ממבט ראשון נראה שכעסו של בלק אינו מוצדק. פלא. להתלונן כנגד מה שהוגד לו מפורשות? הלא בלעם לא הסתיר מאומה, ההפך. לשליחים הראשוניים הוא אמר "אם יתן לי מלוא ביתו כסף וזהב". ואף לאחרונים "הדבר אשר ישים בפי אלוקים אותו אשמור לדבר". אין יותר ברור מ – ידידי אני מוגבל. דע שאיני ברשותי. יש דברים שאין ביכולתי לעשותם או לשנותם. מדוע אם כן ספק בלק כפיו בכעס ושיגר את בלעם בחזרה ארצו?

ראיתי בשם "הבית הלוי" תשובה נפלאה: בלק אמנם שמע את דברי בלעם "איני יכול". אך למעשה הוא לא שמע אותו כלל. כי שניהם דברו על דברים שונים בתכלית.

ארחיב במילים שלי - שני "איני יכול" ישנם. האחד, 'איני יכול' לנהוג כבקשתך. לא אפעל באופן הזה בעד כל הון. התנכלות לזולת נוגדת את מצפוני. איני יכול נוסף הוא 'אני לא יכול' לפרוש כנפיים ולעוף. ההבדל בין השניים הוא ביחס. לאמירה הראשונה יש צליל של בחירה. סביר בהחלט שהמבקש יחוש שמתת הגון יוכל לגרום לשינוי הבחירה והמתבקש יעשה. לעומת זאת ביחס לתעופה, כל שינתן לו לא יוכל לשנות את כוח הגרביטציה. לבן תמותה אין את היכולת להישאר באוויר לללא אמצעי עזר למשך זמן.

בלק שמע "באיני יכול" של בלעם אמירה מהסוג הראשון - חוסר יכולת מבחירה. משוכנע ביכולתו לשנות את בחירתו הבטיח בלק לבלעם שיכבדו מאוד ויעשה כל אשר יאמר אליו. בחושבו שמזלו עשוי להשתנות האיץ בו לשנות את מיקומו לאחר כל סשן של ברכות. ומשלא התרחש השינוי התרעם על בלעם, נטעת בי תקוות שווא. מדוע גרמת לי להבין שבבחירתך תלויה קיללתם. אין לך מקום כאן. "ברח לך אל מקומך".

בלעם השיבו שמנקודת מבטו היה משוכנע שדיבר ברור. ידידי, אני רוצה לקללם. אין לך מושג כמה. בחינם. אבל גם אם תתן לי כסף וזהב מלוא ביתך לא אוכל. כי פשוט אין לי את הכח להמרות את פי ה'. אין לי רשות לנהוג כאן כרצוני. כך גם מבואר התרגום (כד' יג') "לית לי רשו". 

- - - - -

כמו רבים מחברי (שומרי המצוות במיוחד) בלבלתי קשות בתחילת בדרכי (וגם בהמשך) בין הדברים שביכולתי לעשות ולשנות והדברים שעלי להרפות ולקבלם כפי שהם יחד עם חוסר יכולתי לעשות מאומה ביחס אליהם. שנים של מאבק בין הרצונות החולים והבריאים גרמו לי לזלזל ברצוני הכולל. כך איבדתי את האמונה שאפשר לחיות בלי תאווה. חשבתי והרגשתי שהנני חסר יכולת מינימאלית. "שאין לי רשות".

ולא היא. כשהגעתי להחלמה גיליתי שהרצון בשינוי קריטי. ולמעשה הרצון הוא 'הדרישה היחידה'. וכן, יש דברים שאפשר וצריך לפעול על מנת לשנותם. אני זקוק לעוד יכולת בכדי להשלים את החסר אך אין זה אומר שכך ישארו פני הדברים. יש מי שמשלים את היכולת. מספק את הכח הנדרש. אז גם יכולתי להבחין בהבדל שבין הרצון לפרוש כנפיים ולעוף – מאבק ישיר בתאווה. לבין ההתרחקות ממנה – אין לי רשות להיות לידה.

שנזכה להבחין בין השניים.

קיבלתי היום את המייל של "החלמה בפרשה"
הייתי בטוח שמחפשים משנים קודמות את מאמרך שאלוקים שופע אליך, ושולחים לנו,
אני מאוד שמח שאתה ממשיך איתנו בדרך, ושאתה איתי בדרך, ונותן לנו כוח ותקווה להמשך חיבור לאבא שבשמים.
שבת שלום

היום חשבתי על הפוסט הזה מנקודת מבט נוספת:

ברק, לא היה פראייר, אבל זה לא עזר לו. למרת שהוא בעצמו הבין דבר או שניים בעניין קסמים וקוסמיות (את שליחיו הוא שלח וקסמים בידם), הוא נפל בגלל הפחד שלו (ויגר מואב). הפחד גם הוליד שנאה עצומה (וקבה לי). 

בקיצר, הרצון העצמי שלו (אולי אוכל ונכה בו ואגרשנו) גרם לו לא להקשיב לבלעם..

מיוחד מאוד.
אני שואל את עצמי הרבה פעמים, ביחס לחובות שלי כיהודי מאמין שאני לא מצליח לקיים, איפה זה 'לית לי רשו' ואיפה זה בחירה.
איפה התייאשתי מרוב כישלונות ואכזבות, ואיפה אני פשוט מזניח.

תודה.

תמיד ידעתי שאני פשוט לא מסוגל. זה ענק עלי. ולמדתי את השערי-תשובה:  כי אם אמור יאמר העבד לרבו: כל אשר תאמר אלי אעשה זולתי דבר אחד - כבר שבר עול אדוניו מעליו, והישר בעיניו יעשה. והרמב"ם ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם ידעתי גם ידעתי כי אני מוגדר כמומר לדבר א'  (שערי-תשובה שם: אך כל אשר אינו נזהר מחטא ידוע ואינו מקבל על נפשו להשמר ממנו, גם אם הוא מהעונות הקלים, אף על פי שהוא נזהר מכל העבירות שבתורה, קראוהו חכמי ישראל (חולין ד, ב) "מומר לדבר אחד", ואת פושעים נמנה, וגדול עונו מנשוא.)

הגעתי לכאן וגיליתי את אמריקה. יבשת חדשה. פשוט אני כן מסוגל צריך רק לטפל במה שגורם לי לחזור מצד א' (התכחשתי שזה עשוי להיות מחלה או תוצאה ישירה להתעללויות המיניות שעברתי בילדותי) מצד שני להתרחק ממקומות מועדים ואכן עליתי על מסלול ההמראה.