אוהבים.

בוקר טוב לכולם!!!
וואו, 50 יום של נקיות! שום דקה פה לא ברורה מאליה.
קשיים, מהמורות, התמודדות לא פשוטה בכלל. אבל שני דברי ודאיים יש לי: אני חסר אונים ומתפלל לאלוקים שיעזור לי. רק להיום- לא משנה כמה ימי נקיות צברתי.
לא משנה כמה אצבור.
עכשיו זה הרגע הכי ממשי שיש לי ליישם את עקרונות תוכנית ההחלמה. בהצלחה לכולנו!

איזה יופי! משמח לשמוע. קיבלתי גם חיזוק מדבריך לעבוד את התכנית היום.

50 יום, איזה יופי. תתחדש.
כיף לראות חברים שמגיעים ועולים על דרך טובה.
מאחל לך עוד המון ימים נקיים. רק להיום.

שלום לכולם! אני מוכרח להגיד בפה מלא שמתרחשים פה ניסים עצומים!!! עברתי השבוע משבר שבימים כקילקולם הייתי כבר מזמן מאפס ספירה... אבל אסירותודה לאלוקים, לחברים, לספונסר המכיל והאוהב שיש לי אני עדיין נקי.. 56 ימים שהם שמונה שבועות. היום בבוקר פשוט הרגשתי רדום, שאנן וחסר כוחות להשקיע בתוכנית, להתקשר לחברים, לכתוב, או אפילו בכלל לעשות משהו. הרגשתי שאני נקי והכל סבבה... דבר אחד ידעתי, אני מפחד מהנפילה הבאה, אני משקשק מפחד שהיא תגיע. התקשרתי לחבר וביקשתי ממנו שינער אותי, שיבעט בי! תודה לאלוקים זה עבד חזק, כרגע אני יודע ומרגיש שהפעולות הם באמת תרופות שמסייעות לנו בהחלמה. אוהב אתכם ומתפלל לעוד יום

מזדהה מאוד על הקושי לעשות פעולות והכול סבבה,
אבל אחרי כמון זמן בתכנית ואיפוסים אחרי תקופות של חודשיים, אני מעדיף לעשות את הפעולות בכל מצב, כי התאווה מחכה לי מאחורי,
תהיה חזק,

מזדהה מאוד על הקושי לעשות פעולות והכול סבבה,
אבל אחרי המון זמן בתכנית ואיפוסים אחרי תקופות של חודשיים, אני מעדיף לעשות את הפעולות בכל מצב, כי התאווה מחכה לי מאחורי,
תהיה חזק,

בוקר טוב לכולם!!! אני חייב להגיד ולשתף שהיום הזה ממש גדול וקשה עלי, אני חסר אונים!!! התאווה הזאת נמצאת בכל מקום ואני נאכל מבפנים על כל מבט שלי, אני מתפלל לסיים את היום הזה נקי, הלוואי ויהיה כבר חורף וכולן יחזרו להתלבש... זה פשוט זוועה, רני חסר אונים, אני מת מפחד!!!

מזדהה.ומצטרף לתחינה מכל הלב!!!

בוקר טוב לכולם!!! אני לא יודע מה קורה לי. מצד אחד אני נקי אבל מצד השני אני מרגיש געגוע לצפות בתכנים שהתאווה מציעה, אני חסר אונים. בבקשה תנו לי טיפים, פעולות כניעה. רק שהדבר הזה ילך ממני

אני רק יכול לומר מה שחברים וותיקים ממני אומרים לי.

זו בדיוק המחלה! היא כל הזמן לא תרפה, כי הראש שלנו חולה. יש לנו ראש בעייתי. אני רואה ציפורניים של בחורה, ומיד חושב על דברים אחרים לגמרי שמולידים זיכרונות שמולידות תשוקות! זה ככל הנראה לא ישתנה, פיזית החיווטים במוח שלנו הפכו "כחולים"! הגעגוע והערגה לא יחדלו, וצריך להתחיל לקבל את זה שלבד לא נוכל להתמודד עם הראש החולה שלנו.

אבל חסדי ה' - יש אבא אוהב בשמים תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם! הוא יכול לשחרר אותנו, והוא מחכה שנפנה אליו. אם מתפללים אליו - בתכנית נהוגה מסורת של ירידה לברכיים בבקשת כניעה, בהודאה כנה בחוסר אונים ובבקשה מה' שישחחרר אותנו מהכמיהה לתאווה לשעה הקרובה, ליום הקרוב וישאיר אותנו נקיים - וה' שומע.

צריך גם מיד כשזה מתחיל לשתף חברים, בכנות, בלי להסתיר סודות בתוך הלב.

ועוד משהו שהספונסר שלי עכשיו מלמד אותי - לנתח בכתיבה מה הוביל אותי לקריז של התאווה. אם מנתחים זאת בכתיבה, כך אמר, לאט לאט לומדים לזהות מה גורם את הכמיהה - כי זה היסוד: ברור שהערגה לתאווה היא תוצאה של משהו, של חלל רוחני, של משהו שקרה קודם לכן, שצריך לדעת להשתחרר ממנו ואולי גם לנסות להימנע מלהגיע לפתחו.

אז קודם כל, אוהבים! מזדהים! באופן אישי אני חווה בימים האחרונים מתקפות קשות של קריזים, ואסירות תודה לאלוקים אוהב ששמר עליי - לא בכוחי כלל - נקי.
אם טרם התחלת להכיר חברים טלפוניים, אתה מוזמן. פנה אליי באישי ונעמוד בקשר, פנה לעוד חברים וגם הם יעמדו איתך בקשר. בתכנית לא מסתירים סודות בתוך הלב, כי אלו נובטים ומגיעים לבסוף לכלל שימוש.

בהצלחה!!

תודה לך אח יקר,
אני באמת לא יודע מה היה קורה לי אלמלא היה לי את החברים הנפלאים והתוכנית הנהדרת הזו, האמת אני כן יודע יודע טוב ורע לי לדעת את זה. אני מרגיש שהפעולות, השיתוף, הצעדים והחברים זה הרגליים שלי, ככה אני יותר מודע לעצמי, ככה אני יכול לשתף ולצעוק לעזרה ברגע הקושי. ובסופו של דבר ומעל הכל- זאת הדרך שלי להחלמה. העבודה הקשה היא שלי, אבל יש לי סיפוק עצום מכל מכשול שעברתי מכל קושי שנושעתי ממנו. כמובן שחיים שלמים עוד לפני ובעת משבר הנסיון לא יעמוד לצידי ואצטרך להתמודד מחדש. זה פשוט נותן תחושה טובה של סיפוק. של אמון שבאמת אפשרי להתמודד בחיוך.

בחסד אלוקים בלתי מובן בעליל אני זוכה להגעי ל65 ימי נקיות. אסירות תודה שהגעתי הנה. אני רוצה לשתף אתכם בנס שהיה לי לפני כמה ימים.
לפני זמן מה קיבלתי הזמנה מלקוחה שלי (היכרות של למעלה מ8 שנים..) להגיע אליה לדירה ולעזור לה באיזה משהו. הסכמתי להגיע, כשבאתי אליה לדירה שתי חברותיה היו לבושות באופן חלקי מאוד. הרגשתי חסר אונים. לא ידעתי מה לעשות, הרגשתי שכאן מגיע סוף הנקיות שלי. נשאתי תפילה קטנה בליבי לה' יתברך שיהיה איתי שם. הסתכלתי בטלוויזיה לשמחתי היה סרט קומדיה של מיסטר בין כך שבאמת שקעתי בסרט והצלחתי לחמוק מהתאווה בצורה טובה. יצאתי משם, הגעתי לאוטובוס והתפללתי בכל מאודי להישאר שפוי. למדתי באוטובוס והתחברתי לאלוקים. כשיצאתי מהאוטובוס התקשרתי לספונסר וסיפרתי לו שעברתי תפילת אש!! באותו לילה כשהורדתי בגדים מצאתי שלבשתי בכל אותו יום שתי ציציות... פעם ראשונה בחיים שאני מתבלבל ולובש שתיים.
לקחתי דקה וחשבתי, מה היה המסר הסמוי של הלבישה הכפולה? נזכרתי בעבודה שהיתה לי בצהרי אותו היום בדירת הבנות ואמרתי בפה מלא. הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו

אוהבים! כיף לשמוע על ההתקדמות שלך!

חסר אונים מול הסיפור...

וואו איזה יום...
קשה לי, אני מרגיש בהתדרדרות.. לא נפלתי ואפילו לא התקרבתי לנפילה, אבל אני מרגיש במוח התרופפות בשמירה על העיניים מכל מיני מראות מעוררי תאווה... אני לצערי כל היום בתל אביב/ רמת גן. זה גדול עלי! אני פשוט חסר אונים מול זה...
אני מתפלל לאלוקים לאבא שלנו שאוהב אותנו מאוד, שישמור עלינו ועל העיניים שלנו. אני מקבל על עצמי להתמודד רק להיום... ומתפלל בשביל כולנו לערב נקי וצלול