אוהבים אותך!

danppt כתב on 27 אפר' 2015 09:53:


מותר, אבל השאלה לאן זה מוביל. אצלי באופן אישי (ואני מכיר עוד כמה שאצלם זה כך) כשאני "בוכה" על משהו, אני כאילו מרגיש שטיפלתי בזה ואני יכול להמשיך הלאה. עד הפעם הבאה שאני פוגש באותה בעיה, ואז אני מתבכיין שוב, וחוזר חלילה.

איכשהו, אצלי, זה או להתלונן על זה, או לטפל בזה. שני הדברים לא כל כך הולכים אצלי ביחד...

"כשאני מתמקד על מה שטוב היום, יש לי יום טוב, וכשאני מתמקד על מה שרע, יש לי יום רע. אם אני מתמקד על בעיה, הבעיה גדלה, אם אני מתמקד על התשובה, התשובה גדלה" (עמ' 152).

danppt כתב on 27 אפר' 2015 09:53:


לא נראה לי שהוא כועס עליך. לפי איך שאני מכיר אותו הוא מבין שעדיין לא למדת את השימוש בתרופה שהוא ארגן עבורך. אני מאמין יותר שהוא כואב יחד איתך את כאבי הצמיחה ומושיט לך יד תומכת ואוהבת, מחכה שרק תאחוז בה.

danppt כתב on 27 אפר' 2015 09:53:


אני גם תמיד ידעתי שאני לא צריך לאונן ולהשתמש בכל שאר אופני השימוש שהייתי מורגל בהם, אבל זה לא עזר לי להפסיק או להישאר בהפסקה. הייתי צריך כח גדול ממני עצמי.

שכחתי להזכיר עוד משהו: מצוין שחזרת לשתף. כנות היא אחד המפתחות החשובים להחלמה.
אני, למשל, חושב שהייתי מתנהג בצורה חולה במצב כזה (נעלם מן הפורום, או חוזר בניק אחר...).

מזדהה מאוד עם הסבל של הנפילה,
הלוואי שתזכור את זה, מה שכתבת, פעולות ופעולות,
ובלי לפגוע, אלוקים לא מחכה לסליחה שלנו, הוא מחכה ליום הנקי הבא (לדעתי,)
אוהבים.

אוהבים!

תנסה לקבל את עצמך ולראות את הדברים החיוביים - זה שהגעת לקבוצות החיות זה צעד אדיר!!!

וזה בסדר גם לבכות וגם זה שקשה לך לקבל את זה. זה באמת לא פשוט בהתחלה...

חברים יקרים תודה רבה על העידוד והתמיכה!
היום אני מבין שהנפילה הקודמת היתה כל כך טובה כי היא גרמה לי להבין שאין לי יותר מידי ברירות ואני חייב לעשות משהו. אלוהים בהחלט אוהב...

ששה ימים של נקיות, בכלל לא מובן מאליו, ב"ה ב"ה ב"ה.

אני מתחיל לעבוד על הצעד הראשון, לקרוא בספרות... משתדל מאוד לדבר עם חברים.
האמת מפחד פחד מוות שזה יתקוף אותי ולא יהיה לי מושג איך להגיב, אבל רק להיום אשתדל להיות רגוע, וגם אם... מקווה שה' יעזור לי לנהוג בחכמה, במלחמות יש לי היסטוריה של כשלונות, צריך לשנות גישה, ואם להסתכל מסביבי, הגישה הזאת מדהימה!

מזדהה.
באופן מוחלט.
תמשיך לשתף בהתמודדות חבר יקר,
זה בונה את כולנו .