|
ברוכים הבאים,
אורח
|
נושא: צועד את צעדיי הראשונים במסע (אחרי מסעות כושלים רבים מאין מספר) וזקוק לחיזוקיכם 154061 צפיות
רציתי לפני 8 שנים, 2 חודשים #83877
|
|
ליומן המסע שלי הפוסט שהסביר לי מה הבעייה הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי! כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני. |
תגובה: חסר אונים מול הקניות לפני 8 שנים, 2 חודשים #83891
|
|
|
תגובה: צועד את צעדיי הראשונים במסע (אחרי מסעות כושלים רבים מאין מספר) וזקוק לחיזוקיכם לפני 8 שנים, 2 חודשים #83909
|
|
אריאל,
אני בהתחלה,,, אני מנסה,,,, אני מתבייש,,, אני מפחד,,, אני מקווה,,, אני מייחל,,, אני מתפלל !!!!!!!! |
תגובה: צועד את צעדיי הראשונים במסע (אחרי מסעות כושלים רבים מאין מספר) וזקוק לחיזוקיכם לפני 8 שנים, 2 חודשים #83919
|
הוי אריאל כתב on בלתי ידוע: אני נזכר בקבל"פ המיוחדת שקיבלתי כשהגעתי לכאן מוכה וחבול, שבור ומרוסק, ממך ומהחברים כאן, בהתחלה חשבתי שהיית "מוכה וחבול שבור ומרוסק ממני"...  טוב, שאחר כך הבנתי... מלקה עצמי שכמוני...  *** תודה רבה על האיחולים הכנים וההשתתפות בשמחתי (האמת, שגם אני לא מצליח כ"כ לעלות לקבוצות הצהריים...). דבריך על מספר הימים הזכירו לי כיצד כשהייתי נקי 33 ימים (עמ' 3 ביומן המסע שלי), שאלתי את "אלה שיש להם מאות ימי נקיות... האם זה נעשה קצת קל יותר? (הלוואי!  )". חבר יקר איחל לי בתגובה: "מאחל לך שיום אחד מישהו ישאל אותך את השאלה ששאלת אחרים פה היום  ".המדהים היה, שכאשר הייתי נקי כמעט שנה (עמ' 34 ביומן המסע שלי), חבר אכן שאל אותי: "קשה לי מעט לראות אותך אחרי כלכך הרבה זמן נקי, זקוק לכ"כ הרבה דברים כל יום כדי להישמר... איך זה? זה לא אמור להיות יותר קל, לפחות טיפה?" (תשובתי המפורטת אליו לעיל עמ' 34).אז ככה זה. התקדמתי המון. אני עדיין חולה. מאוד. שרק אזכה להישאר על הקרון שעליתי עליו, ולא לרדת מהפסים. ושרבים אחרים יזכו לעלות על הקרון שלהם ולהישאר בו. סך הכל זו רכבת אחת, ובהחלט אפשר לעבור בין הקרונות וללמוד המון. יש לי חברים או ספונסיים שעלו על הרכבת אחרי (באתי לכתוב "הרבה אחריי", אבל עם כל הכבוד שנה ומשהו לא עונים להגדרה הזו...), ואני לומד מהם המון וגם מרגיש שהם "עוקפים אותי" למרות שזו לא תחרות. אגב, מבין דבריך ניכר שלא נתקלת בפוסט הזה, שעל אף שנכתב לאחרונה נדחק לירכתי הפורום. כתבתי אותו לרגל השנתיים. מצ"ב הקישור: http://gye.org.il/forum/1-%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99/83684-%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A-%D7%A9%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%9C%D7%99-%D7%A0%D7%A1-%D7%91%D7%90%D7%AA%D7%A8-%D7%94%D7%96%D7%94%21#83736 |
|
ליומן המסע שלי הפוסט שהסביר לי מה הבעייה הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי! כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני. |
תגובה: צועד את צעדיי הראשונים במסע (אחרי מסעות כושלים רבים מאין מספר) וזקוק לחיזוקיכם לפני 8 שנים, 2 חודשים #83920
|
|
ליומן המסע שלי הפוסט שהסביר לי מה הבעייה הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי! כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני. |
תגובה: צועד את צעדיי הראשונים במסע (אחרי מסעות כושלים רבים מאין מספר) וזקוק לחיזוקיכם לפני 8 שנים, 2 חודשים #83931
|
טהרני כתב on בלתי ידוע:
דבריך על מספר הימים הזכירו לי כיצד כשהייתי נקי 33 ימים (עמ' 3 ביומן המסע שלי), שאלתי את "אלה שיש להם מאות ימי נקיות... האם זה נעשה קצת קל יותר? (הלוואי! )". חבר יקר איחל לי בתגובה: "מאחל לך שיום אחד מישהו ישאל אותך את השאלה ששאלת אחרים פה היום ".אני דווקא חושב שהטעו אותי בהתחלה [בתקופת הקריזים האיומים ז"ל ] כששאלתי האם זה נהיה קל יותר, אמר לי חבר שזה בהחלט לאט לאט נהיה יותר קל,, והיום אני כל הזמן אומר לו שהטעה אותי. זה לא יותר קל, זה הרבה יותר קל, כמובן שישנם התמודדויות חדשות ואתגרים לא קלים כל הזמן אבל אין מה להשוות. [אצלי עכ"פ ברוך ה'!] |
|
אריאל,
אני בהתחלה,,, אני מנסה,,,, אני מתבייש,,, אני מפחד,,, אני מקווה,,, אני מייחל,,, אני מתפלל !!!!!!!! |
תגובה: רציתי לפני 8 שנים, 2 חודשים #83965
|
טהרני כתב on בלתי ידוע:
כשזה לא מושלם, זה הרבה יותר קשה בשבילי. מאד מזדהה, גם אני חש חולה ב'פרפקציוניזם נפוץ'... "תמיד אמרת שאסור להיות מושלם, כי מי שמושלם אין לו מה לעשות כאן - ואת היית מושלמת". 'מרדכי פרנקל' בהספד אתמול על אשתו 'חנה פרנקל' זיכרונה לברכה שנספתה באסון האוטובוס. יום טוב ו'כמעט מושלם' לכולנו
|
|
- "מצבי היום לא משקף את האני הפנימי האמיתי שלי, אלא רק את מה שעשיתי בחיים עד היום".
- "עיקר כוחו של האדם הוא להודות בחולשתו ולפנות אל ה'. זה הכוח הגדול של האדם" - הרב מנחם פרומן. שיהיה יום טוב ונקי - לך לי ולכולנו ---------------------------------------------------------- לסיפורי האישי - פנימה ליומן המסע שלי - חיים פנימיים |
תגובות למגיבים לפני 8 שנים, 2 חודשים #84012
|
|
ליומן המסע שלי הפוסט שהסביר לי מה הבעייה הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי! כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני. |
אשרינו! וגם: חברותא ומיתותא לפני 8 שנים, 2 חודשים #84014
|
ערב טוב חברים יקרים ואהובים!
אני אסיר תודה על שהזדמן לי היום להשתתף בכנס של כמה עשרות חברים מחלימים, שנקיים שנתיים ומעלה. היה מיוחד ומחבר מאוד. אחד הדברים ששאלו את החברים היה מה הם עושים בשביל ההחלמה שלהם, והתברר שרובם ככולם משקיעים לכל הפחות חצי שעה מדי יום בפעולות בסיסיות של התכנית (קריאה בספרים, כתיבה יומית, טלפונים וכדו'). מדי פעם, בתהליך המדהים הזה מבליחה ההכרה שזה פשוט נס. נס!! אם הייתי חי רק לפני דור או שניים, הייתי מסתובב עם המחלה הארורה הזו, מנסה להיאבק בה עד יום מותי. הייתי סוחב שק ענק של רגשות אשמה שהולך ותופח עד בלי די, כששפתותיי כבר מזמן בלו מלומר "די!" ו"עד מתי?". לא הייתי מבין למה אני פועל נגד הרצונות שלי, נגד מה שאני מבין בבהירות גדולה שהוא הדבר הטוב והנכון בשבילי. כל ימיי הייתי שרוי באפילה גמורה, ולא היה לי צל צילו של מושג שאני חולה. אשרינו! אשרינו שזכינו! באמת. *** בדרך לשם, עצרתי בבית מדרש גדול. בחרתי לי פינה שקטה והתיישבתי ללמוד. בדיוק מאחוריי התמקמה איזו שהיא חברותא, ומה ששמעתי ממש החליא אותי.כבר בחודשים ואולי בשנים שקדמו להחלמה, נקעה נפשי מהלימוד בצעקות. מהכוחניות. מחוסר ההקשבה לדברי הזולת.עכשיו ראיתי את פגמי האופי בהתגלמותם. את השליטה של הצועק בבחור עדין הנפש שהקשיב לו באמת ובתמים (זה לא היה נראה ריצוי). "אם אתה צועק, זה לא אומר שאתה צודק", חלף לו חרוז במוחי. ממש חשבתי לקום ולומר לו משהו. ממש לא אהבתי את הסגנון המתנשא, הגאוותני. כששמעתי משהו לא נכון שהוא אמר בנחרצות ובזלזול בדברי החברותא, הייתה לי הווה אמינא להכות על קדקדו... (לא פיזית. פשוט להתערב ולהראות לו שהוא טועה).יכול להיות שהוא יכול להרשות לעצמו את הפריבילגיה המפוקפקת הזו. אולי הוא לא מכור (אם כי דפוסי השליטה שם היו מוכרים להחריד. "רואים את הקולות". את הקולות מהעבר שקמו לתחייה שם). אני לא. אני לא? אחרי הכל, אני עשיתי בכוונת הלב את מה שהוא הוציא בפה. השורש של ההתנהגות שלנו היה דומה. שלו רק הצמיח ענפים בולטים יותר. זה הכל... מתקשה כרגע לקבל כיוונים רוחניים שצורמים לי. מאמין שזה ישתפר עם הזמן. זה כבר השתפר. *** אסיר תודה לאלוקים על דברים שאני כן מצליח לעשות, למרות החולשה העייפות והרפיון הכלליים. מתפלל להמשיך לנסות לעשות את מה שנכון בשבילי, כל יום, רק לאותו היום. ליתר דיוק: לכמה שעות בכל פעם. יותר מזה, זה כבר יותר מדי גדול עליי. שיהא לילה טוב, נקי ומחובר לכולנו! |
|
ליומן המסע שלי הפוסט שהסביר לי מה הבעייה הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי! כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני. |
תגובה: אשרינו! וגם: חברותא ומיתותא לפני 8 שנים, 2 חודשים #84037
|
|
"אלוקי תן בי הדעת,
להבחין בין אמת לחלום, לב מבין ואוזן שומעת, הן על כפיך נשאתני הלום". |
תגובה: צועד את צעדיי הראשונים במסע (אחרי מסעות כושלים רבים מאין מספר) וזקוק לחיזוקיכם לפני 8 שנים, 2 חודשים #84052
|
|
|
אני באמת חולה! לפני 8 שנים, 2 חודשים #84069
|
|
ליומן המסע שלי הפוסט שהסביר לי מה הבעייה הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי! כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני. |
תגובה: אני באמת חולה! לפני 8 שנים, 2 חודשים #84071
|
|
שלום, הנה המחלה שלי.
|
תגובה: צועד את צעדיי הראשונים במסע (אחרי מסעות כושלים רבים מאין מספר) וזקוק לחיזוקיכם לפני 8 שנים, 2 חודשים #84077
|
שלום אח יקר
מכיר טוב גם את חוסר האונים הזה שפתאום גורם לי למצוא אצ עצמי צווח על המשפחה המופתעת, וגם על ההלקאה העצמית של אחרי. שולח לך חיבוק ווירטואלי מחבר ותלמיד למסע. אוהב לקרוא את דבריך גם המכאיבים. מכתבך מאד ריגש אותי בתור ילד לאב כועס.. נראה לי שעצם המכתב והכאב שאתה מבטא מוכיחים שאתה בתהליך החלמה גם מזה. וסליחה מראש אם אתה כרגע לא במצב רוח לקבל עצות ממתמודד, כוונתי לטוב - תדלג על המשך תגובתי. מתפלל שה' יהיה בעזרך ותצליח לנטר את האנרגיה שמצטברת בפנים ולתעל אותה בדרכים בונות החוצה, ולא לתת לה להצטבר, ולהצטבר ולהפוך להר געש בלתי נשלט. זה הכיוון שאני מנסה איתו להתגבר על הכעס. להלן פן של איש מקצוע איך להפיק תועלת לעתיד מהתפרצויות כעס - לכתוב על זה אסירות-תודה. מקווה שיעזור קצת, קישור לשאר המאמר יש שם עצות נוספות לשליטה בכעס, אני מעדיף לנסות לתפוס את הכעס לפני שהוא צובר תאוצה, אבל כמובן לא תמיד זה מצליח.. - http://www.baruch-elitzur.com/page_parentsrage.html "יש להבדיל בין ביטוי כעס בצורה תקיפה וחיובית לבין ביטוי כעס בצורה תוקפנית וביקורתית שזה כמובן שלילי. אני ממליץ, שבכל פעם שאת מבטאת כעס בצורה תוקפנית וביקורתית, תכתבי ביומן את הסיבה להתפרצות והדרך השלילית שהכעס בא לידי ביטוי. מתחת לזאת, תכתבי איך היית רוצה לבטא את הכעס בצורה תקיפה וחיובית, בעת שהגורם שעורר את כעסך יופיע שוב. המסקנה היא, שכל התפרצות שלילית עשויה לשמש לך כהזדמנות להפקת לקחים. חשוב ביותר שתשלימי עם העובדה, שהשינוי יהיה איטי והדרגתי. לפעמים תצליחי לנשום עמוק או לחייך במקום להתפרץ ולפעמים תכשלי, אך חשוב שלא תכעסי ולא תתאכזבי מעצמך אלא תפיקי מסקנות". כל טוב ובהצלחה ד"ר ברוך אליצור אם לא עזר.. להלן קישור 'לשיחת חיזוק' שתמיד קורעת אותי מצחוק בקטע חיובי. הומור זה ממש אינדבידואלי אז אם זה לא ממש גורם לך לחייך אז לפחות ניסיתי.. - https://www.youtube.com/watch?v=--SgC0PccXg לילה טוב אחי היקר
|
|
- "מצבי היום לא משקף את האני הפנימי האמיתי שלי, אלא רק את מה שעשיתי בחיים עד היום".
- "עיקר כוחו של האדם הוא להודות בחולשתו ולפנות אל ה'. זה הכוח הגדול של האדם" - הרב מנחם פרומן. שיהיה יום טוב ונקי - לך לי ולכולנו ---------------------------------------------------------- לסיפורי האישי - פנימה ליומן המסע שלי - חיים פנימיים |
תגובה: צועד את צעדיי הראשונים במסע (אחרי מסעות כושלים רבים מאין מספר) וזקוק לחיזוקיכם לפני 8 שנים, 2 חודשים #84090
|
|
מסביבי יש דיבור כזה נגוע/שאני צבוע/ ומה פתאום חזרנו לדבר
רק אתה רואה ת'לב שלי ויודע/כשאני דומע/ אותך לא יכולתי לשקר איך הסתכלתי רק על מה שאין/ הולך ומתרוקן/ איבדתי את הדרך מה שקלקלתי תן לי לתקן/ מתחנן/ כמו בן/ רק תפתח לי דלת.(חנן בן ארי, אדון הסליחות) |
