זה כמעט בלתי אפשר לא להרהר... הגמרא אומרת שלושה דברים שאין אדם ניצול מהם בכל יום וכו' הרהור עברה!!
אז נניח ואני לא פוגם... אבל כן מהרהר... אז זה נחשב עדיין מכור?!!אוי אוייייייייי!!
:'(

זה אולי מתעורר בכל יום. אך השאלה היא אם אני נותן לזה מקום.

לא יודע אם אני נותן לזה..
זה פשוט קופץ!!!
באמצע תפילה!!!
באמצע כל דבר פשוט אני פשוט רואה הבלים מול העיניים!!!יאאאאאאווווו זה מחרפן!!

לא יודע למה ככה הרחקתי לכת..
הנה... היום משמיים הגעתי לשלב הזה במדריך!!
מספרים על אדם,  בעל תשובה,  שהגיע פעם לאחד האדמו"רים החסידים עם שאלה.  אחרי שעשה
תשובה על חטאיו בעבר, הוא גילה שעדיין תוקפות אותו מחשבות רעות ופנטזיות. הרבי סיפר לו משל: 
היה פעם יהודי בשם מושקה, שהיה בעל אכסניה, ובה היה מוכר יין ואלכוהול לאיכרים הגויים שחיו
בסביבה.  אחרי זמן מה הוא החל להיגעל מההתעסקות המתמדת עם הגויים השיכורים,  החליט
להחליף מקצוע וסגר את האכסניה. באותו ערב נשמעה דפיקה בדלת. "מושקה, מושקה, תפתח! אנחנו
רוצים יין ואלכוהול!" 
"מצטער", מושקה ענה, "האכסניה סגורה מהיום והלאה". 
לגויים לא הייתה ברירה והם נאלצו לעזוב את המקום, מאוכזבים. במשך ימים, ואפילו שבועות, מושקה
המשיך לשמוע דפיקות על דלתו, אבל ככל שפשטה השמועה על סגירתו של הבר, כך הפכה התדירות
נמוכה יותר, עד שלבסוף פסקה. 
אותו הדבר יקרה למחשבות הללו, הרבי הסביר. אחרי שחוזרים בתשובה, המחשבות כל הזמן מנסות
לחזור ולהיכנס. אבל אם אנחנו שומרים את החנות סגורה ונמנעים מהתנהגויות העבר, גם המחשבות
יפסיקו להטריד אחרי זמן מה.

אני משתמש בשיטה של 12 הצעדים שעוזרת לי מאוד.
עיקרה של השיטה היא למסור את הדלת לקב"ה. כאשר דופקים לי על הדלת אני מבקש מהקב"ה שיענה להם. אני מודה ומתוודה לפניו כי אני לא מסוגל להמנע מלפתוח את הדלת. כשאני התמודדתי מול הדלת בעצמי, וזה קרה לי מאות ואולי אלפי פעמים, אני תמיד פתחתי אותה. מאז שמסרתי את הדלת לקב"ה הוקל לי מאוד. אדם רגיל היה מתמודד עם דלת זו בדרכו אך אני מכור וחולה ולכן אינני מסוגל להמנע מלפתוח את הדלת. אני כל כך שמח שאלוקים יכול לעשות זאת וכשביקשתי ממנו שיעשה זאת עבורי, הוא הסכים.
בצעדים יש עוד עצות רבות אך זה עיקר הדברים.
בהצלחה!

נועעעעעעעעעעעעעעעםםםםם!!!
תודה...
זה היה קצר.
אבל מאד רענן!!
תודה שוב.. 

צדיק אתה מוזמן להוסיף את הקבוצה שלנו בסקייפ יש שם אחלה קבוצה לימודי תורה הלכות ביום מומלץ לכולם הגעה חובה חחח yesh.atid זה שם המשתמש שלי

noam כתב on 09 יולי 2012 10:58:

בס"ד
לנועם היקר!
האם תוכל להרחיב מעט יותר ?  ???
כלומר מה קורא כשמבקשים מה' לפתוח את הדלת ?  ???
התאווה פשוט בורחת?  ???
מאוד מאוד מעוניין למסור את חיי לה' !
לזכות לדבקות בו !
אך כנראה לא מצליח להבין את המשמעות העמוקה של הדבר...
אשמח להדרכה והכוונה בנושא...

יקירי,
הכל מתחיל מכניעה. הכניעה משמעותה הבנת הרגש והשכל כי לא תוכל להתמודד עוד מול האתגר הניצב בפניך. בשורש הדבר יש שינוי יסודי בהבנה. תמיד חשבנו כי עלינו להתגבר על היצר הרע וכאן אנו עושים שינוי של 180 מעלות ואומרים: לא. אנו לא נוכל לעשות זאת. זה גדול עלינו. אלוקים לא חפץ בכך שניגבור על האתגר הזה לבדנו.
לי באה ההכרה הזו לאחר שכמעט חמישה חודשים הייתי נקי ואז נפלתי ולא הצלחתי להחזיר לעצמי את היציבות בחיי. שבועיים חשתי נע ונד, מגורש מגן העדן עד שקיבלתי ספונסר שאמר לי "זהו. עכשיו נכנעת באמת!" יחד עם עולמי החרב קיבלתי את המתנה הגדולה מכולן. הבנתי כי רק כח עליון יוכל לגבור על התאווה ויוכל לשלוט בכל חיי. עצם הורדת העומס, ההכרה כי אני לא נדרש יותר לעמוד מול הביריון הזה שתמיד מכסח אותי הורידה מעל הלב שלי כמה פילים. מאז ועד היום, כשרק מגיע קצה של הירהור או תאווה אני פותח מיד את ליבי בתפילה ואומר: ריבונו של עולם, אני שלך והתאווה שלך. אני יודע שאתה יכול לה וכל מה שאתה מבקש ממני הוא להתחבר אליך בכל ליבי כדי שאדע כמה אל מלך גדול וקדוש אתה.
השיח עם ה' לא נותן מקום לתאווה. אני מרוכז בתפילה ובתחינה - להיכן תיכנס התאווה? אמשיל את הדבר לחדר חשוך ואפל, הדלקת בו אור - החושך נעלם מעצמו. זאת האמת לאמיתה ידידי. הקב"ה הוא אורו של עולם. הוא הושיב אותנו בחושך כדי שנדליק את האור. תחזיק את הלפיד. גבוה. חזק. ואל תדאג לחושך - הקב"ה יסתדר איתו מצויין.
בהצלחה!

אתה אומר דברים מתוקים פשוט!!אבל..
תכלס..
שהאטרף עולה לראש... דבר כזה לא בדיוק עוזר,לא?

איי, נועם נועם, איזה כיף לקרוא את הדברים שלך.

כמה נחת יש לה' יתברך כשהוא רואה את הילדים המיוחדים שלו (העתקתי את המושג מאסירותודה) מתקרבים אליו באמת וסומכים עליו סוף סוף שהוא יצליח לעשות את מה שרק הוא יכול.

בנוגע לשאלה מה עושים כשהאטרף עולה לראש - התשובה היא שההחלמה לא מתחילה ולא נגמרת בנקודה הזאת. אם אני חי את החיים שלי ומחכה שה' יציל אותי רק כאשר אני כבר בתוך התאווה - אז באמת אין לי סיכוי. הדרך היחידה היא למסור לה' את כל החיים ואז הוא לוקח ממני גם את התאווה. הוא המנהל ואני העובד, הוא האבא ואני הבן. הוא עושה את העבודה שלו מצוין.

בס"ד
לנועם היקר באדם!
הדברים שלך מתוקים מדבש!
ויהי נועם ה' אלקינו עלינו...

אז נראה לי שאנסה זאת גם אלמד את ה"תפילה" הקדושה
"ריבונו של עולם, אני שלך והתאווה שלך.
אני יודע שאתה יכול לה
וכל מה שאתה מבקש ממני הוא להתחבר אליך בכל ליבי
כדי שאדע כמה אל מלך גדול וקדוש אתה"
היא נשמעת מאוד מרגשת נראה לי שבעבר אמרתי תפילות דומות ברגעים של משבר
יש לציין שעל פי רוב הם גם עבדו
אולי התחלנו היום דרך חדשה?  ???

זלמן!!זה מדהים איך בהדגשה של מילה וחצי תמונה שלמה מתבהרת!!
נועם!!אתה צדיק!!
מי אני!!באמת נוסח מרגש של תפילה!!!

אבל זלמן יש לי עוד נקודה שאני רוצה לגעת בה.. או נועם.. או כולכם..
אני רוצה להבין.. ה90 יום.. מה מטרתם?להוכיח לעצמי ולעולם ש?אני לא מכור??
או הפוך.. היא גופא!!עצם זה שאני מחזיק 90 יום זה הופך אותי ללא מכור?
או שזה בכלל סתם לנקות אלת הראש..
מה הנקודה??מה העומק ש90 יום...
אני מודע להסבר שכל דבר שהוא 90 זה משהו חזק ויציב..{כמו שכתוב במדריך וזה..}
רק אני שואל בפן אמור יותר..
מקווה שהייתי ברור... ???

לעניות דעתי, התשעים יום זה בעיקר לאלו שלא מכורים וצריכים זריקת מרץ ועידוד. עבורי - בתור מכור - זה לא מעלה ולא מוריד.

שלום לכולם, סוד, אתה לא מעתיק ממני, שום דבר לא שלי! תרגיש בנח לקחת כל מטבע לשון ולעשות עימו כהבנתך. אנחנו דומים.
עבורי בתאריך של 90 יום יש כן משהו, אני לא מבין את זה אבל יש, שימו לב להלכה בענין הספק לאחר השינוי ממוריד הטל למוריד הגשם ולהפך, אם עברו שלושים יום - תשעים תפילות - לא יחזור! כי 'חזקתו' שהתפלל כראוי...(קיצוש"ע) כנראה שיש משהו בתרגול של דבר תשעים פעמים.