ברוכים הבאים, אורח

מזל טוב לנו: 1,001 חברים בפורום
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: מזל טוב לנו: 1,001 חברים בפורום 691 צפיות

מזל טוב לנו: 1,001 חברים בפורום לפני 11 שנים, 2 חודשים #26468

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
אז זהו, שהייתי מאוד רוצה לשמוח מהמספר הגדול הזה של החברים בפורום אבל אני ברגשות מעורבים כאשר אני רואה את המספר הזה. מה יכול להיות ל לא משמח בזה? הבעיה שלי היא בעיקר כיון שרוב מוחלט של החברים שכבר עשו צעד ונרשמו בפורום - נעלמו ואינם. אם אני לא טועה בהערכה שלי, יש לנו כאן בין חמישים למאה חברים שמשתתפים באופן קבוע (ברמות שונות כמובן), מה שאומר שבערך תשעה מכל עשרה חברים שעברו כאן - לא איתנו היום. אני לא מדבר על אנשים שלא שייכים או כאלו שלא אזרו את האומץ להצטרף, אלא על חברים שכבר באו, הודו בכך שיש להם בעיה ואפילו עשו צעד (משמעותי מאוד) בדרך אל ההחלמה כאשר נרשמו בפורום. ולמרות זאת, אחרי תקופה כזו או אחרת - הם נטשו.

ואני מנסה להבין למה. אדם סובל, לא מצליח להפסיק להשתמש בתאווה שלו, מגיע למקום שבו הוא שומע שיש פתרון, עושה צעד בדרך לפתרון וכאן זה נעצר. מה גורם לו לעצור?

אבל האמת היא שאני מבין מצויין את הנוטשים כיון שהם עושים בדיוק את מה שאני עשיתי כל כך הרבה פעמים. זה שאני כאן היום זה לא בגלל שאני חכם ויפה אלא בגלל שאלוקים עשה לי נס. הרי גם אני הגעתי לאתר שלנו, רחרחתי קצת ונעלמתי, חזרתי אל הגהינום הפרטי שלי, בזמן שראיתי שבמרחק יריקה יש פתרון. זאת טיבה של ההכחשה. ההכחשה היא חמורה כל כך, עד שאני לא יודע ממה אני חולה יותר, מתאווה או מהכחשה? הרי אם היו מספרים לי את הסיפור שלי אבל כאילו הוא סיפורו של אדם אחר, הייתי ברגע קובע נחרצוות שמדובר באדם עם בעיות קשות בתחום התאווה, סקסוהוליסט גמור שצריך טיפול רציני מאוד. אבל כאשר אני חושב על עצמי, אני עדיין שואל את עצמי האם אני מכור ואולי בכלל הגעתי לכאן בטעות?

כן, המחלה שלי גורמת לי לעשות פעולות נגד רצוני, המון פעולות של שימוש בתאווה, אבל זה עוד הגיוני. מה שלא הגיוני זה איך יכול להיות שלא הבנתי שיש לי בעיה, ואיך יכול להיות שאפילו היום, אני מידי פעם שואל את עצמי למה לעזאזל אני צריך קבוצות, ומי בכלל אמר שאני מכור. לא לחינם כתבתי (גם בכתב וגם על לוח ליבי) את היסטוריית ההתמכרות שלי (מה שמכונה "כתיבת הצעד הראשון"). זה עוזר לי בימים שבהם אין לי התקפות של תאווה, אבל יש לי התקפות חמורות לא פחות - התקפות של הכחשה.

בי"ד אלול תשע"א שמעתי הרצאה מרב העוסק בהתמכרויות לאינטרנט ולתאווה ואז נחשפתי לאתר שמור עיניך וגם לעובדה המדהימה: יש פתרון, לא חייבים לסבול כל החיים. אבל כמה זמן לקח לי להצטרף לתכנית בפועל? יותר משלושה חודשים, ורק בכ"ו בכסלו תשע"ב התחלתי את המסע אל השפיות והנקיות. איפה הייתי בשלושת החודשים הללו? בגהינום ובביוב לחילופין. היה לי רע, סבלתי, חיי לא היו חיים, אבל כל פעם שעשיתי צעד לכיוון ההחלמה זה לא החזיק מעמד כיון שההכחשה פעלה חזק יותר. למשל ביום שאחרי ההרצאה, שלחתי מייל לנואם וביקשתי מידע על הפתרון למצבי העגום. לקח לו יומיים עד שהוא חזר אליי עם מספר טלפון של איש מקצוע, אבל אני כבר הייתי עמוק בתוך ההכחשה והייתי משוכנע שהכל בסדר. אין לי בכלל בעיה ואני לא צריך שום עזרה. רק קצת יותר תפילות, מקווה ולימוד תורה והכל יהיה בסדר.

חבל לי שהייתי צריך להמשיך ולהתרסק עד שהגעתי אל הקרקעית כדי שאפסיק להתכחש למצב שלי, אבל אני מבין שלא היתה דרך אחרת. אני מודה לאלוקים שזה היה רק שלושה חודשים שהביאו אותי אל הסוף, אל הדרך ללא מוצא, בה הבנתי שאי אפשר יותר לטמון את הראש בחול. כל אחד עובר את המסלול שלו, ואני יכול רק להיות אסיר תודה לה' על מה שהוא עשה עבורי, בזמן שאני עוד לא חשבתי בכלל לדאוג לעצמי.

בקבוצה שבה אני משתתף ישנו רגע של שתיקה, בו כולם מתפללים עבור חברי הקבוצה ובעיקר עבור אלו שצריכים להיות בקבוצה ועדיין לא הגיעו. זה הזמן שלי להוסיף תפילה עבור תשע מאות חברים יקרים שהיו ואינם. אלוקים ישמור עליהם וינחה אותם בדרך הנכונה. אמן.
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs
נערך לאחרונה: לפני 11 שנים, 2 חודשים על ידי .

בעניין: מזל טוב לנו: 1,001 חברים בפורום לפני 11 שנים, 2 חודשים #26483

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
אני משתדל לא להתערב לאלוקים בהחלטות שלו, לא לנסות להבין אותו וגם לא לנסות להצדיק אותו. הוא עושה את העבודה שלו מצויין בלעדי, וכאשר אני מתערב - אני רק מפריע.

אם בכל זאת אני מנסה ככה קצת בענווה להבין את הדברים, נראה לי פשוט. אלוקים רוצה רק טוב עבורי ועבור כל אחד מאיתנו. המחלה שלי היא חיפוש רוחניות, ובגלל סיבות שאני לא מבין המסלול להגיע אל אבא שבשמים הוא דווקא דרך ירידות ונפילות. אם היתה דרך אחרת קלה יותר להגיע למעלה בלי לעבור דרך התחתית - אלוקים היה עושה את זה עבורי. אם הוא לא עשה - סימן שזאת הדרך והיא הטובה ביותר עבורי.

אני לא שמח מכך שיש אלף מכורים, בדיוק כפי שלא הייתי שמח אם היו קצת. זה לא הענין שלי אם יש הרבה או קצת. אני גם לא חושב שמישהו מאיתנו כאן הוא מכור "בניגוד לצורתו החיצונית הצדקנית". אני חושב שזה בדיוק הפוך וזה מסתדר מצוין עם החזות של כל אחד מאיתנו. כל מי שהיה בכנס ביום ראשון ראה את החברים שכולם אנשים יראי שמים שרוצים להתקרב לאלוקים ומוכנים לעשות הכל למען כך. העובדה שאני חולה במחלה הזאת לא עושה אותי פחות טוב מאשר אדם שאין לו מושג על התאווה.

אני כן שמח מכך שהמסר מתרחב, וכבר ישנם אלף חברים שנחשפו למסר של ההחלמה ברמה זו או אחרת, ואני מקווה שזה יחלחל ועוד רבים רבים יחזרו לכאן ויעשו את דרכם בהחלמה.

(אגב, כעת אני שם לב לכך שיש לנו גם 1,001 דיונים בלוח המרכזי בפורום...)
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs
נערך לאחרונה: לפני 11 שנים, 2 חודשים על ידי .

בעניין: מזל טוב לנו: 1,001 חברים בפורום לפני 11 שנים, 2 חודשים #26487

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 6040 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3448
תודה סוד, זה באמת לא מובן מאליו בשביל כל אחד שנמצא כאן לאורך זמן, נבחרנו.
עם פינצטה. האחוזים הללו נוראיים, אבל לא נתייאש, נבין שזו מחלת נפש רצינית,
ונזכור שבורכנו בפיתרון רציני.

נתמיד, נהיה עקביים, ברצינות.
בהחלמה. 
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

בעניין: מזל טוב לנו: 1,001 חברים בפורום לפני 11 שנים, 2 חודשים #26488

  • חסר אונים
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • אבאל'ה, אני אסיר תודה!
  • הודעות: 2404
כמעט החלטתי היום לעזוב את הכל.
הפוסט הזה סוד, החזיר אותי לשפיות.
תודה
"אלוקי תן בי הדעת,
להבחין בין אמת לחלום,
לב מבין ואוזן שומעת,
הן על כפיך נשאתני הלום".

בעניין: מזל טוב לנו: 1,001 חברים בפורום לפני 11 שנים, 2 חודשים #26503

  • 1only
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • (יניב)
  • הודעות: 108

המחלה שלי היא חיפוש רוחניות, ובגלל סיבות שאני לא מבין המסלול להגיע אל אבא שבשמים הוא דווקא דרך ירידות ונפילות.

זאת הדרך היחידה להתקדם.
רבי נחמן מברסלב, יותר נכון התלמידים שמשפיעים מתורתו שאני שומע בדיסקים וכו' (אני עדיין אוכל עם כפית, לא יכול לאכול לבד)
אומרים כל הזמן שזו הדרך לעלות.
רק עם נפילות.
בהתחלה אור גדול, מרגישים סבבה
ואח"כ מגיעים הנפילות.
זה סימן להתקדמות אבל זה לא נראה כך.
"האם תמשיך לעבוד אותי למרות הנפילות"
"האם תתייאש ותאמר שאם לא הולך אז עדיף לעזוב את הכל"

שמח שבחרנו, בעזרת ה', בדרך הראשונה.
אפילו שהרבה פעמים צעדתי בשניה...

מחקתי את המילה "מחלה" עם קו כי באמת זה כל התכלית.
אבל השארתי אותה כי: "נוח לו לאדם שיקרא שוטה כל ימיו ואל יהי רשע אפילו שעה אחת לפני המקום" (הציטוט לא מדוייק כמובן)

שמח להיות חולה כזה
"אבוד" זה משהו שלא קיים

תגובה: בעניין: סך הכל משתמשים בפורום - 6430 לפני 2 שנים, 10 חודשים #137059

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 247 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2080
אסירות תודה על המקום הנפלא הזה
  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.50 שניות

Are you sure?

כן