ב"ה

רבות דובר פה על הימים הנוראים אלול-ראש השנה-עשי"ת-יום הכיפורים. אני זוכר איך בבד בבד עם התפתחות ההתמכרות שלי כך ימים אלו נסובו רק סביב עניין זה. בכיתי והתפללתי שה' יקח את זה ממני, בכיתי והתפללתי שיסלח לי על עונותיי. ההתעסקות והפחד מפני הימים הללו נתנו לי תמריץ לעשות שריר, בדרך כלל הייתי מחזיק מעמד, המחשבה של ליפול סביב יום כיפור זיעזעה אותי, חשבתי שאמות מיד אם זה יקרה. אבל לכל שבת יש מוצאי שבת, ומוצאי שבת של יום כיפור היא סוכות.

לא ידעתי שאני רק עוצר את עצמי, רק עושה שריר ובמשך שנים, עם התפוגגות המתח, היציאה לחופשה, סוכות היה מועד הנפילה הגדולה. הנפילה שבישרה לי שהסליחה, מחילה וכפרה שהתחננתי אליהם לא היו *אמיתיים*. הדרשות שקראתי שסוכות הוא החג בו אנחנו לוקחים את הקדושה מהימים הנוראים ומעלים את ימי החול היו לבזויים בעיני. מבחינתי, סוכות לא היה לעלות מיו"כ לרמה אחרת, סוכות ביטל את העליה ודרדר אותי חזרה לבאר שחת ממנו איכשהו הצלחתי לטפס מסוף אב.

פתחתי טינות כלפי החג, חשבתי שהוא מיותר ומזיק. למה לא להסתפק באורות של יום כיפור? זה בטח היה משאיר אותי נקי אלמלא חג הנורא והבזוי הזה.

השנה סוכות שונה, בגלל שיום הכיפורים היה שונה. אני כבר לא מרגיש שעצרתי את עצמי במשך חודש, שהתאפקתי רק כדי לפרוק הכל בסוכות. כל יום רק להיום וכן, גם יום הכיפורים היה רק לאותו היום. כל יום בהחלמה קידמה אותי, כל אירוע בחיים הוא הזדמנות לצמיחה.

אני צריך ל"השלים" עם הברוגז שיש לי עם סוכות, כרגע אני פשוט אסיר תודה שאני נקי, שאין לי את הדחף לפרוק. שאני יכול להסתכל על כל יום ולהישאר בו נקי תודות לאלוקים, לספונסר ולחברים. אולי גם בעתיד אזכה להקים את סוכת דוד שנפלה פעמים כה רבות.

חג שמח!

תודה לך. מאוד מזדהה.
באמת חשבתי כמה פעמים על כך במהלך החג, שמאוד נחמד לעבור אותו בלי ההרגשה הנוראית של לאונן בתוך הסוכה הקדושה...

מאוד מאוד מזדהה !!! ישכ !!

לא ידעתי את זה לבטא ככ במילים כמו שאתה היטבת לעשות

כבר עשרות שנים שיש לי אנטיגוניזם לסוכות (גם לעוד דברים מאותה סיבה אבל בודאי גם זה)

ב"ה 12 יום נקי לגמרי (טכנית קצת יותר) , ורק לעיתים רחוקות מגיעה מחשבה לא טובה. כמו שאמרתם כל יום רק להיום וכל דקה רק לעצמה. ישתבח שמו.

טהרני כתב:


ומה הדין של קרי לילה בתוך הסוכה???
(כוונתי לזה: goo.gl/6HDAck)

אסירות תודה שזה קרי לילה בסוכה ולא אוננות יום בסוכה!!!!!!!!!!!!!!!!!!111

תודה. מעבר לקשיים "הרגילים" שלי עם חגים וארועים בכלל לסוכות "שמור" מקום של כבוד כראש וראשון לימים הנוראיים. כתבתי על זה בעבר, (קישור כאן). הבשורה הטובה היא שבמהלך ההחלמה זה משתפר. כשאבא שבשמיים נכנס לנו לחיים אנחנו מתחברים לחיים באופן שלא ידענו שקיים עבורנו.

שנמשיך לצעוד
חג שמח.