היי, בפעם המי יודע כמה אני מתחיל שוב, אחרי תקופה רעה של הרבה נפילות ואכזבות. 
אני כבר הרבה מאוד זמן מתמודד אבל רק לאחרונה התחלתי להשתמש באתר, ולמרות שהתחלתי טוב אני שוב מרגיש שאני חוזר לאיפה שהייתי קודם. איך מתקדמים? איך משתפרים לאורך זמן? באיזו נקודה אני יודע שבאמת התקדמתי כשאני מרגיש שאני הולך במעגלים? אפילו אם יש לי תקופה טובה אני יודע שהיא תמיד נגמרת רע מאוד, ועובר זמן רב עד שאני שוב מצליח לאסוף את עצמי ובאמת להרגיש כאילו אני מתקדם שוב. אשמח לדעת איך אתם מתמודדים עם כשלונות, איך אתם מתחילים את התהליך מחדש ואיך בסופו של דבר כל זה מוביל לחופש. כלומר, איך ההתמודדות החוזרת הזו מובילה לכך שההרגל נחלש, כי במקרה שלי אני מרגיש כאילו גם אם הייתה לי את התקופה הכי טובה זה רק עניין זמני ואני תמיד חוזר שוב לאיפה שהתחלתי, בלי באמת להתקדם יותר מידי.
תודה רבה לכל העונים, ואני מאחל לכל מי שנמצא פה שיצליח במסע שלו לעבר החופש, ויקבל את החיים שלו בחזרה מידי ההתמכרות. 

חבר יקר,
אני מאחל לך הרבה הרבה הצלחה.
אני גם כמה וכמה פעמים הייתי כמוך "מתחיל שוב",
ואסירות תודה שמצאתי את הפתרון שלי, וכעת גם "צועד לאלוקים".

מאחל לך שתמצא את הפתרון שלך.

אוהב מאד

כולנו היינו שם.
לא מאמין שיש אחד שיצא בפעם אחת.
מה שאצלי עובד, זה שאני משתדל לזכור בנפילות עצמן ליפול קצת פחות עמוק, כדי שאציין לעצמי שבכל זאת יש לי תועלת מהשהות. 
וכן לנסות להתאושש ולחזור כמה שיותר מהר. - לדעת שגם תקופות של נקיות יש בהן מעלה גדולה. 
לפני שנפלתי בפעם הראשונה הייתי נקי הרבה זמן, הייתי בטוח שאם אפול שוב לא אקום. בחסדי שמים קמתי כבר כמה פעמים אחרי נפילות. משתדל כל פעם ללמוד את הפעם הקודמת ולשפר אותה.
סביר שאין דרך אחת. מתפלל בשבילך שתמצא את הדרך שלך. 

אם תרשה לי אתבטא בלשוני. אל תסתכל על הנפילה ככישלון הרי נלחמת לדחות את הפעם הבא והנה הצלחת. ואפילו אם רק לרגע ק''ו ליום ובן בנו של ק''ו אם ליותר כבר אמר הרב ישראל מסלנט שווה כל החיים ללמוד מוסר בשביל להתגבר על לשון הרע אחד והנה אתה הצלחת לא פעם אלא פעמים רבות אז מה אתה תאמר עם ר' ישראל מסלנט היה פוגש אותך מה תדמיין אייך יגיב . לך מכאן שיקץ טמא. אז אתה טועה היה מנשק לך בראשך על כך שהתגברת לא פעם אלא פעמים רבות אז למה ליפול ברוח אז אם קשה לך כעת בכל זאת אז רק תפרוס את הכנפים ותן לרוח להרים אותך שוב

ישר כוח על השיתוף. לבחור לשתף הוא לא מובן מאליו.
אני מרגיש שהייתה לך ציפיה שברגע שתשתמש באתר הכל יפעל אחרת, אתה תתקדם ותוך כמה ימים תהיה על דרך המלך. 
אמנם כל הרגשה חדשה מביאה איתה בשורה ואפשרות לשינוי, אך הוא קורה לאט. צריך סבלנות. 
הייתה לך תקופה ארוכה של התמודדות ותקופה ארוכה אינה נעלמת ברגע. 
כאן בדיוק המלחמה. כפי שהמלחמה המציאותית שאנו נמצאים בה כרגע דורשת מאיתנו אורך רוח וסבלנות, אז קל וחומר אם מדובר במלחמה הפנימית שלנו.
אתה כותב: "אפילו אם יש לי תקופה טובה אני יודע שהיא תמיד נגמרת רע מאוד" - זה דבר טבעי לחשוש אבל בדרך אני מרגיש שאתה לא נותן לעצמך להרגיש מסופק מהתקופה הטובה. מדוע לא לחגוג, למה לחשוש שהכל יגמר? התשובה לשאלה זו היא: להחליף את רגש הפחד מהעתיד, להכרת טובה בהווה. להודות על הרגעים הטובים. הרגעים הטובים באים לסירוגין - וכשאלה מגיעים יש סיבה למסיבה. אל תבזבז אותם בחששות.
תרשה לעצמך להיות שמח ולהיטען בכוחות חדשים. גם אם המציאות אומרת שבסוף זה יגמר. הרי אם תחשוב על הסוף - אתה כל הזמן תהיה שקוע בחצי הכוס הריקה. האם לא כדאי להנות מהכוס המלאה גם אם בסופו של דבר זה יגמר (ויכול להיות שגם היא לא תיגמר, תהיה פתוח גם לאופציה הזו, אופציה שאתה דווקא כן יכול לעלות יותר גבוה).
אתה ממשיך לכתוב: "גם אם הייתה לי את התקופה הכי טובה זה רק עניין זמני ואני תמיד חוזר שוב לאיפה שהתחלתי, בלי באמת להתקדם יותר מידי.".
הגרף שאתה מסתכל עליו הוא שונה מהגרף שאני מסתכל עליו. למה אני מתכוון?
אתה מתאר גרף של עליה וירידה בחזרה לנקודת ההתחלה.
אני חושב שההסתכלות צריכה להיות על גרף של מדרגות - אתה עולה ועולה, לפעמים עושה צעד או כמה צעדים לאחור אבל אם תסתכל יותר אחורה אתה עדיין יותר גבוה מנקודת ההתחלה.
אתה יכול לומר גם שאתה מרגיש "שנפלת מכל המדרגות" - אבל האם זה באמת נכון?
האם התקופות הטובות לא נחשבות? מדוע לא לטפוח לך על השכם כאשר אתה מצליח לשמור אפילו יום אחד?
תחגוג נצחונות קטנים. הם חשובים וגם גורמים לך להרגיש שאתה לא כל פעם חוזר לנקודת ההתחלה. 
תעזוב את נקודת ההתחלה, הרי איך תתקדם אם אתה כל הזמן נשאר במקום הראשון?
כל צעד מקרב אותך אל המטרה וכל נפילה רק מעכבת אותך במקום שבו אתה נמצא. היא לא מורידה למטה. צריך לקום ולהמשיך (שים לב, לא להתחיל מחדש אלא להמשיך) מהמקום בו הפסקת. זו הסתכלות שיכולה לתת לך תקווה. מקווה שעניתי לך על השאלה איך מתמודדים עם כישלון. "השכל לא חונה רק אצלי", אלא הוא מציע לעניות דעתי רק דרך אחת ואני בטוח שיש עוד דרכים. מקווה שתתחבר לשלי.
בכל נפילה יש אפשרות ללמידה. תסתכל מה גרם לך ליפול, איך אתה יכול להתגבר עליו, איך אתה יכול לחסום או לפחות לכסות את הפרצה שקיימת?
ושוב, לסיום. צריך סבלנות. זה תהליך שלוקח זמן - וגם בו אני בטוח שיהיה שינוי. כאשר אתה תהיה נקי ותצא לחופש אתה תוכל להתסכל אחורה ולומר היה שווה להמשיך למרות הכל.
יש לי חדשות טובות, אתה לא צריך לחכות לחופש שיבוא. תתחיל כבר מהיום
מחזק את ידיך ומאמין שתצליח.