אני מכור. אני יודע את זה. 
לצערי אני כבר למעלה מחמש שנים ללא שליטה ואני מאוד רוצה להפסיק אבל אני חושש שזה כבר לא אפשרי.
פסיכולוג זה לא אופציה... לא מוכן לשתף להורים ונורא קשה לי להוציא החוצה משהו על זה. אין סיכוי שאעשה זאת. אני כבר ממש בתחתית ונורא קשה לי, אני מבקש ממכם אל תהיו כמוני- תילחמו! יש לכם סיכוי! אצלי זה כבר אבוד אבל אתם עוד לגמרי מסוגלים. תנו בראש אחים יקרים שלי.
מקווה שהצלחתי אפילו קצת להשפיע עליכם ולהבין שאתם צריכים להמשיך הלאה ולעלות מעלה מעלה. אל תישברו ואל תתייאשו

ברוך הבא חבר יקר.
תודה על השיתוף.
גם לך יש סיכוי, ואני יכול לגלות לך שאפילו בלי לשלם על זה. ראשית, למה אתה חושב שאתה לא יכול להילחם? אין לך כח?
אם אכן אין לך כח, משם תוכל בעז"ה לצמוח בפתרון שמשאיר אותי נקי בס"ד קרוב ל-9 שנים בחסדו הגדול של אבא אוהב.
כשהתייאשתי לגמרי והבנתי שנוצחתי במלחמה, נכנעתי, והגעתי לנכונות לעשות הכל הכל בשביל להחלים, ובס"ד זכיתי גם אני לעלות על דרך ולקבל את מתנת הנקיון.
אשמח לשמוע האם יש לך כח או לא, ובעז"ה אשתף בהמשך את מה שעובד בשבילי.

בהצלחה רבה

איזה חמוד אתה
אל תהיו כמוני... אנחנו הרבה יותר זמן ממך במלחמה שנראית חסרת סיכוי, אבל אם אתב כאן כנראה שפה מתחיל הסיכוי
לך על זה, תילחם כמונו, תיכשל לפעמים ותנצח בסוף

אין בי כח להמשיך להילחם, הייאוש השתלט עליי.
מה עושים?

היי חבר יקר ואהוב!!!
לא הצלחתי להבין למה פתחת שני שרשורים נפרדים בתוך יומיים. בכל זאת, אני מקווה שתקרא את הדברים ותחשוב עליהם.
אתמול הייתי בכנס של SA [סקסוהוליסטים אנונימיים] ושמעתי שם דברים שלא האמנתי שקיימים. אבל האופן שבו שמעתי והסביבה התומכת גרמו לי להסתכל על זה במבט של תקוה ולא במבט של ביקורת.
אקדים ואומר, שהמדובר היה בסבב בין החברים על סיטואציות מצחיקות שהיו להם סביב התאוה/החלמה.
אברך חסידי עם זקן ארוך שנסע במונית לכתובת כלשהי לביצוע מעשה שברשותך לא אפרט מהו, ביקש מהנהג להשאיר את הכובע והחליפה במונית ולהוסיף את מחיר ההמתנה כי לא מתאים לבוא למקום הזה עם כובע וחליפה.....
אני לא יודע לאיזה חלק של האוכלוסיה אתה משתייך, לא יודע מה עשית ולאן הגעת, אבל המפגש הזה בין חברים שונים הצועדים באותה הדרך, משפיע מאוד לטובה על המשך המלחמה [כלשונך].
שיתוף הפעולה בין חברים מתקיים כאן באתר בפורמט מסוים. אבל בקבוצות SA מתקיים בצורה טובה בהרבה.
המון אהבה והמון איחולי הצלחה!

שמח לשמוע שהיית שם, לא יכולתי לענות לך אתמול, אולי היום בערב באזור השעה 19:20 אוכל לדבר איתך..

יש בסיפור הזה פרט נוסף, שהוא גם היה צריך לקחת איתו את הכובע והחליפה ולא השאיר אותם בבית. למה?!
אני לא יודע להגיד לך עליו, אבל גם לי בדיוק היה מקרה דומה שהלכתי לחנות מסויימת, ולא ראיתי שיהיה חילול ה', אז הגעתי איתי עם תיק מהישיבה ובו הנחתי את הכובע וחליפה כאשר נכנסתי לחנות, נראה לי שגם הכנסתי את הציציות לתוך המכנסיים שיהיה כמה שפחות סימני זיהוי, (מתי פעם אחרונה ראיתי אדם לא דתי עם חולצה לבנה מכופתרת...)
ולא יכולתי להשאיר בישיבה את הכובע וחליפה בישיבה, כי זה לא 'בן תורה' לצאת לרחוב בלי כובע וחליפה.
ובזכות הסיפור הזה שהבאת זה מזכיר לי שוב את האסירות תודה הגדולה שיש לי לאבא אוהב על כל המתנות הנפלאות הגדולות שהוא נותן לי.