לא צריך להיות גאון כדי לדעת שאחד המצבים שגורמים להכי הרבה נפילות זה זמנים של בטלה ושעמום. כבר בגמרא נאמרו הדברים בצורה הכי מפורשת שאפשר: “הבטלה מביאה לידי שעמום, והשעמום מביא לידי חטא”. אבל למרות שהדברים פשוטים וברורים כל כך, לא תמיד אנחנו נותנים לזה את החשיבות הראויה, וגם אם כן – בדרך כלל אנחנו לא עושים כלום עם המידע הזה. אנחנו יודעים שבטלה מביאה לשעמום ושהדבר הבא בסדרה הוא הנפילה, אבל אנחנו פשוט לא עושים כלום ונופלים במלכודת הזאת פעם אחר פעם.
למה הבטלה והשעמום מביאים לידי נפילה? בדרך כלל הסיבות לכך ברורות מאוד. כאשר אנחנו עסוקים בעשיה, אין לנו זמן כדי להתחיל לחשוב על נפילה, ואנחנו ממוקדים בדברים החשובים בחיים. בנוסף, כאשר אנחנו עסוקים זה נותן לנו תחושה טובה של התקדמות ועשיה, ובדרך כלל בזמנים כאלו אנחנו פחות פגיעים לפיתוי גם כאשר אנחנו נפגשים בו בלית ברירה. אבל כאשר אנחנו לא עושים כלום ויש לנו זמן ריק ביד, אנחנו מתחילים את הירידה. כמעט תמיד זה לא מתחיל מיד בנפילה אלא בניסיון למלא את הזמן, בחיפוש אחרי משהו מעניין, משהו שייתן לנו הרגשה מעניינת, ריגוש או סיפוק. ככה אנחנו מתחילים לשוטט באינטרנט, בהתחלה באתרים נייטרליים, אבל משם הדרך מהירה להמשיך לרדת עד שאנחנו מגיעים לנפילה עצמה. אנחנו מחפשים ריגוש כי הרגשת השעמום היא לא נעימה ואנחנו רוצים להיפטר ממנה.
מחקרים בשנים האחרונות מצאו שהרצון להימנע מחדגוניות ושעמום היא חזקה כל כך, עד שאנשים מוכנים לסבול כאב, ואף לגרום אותו לעצמנו, רק כדי לגרש את המונוטוניות. חוקרים הכניסו נבדקים לחדר מבודד, ללא גישה למחשב או טלפון סלולרי. הנבדקים התלוננו ודיווחו שהשהות הזאת, כשרק מחשבותיהם עמם, היתה לא נעימה. אחר כך נתנו לכל אחד מן הנבדקים להתנסות בשוק חשמלי. גם החוויה הזאת תוארה על ידם כלא נעימה, ורוב הנבדקים אמרו שיהיו מוכנים לשלם כדי לא לקבל שוק נוסף שכזה. בשלב האחרון הוכנסו הנבדקים שוב לחדר מבודד וריק, אלא שהפעם עמד לרשותם כפתור שלחיצה עליו גרמה לשוק חשמלי. הוסבר להם שמי שרוצה יכול להשתמש בכפתור כדי להפיג את השעמום. שני שליש מן הנבדקים הזכרים ורבע מן הנבדקות ניצלו את ההזדמנות ונתנו לעצמם שוק אחד או יותר. היו אף נבדקים שנתנו לעצמם עשרות שוקים חשמליים במהלך הניסוי, שנמשך פחות מחצי שעה. במאזן הסופי, נמצא שהשעמום כואב יותר מן הכאב עצמו.
זה מה שאנחנו עושים לעצמנו. אנחנו נותנים לעצמנו שוק חשמלי מכאיב, העיקר להימנע מההרגשה של שעמום.
אחת הדרכים להתמודד עם השעמום היא פשוט להכין רשימה של דברים שהיינו רוצים לעשות. הרבה פעמים אנחנו שומעים על ספר חדש ואומרים לעצמנו “הייתי רוצה לקרוא את הספר הזה”, או שאנחנו קוראים על איזה פעילות שיכולה להיות תחביב לשעות הפנאי ואנחנו חושבים שזה יכול להיות משהו שהיינו רוצים לנסות “אם היה לי זמן לזה”. את כל הפעילויות האלו אנחנו מעלים על הכתב ברשימה, וכאשר פתאום מתפנה לנו זמן – אנחנו חוזרים לרשימה הזאת ומנצלים את הזמן הפנוי בדיוק עבור הדברים שחלמנו לעשות ולא היה לנו זמן עבורם.
חשוב שהרשימה תהיה מגוונת ולא תכיל רק סוג אחד של פעילויות כיון שהשעמום יכול להגיע בזמנים שונים ובמצבים שונים, ולא תמיד יהיה אפשרי להשתמש רק בסוג אחד של פעילות. למשל קריאת ספר יכולה להתאים בזמנים שאנחנו במשרד, ריצה יכולה להתאים כשאנחנו בבית, פגישה עם חבר ילדות יכולה להתאים בשבת אחרי הצהרים, וכן הלאה וכן הלאה. ככל שהרשימה שלנו תהיה מפורטת יותר ואם יותר רעיונות שונים ומגוונים, כך נוכל להשתמש בה וליישם אותה פעמים רבות יותר.
