ברוכים הבאים, אורח

עם הזנב בין הרגליים ורעל בעיניים, מתחיל מחדש.
(0 צופה) 

נושא: עם הזנב בין הרגליים ורעל בעיניים, מתחיל מחדש. 1409 צפיות

עם הזנב בין הרגליים ורעל בעיניים, מתחיל מחדש. לפני 4 חודשים, 3 שבועות #142418

  • לכבוד השם
  • רצף ניקיון נוכחי: 29 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 288

שלום מחדש לכולם.
שמעתם את הצליל הזה של ההתנפצות? זה האגו שלי. הוא לא נסדק עכשיו, הוא מקבל זאפטה. איזה כיף.
לפני איזה 50 ימים בערך נכנסתי לפה בפעם האחרונה, כתבתי "פוסט פרידה", ונעלמתי.
נעלמתי מכאן, נכנסתי להשתמש, השתמשתי עוד ועוד ועוד.
הסיבה כביכול הייתה - משהו שהיה נדמה בעיני כסוף העולם מבחינת שלום בית, ואז אמרתי לעצמי, אני הולך להתגרש, אז כ***מק העולם, סליחה, תעצרו את העולם אני רוצה לרדת.
לצלול, לשתות שוב את מי השופכין, ללקק את האצבעות ולבקש עוד, לא להחרט, ללכת לשם להתחילה.

אוף.
והאגו שלי שהתנפח עוד ועוד, פחחח, יש עוד כאלה מתוסבכים שנכנסים לאיזה פורום מסכן ובוכים על השגעונות שלהם, איזה מצחיק שהייתי חלק מזה, אני הולך בקומה זקופה אל תוככי הגיהינום.

החלטתי להרוג את המצפון, לעמוד מול המראה ולומר, אני מכור לתאווה ולא אכפת לי. מה שהיא תבקש - אעשה. די להילחם.

בפועל, להשם היו תוכניות יפות יותר בשבילי.
עשיתי שיחה אחת ויחידה עם אשתי. המטרה של השיחה לא הייתה בכלל לשיפור ושימור. רציתי לעשות על זה "וי" - כדי שאם ישאלו אותי "ניסית לדבר איתה" אגיד כן וזה לא עוזר.

מתוך הנקודה הזו נכנסתי לשיחה. מנקודה של משתמש מכור שנפל ומתכנן ליפול עוד ולהשתמש עוד, ויודעים מה אפילו לא התכוונתי לקרוא לזה נפילה.
כאשר אבדתי אבדתי. 

כבר דמיינתי איפה אני שוכר דירת 2 חדרים ומה יהיה במקרר ואיפה תעמוד המאפרה ואולי הילדים יבואו פעם בשבוע אז אני אקנה מיטת קינג סייז ורוב השבוע הילדים לא יהיו איתי אז המיטת קינג סייז הזו תשמש אותי לדברים אחרים ולא אכפת לי אני הולך לחטוא ליפול להתעלם מהכל לתת לתאווה להוביל להיות סוס הרבעה פר חזיר מה שתרצו אני מכור ולא רוצה להיגמל עזבו אותי עזבו אותי עזבו אותי - - - - 

ופתאום אשתי בוכה ומבקשת סליחה ואומרת שאני צודק, והיא לא יודעת מה עובר עליה ואני כל כך חשוב לה, והיא מוכנה לעשות הכל ולהשתנות על באמת ואם לא הייתי ניגש ומדבר איתה אז היא תכננה להגיד לי את זה מעצמה, והיא לא מוכנה לוותר עלי ולהפסיד אותי כי אני החיים שלה וכו'

הא??

וואלה זה לא היה בתכנית.
אוקיי, אומרת התאווה. 2 ציפורים במכה אחת. הציניות חוגגת.
ברוך שפטרנו, אומרת התאווה, ברוך שפטרנו מהשיגעון הזה שלך של גמילה, והנה יש לך גם שלום בית. אז טוב עם אחרות אתה לא תהיה, אבל תהיה עם אשתך ועם האוננות והפורנו, איזה כיף, נהנה מכל הצדדים.

וככה עובר פורים וככה מגיע פסח ויש איזה קול פנימי עמוק עמוק מכוסה בשכבות וולקניות עצומות של ציניות ורוע ותאווה אבל הקול הפנימי הזה אומר לי משהו עמום ואני מבטל אותו.

למשל בחול המועד נקלעים לאיזור "מעניין" מבחינת מושאי תאווה והעיניים שלי שותות את כולן לכתחילה בלי להתנצל... ובפנוכו שם מישהו אומר לי איזה קטע אתה לא אוכל הכשר חתם סופר בפסח כי זה לא מספיק מהודר אבל העיניים שלך חוגגות זה בסדר?

ובמקום להגיד לו שתוק אני פשוט מצפצף עליו

למזלי הוא לא עשוי מהחומר העכור והבהמי שלי, הקול הזה הוא קול פנימי רוחני איזו נקודת אזמרה רפב נשמה נפש אלוקית לא יודע מה, הוא לא נטמא ולא מתקלקל ולא מתלכלך לעולם, אז הוא פשוט לא מתייאש ונשאר לצעוק קילומטרים מתחת לאדמה צעקות אימים. ילד. מסכן. וחכם.

וככה פתאום אתמול בערב אחרי עוד איזה סרטון ואוננות יוצא לסיגריה עומד מול השמיים הענקיים ומרגיש שהשם אומר לי יאללה יאללה הבנו את הקטע תחזור ומהר אתה לא מפגר, אתה מבין מה מצפה לך אם תישאר בחרא הזה אז בוא כבר או שאני עוזב אותך, וזהו,

אבל לחזור ככה ולהגיד וואלה לא הייתי צריך לצאת מכאן זה גדול על האגו שלי אז האגו שלי מבקש ממני לפחות לכתוב, יפה ככה כמו שאני יודע, כלומר תחזור אבל עדיין תיפה את זה עם שקר ואני מקשיב לו ומיפה את זה בשקר של כתיבה יפה כזו שכולם יגידו לי וואו איזה יופי

נו מה לעשות... אני לא התרפאתי, רק ברחתי מהקליניקה... עכשיו חוזר לשבת בקליניקה.

ומה יהיה?
מבחינתי כעת יש לי 2 משימות...
אחת להודות שאני חסר אונים מול התאווה ואיבדתי שליטה על חיי... להתחיל את צעד מספר 1
אבל לפני כן חובה עלי בכלל לרצות להתחיל...

אז הריני מצהיר בזאת שאתמול בערב גמלה בליבי ההחלטה להתחיל...
להתחיל מסע של 90 ימי נקיות. אמיתית.

וגם אם אפול דקה אחרי ההחלטה הזו - לפחות עוד יש לי את החשק להחליט החלטות טובות. אז אחליט שוב.
השעה כעת היא 15:45 כמעט.... אני כמעט 24 שעות אחרי הנפילה האחרונה שלי, אחרי השימוש האחרון שלי,

מצהיר פה מול כולם שאני מכור קשות לתאווה, ואין לי שום אפשרות לברוח ממנה, להיפטר ממנה, להחליש אותה,
מצהיר פה מול כולם שאני יודע לפרוץ המון חסימות ואין לי מושג איך להישאר נקי כי הטלפון שלי אני פורץ אותו בעשרים שניות,
מבקש מבורא עולם שיראה, שלא היססתי מלנגוס בו במעדן החטא אך לא מצאנו את עצמנו אין עוד טעם לכחש התרבות הזאת לא לנו כי בליבנו אש, ואני הקטן, השפל שבכולם, עומד פה מולך ומולכם נרעש נפחד מבויש ונכלם,
כי אתה קדוש ושמך קדוש ואני שייך לעם קדוש ורוצה להיות קדוש ואין לי מושג איך והאם ומתי,

רק יודע שאני לא מתייאש לא משנה מה,
והשם יעזור הלאה.

תגובה: עם הזנב בין הרגליים ורעל בעיניים, מתחיל מחדש. לפני 4 חודשים, 3 שבועות #142419

  • עשר שמעון
  • רצף ניקיון נוכחי: 4 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 854
ריגשת מאוד אח יקר! 

היית חסר לי מאוד כאן ואני שמח שחזרת! 

 

תגובה: עם הזנב בין הרגליים ורעל בעיניים, מתחיל מחדש. לפני 4 חודשים, 3 שבועות #142420

  • טהרני
  • רצף ניקיון נוכחי: 3144 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • עלי לבחור בין כניעה להשפלה
  • הודעות: 3547

ברוך השב! 
גם לי היית מאוד חסר. אני אישית מאמין מאוד בדרך שלך ובסיכוי שלך להצליח בעצמך ולעזור לאחרים. 

ליומן המסע שלי     הפוסט שהסביר לי מה הבעייה     הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי!

כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני.

תגובה: עם הזנב בין הרגליים ורעל בעיניים, מתחיל מחדש. לפני 4 חודשים, 3 שבועות #142427

אוהבים אותך
ברוך השב

מאחל לך שתצליח למצוא את הפתרון שיביא לך נקיון ושלוה
והרבה מתנות 

אסירות תודה לאבא אוהב ששומר אותי נקי מ - י' ניסן חודש הגאולה ה'תשע"ה

........................................................................................................



מודה אני לך שאתה הוא ה' אלוקי ואלוקי אבותי לעולם ועד, צור חיינו מגן ישענו אתה הוא לדור ודור. נודה לך ונספר תהלתך, על חיינו המסורים בידך ועל נשמותינו הפקודות לך ועל ניסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובוקר וצהריים, הטוב כי לא כלו רחמיך, והמרחם כי לא תמו חסדיך מעולם קוינו לך.

יומן המסע שלי - מתחיל שוב וצועד לאלוקים  או כאן

הפוסט שלי ב"הצג עצמך"  או כאן

המשפחה שלנו - משפחת "שמור עיניך"  או כאן

תגובה: עם הזנב בין הרגליים ורעל בעיניים, מתחיל מחדש. לפני 4 חודשים, 3 שבועות #142429

  • משתמש1
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 298

אין ייאוש בעולם!
שמחים לראותך שוב איתנו

תגובה: עם הזנב בין הרגליים ורעל בעיניים, מתחיל מחדש. לפני 4 חודשים, 3 שבועות #142431

  • קדימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 23 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 492

ברוכים השבים,
היית חסר.

תגובה: עם הזנב בין הרגליים ורעל בעיניים, מתחיל מחדש. לפני 4 חודשים, 3 שבועות #142435

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 42 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 4292

ברוך השב, שמח שחזרת

תגובה: עם הזנב בין הרגליים ורעל בעיניים, מתחיל מחדש. לפני 4 חודשים, 3 שבועות #142454

  • פנימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2813 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • "...ואם לא עכשיו אימתי"?
  • הודעות: 812

אוהבים אותך אח יקר
הזכרת לי משפט ששמעתי פעם מהחבר 'ד"ר פנחס ומיסטר זמרי' מהפורום (אגב ממליץ בחום רב לחפש את הפוסטים שהוא כתב בעבר בפורום) - הוא אמר שהוא ישב עם עצמו פעם וחשב, מה הוא באמת רוצה מהתאווה, והגיע למסקנה שגם אם יביאו לו את כל הנשים בעולם, שיעמדו בתור, זה לא יספיק לו.
מזדהה עם תחושת ההכנעה ושבירת האגו היודע והכל יכול, שאתה מתאר.
לי אישית זאת הייתה המדרגה המשמעותית שעזרה לי לעלות על דרך של החלמה יותר משמעותית.
מתפלל שנמצא את הדרך להישאר נקיים 'רק להיום', כל אחד וההתמודדות המורכבת שקיבל מבורא העולם, והדרך הייחודית שעליו לעבור פה בעולם כדי להתקרב אליו יתברך. באהבה.

- "מצבי היום לא משקף את האני הפנימי האמיתי שלי, אלא רק את מה שעשיתי בחיים עד היום".
- "עיקר כוחו של האדם הוא להודות בחולשתו ולפנות אל ה'. זה הכוח הגדול של האדם" - הרב מנחם פרומן.
שיהיה יום טוב ונקי - לך לי ולכולנו
----------------------------------------------------------
לסיפורי האישי - פנימה

ליומן המסע שלי - חיים פנימיים

תגובה: עם הזנב בין הרגליים ורעל בעיניים, מתחיל מחדש. לפני 4 חודשים, 3 שבועות #142465

  • לכבוד השם
  • רצף ניקיון נוכחי: 29 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 288

ב"ה חסדי ה'.
אומרים שאם אתה מנסה את אותה הדרך שוב ושוב והיא לא עובדת, אז להמשיך לנסות אותה זה נקרא טמטום (יש משהו כזה בניסוח של אנשטיין)
מצב שני - אין יאוש בעולם כלל.

אז מה הקטע? לא יכול להיות שזה סותר.

חשבתי על זה שלעשות בדיוק את אותו הדבר - ולצפות כל פעם לתוצאה שונה - זה נקרא טמטום
אבל אם אתה משנה משהו אפילו קטן - זה יכול לשנות.

אז הפעם החלטתי בעז"ה לא להיכנס כל יום לכתוב בפורום. זה הרגיש לי אובססיה. כאילו עוד התמכרות.

אפילו לא נכנסתי לקרוא מה הגיבו לי (ובאמת תודה על התגובות) - ככה לנסות משהו אחר.

בינתיים ב"ה חסד אלוקים נקי גם מפעולות של תאווה, מהסתכלויות. קצת פנטזיות שעדיין מבליחות למחשבה אבל הרבה עשייה שלא נותנת להן מקום.

והשם יעזרנו על דבר כבוד שמו אמן

תגובה: עם הזנב בין הרגליים ורעל בעיניים, מתחיל מחדש. לפני 4 חודשים, 3 שבועות #142468

אמן. שמח לראות אותך פה בחזרה. באמת שהייתה חסר. (מודה לאלקים שחזרת).

תגובה: עם הזנב בין הרגליים ורעל בעיניים, מתחיל מחדש. לפני 4 חודשים, 2 שבועות #142481

  • אלי שומר
  • רצף ניקיון נוכחי: 634 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 517

אוי כמה אני מזדהה עם התחושה הזו של, אולי נפסיק עם המאבק. 
שמח לראות אותך. אתה מרגש מאד. 
ה' יעזור לך להרבה הצלחה. 

תגובה: עם הזנב בין הרגליים ורעל בעיניים, מתחיל מחדש. לפני 4 חודשים, 2 שבועות #142486

  • אבי גולן
  • רצף ניקיון נוכחי: 208 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 4245

וואלה, תודה על הכנות,
זה לא מובן מאליו,
תזכור חבר, 
מכור לצערנו החלטות שלו שווה לאפס,
אל ייאוש, תתחבר לחברים מהפורום,
ביחד נצעד יד ליד בדרך לשחרור מהתאווה,
באהבה רבה.

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.

תגובה: עם הזנב בין הרגליים ורעל בעיניים, מתחיל מחדש. לפני 4 חודשים, 2 שבועות #142523

  • לכבוד השם
  • רצף ניקיון נוכחי: 29 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 288
12 ימים? מי היה מאמין...
איזה כיף. תודה להשם הטוב.
בשבת הייתי עם הרבה אנשים.... היו גם נשים... ונשות עם ישראל יפות בלי עין הרע.
השתדלתי להתעלם, להזכיר לעצמי שזה שלא נפלתי לא אומר שאני לא מכור, רק מישהו ריחם עלי ונתן לי אוויר לנשימה.

בשבת קראתי בעלון "הידברות" ראיון עם בעל תשובה, שהוא אומר משפט יפה:
שואלים אותי איך חזרתי בתשובה.
ובכן,
לא עשיתי כלום.
השם פשוט ריחם עלי.
זה הכל

ולגמרי מזדהה איתו. השם ריחם עלי. כל מה שאני יכול לבקש זה שהרחמים האלה לא ייפסקו ממני לעולם ושלא יעזוב אותי לעולם.

אוהב אתכם ותודה על התגובות.
להתראות

תגובה: עם הזנב בין הרגליים ורעל בעיניים, מתחיל מחדש. לפני 4 חודשים, 1 שבוע #142602

  • לכבוד השם
  • רצף ניקיון נוכחי: 29 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 288
שבוע טוב ומבורך,
לא מצליח להבין איך זה קורה, והאמת שאני גם פוחד להתעסק בזה - פשוט זורם הלאה.
נקי. אפילו ממחשבות.
טהרה. לא מבין איך זה. באמת שלא.
יש שם בקרקעית של המוח שאריות של זבל. זה פסולת גרעינית רדיואקטיבית ואני פוחד לגעת בה.
אזבסט רעיל. חושש לחיי. מתעלם.
בינתיים מודה להשם על החסד הגדול והעצום שלו.
ברור לי שזה לא מכוחי, לא כתוצאה של איזו פעולה שאני נקטתי, אלא אור גדול שהוא החליט לשפוך עלי.
אני מבין בעצם שהייתי כל כך חולה, כל כך במצב קשה, מדמם למוות, ללא נשימה, בשיא הרפש והטיט, בשער ה-49 של הטומאה, ועמדתי בפתחו של השער ה-50 הנורא מכל.
ובטוח שאבא ריחם עלי והחליט לשלול לי את הבחירה במקום הזה, ופשוט למשוך אותי משם למקום שיש בו בריאות החלמה ואוויר צח לנשום.
ככה קרה לעם ישראל בליל הסדר.
הקב"ה הוציא אותם ממצרים, ולא שהם יצאו.
יציאת מצרים הייתה פעולה פסיבית!!
אני גם ככה עכשיו. אור גדול ששומר אותי.
ברמת העיקרון, מקווה מאוד, שלמעלה שם השם יודע שאני רוצה את האור הזה לכל החיים.
מאוד מאוד פוחד שיקחו ממני את האור הזה - פוחד לעשות עגל זהב.

תודה להשם על 19 ימי טהרה, מתפלל ומקווה ומייחל להישאר טהור גם היום, השבוע, החודש והשנה, וכל חיי.
בהצלחה לכולם,

תגובה: עם הזנב בין הרגליים ורעל בעיניים, מתחיל מחדש. לפני 4 חודשים, 1 שבוע #142608

ההתקווה הזאת 'שהטהרה הזאת תמשך לנצח'...
מביאה בהכרח לנפילה הבאה.
הרי האדם אמור לפגוש פיתויים ונסיונות וגם נפילות.

אז התקווה הזאת היא מתכון לאכזבה בהמשך הדרך.
אכזבה ונפילת הרוח גורמים לחולשה בהכח להתגבר.

-ללא קראתי כל השרשור, רק בא לי לכתוב את זה לתזכורת לעצמי.

לא להשלות את עצמי שמהיום הכל יהיה רגוע, ולהיות מוכן להתגבר מול התקפה הבאה עם מרץ זריזות ושמחה.

זמן ליצירת דף: 0.79 שניות

Are you sure?

כן