ברוכים הבאים, אורח

נושא: אגירי דיומא אנן 6582 צפיות

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 1 חודש, 3 שבועות #138988

  • KeepMovingForward
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 406

ערב טוב לכולם

רק להיום נקי יום 1 מפו' או' ותכנים
תודה ד' יתברך על יום שלם של נקיות.
לא מובן מאליו.

רק לעכשיו. לא יודע מה יהיה מחר. עכשיו אני בהחלמה ואני שמח בזה.
יש בי קצת פחד מה יהיה מחר, האם זה יחזיק או לא, וזה מוסיף כי מתקרבים לראש השנה ועשרת ימי תשובה - היה לי מין חלום כזה שכל אלול אהיה נקי ובמיוחד שהנקיות התחילה בא' אלול... אבל זה כבר לא יקרה. אבל זה באמת לא משנה זה דמיון שווא.
החשיבות של הנקיות היא לכל רגע.

אני נמצא במלחמה גדולה.
מלחמה גדולה על הערך העצמי שלי. על האמון שאני יכול להצליח.
על מי אני הרצון שלי או המעשה. ויותר מסובך שכשאני תחת גל של תאווה מרגיש שגם הרצון עבר לצד של הרעים...
זאת באמת מלחמה גדולה. מטלטלת מצד לצד. רגע אחד אני מלא יאוש רואה את הכל כאבוד שבור ומרוסק ורגע אחרי מחשבן שזה ממש לא ככה. שבאמת יש הרבה טוב ועליו ראוי וצריך להסתכל.
ובאמת מי שמכיר אותי אני מאוד מאמין שהמלחמה הזאת היא אחד היסודות היותר חשובים בהתמודדות ובו אני משקיע רבות בהחלמה. אבל אני קצת בנקודת שבר בנושא הזה. יש לי משל לזה - כמו נייר שמנסים לקרוע בצורה ישרה - מקפלים על צד אחד ואחרי זה לצד השני ושוב לראשון ושוב ושוב ואז כשקורעים אז זה נקרע לפי הקיפול... רוצה לומר, אחרי שקיבלתי מכה לביטחון התשובה שוב ושוב ושוב אני מרגיש שח"ו הוא הצליח להתיש אותי.
זה דיבור נורא. ואני באמת מאמין שזה יוצר מציאות הצורה שבה אני מביט.
פשוט משתף קצת מחשבות.

ועם זאת, באמת ד' ממשיך להאיר לי פנים. חסדים עצומים. לימוד התורה, כוחות להיאבק עם כל הקושי. לדחות מחשבות שצצות במהלך היום. להתפלל אליו בכוונה ושמחה. מתוך בטחון אהבת האבא לבנו הוא מרגיש הכי בטוח לדבר איתו. אין מקום שמור וטוב יותר

באמת אני צריך להתעודד ולהמשיך - וזה עיקר ההתמודדות. האם אני עושה סרט ורוכב על הגל שנותן לי היתר לדיכאון וחוסר אחריות או שאני עושה את הצד היותר קשה שהוא לשמוח למרות שקשה.

חשוב לי רגע להקדיש מחשבה לדיכאון. מזכיר לעצמי שבמשך כמה שנים בתיכון הייתי פשוט מפורק. שנאתי לחיות. לא ידעתי מי אני ולמה אני חי. והחידלון רק הגביר את הדיכאון. ההתעוררות החיצונית משפיעה על הפנימית. והחיצונית היא היותר מסורה בידו... אני לא רוצה לחזור לשם. דיכאון זה רע. וכל יצר ההרס עצמי מקורו שם.

זה אולי המקום להזכיר משפט שמחזק אותי - גם לו יצויר שנגזר עלי מהשמים ליפול כל יום - אפילו הכי שווה וצריך להילחם על כל רגע אחר ביום. די להיות תלוי בתוצאות. כל רגע בנקיות או בתאווה זה משנה. לא יודע מה המדרגה שלי האמיתית איפה אני אמור להיות. אבל אני יודע שכל עוד אני מפוכח אני נלחם. וזה לא משנה כמה ימים.
העיקר זה ליקר את ההחלמה בכל רגע ורגע בפני עצמו. ששום נפילה לא תוכל ליאש אותי ולהפיל את רוחי.
כנגד כל הסיכוים רוצה החלמה. (ובאמת ככה זה מרגיש לפעמים כל הסיכוים נגדי)

מודה לד' שמחיה אותי כל רגע גם בזמן החטא
ענוה - לא מבין למה אבל ד' מביא את זה עלי זאת עובדה.

לילה טוב חברים מקווה להמשיך לשים כל מבטי ועמלי בתורה ולהתרחק מהזוהמה.
אני בהתחלה וזה זמן מסוכן לא לשחק באש.
ממשיך בכללי הטלפון בחדר
וכן בכללי המחשב שממנו אני משתף.

לילה טוב

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 1 חודש, 3 שבועות #139002

  • KeepMovingForward
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 406

ערב טוב לכולם

רק להיום נקי 2 ימים
העיקר זה הדרך ולא הימים.

כמו שוודאי שמתם לב השיתופים שלי עברו, בכוונה תחילה ומתוכננת, לשעות הערב מתוך שינויי לוז. זה לא כי אני בורח מלשתף.
משתף שבחסד ד' עברתי היום ואתמול בירור חשוב, בירור של התעסקות במהות. בעמל ובהתקדמות, כשמי בפורום, ולא בתוצאות. יש בי נטיה חזקה לתאווה. זאת עובדה. עכשיו מה אני עושה איתה כאן מתחיל התפקיד שלי והציפיה שלי מעצמי. כלומר, העיקר זה לא להישאר במקום. העיקר זה לעשות עבודה ולהתקדם עוד ועוד במאבק הזה.
הבעיה מתחילה כשאני נשאב למבט התוצאתי. שמתעלם מכל המורכבות של המציאות ואומר לי - לא אכפת לי כלום. לא מענין אותי שאתה מכור - נפלת? אתה על הפנים. אם זה המדד אז באמת אין לי סיכוי. הסיכוי היחיד זה לקום מחר מישהו אחר לחלוטין.
בעוד המדד הנכון זה איפה הייתי ואיפה אני היום. כמה פעמים שלולא הייתי יורק דם ועומל אז הייתי נופל.
כמה כל התמודדות כזאת היא עצומה ושווה הרבה.

בד"כ אני כותב כאן עין טובה. וזה פועל פנימה גם כשאני לא במצב הכי טוב. אתמול היה לי יצר הרע שזה מזויף. תהיה אמיתי... אבל זאת טעות חמורה - המבט יוצר מציאות. ההתעוררות החיצונית שהיא היותר מסורה בידינו, אומר הרמח"ל, משפיעה על ההתעוררות הפנימית.

שמח שב"ה יש לי חברים טובים גם פה וגם בהאנגאאוטס. חבר אחד הזכיר לי את זה. ובאמת אני יודע בבירור שזה בונה אותי. לעמול להביט נכון על הדברים, לאיזה דברים לתת יותר ערך ויוקר וחשיבות ולאיזה פחות. זה לא משהו טכני, זה למה אני נותן תוקף ומשמעות מהותית לעומת מה אני מגדיר כטפל וזמני וצדדי. וככה אפשר ממש לדחוק הצידה את הבעיות - לא כבריחה אלא כמשהו צדדי ושהוא לא מגדיר אותי ואני לא חלק ממנו. לדחוק הצידה את הבעיות - לשבץ אותן נכון בתמונה השלמה הכוללת והמורכבת.
אני אוהב את המשל של תמונה. תחשבו על ציור מרהיב ביופיו שבפינה שלו יש קשקוש. וודאי שזה מעכיר את התמונה אבל זה ממש לא מבטל את היופי של השאר. זה צדדי ולאט לאט האומן יגיע גם לשם ויתקן את זה. ובטח ובטח שאסור להסתכל רק עלזה... אדרבה, תתעסק ותתפעל ותתרשם מהחלקים היפים.

רוצה לשתף אתכם שאתמול היה לי התמודדות כזאת האם 'לזרוק' או לא. שפוך מעיפות לבוש בבגדים של היום, לפני מקלחת שכבתי במיטה. רוצה לוותר על המקלחת ולהתכלב בשינה עם בגדים מסריחים... אבל ב"ה לא הרשתי לעצמי. קבעתי שאני מתקלח כל יום בשעה קבועה לפני השינה וככה באמת עשיתי.
וזה שמר עלי. אני לא שובר את המסגרת של עצמי. אני נשמע לה גם אם כרגע אני לא מבין למה זה חשוב. המסגרת שומרת עלי. וככה גם הקימה בשעה קבועה והשינה בלי לשוטט בטלפון או בפנטזיות.

הכללים שומרים עלי: כללי ההרחקה מהטלפון ומהמחשב. זה מצריך ממני הרבה ישרות וגבורה. אבל זה חשוב ושווה את זה.

לילה טוב לכולם, הטוב יתגבר והרע יעלם.
אלחם על ההחלמה כנגד כל הסיכוים.
אני שמח בעמל הגדול שהשקעתי ואני משקיע.
הוא ממש לא נעלם.

נערך לאחרונה: לפני 1 חודש, 3 שבועות על ידי KeepMovingForward.

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 1 חודש, 3 שבועות #139004

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 16 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 3404

אוהבים אותך! בהצלחה רבה בעז"ה

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 1 חודש, 3 שבועות #139015

  • שמח בחלקי
  • רצף ניקיון נוכחי: 113 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 223

קיפ היקר, ממש מדהים הדרך שלך!!!
אתה לוקח אותנו כמו רכבת הרים או איזו טלנובלה רבת תהפוכות...
הלוואי ותצליח לכל החיים רק להיום להישמר בנקיות.

יכול לשתף אותך מהמקום שלי שרק שהתחלתי לחצות את הגבולות האנונימיים שלי התחלתי לקבל החלמה אמיתית והדרך עוד לפני.
פעם לא חלמתי שאדבר עם מישהו  בטלפון לא ממספר חסוי ואדבר איתו על הנפילות שלי,
היום גם יש לי נכונות ויצא לי לפגוש פנים אל פנים ואפילו להשתתף כמה דקות בקבוצה.

ההחלמה נמצאית בביחד של העולם האמיתי.

להתקשר לחברים כל יום.
מישהו שיהיה זמין עבורך במרחק שיחת טלפון ואתה תשתף אותו במה שעובר עלייך.

להפסיק לנסות ולהתגבר על התאווה לבד על ידי הכח שלך, כי הנפילה הבאה כבר מתבשלת...

המשפט שהנחה אותי כשהתחלתי לראות שאין לי סיכוי לבד ולא משנה איזה גדרים וכו', זה:
"אי אפשר לעשות אותן פעולות ולצפות לתוצאות שונות"

צריך לעבור גבולות ולמצוא את ההחלמה בחיים האמיתייים עם אנשים אמיתיים,
אם תרצה לשוחח בטלפון מוכן לתת לך את המספר שלי בפרטי.

אוהב אותך מאוד ואתה עושה דרך מדהימה ואתה בכיוון הנכון, יש תקווה טובה.

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 1 חודש, 3 שבועות #139024

  • KeepMovingForward
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 406

שלום לכולם

רק להיום רק לעכשיו נקי 3 ימים מפו' או' ותכנים
ממש לא מובן מאליו. תודה ד' יתברך.

תודה רבה המשתוקק ושמח בחלקי.
אשתף במחשבה שעלתה לי בעקבות דבריו של שמח בחלקי- מסכים מאוד עם מה שאמר. לשתף ולשתף ולקחת את ההתמודדות לחיים האמיתים, לקבל אותה למרות שלעיתים כואב וקשה לשים מראה מול הפנים. הנקודה שחשבתי, בתור רווק, - לא מבין איך אדם נשוי יכול שלא לשתף את אשתו האדם הכי קרוב אליו בחיים? קראתי לא מעט בפורום בנושא ואני מאוד מבין ואף מסכים את הצד שאומר לא לספר כי סיכוי טוב שהיא לא תדע להכיל את זה, זה פשוט יתרסק לה בפנים. ועדין חושב כמה זה מהותי - כמו שאמר שמח בחלקי - השיתוף. ומיד כשאני חושב שיתוף - כמו אדם נורמלי אני חושב קודם על המעגל הכי קרוב.
אמנם אני עוד רווק אבל זה מעסיק אותי. מה יהיה כשאתחתן? יש לי ציור כזה שדוקא אם אשתי תדע אין שותף יותר טוב להחלמה. וציור הפוך - שאיך אוכל לחיות עם מסיכה מול אשתי?
צ"ע...

רוצה לשתף על עין טובה שעלתה לי בעקבות שיחה עם חבר להחלמה מהאנגאאוטס.
בימים האחרונים אני מתעסק במיוחד בנושא העצבות והיאוש אחר נפילה.
זה נושא שהוא אבן יסודית במחלה שלי ובעצם מאז החזרה בתשובה שלי בכלל ומאז ההגעה שלי ברצינות לפורום בפרט, עשיתי בנושא הזה התקדמות מדהימה.
מה שפתאום נפל לי האסימון - מכלל לאו אתה שומע הן.
כלומר, זה ש'הפתיעה' אותי ההתמודדות מחדש עם הנושא הזה - זה רק מראה כמה התקדמתי בזה. פעם זה היה התמודדות שבשיגרה... אם זה מצליח להפתיע אותי סימן שאני לא פוגש את זה לעיתים קרובות. וזה באמת נכון. ב"ה יש הרבה מה לשמוח בזה.

ולגבי התחושה שחזרתי לנקודת ההתחלה - למה הגיע מלכתחילה המשבר? כי הגעתי להישג ואחזתי בו. המשבר בא לומר שההישג שלך זה לא הסוף. תמשיך לעבוד. ריצה למרחקים ארוכים... ואז אותו 'הישג' שבאמת בא מתוך עמל - גם הוא יחזור ועליו הולכים ומוסיפים עוד קומות ופסגות חדשות. ובלבד שלא לעמוד במקום ולתפוס הישגים.

עוד באותו נושא - מבט של עמל ושל התקדמות ולא של תוצאות.
גם לו יצויר שכל ההישגים בנושא הזה הלכו לטמיון וחזרתי לנקודת ההתחלה (מה שלא נכון, זאת רק תחושה, אבל נגיד) מה זה משנה? באתי לעולם להישגים? לתוצאות? באתי לעבוד - אדם לעמל יולד.
כל מבט התוצאות וההשוואה לאחרים היא שגויה.
כי האדם יראה לעינים וד' יראה ללבב.
בעינים שלי אני תופס בצורה חיצונית -
אם האדם מוצלח אז זה מקטין אותי בעיניי כי אני לא מספיק... (מספיק מה? מספיק נולדתי עם מידות טובות שלא מצריכות ממני להתמודד? מה המעלה בזה? מה התוצאה החיצונית מספרת לי על האדם ועל ההשקעה והעמל שלו?)
ואם האדם לא מוצלח זה מגדיל אותי בעיניי כי אני כל כך מוצלח ותותח... (וכי השגת את זה בעמל ידיך? קיבלת מתנה. לא שילמת עליה ולא עמלת עליה. זאת בדיוק גאווה {אגב כך גם הסוג הראשון}. אתה לוקח את הכוחי ועוצם ידי שנתן לי ד' ומנכס אותם לעצמי ולא לשפע אלוקי - אמצעי שהוא חובה שניתנה לי כדי להעביר למציאות שפע שרק אני יכול לתת.) בצורה הזאת אני עומד במקום.
לכן כל עיסוק במה שאינו בחירי והתהללות בו - רק מנציחה פערים חסרי גישור. כן העיסוק בדוגמנות ועוד.


מודה לד' יתברך על כל החסדים הרבים שעושה עימי. אין להם סוף בכמות ובאיכות.
אני אסיר תודה.
רוצה להיות בן טוב. לעשות לך נחת רוח. להוציא לפועל את מה שנפחת בקרבי. את יעוד שנתת לי שהוא בעצם מי שאני הכי באמת. כל כך מתחרט על כל שטות שאני עושה שהיא הפך מי שאני באמת. אבא! זה טפל! זה לא מי שאני! "ראה עניי ועמלי ושא לכל חטואתי" איזה פסוק מדהים... אתה רואה ללבב!
אולי יש בזה מידה כנגד מידה - כל עוד אני אסתכל בעמל ככה גם הוא יסתכל על העמל. אם אני אביט בתוצאות... אז גם הוא.
אני רק צריך להמשיך לעבוד ללא קשר לתוצאות.
ממשיך לעבוד.
רגע רגע לא מעבר. כמה שזה עמוק רק להיום...
וכמה פשוט גם יחד!

ב"ה עד עכשיו ממש ניסים גמורים, אין מעידות. מזכיר שזאת ההתחלה והיא מסוכנת שבעתים אז לעמוד על המשמר (ומאידך גיסא אחרי שעוברים את ההתחלה הסכנה היא אחרת - שאננות...)

לילה טוב לכולם, ממשיכים להתקדם

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 1 חודש, 2 שבועות #139036

  • KeepMovingForward
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 406

ערב טוב לכולם

רק להיום רק לעכשיו 4 ימי נקיות
באסירות תודה עצומה לד' יתברך.

משגיח עלי רגע רגע. מלמד אותי מגדל אותי מחזק אותי.
אוהב. אוהב ללא גבול ומאמין בי ללא גבול.
אני ממש חש את זה. כשמתבוננים בשכל, רק מעט, אי אפשר לפספס.

החלמה זה דרך. לא יעד.
ככל שיותר אדע את זה ואחיה את זה ההחלמה שלי תשגשג.

בהקשר הזה שולח כוחות לחברי היקר זעיר אנפין שהוא מלא מיזה וחי את זה

ממשיך יום יום רגע רגע. לא יותר. כל רגע זה החלטה. כל רגע זה חיבור והחלמה. נזכר ומתחזק מדבריו של מתרפא שלפני כמה פוסטים הזכיר לי מכור בר תיקון או לא? לא יודע נחיה ונראה... אין לזה נפקא מינה מעשית. אני עובד. לא משאיר ליצר פירצה לבלבל אותי.

ממשיך קדימה. אוהב ומעריך את כולכם, כולכם גיבורים בעיני. ורק להיות בפורום נותן לי כוחות, ומשמח אותי להיות שייך לחבורה המדהימה הזאת. להיות שייך להחלמה.
להיות שייך למלחמת הקודש הזאת. כנגד כל הסיכויים.

לילה טוב והמשך דרך מחלימה

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 1 חודש, 2 שבועות #139047

  • KeepMovingForward
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 406

שלום לכולם

רק להיום רק לעכשיו נקי 5 ימים מפו' או' ותכנים
תודה ד' יתברך. אסיר תודה.
חוזר ומדגיש העיקר זה הדרך. עוד רגע ועוד רגע שאני מחליט לקבל את מציאות ד' ואת מה שהוא מסבב גם אם לא ציפיתי לזה, גם אם אני לא מבין את זה.
מלא אמון וביטחון בטוב ד' ובהשגחתו. סומך עליו בעינים עצומות...

ב"ה מרגיש טוב ושמח. עסוק מאוד בבית המדרש ורואה ברכה ושמחה בלימוד. מתחזקת בי ההבנה שכשאני לא בסביבה פרוצה, שהיא כמו חנות במבה לאלרגי לבוטנים, אני במקום שפוי באופן כללי והשיתופים היומיים פה והקריאה שומרים עלי בהחלמה.
ועם זאת, חשבתי לעצמי אתמול וראוי לתת לזה תשובה ולא להתחמק: מה אעשה אם/כשבא קריז?
אני חייב לשתף שבהתחלה הרגשתי כמו אחרי מכה מתחת לחגורה - נשארתי עם פה פתוח ללא תשובה... יתכן שהתרגלתי קצת לתקופת השלווה.
אבל לאחר מחשבה - אני מבין שאין כלי קסם. המענה לקריז הוא שיתוף עם חברים על הקושי, קריאה בפורום, להמשיך לצעוד גם כשלא מובן וקשה, להקשיב לעצמי, לא להתרגש מהקריז הוא זמני, להקפיד על הכללים שאני יוצר - במחשב ובטלפון.
כל אלה נכונים גם לתקופת השלוה וגם לתקופת הקריז. בתקופה של קושי אני מוסיף יותר כמות. אבל החלמה איכותית וטובה זה כל הזמן לעבוד על זה, לא כי עכשיו לא מתאים לי אז צריך פתרון נקודתי עד שזה יחלוף ואני יוכל לחזור לעיסוקיי...
לא! החלמה זה דרך ולא תוצאה.
ולכן אני חושב שזאת הסיבה שנשארתי ללא תשובה - כי זה פשוט אותן פעולות.
כן היה חשוב להציף את השאלה ולחשוב על זה ולהתכונן לתאווה שמחכה לי מעבר לפינה. אבל זה לא בדל של רבב בנקיות של עכשיו.

בהחלמה אני לא יכול לתפוס את החיצוני. אם אני אשתף בפורום אבל לא יתכוון לויתור זה לא יעבוד. חייב להיכנע באמת. חייב לעבוד על המבט ולקבל את החוסר אונים שלי ושהוא לגיטימי ויש ד' אוהב ששומר ומשגיח.

מתפלל לעוד יום נקי אחד
כנגד כל הסיכוים
רגע רגע לא יותר
התאווה זה הרס הכל. אל תתבלבל מהרושם החיצוני
אסירות תודה לד'

שבת שלום

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 1 חודש, 2 שבועות #139048

  • KeepMovingForward
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 406

שבוע טוב לכולם

רק להיום רק לעכשיו 6 ימי נקיות מפו' או' ותכנים
בחסד ד' הטוב והאוהב

משתף על שבת מעולה מרוממת, של החזקת חשבון, של מחשבות מחלימות, של כניעה לד'.
ב"ה התרכזות בעמל ולא בתוצאה. הבנה שאין תחליף לעמל.
לא משנה לאיזה הבנה גבוהה כזאת או אחרת אני אגיע אין תחליף לעמל, להתקדמות המתמדת עוד קומה ועוד קומה. עוד שכלול ועוד שכלול - בקיצור לחיות. עם הדינמיות של חיים, עם הקשים, עם האמונה בחיים עם המשברים והמאבק על המבט... אין תחליף לעמל. אין תחליף למלחמה כנגד כל הסיכוים.

ממשיך לצעוד.
אחרי הגובה של שבת נוחת.
מזכיר כמה דברים פרקטים- יש לי שני כללים שאני מחויב אליהם על גבי ההישמרות הרגילה מתאווה.
לגבי המחשב ולגבי הטלפון.
ב"ה כרגע יציב בנושאים האלה אבל ממשיך לעדכן ולשתף. התאווה מחכה לי מעבר לפינה.

מחשבה שחשבתי בכמה שעות האחרונות שהיא נכונה אבל אסור ליפול למחשבה שזה 'פתרון לכל בעיותי' ויכול להחליף את העמל - יש נקודה שאני רוצה לעבוד עליה - 'לא מתווכחים עם יצר הרע מתחת לשמיכה' כלומר, כשאדם שם שעון מעורר ל7 בבוקר והוא קם עייף ורוצה להמשיך לישון - אסור להיכנס לדיון עם היצר. צריך לבוא מתוך ודאות של החלטה. לבצע.
יש זמן לכל דבר. זמן לחשוב. זמן לנוח. זמן לחשבון נפש. זמן לבצע.
לכל אחד יש את הכמות והאיכות המתאימים לו.

ב"ה אסירות תודה גדולה לד'.
לא מובן מאליו בשבילי בכלל כל הטוב שמטיב עימי.
גם על שאני פה בפורום מתקדם
גם על זה שאני זוכה ללמוד תורה
ועוד לשמוח בזה
ועל התורה הנפלאה שלנו
ועל רבותי שהם מלאכי ד' צבאות
ועל החברים והחברותות
לא כלו רחמיך המרחם... לא תמו חסדיך!
על חיינו המסורים בידיך ועל נשמותינו הפקודות לך!

תודה ד'
אסיר תודה וכל כך רוצה להמשיך לעבוד להמשיך להיטיב
להמשיך לגלות את מי שאני באמת - בעבודה קשה, בהתמדה, בגבורה
בעמל ומבט.
להיות בן טוב! לעשות לך נחת רוח!

שבוע טוב לכולם, מתפלל לעוד יום נקי אחד
כנגד כל הסיכויים

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 1 חודש, 2 שבועות #139059

  • יתגבר
  • רצף ניקיון נוכחי: 4 ימים
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 42

ב"ה, קיפ האהוב!
שמחים לראות אותך מתקדם, שמחים לראות כל צעד. אשריך! תזכה להמשיך בדרך ולקדש את עם ישראל!
בהצלחה עם כל ההחלטות! מסכים מאוד עם מחשבותיך!

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 1 חודש, 2 שבועות #139063

  • KeepMovingForward
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 406

צהרים טוב לכולם

ב"ה רק להיום רק לעכשיו נקי 7 ימים מפו' או' ותכנים.
העיקר זה הדרך ולא היעד!
העמל ולא התוצאה.
כל רגע ורגע של החזקת חשבון וכניעה לרצון ד', של הכרה בהשגחתו ושחרור של פחדים ולחצים שלא תלויים בי.

נופל לי אסימון כמה כשאני רחוק מפו' ותכנים ההתמודדות היא משהו אחר לגמרי.
חלילה לא בא להקל מעלי את העבודה והשיתוף אלא רק להראות לעצמי כמה משמעותי בשבילי להתרחק מכל הגועל הזה. אני מרגיש חופשי יותר במחשבות שלי. לא כבול לדבר הזה.
בע"ה מתפלל להמשיך בדרך הזאת.

הבוקר קמתי מאוחר ואיחרתי לתפילה. היתה התמודדות - להתבאס על עצמי ולהימרח במיטה או ללכת בזריזות לתפילה להספיק מה שנשאר ולהביט על מה שכן יש?
ב"ה אחרי כמה דקות של מאבק קמתי בגבורה והיום המשיך נפלא.
שורש האמונה הוא שורש המרי בלשון הכוזרי - אפשר להביט על אותה מציאות ולראות שני דברים שונים. אפשר להסתכל על הטוב שיש ולהפיק את המקסימום למרות הבעיות ובמדרגה יותר גבוהה -  שגם הבעיות הם חלק מההשגחה (לא מצד זה שאני מבין איך אלא סומך על השגחתו יתברך).
או שאפשר להביט על הרע והבעייתי, להאשים, להתבאס, לראות דברים בשטחיות.

משתף שאני מתעסק לא מעט לאחרונה במידת הענווה. זאת עבודת חיים... אין לזה סוף
יחד עם ענווה באה ביחד עין טובה וסבלנות, לא לנסות לשנות את כל העולם לפי איך שאני מצפה שהוא יראה. בהקשר הזה בתפילה היום חשבתי לעצמי - אני בריה וחברי בריה - כל אחד מציאות שונה בתכלית. אני חייב להביט במבט של מורכבות, של עמל, לנסות להבין את כל התמונה. זה לא מבטל את הטעות/ נפילה שלי אבל זה לא שחור ולבן כמו שהיצר בשטחיות מנסה לצייר.

ענווה זה גם לזכור ולדעת כל הזמן שמה שלא השגתי - יש הרבה יותר. וזה לא שווה כלום בלי עבודה מתמדת. כי העיקר זה העמל ולא התוצאות/מדליות. אם אני מגיע לנקיות של X ימים - מה זה אומר? זה לא אומר כלום. אתה חושב שאתה איזה נקי גדול? יש אנשים שנקיים אלפי ועשרות אלפי ימים. יש אנשים קדושים וגדולים. אין סוף לעבודה. אל תדמה בנפשך שאתה בעל מדרגה כי יש מדרגות גבוהות מיזה לאינסוף ואתה רק בהתחלה... ושוב - בכלל כל המבט על ימי נקיות הוא מבט תוצאתי השוואתי. אני מכוון לרצון ד' ממני. מה הוא רוצה ממני? לעבוד ולעמול עכשיו.

מתפלל לעוד רגע נקי.
מתפלל לדעת ולזכור כל הזמן שדרך ארוכה (ואינסופית - רק לא להתיאש) עוד לפנינו.
לזכור שכל מה שיש לי - יתרונות וחסרונות - זה חובה ולא זכות.
מה הכוונה? זה לא מתחיל ממני. על כרחך אתה נולד ועל כרחך אתה מת.
קיבלת מציאות חיים מסוימת - קיבלת אחריות!
לא כוחות להתגאות בהם - הפוך! חובה ואחריות להשתמש בהם!

אסיר תודה לד' יתברך. לא רואה בעיני הבשר שלי, השטחיות, את כל רזי חכמת הנהגתו והשגחתו.
אבל משתדל ומתפלל להאמין בטובו הגמור והשגחתו הטובה ולעמול כל החיים ללכת יותר ויותר גם לראות את זה. לרומם את המבט.
"...אליך ד' נפשי אשא"

תודה ד' יתברך! אבא! אני רוצה לעשות לך נחת רוח!

המשך יום טוב ושבוע טוב
יתגבר תודה על החיזוק חיממת את ליבי ונתת כוחות אחי היקר. מתפלל להצלחתך והצלחת כל החברים.

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 1 חודש, 2 שבועות #139078

  • KeepMovingForward
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 406

שלום וערב טוב

רק להיום רק לעכשיו בחסד אלוקי נקי 8 ימים מפו' או' ותכנים
לא מובן מאליו

עובד לעכשיו. כל רגע הוא יקר. אני לא עובד על מחר כי הוא לא בידיים שלי.
כל רגע הוא יקר - ולא שייך לוותר על אף אחד. לא שייכת טענת היצר שתהנה עכשיו ותחזור לדיאטה מחר. וזה לא רק כשאני ברצף נקיות כזה או אחר. גם אם אני ח"ו אחרי נפילה - החשבון הוא אותו חשבון.

משתף שגם היום קמתי מאוחר והפעם גם לא קמתי לתפילה. התפללתי יחיד. נראה לי שזאת הפעם הראשונה שזה קורה לי בישיבה מאז שחזרתי ללמוד אחרי הצבא
שוב כמו אתמול מאבק גדול אם להתבאס או לקום להסתער על מה שיש. ב"ה קמתי ולמרות הקושי התחלתי את היום ב9 וחצי, תפילה אוכל סדר בוקר שהתחיל ב10.40... אבל למרות שהנעתי מאוחר המשיך בטוב

אסירות תודה אחוז יחסית טוב בסוגיה וראיתי שהמהלך יושב טוב וב"ה מצליח לחשבן את הפרטים והחילוקים, האמת שקצת הייתי תלוי בהצלחה הזאת כי היא הרימה אותי ונתנה דחיפה להמשיך

משתף על טינה בלב לחבר מהערה לא במקום שהעיר לי אתמול בלילה. זה ישב עלי וגם היה חלק מיזה שלא קמתי בבוקר לתפילה. הקטע שהוא גם החברותא בסדר בוקר, בתחלת הסדר פשוט שיתפתי אותו שנפגעתי ממנו. בע"ה משתדל להסיר כל שמץ של רושם מהכעס הזה

משתף שאני ממשיך לעמוד בתנאים של המחשב ושל הפלאפון.

משתף על מחשבה על דבר שיכול לקדם אותי בהחלמה.
בעקבות פוסט של הרוצה בתשובה והאמת שעוד חבר דיבר איתי על זה וקצת התחמקתי
בענין התחייבות כסף לצדקה על נפילות. יש לי סיבה טובה לחשוב שזה יעבוד לי טוב.
בכלל אני מתחבר לעיקרון של תנאי - אם ככה אז ככה - זה עוזר לי להמחיש את התוצאות של המעשים הרעים (שבפנימיות ודאי עושים נזקים גדולים אבל איני רואה וחי את זה). ועוד ענין שמסייע לזה - אני קורא לזה שאני חסכן יש שיגידו שאני קמצן...
אני לא נמנע מלתת צדקה וכו' ואף שמח בזה אבל אני שונא להוציא כסף סתם. לדוג' כל הצבא שלי לא קניתי כלום בשק"ם. מעדיף לשמור על הכסף לדברים אחרים.
לכן אני יודע שיש מצב גדול שיכול לעזור לי תנאי כזה אבל האמת שאין לי אומץ לקבל אותו עדין.

משתף על איזה זיכרון מפו' שליווה אותי היום, דחיתי אותו כמה פעמים והוא חזר שוב ושוב. ב"ה כרגע יציב.

אסיר תודה לד' על זכות ואחריות ללמוד תורה, תורה גדולה עמוקה ומלאת חסד אלוקי.
אסיר תודה על חסד מסוים שאיני יכול לפרט עליו שד' נתן לי זכות לעשות עם חבר, לעזור לו עם מצוקה אישית. זה אחד הדברים שבבוקר נתנו לי כוח. פשוט דיברתי עם ד' והודיתי לו על זה ושאני אשתדל לעשות את זה הכי טוב שאפשר.
אסיר תודה לד' על הנפש שנתן בי על כל כוחותיה יתרונותיה וחסרונותיה. על התפקיד שנתן לי.
אסיר תודה על הרבנים שלי. על החברים והחברותות שלי. על משפחה אוהבת ומחבקת.
על שנפגשתי עם הפורום ועם חברים ואני מתקדם בהחלמה. על כוחות ומאבק לראות את הטוב. על שלא נפלתי בבוקר כשהיה ממש קשה לראות את הטוב.
על שפרקתי כעס ששמרתי בלב וכעת אני נקי וממשיך קדימה.
על חסדים אינסופיים גלוים ובעיקר סמויים שעושה עימי.

תודה ד' יתברך.
מתפלל לעוד יום של נקיות. עומל לעשות לך נחת רוח.

לילה טוב חברים
כאן בשמחה להתחזק בהחלמה עם כל מי שיחפוץ

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 1 חודש, 2 שבועות #139094

  • KeepMovingForward
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 406

לילה טוב לכולם

משתף על נקיות של 9 ימים אסירות תודה גדולה לד' יתברך לא מובן מאליו
רק להיום רק לעכשיו, כל רגע יקר. העיקר זה העמל והדרך ולא התוצאה וההישגים.

ממשיך להתקדם, חשבתי קצת היום על מה ששיתפתי אתמול, לגבי שתנאי של כסף יכול לעזור ואני חושב שאני רוצה לעשות את הצעד הזה. בע"ה אשתדל בימים הקרובים להוריד את זה למעשה.

משתף שאני שמח אסירות תודה לד' בכל רגע מחיי. גם ברגעים הפחות נעימים שמח שיש משגיח שהוא טוב מוחלט. גם אם לא מבין, ובד"כ איני מבין, איך המציאות מתנהלת בכל דרכיה - משתדל לזכור שאבא אוהב שכל כולו הטבה לברואיו מנהל את המציאות.

הגעתי לשתף מאוחר, לוז שהתארך שלא בשליטתי.
מקצר כרגע, חייב ללכת לישון בשעה סבירה.

לילה טוב, הצלחה לכולם.
מתפלל לעוד יום נקי.
ובהמשך בעבודה של חיים - לקנות, אם ירצה ד', חופש מכלא התאווה.
חופש לראות ישר ולא עקום... אבל זה מדרגת הנקיות במסילת ישרים... (פרק י' כמדומני ראיתי היום) זה עוד רחוק. אני ממשיך לעבוד רק להיום. אולי ד' יזכני...

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 1 חודש, 2 שבועות #139111

  • KeepMovingForward
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 406
לילה טוב לכולם

משתף על 10 ימי נקיות לא מובן מאליו.

רק לעכשיו רק להיום.



גם היום אני ממש עייף כבר נרדמתי באמצע קריאת פוסט לפני כמה דקות



משתף שהולך טוב ושמח ויציב אבל רוצה לשתף על לחץ מסוים שיושב עלי - ענייני לימוד הנהיגה, יש עם זה איזה עיכוב מסוים שלא תלוי בי כל כך וזה מלחיץ. נלחם להמשיך בנחת ובשלווה. שיתפתי חבר מהישיבה על התסכול והפחד מהלא נודע וזה עזר.



חשבתי לעצמי שכדאי להתמיד יותר בעין טובה/ אסירות תודה וגם לחזק את הרושם החזק והברור של מה אני מפסיד בנפילות/מעידות. בכל ממשק עם התאווה שלא במקום הנכון.

לכן אני חושב שכדאי שיהיה לי את הפורמט הזה שבגדול אני אדבק בו ויקדם אותי.

פורמט חדש:

אסירות תודה על

לא רוצה להפסיד את



משתף שממשיך קדימה. עומד בכללים במחשב ובטלפון.

אגב אורחיה, עוד חייב לשתף על איך מתקדם בסוגית הקנסות שפתחתי השבוע, עוד אעדכן



אני ממש גמור מעיפות, לילה טוב

אסירות תודה על עוד יום נקי, מאושר, של עמל תורה, של חברים, של רבנים מלאכים, של תורה קדושה וטובה ועדינה ומוסרית, שכל כולה תיקון עולם. אסירות תודה על שייכות לעם ישראל, לעשות נחת רוח לקב"ה. אסירות תודה על השגחה רגעית של ד'... כל כך הרבה מה להודות!

אני פשוט אסיר תודה

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 1 חודש, 1 שבוע #139113

  • KeepMovingForward
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 406

צהרים טובים

11 ימי נקיות
אסירות תודה גדולה

אחזור לשתף בהמשך, קראתי ושיתפתי עם חבר אבל לא הספקתי לכתוב פוסא

המשך דרך מחלימה לכולם

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 1 חודש, 1 שבוע #139127

  • KeepMovingForward
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 406

שלום לכולם

רק להיום רק לעכשיו 12 ימי נקיות.
לא מובן מאליו בכלל. אסירותודה לד'.

משתף על נסיון בבוקר עם מחשבות שצפו מפו'. געגוע התגנב ללב. ופחד מתאווה שמעבר לפינה.
באתי לשתף. אני בערך שלוש שעות בפורום ובשיתופים.
ב"ה נרגע.

עוד, הוספתי בחתימה את התנאים שלי למחשב ולטלפון בלי נדר.
עזרו לי גם השיתוף והדיבור עם חבר יקר
וגם קריאה של פוסט של נתן במתנה על סיפור חייו הלא פשוט. זה הזכיר לי את פרצופה האמיתי של התאווה ולאן אני לא רוצה לחזור.
זה עורר אותי לכתוב פוסט כזה שיזכיר לי על עצמי את טעויות העבר ויהיה לי לעזר בזמנים קשים שהתאווה מתחפשת ומקשה על דחיתה המידית.

אסירותודה גדולה לד', על כל כך הרבה...
הייתי רוצה להאריך עכשיו, באמת... אבל שבת עוד רגע נכנסת ויש לי עוד רשימת מטלות להספיק.

אסביר רק לגבי אתמול שהבטחתי להיכנס ולשתף במפורט יותר בערב, היה בלת"מ שמנע ממני.

לגבי מה שהצעתי לעשות תנאים של כסף לצדקה על נפילות וכו' - אני צריך את עצתכם. מפחד שזה יביא אותי להתרחק מהחלמה ולהתמקד בפעולות טכניות. ומישם פתח להרבה מעידות שכל עוד לא נפלתי אז הכל טוב... אני כן חושב שאני צריך את התנאים האלה, מבקש עצה איך לעשות את זה בלי לאבד חשבון של החלמה וכניעה אמיתית...

עובד רק להיום רק לעכשיו.
עמל אני מבקש! לא תוצאות.
נכון, לא אשקר, כיף לראות מספר דו-ספרתי בספירת הנקיות.
אבל זה הבל. זה היצר הרע שרוצה להשתחל מישם ולומר לי - יאללה עכשיו אפשר להשתחרר קצת... רק קצת ליגוע - אתה הרי כבר חזק וגיבור... אתה לא תיפול! כך הוא אומר לי.
אז אני אומר לו - שקרן! אתה כל יום מחדש מבקש להמית אותי...

שמח מאוד בדרך שלי. קראתי כמה פוסטים שלי אחורה, בתקופות שונות. ראיתי שיאים חדשים של נקיות לעומת תקופות חיים אחרות בחיי. ויותר חשוב - ראיתי אהבת חיים ומלחמה יומיומית עליהם. ראיתי מאבק על עין טובה בכל רגע ושניה. על הקימה בבוקר ועל לדבוק בלוז... כל הדברים הקטנים האלה. מה שפעם זה היה הכל או כלום - היום לכל פרט יש יותר ערך. והרגע הבא זה הדבר היחיד שיש לי כדי לחיות את מי שאני רוצה באמת. רק לעכשיו.

אסירותודה עצומה לד' יתברך. לכל החברים שהביא לי
לכל המציאות שלי.
רוצה להיכנע, לקבל מלכותו, השגחתו, שלטונו.
להכיר שמה שהביא לי ומביא לי זה הכי טוב בשבילי.
לקבל את התפקיד שלי, היתרונות והחסרונות
לדעת שהם חובה, אחריות ולא זכות להתנשא בה.


שתהיה שבת שלום אוהב המון

זמן ליצירת דף: 1.05 שניות

Are you sure?

כן