אנו חיים במרחב שבו קיימת זמינות מובנית לתכניים מינים. ניתן להצביע על שלושה גורמים מרכזיים עליהם נשענת זמינות זו:
- 1. התכנים הללו זמינים לשימוש מיידי, מכל מקום, וללא עקבות.
- 2. המסר התרבותי הוא, שצפייה בתכנים מיניים היא סבירה לגמרי.
- 3. הממד הוירטואלי שהחל להיות נוכח בהווייתנו, צימצם משמעותית את תדירות ועומק הקשרים הבין־אישיים.
לא מפתיע אפוא, שכל כך הרבה אנשים מתמודדים עם הקושי הזה ולא מצליחים להפסיק את ההרגל. אם נקבל משימה הפוכה שבה עלינו לגרום לאנשים – או לעצמנו – להפסיק את ההרגל של הצפייה בפורנו, עלינו להתמודד עם שלושת השלבים שגרמו לנו לפתח את ההרגל הזה, ונתחיל כמובן מהשלב הראשון: להפסיק את הזמינות של התכנים הפורנוגרפיים שאנחנו מוקפים בהם כל הזמן.
הפיתוי לומר לעצמנו כי “עלינו להיות חזקים ובעלי חוט שדרה, ולא להסתמך על עזרה חיצונית ופתרונות טכניים” הוא גדול. יש באמת כאלו שטוענים שמי שבאמת לא רוצה לצפות בפורנו, מן הראוי שרצון זה יבוא לביטוי בכך שהוא יתגבר על הפיתוי בכוחותיו שלו ופשוט יעצור את עצמו. קל להגיד… במציאות, העובדה כי המרחב בו אנו מצויים מלא בהזדמנויות להיחשפות לתכנים הללו, הופכת את המשימה לכמעט בלתי אפשרית. זה כמו לומר, שאלכוהוליסט ינסה להפסיק לשתות אלכוהול בזמן שהוא ממשיך לעבוד בחנות לממכר משקאות חריפים…
אז נכון, אי אפשר לשנות ולמגן את העולם כולו. לא נוכל לשלוט בכל מה שאנחנו רואים ושומעים, בכל שמתרחש סביבנו, אבל אנו יכולים לנקוט במאמץ לדאוג לכך שהסביבה הקרובה שלנו תהיה מוגנת ככל שניתן, גם אם מחיר המוגנות הזאת היא הטלת מגבלה מסוימת על חופש התנועה שלנו. כאשר אנו מודעים לסכנות, אין מנוס מכך. בדיוק כמו שבעת נסיעה ברכב אנו חוגרים את חגורת הבטיחות, אקט שמן הסתם מגביל אותנו, אך אנו מבינים שזה נחוץ כי זה שומר לנו על החיים – כך גם כאשר מדובר על פעולות שנועדו לשמור עלינו מבחינה נפשית. הן אמנם עלולות להגביל, אך עלינו להיות מוכנים לשלם את המחיר. ככלות הכול, הוא נמוך בהרבה לעומת הרווח שהוא מביא לנו. בנוסף, כפי שהתרגלנו לחגורת בטיחות, כך לבסוף מתרגלים גם לצעדים שעלינו לעשות כדי לאבטח את עצמנו על מנת לא להגיע לתכנים שכה פוגעים בנו.
ניטול דוגמא את הסמארטפון שלנו. היום מכשיר חכם זה הוא מרכיב בלתי נפרד משגרת החיים, ועבור לרובנו כמעט בלתי אפשרי לוותר עליו. אבל מצד שני, כשיש לנו בכיס חיבור זמין וישיר אל עולם הפורנו, מה ימנע מאיתנו לעשות את זה?
השאלה אפוא היא: מהו המחיר שאנחנו מוכנים לשלם כדי לא להיות במצב סיכון הזה 24 שעות ביממה. כמובן, לא כולם יכולים להפסיק להשתמש במכשיר, אבל לכולנו פתוחה האופציה להגביל את אפשרויות השימוש בו, גם אם הדבר כרוך באי נוחות מסוימת. זה נכון לגבי הסמארטפון, זה נכון לגבי המחשב וזה נכון גם לגבי הערוצים האחרים דרכם ניתן להגיע אל התכנים הבעייתים או אל האוננות. אצל אחד הדרך היא סרטים, אצל אחר – ספרים ואצל השלישי זו בכלל המוזיקה.
האלכוהוליסטים קוראים לזה “להיפטר מהבקבוקים”, והכוונה היא לכך שבשלב הראשון, כאשר האלכוהוליסט רוצה להיגמל, בדרך כלל הוא שומר לעצמו בקבוקים במחבוא לרגע שבו הוא יחליט לחזור לשתייה. אבל מגיע רגע שבו הוא מבין שאי אפשר להמשיך בגמילה אם יש לו בקבוקים סביבו, כי ברגע שהפיתוי חזק מידי – הוא פשוט חוזר לשתות. גם אנחנו צריכים להיפטר מהבקבוקים שלנו, כי כמה שזה פחות זמין ונגיש – כך יש לנו סיכוי גדול יותר להצליח.
לא תמיד מדובר דווקא על חסימה של האינטרנט והתקנת סינון, לפעמים זה בלתי אפשרי או לא נחוץ. יש כלים נוספים: ניתן, למשל, להעביר את המחשב למקום מרכזי בבית, להחליט על שעות מסוימות שרק בהן נשתמש במחשב, או להתקין תוכנת דיווח לאדם אחר שמצד אחד לא תגביל את האינטרנט ומצד שני תחייב אותנו לוותר על התכנים הבעייתיים. אף אחת מהדרכים הללו לא בהכרח קלה, אבל ההשקעה הזאת תמיד תמיד משתלמת.
לעבור לאינטרנט מסונן
הכול מתחיל מפעולה בסיסית אך קריטית: לעבור לספק אינטרנט מסונן.
אכן, יש סיבות טובות די הצורך כדי לנמק הימנעות מנקיטה בפעולה זו; נכון גם שאינטרנט מסונן איננו פתרון לבעיה. אבל אינטרנט מסונן הוא תנאי הכרחי עבור מי שמבקש להגיע למצב בו הוא חודל לצרוך תכניים לא רצויים, גם אם זהו תנאי הכרחי לא מספיק. (יתכנו מקרי קצה שבהם מעבר לאינטרנט מסונן הוא לא אפשרי, כמו במקרים של עבודה במשרד בו אין דרך להתקין סינון; כאן המדובר הוא על המקרה הסביר).
ההסבר לחיוניות המעבר לאינטרנט מסונן מיוסד על עובדה פשוטה – העובדה שהאינטרנט הפתוח “מזמין” אותנו לתכנים הבעייתים. עצם הזמינות התמידית מגבירה את השימוש שלנו בתכנים הללו. כאשר האינטרנט מסונן, הזמינות פוחתת דרמטית, וכך גם השימוש בפועל במידע המיני שאנו כה מבקשים לחדול מצריכתו. זו האמת: פרצה קוראת לגנב, וכשקוראים לגנב – הוא בא.
אם החשש שלך נובע מהמבוכה המצפה לך כאשר תזדקק להסביר לאישה, להורים או לחברים על המעבר לאינטרנט הכשר, אנו יכולים להרגיע אותך שזו לא בעיה אמיתית. קיימים דרכים ופתרונות מגוונים להתמודד עם האתגר הזה. הדרך המומלצת היא, ליצור שיח כללי ופתוח על הסכנות שבאינטרנט הפתוח. למשל, “ראיתי בעלון בשבת בבית כנסת על החשיבות של אינטרנט כשר, ונראה לי שזה דבר חשוב וכדאי שגם אצלנו בבית נעבור לאינטרנט כשר”. בצורה כזאת, מגיעים להחלטה משותפת ולהסכמה הדדית ללא מחיר החשיפה האישית, ומנגד לא נוקטים בפעולה חד צדדית שעלולה ליצור התנגדות ואנטגוניזם.
חשוב לציין: אנחנו לא ממליצים על התקנה של תוכנת סינון, אלא על מעבר לספק אינטרנט מסונן מוכר (כמו נטספארק, רימון ואתרוג). הניסיון מוכיח שתוכנות־סינון אינן יעילות, ועצם האפשרות להסיר אותן הופכת אותן ליעילות אפילו פחות. לעומת זאת, חיבור לספק אינטרנט מסונן, יחד עם מכשיר ‘כשר’, נמצאו יעילים ביותר למניעת גישה למידע הבעייתי.
שיעורי בית
זה הזמן לעבור לאינטרנט מסונן בכל מכשיר שברשותך המחובר לרשת-האינטרנט. זה כולל את: הסמארטפון, המחשב בבית והמחשב בעבודה.
