לאחי ורעי חברי הפורום הנכבד, אנא עזרו לי ונסו לענות לי על הדילמה שלי.

לצערי נכשלתי לפני כחודש בקניית כמה מוצרים פסולים [לאוננות, ואין צריך לפרט] שחומרת הימצאותם בידי בן ישיבה, ברורה לחלוטין.
והנה כיון שזה עלה לי הרבה כסף, אני חושש שאפילו שכעת אני רוצה לזרוק את זה, אבל בהמשך שוב תבא לי תאוה, ואני אלך לקנות שוב, ואני מרגיש שחבל על הכסף.
וכמו כן נראה לי שאולי כדאי שלא לזרוק את זה, ואני ישמור את זה באיזה מחסן, כך שיהיה לא נגיש כל כך, ונראה לי שכך לא תהיה לי סיבה לקנות, וכמו כן זה יהיה פחות נגיש, וכן זה יהיה בגדר "פת בסלו".

[size=18pt]כך היא הרגשתי, ואשמח לקבל את חוות דעתכם.



נ. ב. יתכן שלא תראו את תודתי על חוות דעתכם רק לאחר זמן, כיון שאין לי תמיד גישה לאינטרנט.

לי היתה פעם דילמה דומה,
וחשבתי מכיוון כזה,
הרי אני מוכן לשלם X כסף כדי להחלים. (ביקור אצל פסיכולוג זה 500 ש"ח בלי בעיה, והרי אני מוכן לזה)
אם כן אקח את "ההפסד" הזה כחלק מההוצאות שלי להחלמה.

למעשה, הייתי צריך להיות כנה עם עצמי,
האם אני מוכן לעזוב רק להיום את התאווה? אבל לעזוב ב100%!!!
או שאני בעוד סיבוב נואש של שכנוע עצמי שברור לי כשמש שלא יעזור.
הרי אם השארתי לעצמי את התאווה, אין סיכוי בעולם שאנצח במלחמה נגדה, כמו שעד היום לא ניצחתי.
למדתי כאן, שהצעד הראשון זה שאנו חסרי אונים מול התאווה,
אני בעצמי חסר אונים לחלוטין ואין בכוחי להשמר כשאני יודע שבמחסן מרוחק מתחבא לו בכליון עניים משוש חיי!
אז זה או להסתדר לבד במלחמה מול התאווה! (לי זה אף פעם לא הצליח)
או לבקש מהשם שיתערב לנו בחיים, ויקח מאיתנו את התאווה.
תפנה את השאלה שלך לה', תנסה לשמוע בכנות את התשובה שלו...

בהצלחה אחי
שיהיה לך יום נקי! רק להיום 100% נקי.

שלום לך חבר יקר.

מזדהה עם הכאב שלך. כאב השימוש, וכאב ההשקעה שתלך לפח, והחשש שתגיע השקעה נוספת.
זהו מעגל הקסמים שהייתי חי בו (ועדיין...) אך בחסד אלוקים למדתי מספר כלים כדי לפרוץ אותו ולהמשיך לחיות בצורה נורמלית (עד כמה שאפשר).

כשאני נתקף בתאוה, הדברים כמו הזמן, הכסף, הפחדים מהחברה מעניינים אותי הרבה פחות. אני מסוגל לבזבז את זמני, גם על חשבון אחרים אפילו מתוך ידיעה שזה יסבך אותי בעבודה!
אני מסוגל לבזבז כסף אפילו שאני לא יודע מאיפה אני אשלים אותו ואיך אתרץ את ההוצאה באוזני אשתי וכד'.
ובדרך זו אפשר להמשיך בדוגמאות רבות.

הכלים שלמדתי עזרו לי לא להגיע לזה!
לשתף חבר קרוב (כמו החברים היקרים פה) בתשוקה ובכך שאני לא רוצה בה.
לעשות פעולות שמחברות אותי יותר למציאות. עזרה בבית, הליכה, קריאה בספרות שעוזרת וכד'.
לדבר עם ה' לומר לו בכנות שיש לי תאווה אך אני לא רוצה בה. לבקש ממנו שיקח אותה ממני.

מאחל לך להמשיך להתחבר לחברים היקרים,
לרצות במפוכחות ולהשיג אותה.
תרגיש טוב.

הושיעה נא אהבתי את התגובה
אחי אתה גומר עם התאווה עכשיו אתה לא צריך לשים את זה בארון,תזרוק את זה!זהו אתה גומר עם זה
אתה צריך להאמין שזהו ואתה עכשיו גומר עם זה בעז"ה
שיהיה הרבה הצלחה אחי וקדימה להסתער אתה יכול!
סבבה.

שלום חבר יקר!
אין לי הרבה להוסיף על קודמי, רק זה שהחשבון של פת בסלו הוא חשבון של הראש החולה שלנו, הזה נובע ממצולות התאווה...
אם תהיה כנה עם עצמך תבין את ההבדל, ש'פת בסלו' נאמר על היתר, ולא במה שאתה לא רוצה בחיים שלך.
הדבר הזה לא טוב. נקודה.
בהצלחה חבר יקר!
אוהבים ומבינים.

לאלףבית היקר, כמי שעסק שנים באגירת 'לחמים שלמים', למדתי ששום 'פת' לא תספיק, כי סלי מחורר...  האלף בית של ההחלמה היה להבין שאני לא מסתכל לכיוון הנכון. שהמחלה הזו היא זו שגורמת לי לחשוב, הרי ממילא תשתמש... חבל על החוברת, הסרט, או השד יודע מה מכור מקורי יכול לחשוב עליו כאמצעי להשתמש.

הנסיון שלי הוכיח אצלי ואצל חברי מכורים, כל זמן שלא מרפים מהאובססיה, מכל אובסססיה, על אמת, חוזרים להשתמש, רק כשפתחתי את היד ואיפשרתי לאלוקים לעשות בשבילי את מה שלא יכולתי לעשות עבור עצמי, חשתי הקלה.

בהצלחה.

בהמשך לכל הדברים של החברים היקרים.

אני לא מכיר שום דרך להבטיח ש"לעולם לא ארצה" תאווה או כל דבר בסגנון הזה. כל מה שאני יודע הוא שאם אני רוצה לחיות היום - אני צריך לוותר לגמרי על התאווה. בלי תנאים, בלי תאווה לשעת חירום, בלי כלום. נקי לגמרי.

מה יהיה מחר? לא יודע. אבל כיון שאני חפץ חיים, אני חייב להפסיק עם כל הצורות של התאווה בכל מקום וצורה שהן. אין שחרור מהאובססיה כל זמן שהיא מתקיימת במקום אחר.

סוד-הכניעה כתב זאת כבר. ראה קישור.

www.guardyoureyes.org/forumheb/index.php?topic=1721.msg17901#msg17901

מדהים לראות את הניסים...