אשריך!

ראיתי פה איפשהו פתגם: תתחרה אך ורק עם עצמך.
כי ניצחון אמיתי הוא בלנצח את המחסומים האישיים שלי.
דרך אגב - זה גם המפתח לנצח אחרים, אבל זה כבר נושא אחר..

נפלתי שוב...
השם יעזור 
היה לי לחץ בבית פלוס פרצה באינטרנט
בלי נדר מחר אני אטפל בפרצה באינטרנט, ולגבי הבעיות הרגשיות השם יעזור
תודה חברים

אוהבים אותך מאוד
הספונסר שלי תמיד אומר לי אחרי נפילה 
מה שחשוב זה אפס הלקאה עצמית
אני בתור מכור אמור לאונן ולחפש תאוה כל יום וביום שלא זה פשוט נס ומתנה מאלוקים
אז אין מקום להלקאה זה אני פשוט אין לי מה לעשות
וגם למי שרק מתמודד ההלקאה עצמית מיותרת כי היא רק מביאה לעוד נפילות
תמשיך לבוא אתה אדם טוב אם הנפילות שלך
אני מעריך את הכנות והשיתוף
זה מאוד חיזק אותי
תודה,משה

אשריך סאתה רוצה לסגור את הפירצה שאתה מבין את המניע כרגע בתוכך, הקשיים הרגשיים.

כך הכבוד על הרצון לבוא ולסגור את הפירצה, מציע בחום לחשוב מה יעזור לך עם העניין הרגשי..
המון הצלחה!! רק ככה- עם הבנה לאחר הנפילה- מצליחים!!!

אני חושב שההלקאה העצמית נובעת מהתכחשות.
(יכול להיות שזה גם בתת מודע).

אני מסרב להפנים שאני חלש בזה.
ולכן אני מצפה מעצמי להיות חזק ורגיל (כמו כולם...) ולא ליפול.
(ואולי גם לכן) נפלתי.
אני לא מצליח להבין איך אכזבתי את עצמי.
אני צועק על עצמי כמו על ילד קטן שלא מבין דבר כזה פשוט...

להכיל ולקבל את עצמי. זה לא אומר 'אוקי זה אני וככה אשאר'
אלא 'זוהי חולשה שאני כרגע מתמודד איתה, החולשה הזו טבעית לגמרי ואם אתמיד אוכל לנצח אותה'.

מדוייק אהבתי

חיים אמיתיים,

צר לי לשמוע על הנפילה שלך, מהיכרות עם עולם הנפילות אני מכיר את התחושה.
מצטרף למה שאמרו לפני - להלקות את עצמנו זה לא עוזר.
אולי כדאי שתחשוב מה פעם הבאה אפשר לעשות בצורה שונה: אולי לנסות להוסיף עוד פעולה של החלמה? אולי לנסות לתקשר יותר עם חברים מהתכנית? מה שפשוט ירגיש לך נכון.

מאחל לך בהצלחה ומקווה שתצליח לקום במהירות

עוד נפילה
התחושה זרה אבל כבר מוכרת, מי אני, מה אני, מה אני שווה, מה אני עושה, איך אגדל, איך אצמח
מה יצא ממך, לא יצא ממך כלום, אתה אפס, אתה כלום, גורנישט מיט נישט...
ופתאום עולה לי מחשבה אחרת, גם היא זרה אבל מוכרת, אני מי שאני, אני שווה, אני גדול אני חזק, אני מנצח את היצר ויותר ממה שהוא מנצח אותי, נכון לעיתים הוא מנצח, אך מה זה מעיד על עצמי, שאני אדם, שנוצרתי מהאדמה ושיש לי חולשה מסוימת, אך האם זה אומר שאני כלום?
לא ולא ולא ולא
אני גיבור ואני ינצח גם במלחמה הזאת, אני אתקדם בעקביות ובהתמדה ואמשיך לנצח, בתקווה שיום יבוא והוא כבר לא ינצח יותר, אפי' לא מדי פעם...

חיים אמיתיים אתה בהחלט גיבור! גיבור מכל גיבור!
קראתי את כל השרשורים מתחילת המסע ועד עכשיו. נגעת בלב. המסע שלך זה מסע לא פשוט והתחזקתי יותר ככל שהשרשורים התקדמו. ראיתי איך אתה גם מתקדם בתפיסה שלך, היכולת להכיל את הפער בין להיות נקי לבין ההתמודדות עצמה. זה דבר אדיר. לא מובן מאליו. במיוחד בהודעה האחרונה שלך בה האינסטינקט היה ההלקאה העצמית אבל לאחריה תקומה ועוצמה חזקה. ממש כמו שאמרו החברים לפני: "שבע יפול צדיק וקם". משפט כל כך נפוץ וכל כך נכון. זכית לקיים אותו כמה וכמה פעמים. אשריך! 
השם שבחרת בהחלט מתאים מאוד: "חיים אמיתיים". החיים אמיתיים לא תמיד ורודים, לא תמיד קלים ובטח ובטח לא פשוטים. אבל יחד עם זאת, הם מלאי חוויות, עליות ומורדות, חוזקות וחולשות. כל השרשורים מלאים בתחושות האמיתיות הללו. אתה כותב פתוח, מבלי לייפות, כותב מהלב והנשמה. מקבל את עצמך בענווה ומכיר בפגמים אך גם בחוזקות. אלו חיים אמיתיים. חיים שהם חיים. 

אתה בטח מכיר את המשפט: "אין שכל, אין דאגות", אני סבור טיפה אחרת, שהחכמה האמיתית היא: "יש שכל ואין דאגות". ההתמודדות שלך מאוד מאפיינת את ה"יש שכל", התמודדות עם ראייה מאוד שפויה ובקרקע, וגם ביכולת של: "אין דאגות" מבחינת לא לאבד את הפרופורציות, לא להשתגע אלא להכיר בחולשות ולקבלם בענווה והכי חשוב להכיר בחוזקות וביכולת לקום! 

אני מרגיש שאין צורך לנחם כי אתה כבר במקום אחר, אתה נעמד על שלך. כל מה שנותר לומר הוא בהצלחה רבה! חזק ואמץ! כי הרי כבר קמת. אסיים באותו משפט שאמרת: 
​"אני גיבור ואני ינצח גם במלחמה הזאת, אני אתקדם בעקביות ובהתמדה ואמשיך לנצח". 
אמן ואמן!
שכוייח!

תודה ענקית על התגובה
זה מחזק, וכן זה גם מנחם
כי גם אם כתבתי את מה שכתבתי, זה לא אומר שאני באמת מרגיש את זה לגמרי במאת האחוזים
תמיד באיזה שהוא מקום נשארת התחושה ההיא שאני אפס ולא שווה וכו' וכו'
ויש גם קושי לקבל באיזו שהיא צורה מציאות קשה כ"כ, שאני די בסדר ולמרות זאת אני נופל בדברים כ"כ חמורים מדי פעם.
ומדי פעם מתגנבת מחשבה שאולי המציאות הזאת שאני מקבל את המציאות הזאת היא לא בסדר, ובעצם אם אני יותר ילקה את עצמי ויזדעזע מהמצב אני יהיה יותר בסדר
אבל כולנו יודעים שזה לא נכון ולכן כתבתי את מה שכתבתי
אבל עדיין מדי פעם המחשבות האלה חוזרות לראש, ולכן אני כ"כ שמח במה שכתבת
אז שוב, תודה ענקית

שימחת אותי ששימחתי אותך. 
אכן אתה צודק שמדי פעם המחשבות נכנסות. אי אפשר לסנן רגשות.
אך מה שניתן לעשות הוא, באמת להסתכל עליהן במבט פיכח. 
עצם הקושי שעולה לך הוא טוב. הוא בריא וטבעי, אבל שוב - בפרופורציה. אפשר להיות עצוב אבל אסור לשקוע בה.
איך אפשר לשים לב אם אנחנו שוקעים? ובכן, כל עוד העצבות והקושי פוגעים בך - זה יכול להתבטא בעצירת החיים ועיסוק מתמיד באשמה, גרימת רגשות חזקים מדי שגורמים לך לירידת הביטחון העצמי ושמחת החיים וכדו'. 
אכן צריך להילחם באשליה ולהבין שאנחנו לא המעשים שלנו. החטאים לא מגדירים אותנו. תמיד צריך להפריד בין האדם למעשים - זה לא מבטל את מה שנעשה (וכאן נכנס עניין התשובה כדי לתקן זאת), אך זה לא מבטל את היותך אדם טוב, את המצוות שעשית, ואת הרצון לצאת מהמעגל.
אתה אדם טוב ולא "די בסדר". תפרגן לעצמך. מותר לך. לא עולה כסף 

גם אם אתה לא מרגיש זאת ב100%, לאט לאט ההרגשה הזו תחלחל. זה טוב לכתוב את הדברים. 

תמשיך לעדכן. מחכה בקוצר רוח!

תודה תודה תודה
שבת שלום