ברוכים הבאים, אורח

מסע, באהבה!
(0 צופה) 

נושא: מסע, באהבה! 342870 צפיות

תגובה: מסע, באהבה! לפני 8 שנים, 4 חודשים #80245

  • תחרות כלבים
  • רצף ניקיון נוכחי: 1923 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 178
אמנם אתה לא מבין את זה
אבל אוהב אותך
אנחנו כבר מדברים בפרטי וזה מאוד עוזר לי
אבל אולי גם תתקשר אליי
ואני אליך
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
תחרות כלבים - אביתר בנאי

"נוסע במונית, לא זוכר את הכתובת
כל כך הרבה זמן בחושך
הייאוש, הבשר, הגאווה
אויבים גדולים שאני טיפחתי
להדליק את השמש
בצחוק ובכי ובמנגינה
אני כבר מגיע, אני כבר נמצא"
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

לסיפור הישן/חדש שלי: tinyurl.com/nkms2jn

ליומן המסע שלי אל הנקיות: tinyurl.com/pdd3fy3

תגובה: מסע, באהבה! לפני 8 שנים, 4 חודשים #80256

  • עמוס
  • רצף ניקיון נוכחי: 1 יום
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 105
אוהבים
כדאי שתעשה מאמץ להגיע לקבוצות זה יתן לך המון
לחילופין תתחיל בקבוצות טלפוניות

תגובה: מסע, באהבה! לפני 8 שנים, 4 חודשים #80258

  • אהבת חסד
  • רצף ניקיון נוכחי: 1913 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 938
בעצתך תנחני כתב:
תודה שאתה איתי.
בדר"כ אני כמעט לבד פה בלילות...


אתה צוחק עלי? זה הזמן שלי... האשה ישנה וזה גם הזמן ה"מועד" לנפילות אז מסיירים בפורום...

תגובה: מסע, באהבה! לפני 8 שנים, 4 חודשים #80259

  • אהבת חסד
  • רצף ניקיון נוכחי: 1913 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 938
בעצתך תנחני כתב:

תודה שאתה איתי.
בדר"כ אני כמעט לבד פה בלילות...

אצלי, לרוב לא נראה לי שיש את הקטע של "אני רק אפורנן קצת וארגע".
אם אני שם, אני יודע לאן אני הולך. שזה טוב ולא טוב.
מצד אחד, אני לא מגיע לשם 'רק לראות', כי אני מכיר את עצמי - שאני אפול.
מצד שני, אם אני שם, אני גם נשאר עד הסוף.

אצלי זה קצת יותר מוזר...
אני יכול לצפות ו"לפרנן" ובאיזשהו שלב לצאת מזה ולהפסיק (או שיש שיחת טלפון גואלת כלשהי)
כנראה בגלל שכל הזמן מונח לי ומציק לי בראש "אל תעשה, אסור לך ליפול" וכו וכו
אבל אחר כך העמידה שלי וה"בריאות" שלי במאבק כבר נסדקת ואז אחרי פעם או פעמיים זה יגיע עד הסוף...
לכן שאלתי אותם אם זה גם נקרא "נפילה" או לא, ובעצם כשאמרו לי שכן נוצרה לי עוד גדר שהיה קשה לי לעבור כי רציתי לשמור על הרצף

לגבי מה שכתבת בסוף, אצלי זה בדיוק ההפך... נכון שיש את הקטע של "נגמור עם זה וזהו" אבל יחד עם זה אני באיזשהו מקום תמיד מאמין שאני אצא מזה באיזשהו שלב, אבל תמיד אוכל את עצמי אח"כ למה בזבזתי סתם את הזמן אם כבר נפלתי...

תגובה: מסע, באהבה! לפני 8 שנים, 4 חודשים #80276

תחרות כלבים כתב:
אמנם אתה לא מבין את זה
אבל אוהב אותך
אנחנו כבר מדברים בפרטי וזה מאוד עוזר לי
אבל אולי גם תתקשר אליי
ואני אליך

שלחתי לך בפרטי את המספר שלי, נשתמע

עמוס כתב:
אוהבים
כדאי שתעשה מאמץ להגיע לקבוצות זה יתן לך המון
לחילופין תתחיל בקבוצות טלפוניות

הלכתי לסדנה. מתכנן ללכת הלאה. תודה!

דווב כתב:
בעצתך תנחני כתב:
תודה שאתה איתי.
בדר"כ אני כמעט לבד פה בלילות...


אתה צוחק עלי? זה הזמן שלי... האשה ישנה וזה גם הזמן ה"מועד" לנפילות אז מסיירים בפורום...

כתבתי כמעט...
אני מקווה לסדר את היום שלי, עד שהוא יסתדר, זה שימושי שיש חברים מחוברים
גם אצלי זה זמן 'מועד'. לצערי, הסיור בפורום לא מספיק בשבילי...

בקשר ל'נגמור עם זה וזהו', אצלי אולי זה מגיע ממקום של ייאוש.
שאני לא מספיק מאמין שאני אצליח. (בסוגריים: ואיך אצליח אם אני תולה את זה בכוח שאין לי?!...)
אבל גילית שאפילו זה לא קל. אתמול נפלתי, פעמיים, (אחד משלושת הסימנים להתמכרות בספר הלבן הוא 'סבילות'. שמה שסיפק אותך פעם, כבר לא מספק אותך היום) ועם פורנו. למרות שחשבתי שסתם לאונן בלי פורנו אני יכול, מסתבר שגם זה לא פשוט.

תגובה: מסע, באהבה! לפני 8 שנים, 4 חודשים #80293

היה לילה די בסדר. הייתי ער, כהרגלי בתקופה האחרונה. אחרי ביקור של האחות עם הגיס והילדים.
הבית מסודר.
אפילו לא הייתי ער לבד.
בסופו של דבר, זה הגיע. הדחף לפעול על התאווה.
נגיעות...
בסוף נכנס לאתר, אפילו לא מחפש דקדקני. מוריד את אחד הדברים הראשונים שאני רואה. אפילו לא 'טורח' להתחיל לחפש משהו מאוד מסוים.
מוריד, אחי עדיין בבית, לא ילך מול המחשב, נסתפק בטלפון. מעביר לפורמט שהטלפון יכול לקרוא, מעביר, הכל מוכן.
בסוף אחי עוזב את הבית. עוד יותר טוב. עדיף מסך עם 20+ אינצ'ים מאשר טלפון קטנטן.
מחליט לסיים קודם את מה שאני צריך לעשות לפני השינה. מצחצח שיניים, מניח תפילין, פנטזיות איך ומה אני עומד לעשות תוך כדי הנחת התפילין, תפילה-פנטזיה-חפוזה ו... עכשיו הכל מוכן.
רק לפתוח את המחשב, לשים את האוזניות וסגרנו סיפור.
אבל,
הפעם משהו שונה. אני עושה אותן פעולות, ובאופן לא מפתיע, מגיע לאותן תוצאות.
החלטתי לחרוג.
החלטתי להתקשר.
החשיבה ואז לעשות את השיחה הזאת הייתה כנראה קשה יותר מללכת בפעם הראשונה למפגש חי.
קשה!
כל כך לא רוצה לוותר. חייב חייב חייב לצרוך! לא מעניין אותי כלום! מי רוצה לוותר בכלל???!!!
התקשרתי.
מנתק אחרי כמה צלצולים. לא מצליח להשיג חבר אחד, מנסה עוד אחד, גם אותו לא. מתקשר לחבר שלישי. דיברנו. קרוב ל20 דקות.
אחר כך גם עם החבר השני. (עריכה: זאת אומרת הראשון שניסיתי אם אני זוכר נכון)
אז אחרי הכל, ניגש למחשב,
ואני בא למחוק את הקובץ, (איזה פספוווווס!!! אתה מפסיד!!!! לאאא!!!) וזה צף... התאווה צפה
מישהו מתחבר לזה?
שדווקא המחיקה גורמת לזה לצוף מחדש...

אז לא נפלתי. לא יודע מה יקרה בעוד חמש דקות.
רוצה לרצות לרצות עוד יום נקי.
נערך לאחרונה: לפני 8 שנים, 4 חודשים על ידי בעצתך תנחני.

תגובה: מסע, באהבה! לפני 8 שנים, 4 חודשים #80296

  • תחרות כלבים
  • רצף ניקיון נוכחי: 1923 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 178
וואו!
איזה סיפור מטריף!
אני אף פעם לא הורדתי סרטים למחשב...
תמיד בצפייה ישירה.
לכן האקט של המחיקה לא מעלה את התאווה אבל אין ספק שאני מכיר את מה שאתה מתאר.
דברים הזויים יכולים לעורר אותי לתאווה. אני אפילו לא יודע לשים את האצבע על זה רוב הזמן.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
תחרות כלבים - אביתר בנאי

"נוסע במונית, לא זוכר את הכתובת
כל כך הרבה זמן בחושך
הייאוש, הבשר, הגאווה
אויבים גדולים שאני טיפחתי
להדליק את השמש
בצחוק ובכי ובמנגינה
אני כבר מגיע, אני כבר נמצא"
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

לסיפור הישן/חדש שלי: tinyurl.com/nkms2jn

ליומן המסע שלי אל הנקיות: tinyurl.com/pdd3fy3

תגובה: מסע, באהבה! לפני 8 שנים, 4 חודשים #80298

  • גדעון
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 187
מכיר מאד מאד את התחושה הזאת, זכור את עצמי עושה פעולות לניתוק מהתאוה בכח, ואז מרגיש תחושה של אכזבה ורצון העז להשתמש, אני חושב שההסבר פשוט, כי כל זמן שעדיין לא מחקת אתה יודע שעדיין תוכל בכל רגע נתון להזין עיניך מהסרט, רגע המחיקה זו רגע ההכרה והתמודדות האמיתית מול המציאות שזהו הפעם לא, ולכן אז אתה חש את ההרגשה האמיתית שקיננה בך כל הזמן.

כל זה בדרך הפשט, אבל אם נסתכל על זה ממבט תורני יותר אני חושב שיש פה משהו יותר עמוק, שהרי אמרו חז"ל שכל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו, כי זה לעומת זה עשה האלוקים, כפי כוחות הקדושה והטוב שיש באדם כך יש נגד זה כוחות הפוכים ששקולים באותה מידה לכוחות הטוב, כי אם הכוחות לא יהיו שקולים הרי מתבטלת כח הבחירה של האדם, ולכן ברגע מחיקת הסרט הרי עשית מעשה התגברות עצום לאין ערוך וללא ספק באותו רגע כוחות הקדושה והטוב שבך מתגברים וגדלים, ולכן גם הכוחות שכנגד מתגברים.

אז זה סך הכל ד"ש חם ואישור מאבא שבשמים שאתה בדרך הנכונה.

חזק ואמץ אחי היקר!

תגובה: מסע, באהבה! לפני 8 שנים, 4 חודשים #80300

מכיר מאוד את ההרגשה ומזדהה איתך. וואו מדהים כמה,
מדהים לאן התאווה הזו לוקחת אותנו
אוהבים אותך!
אסירות תודה על הרגעים הנקיים בחסדיו.

הערה-כל מה שאני כותב כאן זה ממה שעבר עליי ולא מחוות דעת מיקצועית.

בהחלמה

תגובה: מסע, באהבה! לפני 8 שנים, 4 חודשים #80307

  • אהבת חסד
  • רצף ניקיון נוכחי: 1913 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 938
הזוי כמה שזה נכון!
אני זוכר בישיבה אחרי שהייתי נופל לפחות פעם ביום (לפני שהכרתי דרך נורמלית להאבק בזה) החלטתי שאני גומר עם זה וזרקתי את הגלקסי לפח - פשוטו כמשמעו, שבוע אח"כ היה אצלי כבר אייפוד חדש... לא הייתי יכול להתמודד עם המחשבה שאין יותר "פינוקים"

תגובה: מסע, באהבה! לפני 8 שנים, 4 חודשים #80308

דווב כתב:
הזוי כמה שזה נכון!
אני זוכר בישיבה אחרי שהייתי נופל לפחות פעם ביום (לפני שהכרתי דרך נורמלית להאבק בזה) החלטתי שאני גומר עם זה וזרקתי את הגלקסי לפח - פשוטו כמשמעו, שבוע אח"כ היה אצלי כבר אייפוד חדש... לא הייתי יכול להתמודד עם המחשבה שאין יותר "פינוקים"


זה בדיוק מה שקרה אצלי הרבה מאד פעמים.

בהתחלה זה היה על המגזינים שמשכתי ממקומות שונים.
אח"כ זה קרה בעיתונים, מגזינים, ספרים, סרטים, נגני DVD, סמרטפונים ועוד מוצרים מסויימים שקניתי, שהייתי זורק וקונה שוב תוך כמה ימים, וגם הייתי מוריד כמויות של סרטים במשך כמה שעות ואח"כ הייתי מוחק, ומהר מאד הייתי חוזר להוריד מחדש, וחוזר חלילה. חוסר שפיות.

אסירות תודה לאבא אוהב ששומר אותי נקי מ - י' ניסן חודש הגאולה ה'תשע"ה

........................................................................................................


מודה אני לך שאתה הוא ה' אלוקי ואלוקי אבותי לעולם ועד, צור חיינו מגן ישענו אתה הוא לדור ודור. נודה לך ונספר תהלתך, על חיינו המסורים בידך ועל נשמותינו הפקודות לך ועל ניסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובוקר וצהריים, הטוב כי לא כלו רחמיך, והמרחם כי לא תמו חסדיך מעולם קוינו לך.

יומן המסע שלי - מתחיל שוב וצועד לאלוקים  או כאן.          הפוסט שלי ב"הצג עצמך"  או כאן.      המשפחה שלנו - משפחת "שמור עיניך"  או כאן

תגובה: מסע, באהבה! לפני 8 שנים, 4 חודשים #80310

  • גדעון
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 187
מדהים להווכח עד כמה אותן דפוסי פעולה חוזרים ונשנים אצל כל המתמודדים, כפי שכבר כתבתי אני זוכר את עצמי מבזבז זמן וכסף בשביל מכשירים כאלו או אחרים, נאבק עם עצמי, שובר אותם וזורק לפח, ולאחר ימים ספורים, ולעיתים כבר למחרת נוסע שוב מבזבז זמן וכסף, רוכש מכשירים, וכבר בדרך חזור מתחיל המאבק, שובר, זורק, קונה שוב, שובר, זורק, וקונה שוב ושוב ושוב.

אני זוכר את עצמי זועק ללא קול: אלוקים אדירים! הרי עיניך רואות שאיני רוצה ליפול, אז למה? למה אתה מנסה אותי שוב ושוב? האינך רואה שאיני רוצה ליפול? למה תעמוד מרחוק?

אבל בסוף נוכחתי לראות, שאבא אוהב אותנו, והוא מה זה עוזר, הוא מנהל את הכל בצורה הכי טובה, ממני הקטן הוא רוצה רק משהו קטן, שאני ירצה באמת, אבל באמת באמת, אלף פעמים באמת ירצה להפסיק, ואז הבא ליטהר מסייעין בידו, לתת לו לנהל את הענינים.

תגובה: מסע, באהבה! לפני 8 שנים, 4 חודשים #80318

סגנון המאבק שגדעון תיאר מדויק לחלוטין. תשמח בעצתך תנחני שאתה צעיר כל החיים עוד לפניך, אל תרפה, כל מאמץ שווה כדי לצאת מדבר הארור הזה. אני הרבה יותר מבוגר ממך את מיטב שנותיי שרפתי, תאמין לי. המחיר של התענוג כבד מדי אז נכון שההתמודדות קשה אבל להמשיך עם התאווה זה עוד יותר קשה: חזק ואמץ.
זה לעומת זה עשה אלוקים. המחשב שלקח לי את החיים,הוא עצמו יחזיר אותי לחיים
נערך לאחרונה: לפני 8 שנים, 4 חודשים על ידי יצחק אברהם.

תגובה: מסע, באהבה! לפני 8 שנים, 4 חודשים #80322

  • הושיעה נא
  • רצף ניקיון נוכחי: 1617 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • יש תקווה!
  • הודעות: 2406
בעצתך היקר,

כל כך שמחתי לפגוש אותך היום. הבנאדם שמאחורי המקלדת.

סחטיין על האומץ!

תמשיך לבוא ודברים טובים יקרו לך ולכולנו.

אוהב
הושיעה נא
אנא ה' הושיעה נא! עוזר דלים הושיעה נא!
הושיעה את עמך, וברך את נחלתך, ורעם ונשאם עד עולם...

תגובה: מסע, באהבה! לפני 8 שנים, 4 חודשים #80324

תחרות כלבים כתב:
וואו!
איזה סיפור מטריף!
אני אף פעם לא הורדתי סרטים למחשב...
תמיד בצפייה ישירה.
לכן האקט של המחיקה לא מעלה את התאווה אבל אין ספק שאני מכיר את מה שאתה מתאר.
דברים הזויים יכולים לעורר אותי לתאווה. אני אפילו לא יודע לשים את האצבע על זה רוב הזמן.


גם אני ראיתי הרבה בצפייה ישירה. שם זה מתבטא אצלי בלחיצה העצבנית אחרי הסוף על הX של החלון גלישה בסתר...

גדעון כתב:
מכיר מאד מאד את התחושה הזאת, זכור את עצמי עושה פעולות לניתוק מהתאוה בכח, ואז מרגיש תחושה של אכזבה ורצון העז להשתמש, אני חושב שההסבר פשוט, כי כל זמן שעדיין לא מחקת אתה יודע שעדיין תוכל בכל רגע נתון להזין עיניך מהסרט, רגע המחיקה זו רגע ההכרה והתמודדות האמיתית מול המציאות שזהו הפעם לא, ולכן אז אתה חש את ההרגשה האמיתית שקיננה בך כל הזמן.


מתחבר למה שכתבת. העניין הוא שאני עדיין מרגיש ככה, למרות שאני יכול להוריד את אותו סרט שוב או לגשת למאות אלפי אחרים בכמה הקלקות...

ברוח חדשה תישאני כתב:
מכיר מאוד את ההרגשה ומזדהה איתך. וואו מדהים כמה,
מדהים לאן התאווה הזו לוקחת אותנו
אוהבים אותך!


אגב, תודה על העזרה היום

דווב כתב:
הזוי כמה שזה נכון!
אני זוכר בישיבה אחרי שהייתי נופל לפחות פעם ביום (לפני שהכרתי דרך נורמלית להאבק בזה) החלטתי שאני גומר עם זה וזרקתי את הגלקסי לפח - פשוטו כמשמעו, שבוע אח"כ היה אצלי כבר אייפוד חדש... לא הייתי יכול להתמודד עם המחשבה שאין יותר "פינוקים"


ברקורד המפואר שלי אומנם אין אף טלפון שבור, אבל יש עשרות קבצים מחוקים ועוד איזה טאבלט אחד (שגם די עיצבן אותי חוץ מזה. אני לא בטוח שאני זוכר נכון, אבל יש מצב ששברתי אותו אחרי תאווה


מתחיל שוב - וצועד לאלוקים כתב:
דווב כתב:
הזוי כמה שזה נכון!
אני זוכר בישיבה אחרי שהייתי נופל לפחות פעם ביום (לפני שהכרתי דרך נורמלית להאבק בזה) החלטתי שאני גומר עם זה וזרקתי את הגלקסי לפח - פשוטו כמשמעו, שבוע אח"כ היה אצלי כבר אייפוד חדש... לא הייתי יכול להתמודד עם המחשבה שאין יותר "פינוקים"


חוסר שפיות.


ממש ככה...

יצחק אברהם כתב:
סגנון המאבק שגדעון תיאר מדויק לחלוטין. תשמח בעצתך תנחני שאתה צעיר כל החיים עוד לפניך, אל תרפה, כל מאמץ שווה כדי לצאת מדבר הארור הזה. אני הרבה יותר מבוגר ממך את מיטב שנותיי שרפתי, תאמין לי. המחיר של התענוג כבד מדי אז נכון שההתמודדות קשה אבל להמשיך עם התאווה זה עוד יותר קשה: חזק ואמץ.

תודה, בהצלחה!

הושיעה נא כתב:
בעצתך היקר,

כל כך שמחתי לפגוש אותך היום. הבנאדם שמאחורי המקלדת.

סחטיין על האומץ!

תמשיך לבוא ודברים טובים יקרו לך ולכולנו.

אוהב
הושיעה נא


תודה הושיעה, גם אני שמחתי לפגוש אותך (שוב)
נהניתי מאוד!
זמן ליצירת דף: 0.68 שניות

Are you sure?

כן