אהבתי הושיעה

קבל ממני לייק...

שלום.  'חיזוקי אלול' וחזרתי בתשובה אינם שייכים למחלתי, וללמוד תורה תמיד מועיל. העולם הרי נבנה למען לימוד התורה. וכל זה לא קשור למחלת ההתמכרות הנוראה שלי. אני מכיר חברים נהדרים שהשתמשו ביום כיפור כפי שלא השתמשו מימיהם (אגב, ביום הזה לא נכתב שאין יצה"ר?) ובעצמי רגעים לאחר סיום נעילה בדמעות השתמשתי.  וכמו שכתבו מעלי אין מי שיכול להבטיח נפילה לעולם.

אני מתמקד בהיום. היום הזה. בכל יום יהייו בעינך כחדשים..

הספונסר שלי אמר לי שהדרך הטובה ביותר למכור להתחזק בכל יום היא להיות קרוב לאביו שבשמיים. מה שמקרב אותנו אליו זו אהבה. להרבות אהבה בין אדם לחברו. זה מה שיגביר אותה ביננו לבינו. שאלתי אותו איך הוא עושה את זה, תשובתו הפתיעה אותי:

אני חולה, אבל גם אני רוצה להרגיש את 'אלול', ולכן דווקא בחודש הזה אני משתדל ללכת להרבה חתונות... לשמח חתן וכלה... 

אסירות היקר!
הרבה אני קונה ממך אשריך שזכית להשפיע.
נראה לי שהדו שיח כאן הוא קצת מזכיר שיח חרשים, אבל מהצד זה ממש יפה. כאחד שלא מגיב הרבה אני ממש נהנה בפורום הזה, ומוצא לי תמיד את מה שמתאים לי (לא בטוח שאני צודק - בעל גאווה שכמותי). יש מכורים יותר ויש מכורים פחות וכל אחד כותב על פי הרגשותיו.
דרך אגב, אין יצה"ר ביו"כ למי שאינו חוטא הרבה ( התמכרות אינה חטא) אך למי שחוטא הרבה נכתב בספרים שחלילה כבר אינו זקוק ליצה"ר, ובמילא חוטא גם ביום קדוש זה. צא החוצה ותראה כמה אנשים נעבעך חוטאים.
שנזכה לחזור בתשובה שלמה על חטאינו, ושנזכה לסייעתא דשמיא מיוחדת להחלמתינו.
משתתף עם כולם
מולי

מולי יקר, תודה. אנצל את ההזדמנות כדי לקרוא לך ולכל מי שבעיקר קורא לכתוב יותר. תתאר לעצמך שאני ועוד מהחברים הרבים שכותבים היו נהנים בעיקר לקרוא... אנחנו בעסק מורכב שבנוי על הדדיות...

ולדבריך, התפרצת לדלת פתוחה... אני סבור כמוך. זהו שיח חרשים. ויותר מכך גם אילמים. אני חש לעיתים כמי שרואה את רעהו מתהלך על פסי רכבת נינוח ואינו חש ברעידתם מטונות של פלדה שועטת, הוא חרש מזעקותיו ולכן לא שומע את צפירתה הנואשת..  מתבונן הוא לצד האחר 'נהנה' מהנוף ולכן ואינו רואה את נפנופי הידיים המבוהלות של מי שכבר נמצא עליה...

עצוב וכואב לי. לראות את כתיבתם של החוזרים בכל פעם אל התאווה. מאפסים את נקיונם מדי זמן ומצליפים בעצמם עד כלות נשימתם. מרעילים את נשמתם באשמה ופחד. משמשים שופטים חמורי סבר של אישיותם מצדדים בקטגוריה בכל הזדמנות ולבסוף הופכים גם לתליינים, כשגופם המתנדנד תלוי ללא רוח חיים בין שמיים לארץ.

כן, אחי, זו זעקה מלב רותח לנידוני כף הקלע הלז  - הס קטיגור, קח סניגור מקומו.

עד מתי? מה עוד צריך להתרחש כדי שיפול האסימון לאנשים? אנשים שלא מצליחים להשאיר את הרוכסן שלהם סגור, מספרים לעצמם לוקשים, לא עובר עליהם שבוע בלי לשז"ל עשרות שנים והוא רק 'בעל עוויר'ע.. כל מצוקה, תחושת לחץ בבית ביבשה באויר ובים (ובב"ח) שולחת אותו לתאווה, והוא עדיין רשע עם יצר הרע בגודל עוג. 

עברתי על ההודעות שלך, לנסות ולהבין למה אתה לא כותב יותר. מדוע דעתך לא נשמעת כאן יותר,נישאת ברמה, למה לא הרמת את קרנם של הלא מכורים החוטאים, ונהיה לי עוד יותר עצוב, כן, עצוב לי גם עליך, אתה מתייסר, נואשות. מבין לשורות ניכרת נשמתך המיוחדת ואתה - 'בצד'. לוקח את מה שבא לך... מפחד שמא יהיו כאן מתחזים... אברך חסידי. אח שלי. זה מפחיד. מי כמוני יודע. פגשתי בהחלמה אנשים מהסביבה הקרובה. אבל הם היו חולים כמוני. הפכו לאחי הנשמה שלי. בלעדיהם אני לא יכול...

ולגופם של דברים, מה היית רוצה שאכתוב 'לחיים נאה', כן, אתה צודק. נלחם בכל הכח. נראה ליצר הרע מה זה. יותר לא ניפול אפעם. חס ושולוים. אלוללללללללל… תתגלגל בשלג. תצום, תסתגף, תנדור תבטיח תבכה ותלך לאונן שוב? הרי זה בדיוק מה שעשיתי ולא הצליח לי. אז כן, כתבתי לו על פי הרגשתי. כתבתי לו את מה שלימדו אותי. על מה שהחיה בלי סוף אנשים חסרי סיכוי כמוני, אותי. על הגישה שמשאירה מכור משוגע על כל הראש כמוני שמונה שנים ועשרים ימים. אתה שומע? שמונה שנים ועשרים ימים בלי לאונן. נס של חיבור לאבא אוהב.

משפט לסיום בעניין יוהכ"פ, לא כתבתי על מי שנעבך נמצא בחוץ. את הסוגריים כתבתי על מי שנמצא בפנים. בוכה. מתייסר ובכדי להישקט ולא להיטרף הולך להשתמש.

שיהיה לך בהחלמה.

"אסיר תודה"
אני נמצא בפורום וקורא כל תגובה ותגובה
אבל לא הרגשתי את הצורך להגיב בחזרה,

ביום אחרון אני מתמודד מאוד קשה,
אני לפני לעבור קו אדום שלא עברתי עד עכשיו
אני מקווה שהודעה ישחרר אותי קצת

אסירות היקר,
תודה על תגובתך, איני מתווכח איתך ואני כותב עכשיו רק כמדבר אל עצמי כדי להגיע לתכלית הנרצה שלי עצמי ואני לא מדבר על לעזור לאחרים - אני עדיין רחוק רחוק מכך - בקשר לדבריך אשר כתבת לר' חיים הינך צודק ואיני מתכוון חלילה להפריע לאחרים באשר עוזר להם כיוון זהלעלות על דרך המלך, והלוואי עלי :'( :'(
הינך טוען שעקב ההתמכרות אין לי דין חוטא, אוי הלואי אתה צודק, אבל אני עדיין לא הגעתי להכרה זו. ונכון בקשר להוז"ל הריני מרגיש בחוץ ל"ע. נכון שהיו זמנים ששזלתי פעם פעמיים ביום ועוד פעם. כולל בימים הנוראים עם דמעות בעיניים, אבל עדיין היה חסר רצון אמיתי להפסיק. אבל האם כשיש רצון לא יודע אם מספיק חזק אבל יותר חזק ממה שהיה, ואני היום ברוך השם משתמש פחות, בתדירות פחותה, לא אוכל להפסיק כאשר יהיה רצון כן ואמיתי להפסיק. האם חוסר רצון זה אינו יצה"ר?
איני רוצה להקניט, אלא מדבר מתוך הלב. אולי איני מתנסח נכון והלואי יובן מה שאני מתכוון להגיד, ואגיע למקום שלוה.

מולי.

כל מילה שלך דוקרת לי...

לא בגלל שאני חושב שאתה צודק, לא בגלל שאני חושב את עצמי חוטא, לא בגלל שאני חושב שאין לי רצון מספיק, בגלל שאני נזכר כמה נורא הרגשתי לפני חודש וחודשיים כשחשבתי בדיוק כמוך!

איזה כאב! איזה כאב זה!, אני רשע, אני לא מסוגל לשמור על עצמי? אלוקים נתן לך את המתנה הזאת - את התאווה, שהיא תשכין שלום בביתך, למה אתה לא יכול להשתמש עם זה בצורה המותרת?, למה אתה כל הזמן חייב לפזול לעבר נשים אחרות ולפנטז מחשסות אסורות, חתיכת סוטה!

אבל היום אני יודע שאני לא חוטא, אני לא סוטה, וגם לא חסר לי הרצון, וההוכחה לכך שלא חסר לי רצון היא, כי אני עומד ללכת היום לקבוצה, אני הולך לחשוף את עצמי מול אנשים אחרים, וביניהם כאלה שאני בטח מכיר, ויכול להיות גם שמישהו מהם הוא החברותא שלי בכולל, לך תדע... אז חסר לי לרצון או לא? אז למה הצליחה התאווה לשכנע אותי שאין לי רצון מספיק..., לך תשאל אותה.

יש לי רצון ברזל להפסיק עם זה ועל כן אני הצטרפתי לתוכנית, הרצון שלי לא יכול לעזור לי מול התאווה כשהיא תוקפת.

מולי!, אוהבים אותך כאן, מבינים אותך כאן, כולנו עברנו את מה שאתה עברת, ואקוה שביום מן הימים (ועדיף כמה שיותר מוקדם...) תתגלה אליך האמת, או שתחלים בדרכך, או שתראה שההחלמה לא באה, ואז תצטרף לתוכנית היסודית הזאת.

אוהב

תודה אוהב, מחממים אותי המילים ואולי אכן ... מי יודע.
בינתיים סוחב את עצמי איכשהו.
בתקוה לימים יותר טובים וזורמים
מולי

פוסט אקטואלי,

תודה לכם מוישה'לה-מולי-מוטי-אסירותודה !

אלול !!!

מה שעוזר לי זה לשבת לפחות 20 דקות במשך היום וליכתוב תודה לבורא עולם על מה שיש וגם על מה שאין/קשה
חשבתי רבות על השאלה שלך,

להתחיל חיזוק ולחפש לעלות גבוה זה מביא אותי לנפילות חזקות. פשוט לשבת ולהגיד תודה לבורא עולם
בנתיים זה עובד לי מצויין

מתחיל שוב כתב:


אריאל תודה על הקפצת הפוסט הזה.
אני רואה שכתבתי שם את ההודעה שבציטוט ואני אפילו לא זכרתי את ההודעה הזו.

בהקשר לתגובתו של "מתנת הנקיון" על ההודעה שלי שאולי אני לא מכור, שימו לב שגם אני כתבתי ש"אני מחזיק מעמד יותר זמן", אבל לא שאני מחזיק עם זה.
אבל נראה לי שההודעה ההיא הגיעה מההכחשה שלי אז להתמכרות שלי, כי אולי היו לי קצת פחות אובססיות, ואני לא באמת זוכר מה היה אז, אבל המציאות היא שהנפילות שלי היו כמעט כל יום, וגם כמה פעמים ביום, וזה היה מלווה באובססיות ובפנטזיות כל היום, (ואת זה אני יודע כי הכל אצלי ברשומות), כך שכנראה זה לא באמת עזר לי, ולא סתם אני היום בתוכנית הנפלאה של 12 הצעדים.

תודה על התזכורת כמה חייתי בהכחשה באותו זמן, בתפילה ש"רק להיום" אני יהיה כנה ולא אחיה בהכחשה.

אוהב אתכם וצריך אתכם