמות נפלאה בצעדים...איזה תובנות...

מה שכתבת היום זה נראה שמי שנקי כבר אלף שנה כתב אותו, שיודע כבר לנתח כל דבר וכו'.

כל הכבוד !

דרך אגב מתרפא יקר, תן לי גם אתה פירגונים על הפוסטים שלי מידי פעם, המון זמן לא הגבת לי !

אוהב אותך מאד מאד !

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שבועות, 2 ימים #118927

מתרפא יקר!!
התרגשתי כמעט עד דמעות..
איזו התקדמות מדהימה
מזל טוב על הציון דרך
רק להיום...
אוהב אותך מאוד, אתה מחזק אותי המון

"הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק."

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שבועות, 1 יום #118940

  • אבי גולן
  • רצף ניקיון נוכחי: 157 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 3920

וואיי, איזה שיתוף כנה,
תמשיך ככה ואלוקים יעשה לנו ניסים.

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שבועות #118963

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 113 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 196

תודה רבה חברים, אוהב!

היום ה-92.

איפסתי אתמול את ספירת הנקיות מפעולות תאווה, לצערי יצאתי לסיבוב שוטטות וגם גלשתי באתר אסור כשלוש דקות..

הנס הוא שהשם זיכה אותי שזה לא יתפתח הלאה.. בערב רציתי לצאת לשוטטות רצינית ובסוף אחרי שיחת טלפון לחבר תכנית ויתרתי ושיחררתי מזה.

קמתי היום בבוקר באובססיה מטורפת והחלטתי לסוע לקבוצה במקום להתפלל שחרית כי זה היה הדבר הכי חשוב לי בחיים באותו רגע וכך עשיתי ושמח שעשיתי את זה זה עזר לי להיות נקי היום מפעולות תאווה לגמרי שזה הנס השני.

אז ספירת נקיות מפעולות תאווה - יום אחד.

שתהיה לכולנו שבת שלום מבורכת ומפוכחת אמן !

אוהבים

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 3 שבועות #118965

  • Kdouchat
  • רצף ניקיון נוכחי: 401 ימים
  • מחובר
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 598

אוהבים מאד מאד ! (אפילו שהפעם השיתוף היה קצר מאד ).

שבת שלום !

תגובה: 90 יום... חחח... מי בכלל חשב על זה... לפני 2 שבועות, 6 ימים #118968

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 113 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 196

היום ה-93

בד"כ לא כותב במוצאי שבת אבל בא לי לשתף קצת

הייתה שבת טובה סה"כ, היום בבוקר בשחרית שוב קפצו לי טונות של מחשבות ודמיונות ופנטזיות..באמצע התפילה..
פעם ראשונה בחיים נראה לי שאני לא מתמלא בכעס עצמי אלא מקבל אותם.
כמובן שעשיתי את כל המאמצים לשחרר ולתת להם לעבור ולא לשקוע בהרהורים וכו' אבל לא כעסתי על עצמי שהם הגיעו הבנתי שזה לא תלוי בי ומסרתי את זה לאלוקים.

אחה"צ יצאנו קצת לפארק להליכה כל המשפחה ובדרך הייתה שם מושא תאווה מאוד מאוד גדול, שנצרכנו לעבור לידה ופשוט הייתי כמו חסיד עם העיניים ברצפה. אישתי הייתה לידי ואני חושב שזה מה שנתן לי את הכוח למרות שזה אף פעם לא הפריע לי שהיא לידי וגם לידה הייתי שולח מבטים ככה בחשאיות בלי שתשים לב אבל הפעם באמת שלא רציתי להסתכל כי ידעתי לאן זה יכול לדרדר אותי...

עברנו אותה והמשכנו לגן השעשועים ואז על המזל שלי היא באה ממש אחרינו.. צמוד אלינו מאחורה.. הליכה של 5 דקות שהייתה ההליכה הכי קשה שהייתה לי בחיים שאני מנסה לא להסתובב אחורה כדי להסתכל (קשר מדהים עם פרשת השבוע..) 
אמנם אני יודע שאני לא אהפוך לנציב מלח אבל יודע שזה יתחיל תהליך של הידרדרות שאין לי מושג איפה הוא יעצור.

בסוף הגענו לגינה והיא התקדמה הלאה ואז כל הזמן שהיינו שם לא הצלחתי להנות כי האובססיה שלי רצתה "רק לדעת" אם היא עדיין שם או שהיא הלכה כבר.. ואפילו שלא ראיתי אותה שוב האובססיה המשיכה לבדוק ולחפש אותה כדי לוודא שהיא לא שם... כמה הזוי... חוסר אונים מוחלט..

אח"כ פתאום הגיעה עוד מושא תאווה גדולה עבורי ושלחתי אליה כמה מבטים לצערי.. אבל לא משהו עמוק מידי.. ככה חצאי מבט.. היה קשה מאוד לשלוט על זה...

תיכף הולך לקבוצה של מוצאי שבת שעוד לא יצא לי להיות בה אבל כולם אומרים שהיא מדהימה.. מקווה שזה יעזור לי לסיים את היום בשפיות ומפוכחות ושאתחיל מחר את העבודה החדשה ברגל ימין.

תודה לכולם! אוהבים.

אחראים כללים: testchart1, למען הסדר הטוב
זמן ליצירת דף: 0.51 שניות

Are you sure?

כן