שלום לכולם ,האמת קראתי פה את הפרסומים מהחבר'ה החדשים האחרים וממש עשה לי רע ולחץ ונכנסתי סחרור, כי אני היום כאדם נשוי הכי חושש ממה יהיה , מה יהיה איתי ומה יהיה איתנו כזוג , כמשפחה. הייתי בעבר בקבוצות של 12 הצעדים תקופות ארוכות וגם בתקופה שגרתי בארצות הברית מצאתי לי קבוצות אבל לא התמדתי ולא הייתי הגון וזה היה בשביל המצפון שלי ובמקביל המשכתי לעשות ככל העולה על רוחי לפרקים.

אצלי הסיפור הוא שאני מגיע מרקע של חשיפה למיניות מגיל צעיר, ובגיל ההתבגרות זה הלך והתפתח עוד ועוד פיתחתי  הרבה פנטזיות ודמיונות שהלכו ותפחו עם השנים, בגיל מבוגר יותר התחלתי עם קיום יחסי מין בפועל (כל המרבה הרי זה משובח) וזה היה באינטנסיביות עצומה , וזה נמשך שנים רבות, והלך וגבר ותוך כדי ניסיתי לפתח קשרים עם נשים למטרת שידוכין, והייתי בקשרים מיניים עם נשים וזוגיים,והיו תקופות שנכנסתי לאובססיות מול מושאי התאווה , אלו שהיה משהו איתם וגם אלו שלא וגם סתם אחרים שזה בכלל לא היה על רקע מיני,  טופלתי תקופות ארוכות, ועשיתי כל מה שאפשר לכאורה , ובכל זאת תמיד המשכתי במקביל להשתמש איכשהו, ולחיות חיים כפולים, כלפי חוץ הייתי איש תורה משמעותי ולמדתי המון תורה והייתי מעביר שיעורים ברחבי הארץ , ודמות למופת, ,המשכתי להיות מטופל אבל במקביל לא הפסקתי ממש להשתמש, תמיד התאווה והרצון להגיע לריגושים גבר,חיפשתי שם משהו עמוק יותר, חיבור והרגשה של ערך עצמי. ,והפקתי מהמיניות  יש לציין הנאה מרובה והרגשה עילאית שקשה לי לתאר, הרגשתי חופשי משוחרר, מודרני, אינושי, חייתי, הלכתי כמו נמר רעב שיוצא לציד, זה גרם לי להתנסות עם כל הסוגים שהיה לי בראש מכל המינים וכל הזרמים והצבעים, וזה גרם לי להרגיש שווה, הייתי , יוצא בלילות ומחליף ללבוש של חילונים וניראה חילוני והו]ך למישהו אחר עם שם אחר , האוננות הייתה על בסיס יום יומי ואפילו יותר , דבר שבשגרה, בלי להיבהל יותר מידי מזה, וגם החיפוש אחרי פרטנרים מתחלפים, וגם חיפוש אחרי "אהבה" , וגיוון, אבל עם השנים הרגשתי שאני ממש ממש שוקע עוד ועוד ונחשף לעוד זוועות ועוד והרגשתי שאני מקבע את עצמי ככזה, ושאין סיכוי שאני אתחתן ככה, התחלתי להיות בדיכאון, עד שהרגשתי שאין בכוחי לשאת זאת יותר. ואז התחלתי לטפל בעצמי באופן רציני ואמיתי מתוך הבנה שזה להיות או לחדול. ואחרי תקופה ארוכה של טיפול הרגשתי שהמצב הנפשי שלי מתייצב חלקית , אבל רק חלקית. בסופו של דבר הכרתי מישהי נחמדה והתחתנו, יחסי האישות שלנו היו בהתחלה טובים, וגרמו לי להרגיש שזכיתי ושאני מתפקד מצויין ושיש לי גם אישה שאני מאוד חושק בה אבל עם הזמן וכל לחצי החיים וההריונות והלחץ בחיים, הדברים משתנים, והתחלתי פחות לרצות בה, והיא מצידה עוברת גם דברים לא קלים, ולא תמיד מעוניינת. והתחלתי להיכנס לפורנו , דבר שמצער אותי , כי לפני זה גם שהייתי נניח מפנטז זה היה עליה. . הפנטזיות האלו עוזרות לי להרגיש לכאורה בטוח, כי זה תחום שאני מכיר אותו אבל אני יודע בתוכי שזה עולם מאוד לא לי ושהוא הרסני, גם המצב הנפשי שלי הוא לא טוב,
אני הרגשתי שהבריחה שלי למיניות החסרת גבולות הזו, היתה מתוך מקום של למצוא אנשים שיקבלו אותי נשים וגברים, פעמים רבות שבכלל לא רציתי מין עם גברים, נגעלתי מגברים בקטע מיני, הרגשתי שאני הכי רוצה אישה ומשפחה אבל ההרגל והצורך בתשומת לב ומחמאות, ואי היכולת להגיד לא לכל האנשים שהיו מזמינים אותי ומציעים לי, גרמו לי לחזור שוב ושוב ושוב לאותו מקום כואב.
נכנסתי לכאן כי אני מחפש אנשים שעוברים דברים דומים לי, בעיקר נשואים שמבינים מה זה תקופות הרחקה, הריונות, מצבי רוח, קשיים זוגיים וכו.
 אני הבנתי שהבריחה שלי למיניות הייתה חיפוי על חוסר אהבה עצמית, ושדרך המיניות הרגשתי חזק ואהוב, ושאם אמשיך להתבסס על זה החיים שלי יהיו גרועים ביותר.לכן כשעכשיו המיניות מול האישה בירידה אני מגיע לכעסים וקושי מולה, וכועס שהיא לא דואגת להיות מושלמת עבורי מבחינת ניראות ואני מבין ששוב אני מיחס למיניות חשיבות עצומה וגם מול זה אני בתהליך לשחרר ולקבל את אשתי כמו שהיא.
אחרי התובנות שהשגתי אני מוצא עצמי לכאורה מול שוקת שבורה , מבין שאני לא אוהב את עצמי בכלל, ושאני מסרב להכיר בערך העצמי שלי, ומצד שני המיניות היא לא הפיתרון. מה שמשאיר לי רק דרך אחת והיא לבנות את עצמי בצורה תקינה ובריאה.
אשתי לא יודעת כלום על הנושא המיני עם גברים ואני די בטוח שלא כדאי שתדע מזה. היא רגישה עדינה ולא בנויה לזה. היא יודעת שבעברי הייתי פעיל מינית ושהיו לי תקופות שבהם הייתי פחות שומר תו"צ

תודה על הקריאה, אנשים יקרים אני מקווה שנצליח להעלות את עצמנו למקום הראוי והרצוי

 

וואו...
מאחל לך הצלחה רבה ושתמצא שלווה ומפוכחות!

נ.ב. חסר אונים מחברים ש'עברו את המסך' ואני מקנא/רוצה גם.

תודה על השיתוך החושפני והכנה אח יקר

אני שומע בקבוצות החיות אנשים משתפים את סיפור חייהם, ומה המין נתן להם בחיים,
החוויות והרצונות שונים אבל הבסיס המשותף של כל החברים הוא הצורך לקבל מהמין את הערך העצמי שלהם או כל מיני חסכי ילדות או דרך להתגבר על קשיים נפשיים וכדומה. ולאט לאט ההבנה הפנימית שהמין פוער בנפשי חור ככל שאני מנסה יותר למלא את עצמי איתו, עד שהכאב הופך לבלתי נסבל.

אם אתה מזדהה עם דבריי,
אמליץ לך בחום להתקשר למוקד - 1599-500-119 
ולבקש הדרכה ופרטים על הקבוצות של שמור-עיניך או SA, תתייעץ איתם מה יותר מתאים למצבך האישי.

מתפלל שתמצא את הדרך לחירות אישית, ובניית בסיס אישי איתן שלא נסמך על אף אדם אחר.
אוהבים אותך אח יקר
שיהיה לכולנו יום טוב ומבורך.
 

מצטרף לדברי פנימה, אני מציע לך לא לסחוב את המחלה הזאת עוד שנה וחצי כמונו, שמרגע שמצאתי את המקום הזה עד שהתחלתי את הפתרון של הקבוצות ניסתי לבד שנה וחצי, קח כוח וביחד ננצח.

סיפור חיים מטלטל

מאחל לך למצוא איתנו את השפיות

אני מאחל לך שתמצא פה את מה שאני מצאתי, חופש מפעילות מינית אובססיבית כל יום רק להיום במשך 847 ימים.
אשמח להיות לעזר בפרטי.

מצטרף לדברי קודמיי
כל הכבוד על האומץ והכנות
התוכנית הזו עובדת כשעובדים אותה,
שמעתי חברים שהיו במצבים כמוך והיום חווים חיים אחרים לחלוטין
גם המין עם האישה הופך להיות נתון לבחירה, ופתאום זה לא ממש משנה, מה המצב שלה...

מאחל לך מכל הלב, הצלחה בדרך.

בעצתך תנחני כתב on 06 יוני 2016 10:04:

ומה תאמר לחבר לא-מכור שמקנא בך שאוננת כל כך הרבה וראית פורנוגרפיה כל כך המון?
אני מאמין שמכורים שחצו את קו המסך, יאמרו לנו דברים דומים...

טהרני כתב on 07 יוני 2016 05:39:

המעניין הוא שגם מי ש'עבר את המסך' מגיע לפה...
אני רואה בשיתוף של החבר סבל, בזה אני לא מקנא יש לי מספיק את שלי.
אצלי התאווה היא 'סבל' לא משנה באיזה צורה היא מגיעה.

שלום לך אוהב לאהוב

הסיפור שלך מלא בכאב ונע לליבי. אתה מציין שהשתתפת בקבוצות 12 צעדים. למה שלא תחזור לזה.

לי זה עובד יש קבוצות SA בארץ שיכולות להתאים לך. אם אתה מספיק חסר אונים מול המצב שלך כיום זה אולי יכול להיות פתרון.

לי זה עובד רק להיום 939 יום. יום יום. גיליתי שאני יכול לאהוב את אבי האהוב. הוא אוהב אותי. טוב לי היום ולמרות שלא תמיד קל לי בחיים. אבל אבא לי ממש אוהב אותי ואני יכול להרגיש את זה . ואינלי יותר צורך רק להיום להשתמש בתאווה.

מאחל לך שיקרה לך הנס הזה. אשמח ליצור איתך קשר בפרטי אם תרצה.
 

רוצה להיות אסיר תודה שלא הגעתי למקום הזה, ואני לא רוצה להגיע למקום הזה...