ברוכים הבאים, אורח

למה לכל הרוחות יש כאלה שנעשים חולניים בלי התוכנית
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: למה לכל הרוחות יש כאלה שנעשים חולניים בלי התוכנית 1273 צפיות

למה לכל הרוחות יש כאלה שנעשים חולניים בלי התוכנית לפני 7 שנים, 10 חודשים #90337

  • נתן במתנה
  • רצף ניקיון נוכחי: 1823 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1001
התיישבתי לכתוב תגובה לפוסט 'למה לכל הרוחות יש כאלה שנעשים חילוניים מהתוכנית' ולפתע גמלה בליבי המחשבה לחזור ולכתוב פוסט מהסוג שהייתי כותב כשהייתי עם יותר ביטחון עצמי בהחלמה שלי. מתפלל שיהיה לתועלת, לי לכל הפחות. 
***
אני יושב שם. מתחת לעץ. ובוהה. מה אומר ומה אדבר, איכה נעשתה התועבה הזאת? מסתכל על האצבעות שלי, בודק האם הם עדיין מריחות, ריח הסבון בו השתמשתי נשאר. מרגיש מתוסכל. אבל יותר ממתוסכל מרגיש מאוכזב. מעצמי. פונה אליו בתפילה-תחינה, כל כך רציתי שזה לא ייגמר ככה. אתמול כשבכיתי את נשמתי בתפילה, כל כך רציתי שהיום זה יראה אחרת. רציתי, החלטתי, באמת חזרתי בתשובה. הרגשתי שאתה יכול להעיד עלי, ביחד עם המגיד משנה על הרמב"ם בהלכות תשובה, שלפחות היום אני באמת לא אשוב לחטא זה לעולם. והנה, פחות מ24 שעות אחר כך, אני שוב כאן. 
הכל מרגיש תפל, סדרי הבוקר, החבור'ה שהעברתי, החיוך והרוגע לאשתי, הכל פתאום מאבד את ממשותו והופך להיות חיוור. אני מרגיש דהוי. כאילו באמת מתקיים בי מה שכתוב בספרים הקדושים, שהחיים מרוכזים בנוזל שיצא. אבל יותר מדהוי, אני מרגיש מזויף. מבין פתאום את המן האגגי - 'כל זה אינו שווה לי'. מרגיש שהכל לא שווה שום דבר, שכל המאמצים, כל התקוות, כל העיסוק הדתי שלי בלהיות אדם שמתקרב לאלוהיו, כל ניסיונות התשובה והכפרה, הכל נמחק, בדיוק כמו ההיסטוריה שמחקתי במחשב הנייד, ונשטף בזרם המים בו מנסים להירגע 'אחרי'.
***
תחושת הזיוף הזו, אותה חשתי בעבר, הייתה הרבה יותר מתחושה מכאיבה, היא הייתה רעל ששרף את הכנות שלי, היא הזינה את השנאה העצמית והסלידה שלי מעצמי וגרמה לי להפסיק להאמין בכנות של עבודת ה' שלי. 
הבעיה הייתה שאני השתמשתי במצוות, בתורה ובתפילה כניסיונות להפסיק. באמת. האמנתי שהם עשויים לעזור לי בדומה לאלכוהוליסט שחושב שהוא יכול להפסיק על ידי הליכה לבתי קפה במקום לבארים. וכשהניסיונות לא צלחו, הם הרעילו את הדתיות שלי ועיוותו אותה. 
מעוות שבלא עזרת אלוהים, לא יוכל לתקון. 
זהו הצעד הראשון שלי במובן העמוק של העניין. 
ההכרה שלי שגם החלק הטוב והבנוי, היציב, המסודר, עובד ה', לומד התורה, זקוק לטיפול שורש. 
עד היום אני מנסה מדי פעם לשכוח את העובדה הזו ולהסתמך על עצמי, על אמונתי הפנימית, ועד היום אני מקבל מכה  בצורת חריקות, ומעידות, וטינות ופחדים, שמנסים לרמז לי שוב, שאני צריך טיפול שורש.
כן, לטיפול שורש יש תופעות לוואי. אחת מתופעות הלוואי קשורות לקושי לחזור מתוך קבלה ואהבה אל הדברים אותם עשיתי מתוך סלידה, פחד, תלות ונואשות. או במילים אחרות - לקיים את המצוות בנינוחות ואף באמונה. 
האם תופעות הלוואי האלה מוצלחות במיוחד? לא. 
האם היה עדיף בלעדיהם? כן ברור.  
אבל זו המחלה שלנו. היא פוגעת בשורש הקיום הרוחני שלנו כבני אדם, אם גם גוררת אחריה את המרחבים הדתיים, בשל השימוש הקלוקל שנעשה בהם. 
ואם אתה שואל אותי, שאיני מתיימר להיות נביא ולא בן נביא - מה עדיף בעיני אבי שבשמיים - להתייחד עם זונה בגוף או במחשבה, לנאוף באופן מעשי או ווירטואלי ולהתפלל במניין בכוונה ובשמחה מתוך אמונה בבורא העולם, או להיות נקי מכל אלה, ולהתקשות להתפלל במניין בכוונה, או להתפלל במניין בכלל,  אומר לך בלא להסס, הלוחות האחרונים, השבורים, עדיפים על הראשונים. בראשונים - יש אצבע אלוקים ויש עגל הזהב, באחרונים - יש גילוי של רחמים, סליחה, קבלה, אמונה ובעיקר - תקווה. 
כי זה מה שהיה חסר לי בהתחלה, תקווה. תקווה שהימים שיבואו יהיו קרובים יותר אליו, ועשירים יותר, ושמחים יותר מאלו שהיו. 
אז כן, אני משתדל בכל מאודי לשאת בסבלנות את תופעות הלוואי, שלי ושל אחרים, מתוך אמונה שבסופו של תהליך, התקווה  תחזור לחיי, וכשהיא שם - אני מפתיע את עצמי בעוצמת השינוי שחל בה בעקבותיה.

נתן במתנה  
 
אבא אוהב העלה אותי לרכבת ההחלמה בכ אדר תשע"ב, היום בו הפנמתי שהתאווה היא חלק ממני, והיא תשאר כזו עד ליומי האחרון, ופניתי לעזרה.
סיפורי האישי

תגובה: למה לכל הרוחות יש כאלה שנעשים חולניים בלי התוכנית לפני 7 שנים, 10 חודשים #90340

  • פנימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 3201 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • "...ואם לא עכשיו אימתי"?
  • הודעות: 812
תודה מעומק לב על הפוסט הנוגע והיפה.

איזה כיף לקרוא את עצמי במילותיו של אח אהוב אחר,
מוציא אותי קצת מתחושת הבדידות הנעימה הכואבת והמסוכנת.

מרגיש צורך להביע מילה אחת - התגעגעתי.
אוהב.
 
- "מצבי היום לא משקף את האני הפנימי האמיתי שלי, אלא רק את מה שעשיתי בחיים עד היום".
- "עיקר כוחו של האדם הוא להודות בחולשתו ולפנות אל ה'. זה הכוח הגדול של האדם" - הרב מנחם פרומן.
שיהיה יום טוב ונקי - לך לי ולכולנו
----------------------------------------------------------
לסיפורי האישי - פנימה

ליומן המסע שלי - חיים פנימיים

תגובה: למה לכל הרוחות יש כאלה שנעשים חולניים בלי התוכנית לפני 7 שנים, 10 חודשים #90341

אם הייתי יכול להקליק תודה משולשת הייתי עושה זאת, אבל אין...

כתבת אותי בדיוק, אני חסר אונים מול ירידה תלולה בתפילות, עד כדי לא להתפלל בכלל במשך ימים רצופים, אסירות תודה בימים האחרונים חלה איזושהי התייצבות בתפילות אבל עדיין בהיסוס ורחוק רחוק מלהיות מושלם.

זה ממש לא טוב לי, זה אפילו רע לי, אבל אני יודע ומרגיש בברור שכל מה שעשיתי עד היום היה על הציר של התאווה, כמו עכבר שקשור לחוט שקשור למסמר וכל היום מתרוצץ מסביב למסמר, כל השאיפות שלו (שלי) זה למתוח את החוט כדי להתרחק מהמסמר, אבל הוא ממשיך להתרוצץ במעגלים מסביב המסמר וכל הזמן החוט נמתח בחזרה למסמר, זוועה.
התוכנית באה וחתכה לי את החוט, אז מה הקטע להתפלל? מה הקטע לקרוא ספרי מוסר? מה הקטע להתחיות ממאמר חסידי? מה הקטע בכל מה שהשקעתי?
פתאום זה אפילו גורם סלידה, זה היה ניסיון נואש למתוח את החוט, אבל ממש לא עבודת ה',
האוננות הייתה המדד המרכזי במשק, מתפלל כדי לא לאונן, הולך למקווה כי אוננתי, בוכה בתפילה כי אני לא רוצה לאונן, לומד חסידות כדי להבין מה הפתרון לאוננות, אוי טאטע, חולה שמנסה תרופות לא מתאימות למחלה שלו, כמו חולה סרטן שלוקח אקמול ומפתח חסינות אליו.

הנחמה שלי היא במה שכתוב בספר הגדול שבנינים ישנים נהרסים על מנת לבנות אחרים חדשים ומתוקנים תחתיהם

אוהב מאוד, 
תודה רבה על הפוסט הנפלא

תגובה: למה לכל הרוחות יש כאלה שנעשים חולניים בלי התוכנית לפני 7 שנים, 10 חודשים #90342

  • החסוי
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • התאווה והבריחה השתלטו על חיי. אני רוצה לחיות!
  • הודעות: 318
תודה נתן במתנה ואחיד בשמיא
תיארתם אותי במדוייק
אני בסה"כ  די חדש בתוכנית, אבל יכול לספר על ירידה חדה באובססיה לדת. לא מרגיש כל כך מפוחד ואבוד להתפלל וללכת למקוה ולהגיד תיקונים ולהתוודות וכו'.
לא הלכת למקוה המון זמן, שנים זה לא קרה. מתפלל, אבל לא כואב לי לברוח לפני הסוף בשביל כתיבה וסדר יום נורמלי יותר. אומר וידוי, אבל לא בוכה בדם ליבי ב"שיחתנו..".
זה לא אומר שאני לא מקיים, אבל מה שאני עושה - פחות מזוייף (כך אני מקווה לפחות).
-על ידי שאני מתבונן איך אבדה לי השליטה על חיי אני מבין שאני חסר אונים
-אני אלרגי לתאווה. למעשה אני כל כך חלש ושברירי שמבט אחד, מחשבה אחת, יכולים להרוג אותי
-"עבוד את את הצעדים כאילו הכל תלוי בך. התפלל כאילו הכל תלוי באלוהים."

תגובה: למה לכל הרוחות יש כאלה שנעשים חולניים בלי התוכנית לפני 7 שנים, 10 חודשים #90343

  • חסר אונים
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • אבאל'ה, אני אסיר תודה!
  • הודעות: 2404
"אלוקי תן בי הדעת,
להבחין בין אמת לחלום,
לב מבין ואוזן שומעת,
הן על כפיך נשאתני הלום".

תגובה: למה לכל הרוחות יש כאלה שנעשים חולניים בלי התוכנית לפני 7 שנים, 10 חודשים #90355

  • נתן במתנה
  • רצף ניקיון נוכחי: 1823 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1001
'פנימה וחסר אונים' - תודה על התגובות. מרגש. 
'אחיד' - אני משתדל, בימים שאני מחובר, לדבר עם אלוהים במילים שלי, התפילות על השכינה וירושלים עוד יבואו, נתחיל בלא להתעצבן הערב על כך שאשתי הלכה ושוב השאירה אותי עם כל ההכנות לשבת לבד, למרות שאמרתי לה כבר אלף פעמים...
'החסוי' - אי ההליכה שלי למקווה בערב יום הכיפורים האחרון היה אחת ההכנות המחלימות ביותר שהיו לי ליום הסליחה התקווה והכפרה שנקרא יום כיפור, יום שפעם היה מורעל באשמה בלתי ניתנת לתיאור. 
 
אבא אוהב העלה אותי לרכבת ההחלמה בכ אדר תשע"ב, היום בו הפנמתי שהתאווה היא חלק ממני, והיא תשאר כזו עד ליומי האחרון, ופניתי לעזרה.
סיפורי האישי

תגובה: למה לכל הרוחות יש כאלה שנעשים חולניים בלי התוכנית לפני 7 שנים, 10 חודשים #90375

  • מוטי ראוי
  • רצף ניקיון נוכחי: 100 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • חי ומרגיש בזכות אלוקים ובאמצעות שמור עיניך וחברים
  • הודעות: 1095
ידידי היקר
אני מתרפק באהבה על כתיבתך הנוגעת עמוק ועצוב
ממש כבימי בראשית,
התום והטוהר לחי עולמים
אכן שברי לוחות עדיפי,
ואני כותב זאת בחשש מה , שמא נגיעותי מכתיבים לי מה לחשוב ,
יען בחוקותיו שמא מאסתי ואבחר בדרך הקלה של קבלת עצמי איך שאני ,
וללא הנפת להב החרב המתהפכת ואומרת "כל האומר הקב"ה ותרן יובתרו מעיו" בררררררר

נער הייתי ועוד לא זקנתי אסירות תודה,
אבל ראיתי בתוכנית בני עליה ואמנם המה מועטים,
אך הצועדים בדבקות וחיים בצעדיהם מתחברים מחדש לאבא אוהב,
וגם דורש, כי כל מה שדורש לטובתי דורש,
כמו הפיזיוטרפיסט התובע מאמץ מכאיב בדרך ללמוד לצעוד מחדש....
שנמשיך לצעוד ויהי מה
ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו
אמן
מוטי
חבר שמור עיניך,
ובחסדי ה' ולא בכוחי נקי מט"ז שבט תשע"ב, 09/02/2012,
והנני אסיר תודה על כך, ומתפלל לשפיות גם היום.

תגובה: למה לכל הרוחות יש כאלה שנעשים חולניים בלי התוכנית לפני 7 שנים, 10 חודשים #90381

ואוו נתן אסירות תודה על הפוסט !
אני מרגיש הזהות עם כל מילה !

תגובה: למה לכל הרוחות יש כאלה שנעשים חולניים בלי התוכנית לפני 7 שנים, 10 חודשים #90391

מדהים
מרגיש קרוב לרקע שלך, ולמצב שלך
אשמח אם נדבר יותר

תגובה: למה לכל הרוחות יש כאלה שנעשים חולניים בלי התוכנית לפני 6 שנים, 11 חודשים #103348

  • גיימס
  • רצף ניקיון נוכחי: 689 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1414

מקפיץ. 
אתה חסר לנו פה נתן במתנה... אוהבים. 

הכינוי שלי הוא ג'יימס ואני חבר בשמור עיניך.

אין דבר רחוק יותר מהחלמה בריאה מאשר מצב של תלות.

מנסה לזכור תמיד שמול התאווה צריך ״לוותר ולא להילחם״.

נקי בחסד אלוקים מכ״ד כסליו התשע״ו כל יום רק להיום.

תגובה: למה לכל הרוחות יש כאלה שנעשים חולניים בלי התוכנית לפני 6 שנים, 11 חודשים #103351

  • גיימס
  • רצף ניקיון נוכחי: 689 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1414
נתן במתנה כתב on 23 יוני 2016 17:38:
 אי ההליכה שלי למקווה בערב יום הכיפורים האחרון היה אחת ההכנות המחלימות ביותר שהיו לי ליום הסליחה התקווה והכפרה שנקרא יום כיפור, יום שפעם היה מורעל באשמה בלתי ניתנת לתיאור. 


חזק ביותר. זה גם סוג של יציאה מהריכוז עצמי ומסירת החיים לאלוקים. שנזכה. אוהב.

הכינוי שלי הוא ג'יימס ואני חבר בשמור עיניך.

אין דבר רחוק יותר מהחלמה בריאה מאשר מצב של תלות.

מנסה לזכור תמיד שמול התאווה צריך ״לוותר ולא להילחם״.

נקי בחסד אלוקים מכ״ד כסליו התשע״ו כל יום רק להיום.

תגובה: למה לכל הרוחות יש כאלה שנעשים חולניים בלי התוכנית לפני 2 שנים, 10 חודשים #137395

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 247 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2080
כל כך מזדהה עם הנקודה

מבין פתאום את המן האגגי - 'כל זה אינו שווה לי'. מרגיש שהכל לא שווה שום דבר, שכל המאמצים, כל התקוות, כל העיסוק הדתי שלי בלהיות אדם שמתקרב לאלוהיו, כל ניסיונות התשובה והכפרה, הכל נמחק, בדיוק כמו ההיסטוריה שמחקתי במחשב הנייד, ונשטף בזרם המים בו מנסים להירגע 'אחרי'.


כל הפוסט של נתן במתנה הוא ממש יוצא מתוך גרוני

נערך לאחרונה: לפני 2 שנים, 10 חודשים על ידי דייב 2.
  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.61 שניות

Are you sure?

כן