תודה אבא על ליל סדר רגוע ומפוכח, על יום הפסח שמח ומעורה במשפחה, על משפחה אוהבת שיודעת להבליג על השגעונות שלי ועל חג פסח שמח.

יהי רצון שמחר יהיה נקי ורגוע!
(ושאצליח להגיע בערב למפגש החי הראשון שלי בתכנית).

אוהבים. אסירותודה.

לילה טוב ומועדים לשמחה.
מוצאי החג תפילה בכותל- תודה ענקית לרבש"ע על הכח להתפלל שם בעוצמות.
יום א' דחןל המועד- טיול עם המשפחה, הרבה כעסים הרבה לחצים וברוך ה' אני דווקא זכיתי להיות גורם חיובי ומעודד (כבר טעמתי לצערי מה זה להיות הגורם השלילי- בערב החג- לא היה כיף!).
ובערב כשכולם נסעו הביתה נשארתי בירושלים למפגש עם חברים... היה מדהים- לראשונה בחיי נפגשתי פנים אל פנים עם בני אדם, בשר ודם (ולא עוד איזה שם באותיות כתומות שמתנוסס מעל הטקסט ובעיקר מסתיר את העומד מאחוריו), שסיפרו לי שבנוסף להיותם יהודים נורמאליים- וגם לא מעט תלמידי חכמים- הם גם מכורים לתאווה לפורנוגרפיה, אוננות ולא מעט דברים נוספים. וגם אני סיפרתי להם...

טוב אני אעצור כאן ואספר בהזדמנות איך היה- או שהעיפות תגרום לי לרוח שטות.
בקיצור לילה טוב ותודה לה' על יום שני נקי ועל כל המציאות שאני בתוכה- בין מה שאני מזהה כטוב ובין מה שלא (ותודה גדולה על הטרמפ מהמנגל עד למרחק כמה דקות מהבית).

לילה טוב ומועדים לשמחה.

היי

אני לא הייתי משתף כי התגובה שלו לעניין לא ידועה ולא בטוח שיש לי את כוחות הנפש להכיל את זה
ולכן אם לא אוכל להכיל את זה יש סיכוי שאני אדחף לזרועות התאווה החמימות ובדרך הזו איני רוצה ללכת

מהסיבה הזו לא הייתי משתף אנשים שלא מהתוכנית עד שכן אדע שגם אם הם יגיבו בצורה איומה אדע לקבל את זה ולא להתפרק

חג שמח

שמחתי לראות אותך,
אוהב אותך מאוד,
מתפלל בשבילך ובשבילי שנזכה לצאת מ"גלות מצרים" הפרטי שלנו

newbody כתב on 17 אפר' 2014 13:12:

תודה רבה newbody על העצה, אכן החלטתי לדחות את זה בינתיים לשלב מתקדם יותר בתכנית.

תודה אבי אכן שמחתי ממש לפגוש אותך ואת שאר החברים שהיו במפגש- אין ספק שהיה בזה חיבור גדול וחזק הרבה יותר לתכנית ולחברים ואשמח אם תהיה לי הזדמנות להגיע למפגשים בעתיד.

חג שמח!
(הבטחתי שיתוף על המפגש ויש לי עוד מה לדבר על היום אבל כרגע אני קצת קצר בזמן ואמצעים- מקווה שאזכה לשלם את חובי בקרוב)

אני כותב מעיפות גדולה ומפחד לעשות תאונה- אז אסיים מהר.

אסירות תודה גדולה רבונו  של עולם על יום נקי(שלישי).
אסירות תודה על מפגש חי עם חברים שהייתי בו סוף סוף אתמול בירושלים.
אסירות תודה על זה שאני כותב אסירות תודה ולא מפחד להשתמש בביטויי הזה של המכורים...
ה' תן לי בבקשה ללכת לישון בשלווה ולקום ליום נקי.
ליום שבו אמשיך להתקרב לתכנית ואתקשר סוף סוף לחבר (אחד לפחות כפתיחה)  ואולי אתחיל סוף סוף לחפש ספונסר..

טוב אני כמעט מוחק את ההודעה לילה טוב.
היום שלושה ימים לעומר.

אשמח שתרים טלפון עכשיו. יש לך את המספר שלי... 
נראה לי שהדחיינות וההימנעות מ"קפיצה למים" של התוכנית מזיקה.
תקן אותי אם נראה לך שאני טועה...  ;D

טהרני כשכתבת את דבריך כבר הייתי עמוק בעולם החלומות... .

המפגש בירושלים:
יום ט"ז בניסן התשע"ד יום א' דחוה"מ פסח זכיתי לראשונה להגיע למפגש חי עם חברים.
קצת על התחושות- ראשית הרבה חשש בהתחלה מעצם המפגש עם אנשים שאני לא מכיר, ומין בלבול כזה בהמשך מ- איך בעצם נפגשים בסיטואציה כזאת? אני זוכר שנפגשתי פעם בתשעה באב עם כמה חברים שמאד שמחתי לפגוש ולא ממש ידעתי מה להגיד- אני שמח לראות אותו? אני שמח?- גם כאן פתאום ראיתי אנשים שאני מכיר מהפורום- או שלא- והתפתחה שיחה והיכרות חביבה- ולא ממש ידעתי איך לאכול את ההיכרות הזאת... כלומר- איזה יופי נפגשנו במפגש של חברים עם התמכרות להתנהגות בהמית שפלה- איזה יופי...  איך מישהו אמר בדרך למנגל- אחת הדרכים לזהות את החברים שהתמקמו כבר היא לפי המגוון של הסגנונות- מזרוחניקים(כמוני) וחרדים מכל מיני סוגים שיושבים יחד ועוסקים בעבודת ה' כשמה שמחבר ביניהם זה התאווה שרודפת אותם.

לאחר מכן קצת נכנסתי יותר לעניינים דיברתי עם חברים- חלקם מכרים ותיקים מהפורום- והשתתפתי בסבב שיתוף חי- לראשונה מאז שנרשמתי לאתר- זה היה חזק מאד- לשבת בין כל האנשים האלה ופשוט לומר- שלום אני.... תשובה שלימה בפורום ואני מכור לפורנוגרפיה, אוננות ונשים בכללי... זה היה מאד מפחיד אבל בסוף זה יצא- ברוך ה' וכשזה יצא פתאום הרגשתי חלק מאותה קבוצה של אנשים- נורמאלים (ואולי יותר נכון לומר- איכותיים למראה)  שישבו סביבי והצהירו כל אחד בתורו שהם מכורים לזה גם. פתאום הדברים נראים אחרת קצת מסובכים יותר- כמו שחבר ותיק אמר לי- בהתחלה אתה חושב שיש לך קרניים ושהפיצול שלך נראה כמו שד- ופתאום אתה פוגש הרבה בני אדם נורמאליים שנראים כמו בני אדם ומצהירים שהם צופים בפורנו ומאוננים וחלקם הלכו לזונות... ופתאום אתה רואה את עצמך באור אחר לגמרי.

האמת היא שיש דבר אחד שאני קצת מתקשה מאז המפגש הזה... פתאום הכל נהיה אמיתי- לא עוד וירטואלי ואנונימי לחלוטין- פתאום את הדברים שאתה כותב בפורום קוראים- פלוני ואלמוני שיש להם שם ופנים- לא עוד כינויים אלמוניים- פתאום קשה יותר ליפול כי אז החברים ידעו והם גם באמת מכירים אותך- אבל זה לא בהקשר חיובי מספיק וזה גם עלול לפגוע בכנות- מקווה שה' יעזור לי בזה.

כמו כן הייתי רוצה לשתף בחוסר אונים- אני ממש חושש מלהתקשר ולעלות לקבוצות כשאני בבית/ עם המשפחה- הם לא יודעים כלום ואוהבים לשאול- האמת היא שבסתר ליבי אני מקווה שיום אחד הם יגלו את הפורום הזה ויראו את.התמונה בצורה נכונה- זה יקל עלי מאד להכנס לתכנית וזה לא יהיה נורא כמו שהם יגלו אתרים אחרים שאני לפעמים משוטט בהם רח"ל. עם זאת אני כמובן לא מגלה להם כלום גם בגלל שאני לא מסוגל וגם כי חברים הזהירו אותי שזה לא בריא- מה שמאד הגיוני לדעתי.

בעיה נוספת היא שאני מחובר לפורום רק בעזרת הפלאפון שמאד מקשה על הכתיבה (אני כותב הרבה פעמים בעוורון, בלי לראות מה כתבתי ולכן אני קצת מפוזר בכתיבה ותוקע אותיות וסימני פיסוק במקומות לא קשורים- גם לא עוזר לי שהמקשים קטנים מאד ולעיתים בגלל ה'טאצ' אני לוחץ ללא רצוני על כפתורים לא נכונים) והרבה פעמים גורם למחיקה של הכל.
תודה על ההשקעה שבלקרוא למרות כל הבלאגן הזה.
חג שמח כשר ומטהר.
אוהב!א

תרגיש טוב, זה נקרא בתוכנית צעד 2, רק על ידי חברים וכוח מהם אפשר להיות נקי.

היי תשובה שלימה

גם ליי המפגש החיי הראשון היה מאודד עוצמתי, וגם אני רושם רוב הזמן מהטלפון ויוצא לי בלאגן וכתיבה עילגת עם אותיות לא נכונות או כפולות ולא אני לא מגמגם.

ככמו גנב שרוצה להיתפס. הרבה חברים מרגישים ככה, לדעתי זה חלק מהדואליות באישיות שלנו מצדד אחד מפחדים ומצד שני רוצים להשתחרר ושכולם ידדעו.

מאחל לך שבוע טוב נקיות בתענוג והרבה החלמה

שבוע טוב חברים.

ברוך ה' עברה עלי שבת נחמדה עם המשפחה ועם סבתא שבאה לבקר מירושלים- אמנם בשבת היו קצת ויכוחים ולחצים (סבתא היא מאד 'פולניה' עם דעות מרגיזות ועקשנות יוצאת דופן- אבל יש לה חולשה לנכדים ובמיוחד לגדולים מביניהם- אז הסתדרתי :-))  אבל בסופו של דבר היה נחמד.

חוץ מזה זכיתי ביום שישי לעשות שלושה(!) טלפונים לחברים (תודה לכל אלו ששלחו לי מספרים ודחפו אותי לזה- הראשון היה טוב בשבילי ולכן בנסיעה לירושלים להביא את סבתא התקשרתי לעוד שני חברים).

במוצאי שבת הגיעו בהפתעה בני הדודים שחזרו מגלות אמריקה- שם היו בחג- וממש נהנינתי לפגוש אותם (למרות שהדוד היקר שלי לא הפסיק להציק לי כהרגלו על שידוכין והודיע לי שמי שמחכה בסוף תופסים לו את כל הסחורה הטובה;-) )

בשולי הדברים אומר תודה לרבון העולמים על חמישה ימים נקיים ומתפלל לקום מחר לבוקר השישי.

מתפלל לעבוד מחר על התכנית- להתפלל, להתקשר ולעלות לקבוצות.

מתפלל שיתאפשר לי טכנית להכנס לתכנית יותר לעומק (ספונסר, קבוצות חיות וצעדים)

ומתפלל לה' מכל הלב שישאיר אותי נקי הלילה.

שבוע טוב וחג שמח!

שנזכה כולנו לצאת לחרות אמיתית!

מוכרח לשתף בזה שהפוסט הקודם היה בשלבי סיום כשהוא נמחק לי אבל בחרתי לא לקחת את זה קשה מידי וכתבתי מחדש פוסט מעט קצר יותר אבל לא פחות מפורט והשתמשתי בעצה שכתב פעם מישהו בפורום- לכתוב במקום אחר ולהעתיק לפה- הרבה יותר נח לכתוב ופחות סכנת מחיקה(רק חבל שאין סמיילים :D) .
ברוך ה' בסוף גם כתבתי את אשר על ליבי וגם בצורה יותר מתומצתת.

תודה על הקריאה.

רכבת- בדרכי הביתה מהצפון הלא כל כך רחוק- חזרנו אני ואחי הגדולים יותר מ'טיול גדולים',  נסענו באופניים ונהננו מזמן האיכות ביחד. קצת העיב על הכיף שהאח הגדול מהקטנים נורא הצטער על זה שלא לקחנו אותו, בינינו יכולתי לזרום על זה שהוא יבוא אבל אחותי מאד התעקשה על זה שזה יהיה טיול גדולים- שזה לא עבד. אני מקווה שהוא יתגבר.

רציתי לשתף במשהו שקרה לי בבוקר- כשהגענו לעיר שבה היינו אמורים לשכור את האופניים יצאנו מתחנת הרכבת ואני האח הבכור והמפקד הדגול הובלתי את צאן מרעיתי על פי ההוראות שבעל הבית נתן לי. אלא שלא הייתי מספיק מדוייק והלכתי עם הכיוון הכללי בלי להתחשב בדבריו מספיק ככה שטעיתי טעות- לא מאד קריטית אבל מפדחת. כאשר אחותי שמה לב לזה היא אמרה לי לעצור ולחכות ואני לא הייתי מוכן להקשיב לה והמשכתי איך שהלכתי עד שהיא אמרה שהוא אמר לה שצריך להסתובב. זה מאד הכעיס אותי שככה ערכרו על סמכותי המושלמת עד שקלטתי שבעצם היחיד שעשה פה טעות הייתי אני, לא אחותי ולא הבחור החביב שהדריך אותי בטלפון. ברוך ה' נרגעתי ונהנתי.

כמו כן רציתי לשתף בזה שלא התקשרתי היום לאף אחד לא עליתי לקבוצות וגם לא התפללתי כמו שצריך (בכללי נחלשתי קצת בתפילות- יותר קל להתפלל ביום יומיים שאחרי נפילה מקווה שלא אזדקק לזה חלילה.

חוץ מזה יש קצת אדים בראש מדברים שראיתי (ורואה בדקות אלו) בטיול- אם כי ברוך ה' לא הגעתי לכדי לגימות של ממש ואני צריך להזכיר לעצמי כמה זה לא בכוחי שכבר ששה ימים כמעט שאני נקי.

עכשיו אני אלך קצת הצידה להרביץ תפילה לאבא שיציל אותי ממחשבת כוחי ועוצם ידי ושישמור אותי נקי היום.

חג שמח!

תודה רבה על השיתופים. זה מועיל ומחבר מאוד.

מדהים עד כמה כולנו שייכים לאותו הפורמט.

אוהב
הושיעה