ושוב- החבטה העזה וכואבת בקרקע, אחרי חודשיים של המראה והתעלות מעבר לתשוקות השקריות והנבזות.
מנסה לאסוף את השברים של נפשי ולהתחיל הכל מהתחלה.
מנסה להאמין בעצמי אבל אין לי בסיס, הרי כל מה שהחזקתי מעצמי לפני הנפילה התנפץ ונעלם כלא היה. אני מחפש נקודות אחיזה אבל הייאוש מאוד חזק והעיניים לא מפסיקות לדמוע.
עמוק בפנים אני יודע שאני מסוגל ושהכוחות שלי נועדו להתמודד ולהתגבר, אבל איך אני מיישם את האידיאל הנקי? איך אני מוציא מעצמי שוב את הפוטנציאל מן הכוח אל הפועל?

אין ייאוש בעולם כלל אני יודע אבל אני מרגיש צורך בזריקת עידוד שתנסוך בי מחדש את השמחה האופטימיות והתקווה.
אני שמח ומודה לה' שיש לי כאן את הבמה להעלות את מחשבותיי ובאמת מתפלל שזה יעזור לי להתחזק.
אוהב אתכם.

ברוכים הבאים כל הכבוד שאזרת עומץ לעשות את הצעד הזה לא מובן מאליו בכלל.
מתוך השורות הללו זועקת הכאב מכל מילה ואני ורבים שכמותי מבינים רק מי שהיה שם יכולים להבין את העוצמה שלה..... :'( אל דאגה יש תקווה ישנם כל כך הרבה אנשים שהיו שם ואלוקים הושיט להם את ידו הרחומה והוציא אותם משם ,אפשר להפוך את הכאב הבלתי נסבל הזה לכאב של גדילה וצמיחה .במקרה [או שלא] היום יצא לי לקרוא את מה שאחד החברים הוותיקים פה "אסירותודה" כתב לי בהתחלה  כשאני הצטרפתי
"שלום לך וברוך הנמצא. במהלך הזמן שחלף מאז באתי להחלמה למדתי שזו זכות גדולה לבוא הנה וזו זכות עצומה עוד יותר להישאר כאן. רבים וטובים לא מצליחים לבוא, ורבים וטובים שבאו לא זכו להישאר. השגעת הזו - כן לא אולי - מורידה אותנו מהדעת. אני לא מכיר אותך כדי לומר לך מה נכון לך, או איזו דרך מתאימה לך, אבל אם אתה מכור יש סיכוי שהדרך שאתה מתחיל כעת תסייע לך מאוד.

רבות נכתב בפורום על הבעיות שהשכל גורם לנו ועל הסיבות שכדאי לנו לפטר אותו. שנים חשבתי שאני מבין ויודע מה טוב ונכון לי, בתהליך איטי למדתי שאין לי מושג. מי אמר שקל יותר טוב, היו לי אתגרים עמוקים ומשמעותיים שלימדו אותי בלי סוף ומילאו את 'חשבון הבנק' שלי במזומנים... למדתי שמה שחסר לי הוא - כח. ולכן הדבר שהכי כדאי לי לבקש ממנו הוא שיתן לי ברוב טובו כח לכל מה שהוא מזמן לי.

בהחלמה." מילים כדורבנות יהי רצון שתנצל את הפתח שאלוקים נתן לך להמשיך את ההתקרבות אליו.
כל מי שנמצא פה ישמח להתכתב או לתת לך את מספר הטלפון שלו שלחתי לך בפרטי
באהבה אבי

הי. חבר יקר.
קודם כל שיהיה לך המון בהצלחה בדרך.
דבר שני - תשמח ותעריך כל יום נקי שהבאת !
אתה יודע מה זה חודשיים ?!
לא יום ולא יומיים...
חודשיים !!!
זה הנס !
זה שאני נופל זה הטבע שלי...
מה לעשות ככה הרגלתי את עצמי.
השינוי לא יקרה בבת אחת.
לא ביום אחד התמכרנו
ולא ביום אחד נחלים.
אל תצטער. תשמח.
יש תקוה אם נמשיך כולנו יחד.
והנקיון בוא יבוא.
לעיתים לאט לעיתים מהר.
העיקר להישאר...

ברוך הבא, חבר,
תהיה איתנו ובעז"ה תמצא את הדרך שלך,
באופן אישי,
cleaneyes10 כתב on 26 מרץ 2015 19:09:

כשאני יודע אני לא יכול, זהו, לא הצלחתי להביא יום אחד נקי, ורק אלוקים יכול,
אז הנס קורה, אני מיואש מעצמי וע"י זה הגעתי לתקופות ארוכות של נקיון.

היום ספרתי את היום הרביעי וכבר אני מרגיש הרבה יותר טוב ברוך ה' שעזר לי להרחיק מעלי את התאווה למעלה מ100 שעות... אבי הערתך כלכך חשובה למצב הזה כי באמת הדימיון שיש לנו שליטה על מה שקורה איתנו בכלל ומול התאווה בפרט הוא מזויף ושקרי לחלוטין... תודה לך ואני מאחל לכולנו שבוע טוב ונקי.

שלום חבר יקר,
מרגש לקרא את שיתופיך. כגודל הסבל כך גודל ההערכה שיש לנו עם כל יום נקי ומחובר. הסיסמא "רק להיום" אינה מילות עידוד ריקות אלא מציאות מרגשת של מי שהרגיש את האושר שבחיבור החיובי לחיים.
מאחל לך שתמשיך את החיבור לאלוקים, לחברים ולעצמך.

לא ייאמן, כל שעה נוספת של התגברות מהווה מדרגה נוספת.. הדבר נכון עוד יותר כשאנו מתאמצים על מנת להתגבר, היום עבדתי במקום שהיו בו נסיונות קשים מאוד אבל התרכזתי בעבודה ככל יכולתי, ברגע שסיימתי למדתי הרבה פרקי תהילים, כרגע אני מרגיש צורך עז להגיד לקב"ה תודה על ההצלה. "מזמור לתודה הריעו לה' כל הארץ..." תהילים ק'

ובכל זאת רק הרמתי טיפה את הראש, בא אלי היצר ומנסה בכל כוחו להרפות את ידי וללפות אותי בזרועותיו. בבקשה ריבונו של עולם, אני רוצה לעבוד אותך באמת אני מוסר בידיך את תאוותי ומשתוקק בכל ליבי לא לחטוא לך. הצילני נא!!!

ברוך ה' הגעתי לספירת היום השישי. אני מודה לאל שעכשיו תקופה של הרבה עשייה בבית ונקיונות וכך בעצם התאווה נדחית מפני העיסוקים... שנזכה שהניקיון החיצוני ישפיע על הפנימי ונטהר עצמנו באמת

ברוך ה' הגעתי לספירת היום השישי. אני מודה לאל שעכשיו תקופה של הרבה עשייה בבית ונקיונות וכך בעצם התאווה נדחית מפני העיסוקים... שנזכה שהניקיון החיצוני ישפיע על הפנימי ונטהר עצמנו באמת

עוד 12 שעות אני רושם שבועיים של ניקיון. יש!!! תודה ענקית לבורא עולם על כל דקה של שפיות, על כל הצלחה של התמודדות. על הכל

כמעט הגעתי ל20 יום, אבל... נפלתי !!! אני כולי מלא דמעות ויאוש עצמי. אין לי כבר כוח!!! בבקשה תעזרו לי

מתחיל מחדש. יש לי כבר שלוש שעות של התפכחות, זה לא מובן מאליו אחרי הדמעות והייאוש שהיה.. אבל אני רוצה כל כולי לצאת מזה והכל בסיעתא דשמייא כי לבד אין לי סיכוי, אני גמור

כמעט יום שלם של נקיות מודה לה' על כל שנייה, לא רוצה להתמוטט שוב, לא לייאוש ולא לתאווה שהוא מביא יחד איתו. רוצה ללכת בביטחון על הדרך הטובה רק להיום. אנא ה' הושיעה נא!!! תאחלו לי בהצלחה... לבד אני לא יכול.

cleaneyes10 כתב on 14 אפר' 2015 05:29:


אוהבים.

בהצלחה רבה.

(עי' במייל).