הגעת למקום הנכון.
תמשיך כאן.

שלום חברים.

לאחר 10 ימים נקיים  נפלתי..
זה היה ביום חמישי האחרון שהיה מאד עמוס. ישבתי מול המחשב בערב ופשוט הרגשתי איך התאווה פורצת מבנים ושוברת את כל ההגנות..  זה היה מאד מהיר ולא הספקתי אפילו לחשוב על פעולות..
מס' לקחים:  כשזה קורה לקום ולעשות משהו: לצאת מהבית לריצה. ספר, נקיון. רק לא להמשיך ולשבת.
          להתקשר מיד לחבר למרות הקושי ואי הנעימות
  אשמח לעוד רעיונות..

אמנם אני  עצוב אך לא מיואש, מרגיש שצברתי עוד נסיון. ממש מרגיש שהפסדתי בקרב אחד אבל מנצח בגדול במלחמה..
מאז שאני בעסק..  מרגיש הרבה יותר את החוזק של ההתמכרות.  נראה לי שמתחילים באמת לטפל במשהו מרגישים הרבה יותר חזק את ההתנגדות לשינוי.. 

 
נקי רק היום 2 ימים..

אוהבים!
גם ה10 ימים האלה לא הלכו לאיבוד
שתזכה ליום נקי

תודה אח שלי

אתמול הייתי בקבוצה חיה פעם ראשונה. היה קשה מאד לשתף ולדבר. אבל ההרגשה היא מדהימה.
לדעת שיש עוד אנשים אמיתיים וטובים שמתמודדים כל החיים בדיוק עם מה שאתה מתמודד. מאד מחזק
בעז"ה רוצה להתמיד בעניין ומרגיש שזה מאד יקדם.
תודה אחים על הפתיחות והשיתוף .  תודה על התמיכה אתם אנשים מופלאים.
בקבוצה התחדד אצלי הצעד הראשון- להבין שאני חסר אונים מול התאווה.  זה באמת קשה להבין שיש לי חולשה מסוימת. 
הרי אני רוצה להיות אדם מושלם. ללא חסרונות. להבין שאני צריך להתנהג בצורה מסוימת בגלל שיש לי חסרון ומחלה מסוימת זה קשה.
מצד שני,  אין אדם שאין לו חסרון מסוים שאיתו הוא נולד והוא צריך להתמודד איתו ולחיות איתו .
אבל איך באמת לקבל את החסרון הזה שקיים בי.. ואולי עם הזמן להתייחס אליו דווקא כיתרון??

בחסד ה'  נקי רק היום. 4 ימים .

שלום אחים

בחסד ה' נקי רק היום 9 ימים.

חסר אונים לגמרי מול התאווה, כמעט כל אישה ברחוב, תמונה תמימה באינטרנט יכולה להוריד אותי מהפסים.  ה' מציל אותי כל יום מחדש ומשאיר אותי מפוכח.  זקוק לכוח גדול ממני שיעזור לי.  צריך את החברותא את השיחות עם החברים.

בשבת הייתי בגינה עם הילדים, לאחר שבוע של נקיות הרגשתי שהאובססיה קטנה מעט אך עדיין הרגשתי שאני חולה שאני יכול ליפול בשניה.  בשבת גם הרגשתי איך אני מלא טינה וכעס על הבלגן של אשתי. איך אני מלא מרירות על המצב שלי.  איך התאווה משמשת אותי לבריחה מכל התחושות הקשות האלה בפנים.  אני מכור לכעס ומרירות.

נקי רק היום .  11

אסירות תודה לה' ולחברים שעזרו לי.

שבת ראשון ושני הייתי מאד פזור דעת ומתוסכל.  לאשתי קשה עם סדר בבית ועם סדר בכלל וזה מאד מתסכל אותי.
חינוך הילדים גם גורם לי הרבה לחץ ותסכול.    מרגיש צורך לשחרר את הכעס הטינה והרצון לשלוט..

אתמול הלכתי לקניון עם האשה והילדים - אשתי נכנסה למרפאה ואני נשארתי עם הילדים.  הרגשתי איך פיזור הדעת שהייתי בו הלחץ עם הילדים והמקום הבעייתי גרמו לי למעוד ולהסתכל.  הרגשתי איך אני נהייה חסר שליטה.  בחסד ה' ובזכות התהליך שאני נמצא בו הצלחתי לאסוף את עצמי ולעצור את הנפילה.  באותו ערב הלכתי לקבוצה שעזרה לי והחזירה אותי לפוקוס.  היום אני מרגיש הרבה יותר מרוכז.

לא אומר כלום.
נקבע רק לפי מספר ההודעות שהכותב פרסם בפורום.

אסירות תודה רק על היום נקי  13 ימים.

רציתי לשתף איך התחלתי את היום.  הילד הגיע אלי למיטה ואשתי בקשה לא הכי יפה שאקום, אמרתי לה שהיא תקום והמשכתי לישון.  לאחר מס' דקות אשתי שאלה אם עשיתי משהו בערב אמרתי שלא והיא אמה בטון בקורתי "אמרתי לך 10 פעמים לעשות את זה"    כרגיל הרגשתי שהיא תוקפת אותי וחשתי שהיא לא מעריכה אותי. חשתי צורך לכעוס ולענות לה, אך שלא כרגיל פשוט שתקתי ולא עניתי,  הצלחתי להשאר די שלו והרצתי בראש את המחשבה שתמיד היה לי רצון לשלוט על תגובותיה  אך היום אני משחרר ולא מנסה לשלוט.  הרגשתי שאני הרבה פחות כעוס ומתוח..    בעז"ה  רוצה להגיע למצב שאני גם עונה לה ברוגע ובלי כעס ולא מנסה לשלוט ברגשותיה..        במצב כזה אני מרגיש הרבה יותר מפוקס ושמח..  כשאני כועס או עצוב או מלא טינה אני מרגיש את הצורך לברוח ולחפש תאווה.   
היום היה לי קל יותר להרגיש בתוכי את הויתור על התאווה. אך מרגיש איך הפיתוי כל הזמן דופק לי בראש ואיך כל הזמן אני צריך לווותר מחדש..

אסירות תודה על היום. נקי היום.

ביום ראשון בערב נפלתי. אחרי יום לחוץ עם הרבה תסכולים תמונה קטנה באינטרנט פוצצה את העסק..
מנסה להבין מה הפעולות שעלי לעשות כדי לצאת ממצב כמו זה.  האם עם הזמן אהיה מודע יותר למצבי רוח רגישים
ואדע לא לגעת במחשב בזמן כזה??    או שאם קפצה לי תמונה אדע יותר טוב איזה פעולות לעשות  באותו רגע??


יום שני הייתי כל היום כמו זומבי,  בערב הדבר היחיד שרציתי לעשות זה לצאת מהבית וללכת לקבוצה
הקבוצה אפשרה לי לסדר לעצמי את הראש ולהתחיל ספירה חדשה.
מרגיש שהתוכנית עוזרת לי מעבר לשמירה על עצמי גם להתאושש הרבה יותר מהר לאחר נפילה ולהתייחס לנפילה באופן יותר
נכון. 
כרגע מחפשים בשבילי ספונסר. מעדיף שיהיה לי כמה שיותר מהר מאשר חיפוש לבד שעלול להמשך זמן..אבל אם אמצא לפני לבד כמובן שעדיף..
רוצה יותר לקרוא בספרות, מרגיש שלא קורא מספיק ..
תודה רבה לכל החברים בקבוצה ובפורום על התמיכה והעזרה..

אהבתי מחפשים בשבילך,
זה לא עובד, באם אתה הולך לקבוצות , קבוצה הבאה אתה לא יוצא משם בלי ספונסר "זמני" אחרי זה תמשיך לחפש
.

בכל מקרה אוהבים

אבי תודה על התגובה הישירה.

אני באמת צריך יותר ליזום ולקחת אחריות על עצמי..

אוהבים אותך הכל לטובה
אני מאחל לך שתנתב את הנפילה הזאת להחלמה
אני גם נפלתי אחרי שהגעתי לפגישות ואני נקי בחסדו מאז שהתחלתי להגיע באינטנסיביות ומאז שיש לי ספונסר (שהכרתי בפגישה שאחרי הנפילה)
באותו זמן גם לא ידעתי מה זה פעולות.. ככה זה כנראה בהתחלה, לאט לאט מגששים את הדרך להחלמה
אני מקווה בשבילך שתמצא ספונסר במהרה
יום נקי ומפוכח!

תודה אחי

בחסד ה' נקי רק היום  3 ימים.
לומד ומנסה להבין טוב יותר את הצעדים.
מתמקד בצעד 1 ו2.

היום גלשתי באינטרנט בעבודה באחד הדפים קפצה לעיני תמונה לא צנועה , מיד יצאתי מהאינטרנט ובחסד ה' התמונה לא נקלטה אצלי.
הרגשתי איך אני חסר אונים מול התאווה ואיך אני יכול להתרסק מתמונה.  ויתרתי על ראיית התמונה למרות שמאד רציתי להסתכל עוד קצת.  אם לא הייתי מוותר הייתי מתרסק ונופל מגיע לאוננות, הורס לעצמי את היום ואת השבת.. כועס על עצמי.. ומרגיש מת מבפנים..      משתף בחוויה כדי לחזור לשפיות.. ומתקשר לחברים כדי לדבר על מה שעברתי ולצאת מעצמי..

אסירות תודה על החברים התומכים,  על התוכנית,על כך שה' שלח לי את הרצון להתקדם ולתקן ושלח אותי לתוכנית.  על אשתי הנפלאה , על ילדי המקסימים. על בית חם לחזור אליו.
על ההתקדמות לעבר שפיות  ולעבר חיים שלמים יותר.

בחסד ה' נקי רק להיום  7 ימים.

מרגיש היום לא מפוקס. ואין לי כל כך מה לכתוב אז קצת אסיריות תודה.

אסירות תודה על הקבוצה של אתמול.
על בית חם לחזור אליו כל ערב.
על אשה טובה וילדים מקסימים.
על הרצון להתקדם ולהשתפר.
על זה שאני עובד ומפרנס.
על החברים שתומכים.
על שיש לי משפחה נורמלית.
על עוד יום נקי..