שוב נפלתי היום בצהרים.
האינטרנט בפלאפון שלי חזר להיות מהיר.
כשגיליתי את זה הנפילה היתה עניין של זמן...
עכשיו אני אוריד כמה דברים כדי לחסל את החבילה ובעוד יומיים אני אתחיל לבכות את מותה בטרם עת.

לא יודע אם אני שמח או עצוב- ואם אני כן יודע אני לא יודע למה.

לילה טוב.

אתה ממש חייב חייב אינטרנט בפלאפון? ??? ???

נפלתי שוב.
לא אין לי שום צורך  באינטרנט בפלאפון. אבל אני לא רואה את עצמי מוותר עליו. אז...
לשמחתי הצלחתי לסיים היום את החבילה וכמעט הכל על דברים הגיוניים ולא סרטוני פורנו (גם זה לא היה חסר).
עכשיו אני עומד להתבעס על זה שאין לי אינטרנט מהיר ואני לא יכול לראות סרטים. אבל לפחות עכשיו (ע"פ סטטיסטיקות בדוקות) הסיכויים הם שהרווחים בין הנפילות יגדלו. אם כי זה מאד לא מציל אותי רק מקל מעט על ההתמודדות.

לא שבור מזה שנפלתי- אני קצת אפאתי לזה. לא היה לי שום עכבה לנפילה היום. תוך כדי השימוש תכננתי להכנס אחר כך לפורום כדי להתעדכן מה קורה ולהגיד שלום לחבר'ה. אני מרגיש שלפעמים אני נמצא פה כפתרון לשעמום/ בעסה כמעט כמו השימוש עצמו. מה זה אומר על ההחלמה שלי? לא יודע...

אין לי מה לכתוב חוץ מזה.
רוצה לא להיות מה שאני- אין לי משהו שאני כן רוצה להיות...
לא יודע..

נפילות מספר. ערבול רגשי רוצה לישון או לעשות כלום. קשה בפיקוד והעבודה עם חיילים תובעניים, טרחניים וכפויי טובה- שבסוף הם בני אדם מורכבים וצריך ליצור חיבור איתם- כמה שאני רע בזה...
קשה לעבוד מול המ"מ (המפקד שמעלי) והמפקדים האחרים- יש תחושה שלא מספיק מעריכים את ההשקעה וקצת יותר את הסדר וההצלחה של אנשים מסויימים. באמת שיש לנו סמל (סגן של המ"מ שבעצם אמור להיות מעלי אבל הוא לא באמת) שנותן את הנשמה ולוקח על עצמו הכל- וגם מפילים עליו הכל וכשהוא בסוף לא מצליח לשאת בנטל ומשהו 'מתפקשש' מאשימים אותו ולא את המפקד שישן בזמן שהוא השקיע- ונכשל ולא את המ"מ שסמך עליו לחלוטין ולא בדק שהכל כפי שהתכוון... מקווה שהכעס/ תסכול שלי הובן.

הכי קשה אחרי כל הלחץ הזה לחזור הבייתה ולגלות אי של שקט ונינוחות שכל רצונך להגיע אליו- וכשאתה שם... כלום- ריק וחוסר תוחלת ניסיון לשאוף כמה שיותר אוויר מגן העדן שמדוכא על ידי הגילויי שאין פה כלום... לא יודע אם אתם מבינים. לא יודע אם אני מבין. זה קצת מזכיר לי את התאווה- מין שיא חלומי שאליו אתה שואף ושהריגוש בהתקרבות אליו- עולה ועולה... ובום- מתפוצץ לריק חסר משמעות וחסר כל.

מתוסכל. אני רוצה משהו שאני לא יודע מהו. אני לא מוצא אותו בהחלמה. אני מוצא צל עיוועים חסר ממשות ומתעתע במחלה. חיפשתי אותו נואשות בתורה/ אמונה/תפילה/ חסידות ושם נגעתי בו קלות ומיד רצתי הלאה...

כלום.

שבוע טוב!
לא נקי. בכלל.
מאד מודע לאיזו גישה פסימית שהשטלתה לי על החיים. אני רואה בכל טוב- מציאות חולפת וטועם את מרירות הסוף בכל התחלה. זו לא גישה חדשה. הבחנתי בה בעבר אבל לפתע היא לופתת אותי בצורה נוראית. אני לא יודע איך להשתחרר ממנה.
כמעט מיותר להגיד שבימים האחרונים אני בכלל לא מנסה לעצור התקפי תאווה. אני ניגש אליה בעיניים פקוחות כמו גוסס שלוקח את סמי הטשטוש שמביאים מעט מזור לכאביו. אני כמעט לא רוצה להפטר מזה. אני לא רואה אופציה טובה יותר.
זה מפחיד אותי.

זהו.

שלום חברים.
אוננתי היום (בשביל ליפול צריך לעמוד- לא באמת מה שקורה איתי). אתמול דווקא לא אבל לא בכוונה- וחוץ מזה שלשום אוננתי פעמיים אז זה 'בסדר....'

אני לא מצליח למצוא סיפוק- בכלל. יש דברים שאין לי חשק לעשות אז אני לא עושה, וכשאני עושה אין אומלל ממני. ויש דברים שאני עושה בכיף ואז מסיים מביט במראה ואומר- 'אדיוט אתה  חתיכת חסר תועלת בן 23 שלא עושה כלום עם החיים שלך...'.

רע לי. לא יודע איך לצאת מזה.

אפילו פה הדבר היחיד שעוד מעניין אותי זה השרשור הזה. אבל אני היחיד שכותב בו כך שהעניין לא משמעותי במיוחד...

בקיצור. נאכס. אני רוצה משהו אחר- לא יודע מה. לא זה!!

אח שלי, יהודי יקר, אני מסתכל על השרשור הזה הרבה,
וזה מעורר בי הערכה כלפיך על הכנות והשיתוף,
תמשיך להיות כאן ולשתף, אסור לנו להתייאש אף פעם!,
חוץ מזה רציתי לומר לך שאם אתה גבר ואתה באמת רוצה להיגמל,
נראה לי בסיסי שתעיף את הסמרטפון  8)אם אתה לא באמת חייבבבבבב אותו,
קטונתי, אני לא איזה גמול מומחה, אבל לפחות בתור צעד ראשוני - זה נראה לי בסיסי... :

פעמיים כתבתי פה את אותו פוסט פחות או יותר ופעמיים זה נמחק. אחת אתמול ואחת שלשום. אז אולי עכשיו ירחם ה' וזה יצליח...


ראשית תודה רבה למבקשהשם על עצתו הטובה ורצונו לעזור. לצערי האמת היא שאם הייתי גבר והייתי רוצה באמת להחלים- כנראה הייתי מפסיק לאונן ולצפות בפורנו. מסתבר שיש לי בעיה.

שנית קצת דיווח על הימים האחרונים.
בכללי ימים מלאי  תעסוקה ועניין שמונעים ממני כמעט לחלוטין את האוננות והפורנו. אבל כולי הר געש של רגשות לא ברורים וכמיהה לריגוש 'אמיתי'. (סרט או פורנו- או שילוב). ולכן פה ושם כן יצא לי לאונן ולהשתמש בפורנו פעמיים או שלוש השבוע ויש לי הרגשה שגם את הלילה הזה אני לא אסיים לפני דבר כזה.

האמת היא שאני מיואש למדי מהמצב שלי. זה לא שעשיתי מה שצריך על פי התכנית ולא הלך לי. למעשה לא התחלתי בכלל בתכנית ובכל זאת זה מייאש אותי. אני לא מצליח לראות תרחיש שבו יהיה לי טוב לטווח הרחוק אז אני מסתפק ב'טוב' המדומה של הרגע הזה. אני מבין כמה רפש ותועבה יש פה בכל הסיפור הזה ואני מייחל להשתחרר מזה. אבל  אני לא מצליח לראות אלטרנטיבה כלשהי אז אני עוד שם...

אני מצטער על הדברים. אני מרגיש רפיון ידיים גדול מהם ומקווה שלא אחליש מישהו. אבל זו האמת וזה אולי קצת יעשה טוב לפרוק את זה.

עכשיו יש צפי גדול שההודעה תימחק ותגרום לייאוש ולבעסה שלי לגבור אבל ננסה לשלוח בכל זאת.

ערב טוב.

אוהבים אותך תשובה שלימה! חפצים בהצלחתך!
שמח על עקשנותך החיובית ועל שבסוף הצלחת להעלות את ההודעה.

רציתי להתייחס לנקודה שנראית לי חשובה:




אני גבר (ולא אשה), ורציתי באמת להחלים, וגם ניסיתי לעשות הרבה דברים בעניין (כולל טיפול של כמה שנים אצל איש מקצוע), ואף פעם לא הצלחתי. עכשיו כשאני בתוכנית, אני מבין שרצון לא יכול לעזור לי. רק כניעה יכול לעזור לי. רק התמסרות לאלוקים יכולה לעזור לי.
אני לא יכול לעזור לעצמי. רק חיבור לכח גדול וחזק ממני יכול לעזור לי.

מעניין שבדיוק אתמול במקלחת חשבתי על הרעיון הזה במונחים קבליים (אולי החב"דניקים שבינינו יהנו מכך... סליחה על שבירת ה"עקרונות לפני אישיות" :-\). זה הרעיון:
הבעיה שלי כל כך שורשית ועמוקה, שאפילו אור ה"כתר", הרצון, לא יכול לפתור אותה.
הבעיה שלי יכולה להיפתר רק ברובד עמוק יותר - "מלכות אין סוף". כניעה והתמסרות טוטאלית ל"אין סוף".
כל מה שבתוך ה"קומה" שלי ובתוך המציאות שלי (גם אם בבחינת ה"מקיף" שלי), לא יכול לפתור לי את הבעיה.
זו בעיה שחובשת וכולאת את כל חלקי האישיות שלי, ו"אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים".
זו בעיה כל כך קשה, שאפילו מתירי חבושים מומחים לא הצליחו ולא יצליחו להתיר אותי (ע"ע איש מקצוע מנוסה).
רק מה שהוא לגמרי מעל המציאות שלי ("אין סוף", ברוך הוא) יכול לעזור. ולכן אני חייב להתחבר אליו ("מלכות").

לשמחתי הוא דווקא אוהב, רוצה לעזור לי ורוצה לקדם אותי.
לא יודע מה הייתי עושה אם היה לי אלוקים נקמן, שמחכה שאפול אפילו בטעות הכי קטנה, ו"מחפש אותי בסיבוב".
האמת, שהאלוקים שהכרתי עד לא מזמן, היה קצת כזה.
צעד 2 עזר לי קצת להשתחרר מהדימוי הזה שלו.
(ועדיין אני סובל עכשיו מלחצים חזקים בחזה. כנראה מִפַּחַד שהוא קורא עכשיו את הדברים החצופים שלי וכועס עלי... :-\).
מקווה להשתחרר לאט לאט מהדימוי הזה, ולהתחבר לדימוי החיובי, האוהב וה...נכון! 

בשבילי אתה דווקא אחת הדמויות המשמעותיות בפורום!
תמשיך לבוא! בשבילנו ובשבילך.

זה היה המקור למשפט שלי ש 'אם אני הייתי גבר ורוצה באמת להחלים- הייתי מפסיק לאונן וכו'...' זו היתה סוג של תגובה צינית (סליחה) ונסיון להענות לאתגר שהציב לי 'מבקשהשם' היקר בשאלתו- אז למה בעצם לא לזרוק את האייפון?

כמו כן אעדכן כאן ששוב עשיתי מה שעשיתי כפי שתיארתי לעצמי שיקרה. (מדהים כמה קשה לי לכתוב את הביטויים שאותם החלטתי לכתוב כדי לא להקל בחומרת המצב לעיני- בכל מקרה, לא אכתוב יותר 'נפלתי'- זה שקר אני לא 'נופל' אני מאונן וצופה בפורנו...). גיליתי שהאינטרנט שלי פתוח משום מה ועובד מהר מה שמאפשר לצפות בסרטי פורנו רח"ל. אני מבסוט אבל אוצה שזה ייגמר ככה יש לי פחות איפה לעשות את הדברים האלה... מתוסבך. כבר אמרתי?

זהו נרדם תוך כדי כתיבה... לילה טטב.
חלומות נעימים.
שלי יהיה כנראה על הקפצה דרומה... לעזה.
ושוב לילה טוב.
(אני בטוח י

שבוע טוב חבר יקר,
אני שבוע לא הייתי בפורום,
ואני מאוד שמח בשבילך שאתה ממשיך לעדכן את יום מסע שלך,
אתה רק תרוויח מזה בסוף, תמשיך לבוא.

צודקים,
עזבו את הקטע של "גבר" 8) או לא "גבר" :'(,
אבל אני שואל בכנות,
אין עניין ליצוא לנו בהחלמה סביבה קצת פחות מסוכנת?
הרי "מה יעשה הבן ולא יחטא?", ???
שואל בענווה,
לא בהתרסה,
אוהב ומעריך,
מבקשהשם

אני כותב על זה הרבה כאן,
מקווה שלא חושדים בי שאני איזה סוכן של אינטרנט רימון...
זו פשוט שאלה שמאוד מטרידה אותי בזמן האחרון  :-\

מסכים לחלוטין. לא נראה לי שזה נכון לחגוג עם סמארטפון כאשר יש אפשרות פשוט להפטר ממנו. אמנם מה שאמרתי היה שבעצם אין לי הצלחה כרגע בניסיונותיי לבצע את הצעד הזה כמו שאין לי  הצלחה בניסיונותיי להפסיק לפורנן.