תשעה באב תשע"ד:
עת מלחמה בארץ ישראל, כל הישיבות מאריכות את זמן קיץ לכמה ימים אחרי תשעה באב... גם אני נשארתי בישיבה עוד כמה ימים.
יום תשעה באב אחרי סיום אמירת הקינות בישיבה, לקחתי את הסמרטפון שהיה לי באותם ימים, והלכתי לשירותים מסויימים בישיבה שם בפינה בגובה של כ-2 מטר מהרצפה הצלחתי לקלוט וי פי מהבניינים שליד הישיבה, וכך באמצע הצום על יד החלון מול שמש קופחת אני עומד עוד שעה ועוד שעה כדי לקלוט עוד ועוד אינטרנט רק בשביל להתעדכן במצב המלחמה והפיגועים בארץ, בירושלים נרצח יהודי קדוש ע"י טרקטור, ואני בשלי ממשיך רק להתעדכן.... ותוך כדי להוריד עוד ועוד סרטי פורנו בזמן שהאריכו את הזמן בישיבה כדי להרבות בזכויות ע"י לימוד התורה....
וכך במשך כמה ימים עד סיום הזמן המוארך, אני עסוק בשלי, עוד ועוד תאווה, עוד ועוד סרטונים, מוריד עד שנגמרת הבטריה של הסמרטפון כשכולי מזיע מכף רגל עד ראש כפשוטו ממש, רחיצה ברותחין בעצם תשעה באב, ואח"כ הולך לחדר בפנימיה מחבר את הסמרפטון לחשמל רואה מעט פורנו מאונן, ומיד מוחק את כל הסרטונים, ואחרי כמה דקות חוזר שוב לאותה פינה ומוריד שוב סרטוני פורנו וחוזר חלילה, כך ביום תשעה באב וכך בימים שאחריו.
אך לא רק תשעה באב של שנת תשע"ד, כך גם היה בשנת תשע"ג ותשע"ב ותשע"א ומן הסתם גם קודם לכן... זה מה שמופיע לי ביומנים שניהלתי, לא תמיד זה היה פורנו ולא תמיד זה היה סמרטפון, אבל תמיד תמיד תמיד זה היה שימוש בתאווה, הרבה הרבה פעולות על תאווה.
____________________________
תשעה באב תשפ"ג:
אני אחרי כמה ימים שלצערי פעלתי כמה וכמה פעולות על התאווה, עיקר הפעולות היו במחשב מסויים בבית ועוד מחשב בבית אחר שאני נמצא בו לעיתים קרובות מאד.
ההחלמה שלי היא לא לחסום את המחשבים ולא להימנע מלהגיע למקומות שיש בהם תאווה, אם יש לי סיבה מוצדקת להגיע לאותם מקומות ואני על קרקע רוחנית יציבה, כמו שכתוב בספר הגדול, אך כשפועל אני פעלתי על התאווה באותו מחשב בלי לתכנן אפי' שניה מראש, אז הספונסר ייעץ לי לעת עתה להימנע מלהשתמש במחשב בבית אחרי השעה 11 בלילה, וכן דיברתי איתו על כך שאני בעז"ה אמנע מלגשת לאותו מחשב בבית האחר.
ומערב תשעה באב עד מוצאי תשעה באב שהיתי באותו בית עם המחשב שיכולתי בקלות לפעול בו על התאווה בדרך שאני תמיד מצליח למצוא תאווה למרות הסינון שיש שם.... (אגלה לכם שבמוצאי ת"ב גיליתי במקרה סטיק מסויים בבית שאני יודע שאין לו שום חסימה, ואף פורנו הייתי יכול לראות בו בעצם יום ת"ב).
מראש שיתפתי כאן וחברים שאני מתפלל לוותר על המחשב בכל ת"ב, גם לא לצורך דברים חשובים, כמו אוצר החכמה, הפורום, המיילים שלי וכדומה.
מלבד זאת, הרגשתי שאני צריך לעשות הרבה פעולות של החלמה, והחלטתי להיות בהרבה נתינה בבית.
ובערב תשעה באב כשהבן שלי רצה לעשות אצלינו בבית קייטנה לבני דודים, אמרתי לו שנזמין אותם, ואני דאגתי לארוחת בוקר לכולם, למרות שרציתי לספוק ללמוד הרבה דברים, ועזרתי לו גם בהמשך בקייטנה תוך כדי הלימוד שלי...
וגם בתשעה באב, הייתי צריך לשמור על הילדים כמה שיותר, כדי שאשתי תוכל לעבור את הצום בבריאות וכשורה, והייתי בהרבה הרבה נתינה עם הילדים, התעסקתי איתם הרבה, אמנם היתה לנו עוד עזרה, אבל גם אני עזרתי הרבה, וכך הייתי בנתינה גם בערב תשעה באב וגם בתשעה באב עצמו. וזה לא מובן מאליו.
כשחזרנו הביתה במוצאי תשעה באב, אמרתי לאשתי שאני כל כך שמח שהייתי יכול להיות כל הזמן הזה נוכח איתה ועם הילדים ולא הלכתי כל הזמן למחשב, ואפילו בלי קשר לתאווה זה היה כל כך כיף ושפוי שלא הייתי צריך לברוח כל הזמן, חויתי את המציאות, והייתי בנתינה, וזה היה הדבר הכי טוב שיכול להיות בעולם.
גם להישאר נקי מתאווה, גם לעזור לאשתי עם הילדים, גם לחוות את הילדים ולהרגיש אותם, גם להיות נוכח במציאות, להיות חלק מכל האנושות ולא להיות מנותק מכל מה שמסביבי. מה יכול להיות יותר טוב מזה.
"התחלנו לתרגל מפוכחות חיובית, ולעשות את פעולות האהבה כדי לשפר את יחסינו עם אחרים. למדנו איך לתת; ובמידה שבה נתנו כך גם קיבלנו חזרה. גילינו את מה ששום תחליף לא סיפק מעולם. יצרנו קשר אמיתי. הגענו הביתה" (הספר הלבן עמוד 62).
