ברוכים הבאים, אורח

המטוס, הביצה והשביל.
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1
  • 2

נושא: המטוס, הביצה והשביל. 1860 צפיות

המטוס, הביצה והשביל. לפני 8 שנים, 4 חודשים #80685

  • טהרני
  • רצף ניקיון נוכחי: 3306 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • עלי לבחור בין כניעה להשפלה
  • הודעות: 3555
1. לפני התכנית, כאשר פגשתי כאב, ניצבו בפניי שתי אפשרויות:

האפשרות הראשונה, הייתה לנסות להתכחש לו ו "להמריא" מעליו במטוס סם התאווה. זו הייתה אמנם האפשרות המועדפת, אך אחרי כמה פעמים, זה כבר הפסיק לעבוד... הוצפתי בגל של הלקאה ושנאה עצמית.

ואז צצה האפשרות השנייה: להתחפר ולהתבוסס בתוך הכאב, להעצים אותו מעל ומעבר למימדיו הריאליים, ולהפוך אותו לביצה טובענית שאין כל מוצא ממנה.

כל זאת עד שיגיע מטוס חדש ומרגש של תאווה שישלוף אותי מתוך הביצה, יעיף אותי גבוה יותר, ובסופו של דבר, יצניח אותי חזק ועמוק יותר אל תוך ביצת הכאב.


2. במהלך הדרך שלי בתכנית למדתי, שישנה גם אפשרות שלישית. כאשר אני ניצב בפני כאב, אני לא חייב לברוח ממנו (ל"היי" של המטוס, או ל"ביי" של הביצה). אני יכול לעבור דרכו. לעבור דרך הכאב. לחוות אותו כפי שהוא. פשוט להמשיך ללכת בשביל...

נכון, זה לא נעים. נכון, זה כואב. אפילו כואב מאוד. אבל עוברים בתוך זה .מתקדמים דרך זה. צומחים מתוך זה.


3. שלום חברים, הכינוי שלי הוא טהרני, ואני מכור לתאווה.

יש צום היום, ואני חושש שזה יכניס אותי למצב עכב"ר (ראשי תיבות של ארבעת המצבים המסוכנים למכור לתאווה: עייפות, כעס, בדידות, רעב). האם לצום היום (בלי קשר לשאלה ההלכתית, אותה ישאל כל אחד את מורו ורבו)?

אז כמובן, שהכי חשוב לי לסיים את היום הזה בנקיות. ואם הנקיות שלי בסכנה ברורה בעקבות הצום, בשבילי באופן אישי אין שאלה (אני חוזר ומדגיש שאינני מתייחס להיבט ההלכתי, באשר אליו – יתייעץ כל אחד עם רבותיו).

אבל גם אם נראה לי שאני יכול לעשות את זה – לכאורה, בשביל מה? מה זה ייתן לי? זה הרי רק יגביר את הסיכון שלי ליפול, הגבוה בלאו הכי (עשרים שנות ניסיון מעידות על כך בצורה חד משמעית...)!


4. התשובה שלי היא, שזה יכול להצמיח אותי. זו הזדמנות בשבילי לעבור בצורה נכונה דרך כאב. לחוות אותו במלואו כפי שהוא. בלי להוסיף עליו, בלי לברוח ממנו. החיים עתידים לזמן לי מצבים לא פשוטים (ואין זו נבואת זעם), מצבים שבהם אצטרך להיות נכון לעבור דרך הכאב ולקבל אותו. אם לא תהיה לי נכונות כזו, מסתבר שמהר מאוד אתפוס את המטוס הבא, ואצלול מתוכו בקול חבטה רטובה, תרתי משמע, היישר אל הביצה...

הצום הוא הזדמנות בשבילי. הזדמנות לא לברוח. הזדמנות לצמוח.


5. ואם בתענית עסקינן - "תכלית התענית היא כדי לעורר את הלבבות לפקח על דרכי התשובה" (קיצור שולחן ערוך, סימן קכ"א).

זה בדיוק עניינה של התשובה, או צעדים 4-9, שלי (והבוחר יבחר את המונח אשר נפשו חפצה בו). לא מדובר בהלקאה עצמית, זו התפלשות בבוץ הביצה. מדובר בנכונות ללכת בשביל. בנכונות לעבור דרך הכאב הכרוך בבדיקה כנה של המתחולל בקרבי פנימה, ובהשפעת המתחולל על החוץ. מדובר בלקיחת אחריות על הפגיעות שנגרמו כתוצאה מהשתוללות המחלה שלי. בפינוי הפסולת מהצד שלי של המדרכה, שאותו טינפתי ולכלכתי במשך שנים. זה לא היה מרוע. פשוט מחוסר תשומת לב, וממחסור בכלים מתאימים לפינוי סוג כזה של אשפה.


6. ועוד מילה לסיום: נכון, זה כואב, אבל זה לא נגמר בזה. אני עובר דרך הכאב, אבל לא נשאר בו. התחנה הסופית במסלול הזה היא חוויה רוחנית של שלווה ושחרור. טוב, לפחות עד הכאב הבא... אבל זה כבר מסלול חדש...
ליומן המסע שלי     הפוסט שהסביר לי מה הבעייה     הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי!

כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני.
נערך לאחרונה: לפני 8 שנים, 4 חודשים על ידי טהרני.

תגובה: המטוס, הביצה והשביל. לפני 8 שנים, 4 חודשים #80687

  • bralevtaor
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 69
תודה רבה אחי. התחברתי מאוד.

תגובה: המטוס, הביצה והשביל. לפני 8 שנים, 4 חודשים #80689

  • הושיעה נא
  • רצף ניקיון נוכחי: 1617 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • יש תקווה!
  • הודעות: 2406
תודה רבה על הדברים

מתחבר ומזדהה.

ללמוד להרגיש! זה אחד המתנות של התכנית.
במשך שנים רבות לא אפשרתי לעצמי להרגיש כלום.

שנרגיש טוב
אוהב
הושיעה
אנא ה' הושיעה נא! עוזר דלים הושיעה נא!
הושיעה את עמך, וברך את נחלתך, ורעם ונשאם עד עולם...

תגובה: המטוס, הביצה והשביל. לפני 8 שנים, 4 חודשים #80691

  • אלי
  • רצף ניקיון נוכחי: 5 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • המשימה אפשרית, אחרת לא היינו מקבלים אותה!!!
  • הודעות: 1275
אהבתי את מה שכתבת

מחשבות די דומות חלפו גם אצלי בראש

תגובה: המטוס, הביצה והשביל. לפני 8 שנים, 4 חודשים #80693

  • פנימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 3201 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • "...ואם לא עכשיו אימתי"?
  • הודעות: 812
תודה על הדברים היפים

רק להוסיף ולחזק - התכנית גם מחסנת יותר מפני כאבים עתידיים,
וגם נותנת לנו כח להאמין בעצמנו וליזום דברים שנמנענו מהם בעבר בעקבות החשש מפני כאב/כישלון.

אחת השיטות שמאמנים אישיים עושים למתאמנים שלהם בדרך לצמיחה בכל תחום, זה לחשוב על סיטואציות לא נעימות ולבצע אותם למרות זאת - למשל להיכנס לקופיקס ולבקש הנחה של 1 ש"ח על הקפה...

ישר כח על הדברים וזהירות מחתולים עוד שעה
- "מצבי היום לא משקף את האני הפנימי האמיתי שלי, אלא רק את מה שעשיתי בחיים עד היום".
- "עיקר כוחו של האדם הוא להודות בחולשתו ולפנות אל ה'. זה הכוח הגדול של האדם" - הרב מנחם פרומן.
שיהיה יום טוב ונקי - לך לי ולכולנו
----------------------------------------------------------
לסיפורי האישי - פנימה

ליומן המסע שלי - חיים פנימיים

תגובה: המטוס, הביצה והשביל. לפני 8 שנים, 4 חודשים #80695

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 6040 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3448
תודה. ברשותך, אגע בנושא מזווית נוספת: למרות שבאופן אישי "העין" של העכב"ר לא העסיקה אותי מעולם. תחושות של רעב או שבע לא השפיעו משמעותית על מצב הרוח שלי. ולא זכור לי כל קושי לצום מבחינת רעב או צמא (חוץ מצחצוח שיניים שהטריף אותי), זה לא אומר שצומות או ימי צום היו קלים לי.

הכבדות הנלווית לחובה לעורר את הלבבות שלחה אותי לכל מיני מקומות "כבדים" אחרים. בהחלמה למדתי לראות ולחוות את הפיקוח על דרכי התשובה של הזולת כחוויה לא מאיימת עלי. אני לא פחות טוב בגלל הצורה שבה אני מגיע אל תכלית התענית. יש כל מיני דרכים להגיע אל התעוררות התשובה...

בהחלמה.
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

תגובה: המטוס, הביצה והשביל. לפני 8 שנים, 4 חודשים #80697

שלום טהרני,

כ"כ התגעגעתי,,,


מאוד התחברתי לפוסט הברור והאקטואלי ולדרך הברורה בה הוצגו הדברים.יותר מהכל נהנתי מהפן ההילכתי שהודגש שוב ושוב,,[כבר התווכחנו בעבר,,].

בנימה אישית אוסיף, שאני היום לראשונה לא צמתי,,, ומי שמכיר אותי יודע שעבר עלי משהוא, בדברים האלו אני ממש לא מקל, ויותר מזה הפריע לי כשחברים אחרים היו נראים לי בעבר כמזלזלים בדת עם הסלוגן "העיקר להישאר נקי",,

אבל היום אני יודע, ראשית, שהגעתי אליהם עם מבט מתנשא מדדתי אותם מלמעלה למטה כביכול: אתם אלו שמחפשים להתחמק מכל מטלה הילכתית-דתית שרק כתובה בהלכה בתואנות ומענות.
היום אני למדתי להרגיש את הכאב של החבר כשהוא אומר שיש לו בעיה עם כל מיני נקודות דתיות-הילכתיות, וגם כשהוא לא יודע ולא מרגיש את הכאב, אני כואב עליו ומסתכל עליו פשוט ברחמים שהוא בכזה מצב נפשי,
שנית, אף אחד לא יודע מה יהיה איתו ובכל מצב צריכים לחשוב ולשאול את עצמינו מה רבש"ע-אלוקים היה רוצה ממני במצב זה וכך לנהוג, ואצלי אחרי שבימים האחרונים עברתי מצבים ריגשיים לא קלים [מקווה ומתחנן שסיימתי איתם,,:)] ידעתי בידיעה ברורה היום בבוקר אחרי התפילה שלמעני ולמענו אני חייב.כן ח י י ב לאכול כאותו חולה שחייב לקחת כדור בצום ולוקח אותו, אז במקום ללכת למקומות אחרים [וד"ל,,] הלכתי הביתה ונטלתי ידיים ואכלתי גם לחם וגם חביתה כדי שארגיש ממש טוב ועם כל התיאבון ומדי פעם חשבתי אולי אשפוך מלח לאוכל אולי לא אשים סוכר בקפה אולי ,, וידעתי שלא.לא. אני צריך עכשיו להרגיש טוב.בריא.חזק.לא חלש.לא עצוב. וכך אכן עשיתי ואני ממש אסיר תודה לקדוש ברוך הוא על שנתן לי להבין את רצונו ממני ולעשות אותו למרות הרגשות הלא נעימים.

אוהב
אריאל,
אני בהתחלה,,, אני מנסה,,,, אני מתבייש,,, אני מפחד,,, אני מקווה,,, אני מייחל,,, אני מתפלל !!!!!!!!

תגובה: המטוס, הביצה והשביל. לפני 8 שנים, 4 חודשים #80706

הלואי שהייתי רואה את מה שכתבת בתחילת הצום, כנראה שלא הייתי נופל.
כמה שזה נכון.
והלואי שהיה לי את השכל כן לאכול כמוך אריאל.
העכב"ר הזה, והעכבר של המחשב ביחד ניצחו אותי.

אין שום דבר בעולם שיכול לגרום לקב"ה לאהוב אותי פחות

תגובה: המטוס, הביצה והשביל. לפני 8 שנים, 4 חודשים #80714

  • אבי גולן
  • רצף ניקיון נוכחי: 208 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 4248
בתחילת התכנית לא צמתי בגלל שזה מסוכן בשבילי, והיום אמרתי לעצמי אני נקי כבר 9 חודש אני צריך להתקדם בהחלמה ואני כבר יכול לצום, אבל הרגשתי שאני פשוט הולך להשתמש הייתי מתוסכל וזה הודעה שדלחתי לחבר,
"האובססיות מגיעות ממקום שאני לא מקבל את קשיי חיי, ואת החובות הכספיות שלי, רוצה שאלוקים הרגע יסדר לי את החובות, מפנטז על לוטו, אני לא נמצא על קרקע המציאות, וזה לוקח אותי לשימוש, מתפלל לזכור שאלוקים דואג לי ואני צריך לעשות את הפעולה הבאה והתוצאות לאבא אוהב"
והרגשתי שאני לא משתחרר הלכתי לאכול,
יכול להיות שאם הייתי קורא את ההודעה בבוקר הייתי לוקח כוח וממשיך לצום ולהתמודד אבל אולי לפעם הבאה, ותודה על הפוסט.
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.

תגובה: המטוס, הביצה והשביל. לפני 8 שנים, 4 חודשים #80715

  • קדימה הלאה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 538
וואו תודה רבה פשוט מדהים!!
כל כך מזדהה עם כל מילה.
ממש היה חשוב לי שסיימת את הקטע עם תקווה כי אני כל כך שונא לסבול ושקראתי את המאמר היה לי כואב לחשוב על המחשבות של הסבל ורצון לזרוק הכל אבל באמת כאשר מתרכזים בכך שבסוף יהיה שלווה זה נותן נכונות להחלמה.
פנימה תודה על הארת הנקודה שבהמשך הכאב ילך ויפחת זה נותן המון תקווה.
תמיד אשמח לעזור! ניתן לשלוח הודעה פרטית במקרה שצריך..

תגובה: המטוס, הביצה והשביל. לפני 8 שנים, 4 חודשים #80735

  • אהבת חסד
  • רצף ניקיון נוכחי: 1913 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 938
תודה רבה! הוספת לי המון

דבר אחד לא הבנתי:

טהרני כתב:
האם לצום היום (בלי קשר לשאלה ההלכתית, אותה ישאל כל אחד את מורו ורבו)?

אז כמובן, שהכי חשוב לי לסיים את היום הזה בנקיות. ואם הנקיות שלי בסכנה ברורה בעקבות הצום, בשבילי באופן אישי אין שאלה (אני חוזר ומדגיש שאינני מתייחס להיבט ההלכתי, באשר אליו – יתייעץ כל אחד עם רבותיו).



מה הפירוש? לי אין שום סיבה אחרת מלבד ה'היבט ההילכתי' לצום. ז"א, אם לא ההבט הזה הייתי קם ואוכל רק בגלל שאני רעב...
יש לך הבט אחר? (זה מאד יעזור לי בצומות הבאים... ברצינות.)
נערך לאחרונה: לפני 8 שנים, 4 חודשים על ידי אהבת חסד.

תגובה: המטוס, הביצה והשביל. לפני 8 שנים, 1 חודש #85866

  • טהרני
  • רצף ניקיון נוכחי: 3306 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • עלי לבחור בין כניעה להשפלה
  • הודעות: 3555
מקפיץ לרגל הצום.

אהבת חסד - אולי אספיק לענות על דבריך בהמשך.
ליומן המסע שלי     הפוסט שהסביר לי מה הבעייה     הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי!

כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני.

תגובה: המטוס, הביצה והשביל. לפני 8 שנים, 1 חודש #85868

  • אלי
  • רצף ניקיון נוכחי: 5 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • המשימה אפשרית, אחרת לא היינו מקבלים אותה!!!
  • הודעות: 1275
התחושות לא השתנו מהצום הקודם.
מסתבר שאני חווה את אותן תחושות בדיוק. יכול להיות שאני פשוט לא לומד מהנסיון?

תגובה: המטוס, הביצה והשביל. לפני 8 שנים, 1 חודש #85873

איזה יופי.

ברוך ה' היום אני עדיין [רק לעכשיו,,,] צם.
למרות שבתחילת היום הירהרתי לאכול כרגיל כי ראיתי שהגוף שלי משדר מצוקה והוא מחפש אותה במקומות לא כ"כ טובים,,
שיתפתי גם עםהספונסר והוא כיוון אותי למצא את שורש הבעיה לנסות לעשות עוד צעדים ועוד כלים מהתוכנית,
וזה עבד, הדחף נרגע קצת, אני מרגיש הרבה יותר טוב.
אז כנראה שבכל זאת התקדמתי קצת בתקופה האחרונה,, 

תודה טהרני !
אריאל,
אני בהתחלה,,, אני מנסה,,,, אני מתבייש,,, אני מפחד,,, אני מקווה,,, אני מייחל,,, אני מתפלל !!!!!!!!

תגובה: המטוס, הביצה והשביל. לפני 8 שנים, 1 חודש #85876

הפעם תורי לאכול בצום.
אני מוקף כל מיני רגשות - שאולי טיפה השתחררו - שליליים.
כנראה אני צריך לדבר עד שתפול לי האוזן (המן)
ב"ה על סביבות 7 מספרים חדשים מאתמול...
הרגשתי גם שאני צריך 'תדלוק', מקווה שאלך לקבוצה היום
  • עמוד:
  • 1
  • 2
זמן ליצירת דף: 0.61 שניות

Are you sure?

כן