לאט לאט אני מתחיל לראות את אלוקים מתחיל לראות איך הוא שומר עלי, איך הוא עוזר לי.
אולייום אחד אני גם יצליח לדבר איתו.
אולי עוד לא אבדה לי כל תקווה.
משתדל להודות לאלוקים על 7 ימים נקיים
תודה לפורום ולכל החברים הנהדרים שעוזרים לי למצוא את אלוקים ולדבר איתו

חביבי, הוא נמצא בכל מקום.
אם רק תסתכל מעליך תוכל לראות אותו שם -דוחף, מכוון, מחבק ומסייע.
אתה יודע, יש שיר של משפחת ואך, להקת דוסים כזאת, קוראים לו "מן האור".
הרשה לי להביא לך בית אחד:
"ולפעמים אתה שואל את עצמך
הרי רק צעדיי טובעים בחול,
אי צעדיו?
אז ברגעים קשים משאול
הרם את שתי עניך
הבט אותך נושא הוא על כפיו."

אל תתייאש חביבי, הוא שם, הוא בפנים. דבר אתו, עכשיו. אינך יודע כמה הוא מצפה לך.
תתעודד אחי, יהיה טוב. הניסיון עצום אבל זה לא סתם כי ניסיון גדול בא לאנשים גדולים וניסיון עצום בא לאנשים עצומים.
אני מעתיק לך מכתב מתוך ספר "פחד יצחק" של הרב יצחק הוטנר זצ"ל.
למרות חיפושיי אחר גרסה אינטרנטית לא מצאתי ועל כן אני מעתיק אותו:

(מכתב של של הרב יצחק הוטנר זצ"ל בא כתגובה למכתב מבואס של נער)
"רעה חולה היא אצלנו שכאשר מתעסקים אנו בצדדי השלימות של גדולינו, הננו מטפלים בסיכום האחרון של מעלתם. מספרים אנו על דרכי השלימות שלהם, בשעה שאנו מדלגים על המאבק הפנימי שהתחולל בנפשם. הרושם של שיחתנו על הגדולים מתקבל כאילו יצאו מתחת יד היוצר בקומתם ובציביונם.
הכל משוחחים, מתפעלים ומרימים על נס את טהרת הלשון של בעל החפץ-חיים זצ"ל, אבל מי יודע מן כל המלחמות, המאבקים, המכשולים, הנפילות והנסיגות לאחור שמצא החפץ -חיים בדרך המלחמה שלו עם יצרו הרע, משל אחד מיני אלף.
התוצאה מזה היא כשנער בעל רוח, בעל שאיפה, בעל תסיסה מוצא בעצמו מכשולים, נפילות, ירידות הרי הוא דומה בעיניו כבלתי "שתול בבית ה'". שלפי דמיונות של נער זהלהיות שתול בבית ה', פירושו הוא לשבת בשלות הנפש על נאות דשא של מי מנוחות ולהינות מיצרו הטוב כדרך שצדיקים נהנים מזיו השכינה שעטרותיהם בראשיהם במסיבת גן-עדן.

אבל דע לך, חביבי, ששורש נשמתך הוא לא השלווה של היצר הטוב, אלא דווקר מלחמתו של היצר הטוב ומכתבך היקר מעיד כמאה עדים כי אכן לוחם נאמן אתה בצבאותיו של היצר הטוב.
בודאי שהנך נכשל ועומד להיות נכשל, (אין בזה משום פתיחת פה לשטן) וכמה מערכות תיפול שדוד, אבל אני מבטיח לך שלאחר הפסד כל המערכות תצא מן המלחמה כשזר ניצחון על ראשך והטרף החד מפרפר בין שיניך.
החכם מכל אדם אומר: "שבע יפול צדיק וקם" והטפשים חושבים כי כוונתו בדרך רבותא- אע"פ ששבע יפול צדיק מכל מקום הוא קם.
אבל החכמים יודעים היטב שהכוונה היא שמהות הקימה של הצדיק היא ה"שבע נפילות" שלו.
"וירא את כל אשר עשה והנה טוב מאוד" טוב זה יצר הטוב מאוד זה יצר הרע" עכ"ל.
(לאחר שהעתקתי כל זאת, מצאתי את המכתב באינטרנט נו, ניחה)

המשך לצעוד, אל תסתכל אחורה, אין שם שום דבר חוץ מאשליה אחת גדולה.
תשמח! תעלה חיוך על פניך! את המסע הזה לא ניתן לעבור ביאוש ועצבות
מעתיק לך משפט מהחתימה שלי: "בכל אחד ואחד מישראל, מגדול ועד קטן, אור אלוקים חיים ביפעת קודש בוער ומאיר."
הצלחה מרובה,
אין יאוש.

תודה רבה לך!! אתה ממש נגעת לי בלב!! אתה אפילו לא מבין כמה!
בהשראתך אני יכתוב עכשיו: אסיר תודה לאבא שבשמיים שאוהב אותי ותמיד יאהב אותי על 8 יום של נקיות.
תודה לך אין ייאוש שהזכרת לי שאני לא קיים סתם, ויש סיבה לזה שהקב''ה הניח אותי פה בעולם.

אסיר תודה לאבא שבשמיים שמאמין בי ותומך בי
תודה על תשע יום של נקיות כששנינו יודעים שבלעדיך אי אפשר להתקיים מול התאווה אפילו שעה אחת.

אשריך!
המשך ללכת בלי לפחד, אבא אתך (וכידוע, אבא תמיד מגרש את המפלצת שמתחת למיטה )
הצלחה מרובה,
אין יאוש.

מקווה לזכור תמיד שאני צריך שכל מעשי יהיו לשם שמיים. לזכור תמיד שנבחרתי ועם כח גדול באה אחריות גדולה.
תודה לאבא שבשמיים שמחזיק אותי בין החיים למרות שאני בדרך כלל לא זוכר.
תודה לאבא שבשמיים על 14ימים של שפיות 14 ימים של נקיות 14 ימים שבכלל לא מובנים מאליהם.
תודה.

זהו. היה נחמד. הייתה אחלה תקופת נקיות. מתחילים לשמוע כבר את הנפילה הבאה באופק וכולנו יודעים שאין באמת איך לעצור אותה.
תודה לה' על 15 יום של נקיות וסליחה מראש על הנפילה העתידית שבאמת אין לי מושג איך למנוע

זה פשוט לא נכון.
אין יאוש.
אפילו חרב חדה מונחת על הצוואר - אין להתייאש מרחמי שמים.
תעורר רחמים על עצמך, תתנגד,
תודה בחוסר אונים,
תבקש עזרה מן השמים.

שלום לך חולה אהבה יקר
מאוד הזדהיתי אם כתיבת היאוש,  שהיוותה מבחינתי הכנת הקרקע לנפילה הקרובה.
אצלי הטריקים האלו עבדו כל עוד חשבתי שאני עושה טובה למישהו שאני נקי,  אז בטח שכדאי לי להכין את השטח ולמצוא תרוץ טוב למה קרתה הנפילה, ואין כמו הודעה מייאשת מלאת רחמים עצמיים כדי לתת לי את האור הירוק המיוחל.
ברגע שהבנתי כלפי עצמי שאני לא עושה טובה לאף אחד,  שסובל העיקרי הוא לא אלוהים,  המלאכים, הקליפות,  ואפילו לא אישתי והילדים,  הסובל הזה הוא אני בלבד.
אני הוא זה שמרגיש אחר כך טוב מותי מחיי אני הוא זה שמרגיש בלופ אין סופי שמערבל אותי שוב ושוב כמו מכונה על סחיטה לא נגמרת.
ואותי שום תרוץ לא ישכנע ששווה לדפוק את הראש במכונית נוסעת על אוטוסטרדה.
מאחל לך למצוא את נקודת הכאב הפנימית שלך
לפני השימוש
תבורך

תודה לכל מי שתומך בי ברגעים הקשים. אני יודע שאסור להתייאש מן הרחמים אבל זה קשה. כל פעם שהתחילו לעלות בי המחשבות שעולות עכשיו תוך כמה ימים נפלתי ואני לא רואה שום סיבה שהפעם זה יהיה שונה.
והקטע הכי גרוע זה שהסופ''ש הקרוב אני בבית וזה מקור לצרות.
אני עדיין מקווה ומתפלל וזועק לאבא שישמור עלי מתוך תקווה שעוד יש לי סיכוי.
אבא!!!!!! הצילו!!!! תן לי באמת למצוא בך את מה שאני מוצא בתאווה!!! שאני ישאל באמת מכל הלב אייכה ולא איפה התאווה.
מרגיש היום יותר מתמיד שכאן יהודי שעל חוט השערה הוא תלוי.

עדיין מחזיק. עדיין שורד. עדיין מודה אני לפניך אבא אוהב שמאמין בי מודה מכל הלב על 17 ימים של נקיות. זה לא מובן מאליו.
אני מאמין שיש בי את הכח לגבור על התאווה. ושהכח הזה מגיע ממך.
מתפלל שאני יוכל לממש את הכח הזה.
כאן יהודי שעל חוט השערה הוא תלוי

לאט לאט, שלב אחרי שלב, אני מרגיש את החיים שלי משתקמים, מרגיש איך הם נבנים מחדש.
ואז מגיעה התאווה הארורה ומנסה להרוס הכל, את כל מה שעמלתי ובניתי.
ואז כשהיא מגיעה נשאר לי רק דבר אחד שאני יכול לעשות, לצעוק בכל הכח.
אבא!!! שמור עלי!! תן לי רק עוד יום נקי אחד!!
מודה לה' על 28 יום של נקיות ומתפלל שמחר אוכל להודות על 29.

ברוך ה' נראה לי שנגמר הגל הזה. מודה לקב''ה על 29 יום של נקיות, ועל הניצחון מול הגל האחרון שלא היה קטן בכלל. ומתפלל שתמיד אני יזכור שכשהתאווה תוקפת אבא לידי שומר עלי ורק מחכה שאני ישים לב שהוא שם

אני חי בפחד מתמיד שיום אחד התאווה תתקוף אני כבר לא יעמוד מולה וכל הנקיות של ה30 יום, תאבד. ויש לי רק דבר אחד לעשות נגד הפחד.
לבכות לאבא שישמור עלי, כי עדיף לבכות לפני שיעזור לי מאשר לבכות אחרי הנפילה.
אבא, אלוקים, אדון, ה'. כאן הבן שלך, שמתחנן לעזרה, כי לבד אין לי כוחות לנצח, תשלח לי כוחות.
כאן יהודי שעל חוט השערה הוא תלוי

מאוד מתחבר