שלום חברים,

אני לא יודע אם זה מתאים לפה, אבל מאחר ואני די הרבה סובל מזה אשמח בכל זאת להשתתפותכם ועזרתכם.

בתקופה האחרונה אני חווה אי סדר ובלגן גדול בסדר חיי-ימי, אני לא מצליח לחיות חיים נורמליים. כל החיים שלי התהפכו באופן קיצוני. מה שמזכיר לי את התקופה בה הייתי שורץ ימים ולילות באתרי לילכוך ובלבולי מוח. 
מאוד מאוד הייתי רוצה עזרה, אני כבר לא יודע מה לעשות. אני אובד עצות.

היסטוריה קטנה על עצמי:
משחר ילדותי הבקרים שלי היו נראים כדרך על רגל שמאל... וככל שעלה הגיל הבקרים והימים נהפכו לזוועה. עד שפשוט הפכתי את חיי מקצה אל הקצה והייתי משוגע ממראה עיני. סבלתי נוראה והתחרפנתי. לא יכולתי לסבול יותר. 
היו לי עליות וירידות כמו לכולם, אבל לא דרכתי על דרך משלי.
לא מזמן, לפני קצת משלוש שנים נפגשתי בחסד אלוקים עם האתר והחברים, והתחלתי תוכנית ואט אט נעשיתי יותר ויותר בן אדם. וקיבלתי איזון במידה די טובה וסבירה. כעת, לאחרונה שוב משום מה התהפך הגלגל ונפלתי חזרה לימים המבולבלים והמשוגעים... משום מה מצאתי את עצמי הולך לישון בשבע או בשמונה בבוקר מבלי להתפלל או לפחות לקרוא את קרי"ש, סתם מתוך כמן עצלות ודכדוך נפשי כזה. לא יודע איך נחתה עלי התנהגות כל כך מוזרה שכזו. פשוט יום אחרי יום לא התפללתי שחרית ובקושי מנחה וערבית. 
הרגיש לי כאילו זרקתי לאלוקים הכל חזרה בפנים - קח את זה אני לא צריך... כבד עלי, לא יכול יותר... שחרר אותי מזה. תן לי חופש מכל הדבר המייגע הזה...  

הייתי רוצה בעזרת אבי שבשמים ובעזרתכם החברים היקרים לנסות בפעם האחד עשר אלף חמש מאות וחמישים ושש פעמים להשתחרר מהדרך הזו המאמללת אתי ולהתחיל לעלות על דרך. על דרך טובה כזו שאוכל לחוש בטוב איתה.

מסתבר לי שישנם עוד הרבה כמוני שסובלים מהבעיה הזו. ולכן אולי ביחד ננסה לחשוב ולמצוא פתרון. 

קשה לי עם זה מאוד, לא יכול כבר, רוצה עזרה.

אוהבים אותך,
סובל בדיוק קצת מממה ששיתפת,
החיים שלנו נמצאים בעליות וירידות,
יש לי המון נפילות בנושא הזה,
יש ימים שכייף לי לקום ולהתחיל את היום, ויש ימים שאני קם בדקה אחרונה ומגיע לעבודה כמו....
הפתרון לדעתי, הכול קשור להתמכרות, קבל את עצמך, להתמקד בכל דבר להיום,
היום אני קצת לא במסילה, הכול בסדר, ולשמור לא לעשות נזקיים בלתי הפוכים, זה תהליך,
ביחד עם חברים וקבוצות, הרגשות משתפרים, ויש תקווה,
רק לא ליפול ולהשתמש, ולהוסיף עוד דברים לבלאגן של חיינו, ודברים טובים יקרו,
באהבה.

חידושים מדהימים כתב on 31 מרץ 2019 02:51:

גם לי יש את זה, אבל לא באותה רמה.

כפי הנראה, שהשורש של ההתמכרות ושל האי סדר - הם אותו שורש. שהוא חוסר שליטה, אשר נובע מחוסר שקט והשלמה עם הקורה איתך ובעולמך. 
ככל שהשקט הופך לחלק מחיי ואני משלים כמו כן עם המציאות. מתוך הבנה שכך רצונו של אלוקים ושאין טוב יותר מהמצב הנוכחי. ממילא זה אמור להזרים אל תוכי פנימה את השקט והשלווה הנפשית שתוריד את בעיית ההתמכרות מהשורש. 

מסתבר שזה האתגר הגדול; להגיע אל השקט הזה. וההשלמה עם מה שקורה מתוך הבנה נכונה. 

חידושים מדהימים כתב on 01 אפר' 2019 19:51:



מעניין מה שאתה אומר, אך אני חושש שאני נאלץ לחלוק עלייך
דווקא ההבנה ש"אין טוב יותר מהמצב הנוכחי", היא זאת שגורמת לפוי' (פורנו) להתרחש.

כי אם אין מצב יותר טוב מהנוכחי - למה שאני יטרח להתקדם ?
ואם אני לא טורח להתקדם, אז מה הבעיה לכאורה לראות פוי' ? הרי זה כיף - זה אולי משבש לך את האפשרות להתקדם (בלימודים, בעבודה, ברומנטיקה עם האישה וכו') אבל כבר הסכמנו שאין לאן להתקדם, אז מה הבעיה ?

דווקא ההבנה שלא חווית את כל הכיף שיש, ויש כיף הרבה יותר גדול עוד לפניך, יכול לגרום לך לזנוח את הכיף הקטן יותר והמזיק יותר שקיים עכשיו  - הפוי'.

גם לא הבנתי איך אתה יכול לחיות "בהשלמה ושקט עם מה שקורה בעולמך", אם מה שקורה בעולמך זה גם ההתמכרות שלך לתאווה..

הרי יש בזה סיכון - אם לא תזדעזע מזה, אם לא תיצור לעצמך ריחוק של זעזוע ושל תיעוב (במידת מה), אתה מסתכן בהורדת ההגנות לכאורה, מה שיוביל אותך להיות חשוף יותר לסכנה..

אשמח לשמוע את דעתך

הי חידושים
תודה על השיתוף. 

אני גם... לא בכזה קיצוניות, אמנם. 
אני מתמקד היום ביום הנקי. אלוקים עושה בזמן שלו נסים, אם אני לא עומד עם סטופר....

מאחל לכולנו. 

robinhood כתב on 02 אפר' 2019 12:01:


אתה שואל יפה וטוב. נפלא מצדך!

קודם כל אקדים ואומר, שאני קטן מאוד בכל הנושאים הללו ולכן אין דעתי מכרעת ואומרת כלום. בקושי אני יכל לעזור לעצמי. 

אבל בכל זאת אוכל לספר לך לאיזה הבנות ודברים הגעתי ותחקור בשכלך האם לקבלם או לא. 

מכור סובל או אמור להיות סובל מדבר אחד ראשי - המתפצל לשני דברים. 
הדבר הראשי הוא אי שקט נכון.
וזה יכול לנבוע משני הסיבות הבאות יחד או רק מאחד מהם:
1. ריקנות או חוסר סיפוק מתאים.
2. חוסר שלווה [הנובע מלחצים והתמודדויות שונות של החיים].
ומקווה שהגדרתי טוב/נכון.

את הדבר הראשון נראה שאפשר לפתור אותו די בקלות, כי מה שצריך זה להיות במקום ובמצב שעושה לך טוב בנשמה. אך יש בזה איכויות של רמת סיפוק/מילוי יותר ויותר. 

את הדבר השני, שהוא עיקר הבעיה שלנו הוא החוסר מנוחה/שלווה (פנימית), שאותה אנו חווים וממנה אנו סובלים. והיא היא זו שדוחפת אותנו ל....  
אותה לא ניתן לפתור בקלות, כי זו בעיה מהותית ואף מורכבת במידת מה, ולכן, הפתרון הטוב ביותר בשבילה הוא הצעדים. דרך הצעדים אני לומד לשחרר את כל הדברים שיוצרים את החוסר השקט הנפשי הזה. 
1. להיכנע.
2. למסור לאלוקים.
3. לזקק את המנעים והמעשים.
4. להשלים עם כולם ועם כל הקורה אותי.
5. לפעול לפי הרצון היפה של אלוקים ובכלל זה - להעביר את המתנה שקיבלת - הלאה.

כעת, לאחר כל מה שהבנו. אנו מדברים פה על מצב בו אתה כבר מתמלא במילוי אמיתי ואיכותי. (היינו ברור שצריך להתקדם תמיד בחייך ובלי זה - זה עצמו קובר לך את החיים). אך למרות כן עדיין אין לך את השקט הנפשי הדרוש לך, שאילולי הוא, אזי החוסר הרוגע הזה דוחף אותך ל....  

ולכן, למרות שעושים צעדים וחיים לפיהם, פעמים שהחיים מישנים לך את איכות הצעדים וההשלכות הנגרמות לא פלא הוא.....

אוהב!
תצליח נשמה טובה!

אני בדיוק עברתי תקופה דומה לשלך וב"ה אני לאט לאט מתגבר על זה.
מה שחשוב מאד זה תמיד להאמין שיש דרך חזרה
וגם לעבוד על מוטבציה ורצון אמיתי לצאת מזה

חידושים מדהימים כתב on 03 אפר' 2019 09:50:

אני מסכים איתך על שאתה רואה את הבעיה בכך שיש א. חוסר סיפוק, וב. חוסר שלווה
הבעיה היא שאני יכול להסכים איתך באותה מידה אם תאמר:
א. חוסר רצון ב. חוסר רגש
א. חוסר כוח ב. חוסר בהכלה

יש כל כך הרבה בעיות שמיוחסות למי שרואה פוי' (פורנו) שקשה לי לקבוע מה לעשות - האם עליי למצוא "משהו שיספק אותי" ? או משהו ש"ימלא אותי ברצון" ? או משהו ש"ימלא אותי ברגש" ? או משהו ש"ימלא אותי בכוח" ? 

הניתוח שלך יוצר בלבול, לא התמקדות - חוסר שקט, חוסר רצון, חוסר כסף, חוסר כוח, חוסר באהבה, חוסר בחיבוק, חוסר בחוויה, אולי אפילו חוסר בתפילות ? אולי זה הבעיה ? 

חסר הנימוק שלך - למה אתה חושב שמתוך מיליון הסיבות האפשריות לכך שאתה חולה ומכור, דווקא ה"חוסר סיפוק" ו"חוסר שלווה" הוביל לכך..

אם לא יהיה נימוק, אז מי שיקשיב לך לעד יהיה מבולבל, ולא באשמתו - הרי אתה טוען טענה, עליך מוטל להוכיח אותה, לא מתוך רצון שלי להטריח אותך חלילה, אלא מתוך רצון אנושי בסיסי לשמוע הסבר "למה" לפני שהוא יסכים איתך

תודה על השאלה!

יפה מצדך שאתה מנסה ומשתדל לחקור עוד ועוד ולהגיע לפתרון הולם.


איך שהבנתי אותך; שאלת לכאורה, מה הנימוק שלי שאמרתי שעיקר הבעיה נובעת מחוסר סיפוק ושקט נפשי, ולא ממשהו אחר? כדוגמה מחוסר באהבה ומחוסר בעונג או מחוסר בחוויה וחיבוק וכו'? 
האם הבנתי אותך נכון?

בהנחה שכן, נתקדם, ושוב הקדים ואומר שאני לא חושב להיות 'המבין הגדול' בתחום הנפש וכי אני רחוק מזה מרחק אדיר, מההבנה המלאה בתחום: איך הנפש עובדת, ולמה עובדת ועושה מה שעושה. ואדרבא, ליבון העניינים יחד מתוך רצון להגיע לשורש של השורש - הכי עדיפה וטובה שיש! ואשמח לברר ביחד עוד ועוד. 

אז התשובה לכך מהו הנימוק שלי לכך:
הנה לא קבעתי כן, אלא דבר זה התברר לי כמו מאיליו תוך כדי מחקר ועבודה של שנים, וכן שמתי לב וראיתי שזהו המכנה המשותף בן כל המכורים, כולל גם מכורים מהתמכרויות השונות והמגוונות. שכאשר הגיעו לשלווה הזו - הלכה מהם ההתמכרות. וכך גם ראיתי על עצמי. ובדרך זו פתרתי לעצמי עוד בעיות קשות מאוד בחיים. וכן בדרך זו פתרתי לאחרים עוד בעיות שסבלו ממנה שנים. 
והנה יחד עם זאת, בטח וודאי, שישנם גם ישנם עוד שורשים ויסודות בנפש שכאשר תיגע בהם - ההתמכרות תלך לה. ויותר מזה, סבורני לאחר מחשבה יסודית, שאין קיצורי דרך שהם לתיקון הנפש, ואי אפשר לוותר על דברים אחרים ואין תחליף לדברים אחרים הנצרכים גם כן. 
כדוגמה: אם ענווה היא מידה הכוללת בתוכה את כל המידות, כמו כעס, קנאה, שנאה, כבוד וכו', אזי לכאורה אם נתקן אותה כל המידות הכלולים בה יתוקנו גם כן, לכאורה כן?! אלא שהתשובה היא באמת, שהם יהיו מתוקנים - אם כי לא לגמרי. ויהיה צורך לתקן כל מידה ומידה בפני עצמה מבלי קשר לענווה. כי ענווה היא לא קיצור דרך לכל המידות האחרות. אלא היא בסיס להם. ואי אפשר ושייך לתקן בדרך קצרה מה שצריך להיות בארוכה.
ולכן כמו שאמרתי, וודאי שיהיה צריך לעבוד על עוד מישורים בחיים כדי לקבל החלמה גבוה יותר. ולא שייך לזלזל בפרטים הקטנים - כי כולם נצרכים!
אלא מה שכן, ניתן להקל את העבודה אם עובדים על השורשים הראשיים (סיפוק ושלווה) שאז בקלות רבה עולים על דרך ההחלמה.    

ואגב, יש להבדיל בין תוצאה לשורש או יסוד.
למשל, רגש - הוא תוצאה. שמחה - היא תוצאה. כלומר מה שנוצר מדבר אחר ולא תלוי בידך כמו 'רגש' הוא תוצאה. אתה לא בוחר להתרגש. אתה יכול להביא את עצמך להתרגשות. אך זה לא בידך.  
ומה שבידך לעשות זו 'השורש' של... למשל התבוננות בחיסרון הפורנו הוא שורש; הנהגה כל שהיא היא שורש. שורש זהו פעולה כלשהי המכוונת. המייצרת דבר מה כתוצאה מ... מהפעולה המכוונת. 
ואילו יסוד הוא דבר שאי אפשר בלעדיו. כמו אי אפשר מבלי לאכול. זה יסוד.

חידושים מדהימים כתב on 04 אפר' 2019 18:53:

חהחהחה
אתה כותב בסגנון של ספר מוסר מהמאה ה-19
"הנה לא קבעתי כן, אלא דבר זה התברר לי כמו מאיליו" - אתה מדבר ככה גם ביום יום ? חהחהחה שתהיה בריא

לענייננו:
תראה, אני יכול לטעון בקלות שהרעיון שלך שחוסר שלווה וחוסר סיפוק, הם אינם השורש לפוי' (פורנו), אלא יש להם שורש עמוק יותר.
כלומר, נניח שחוסר שלווה וחוסר סיפוק הם אכן קשורים מאוד לכך שיש לך כמיהה לפוי', אבל מי אמר שהם השורש לעניין ? אולי הם נולדו ממשהו שורשי יותר ?

אני טוען כך - השורש לפוי', מקורו בהחלטה שלנו לקדש את חוסר הסבל, וההחלטה שלנו, שאסור לנו בשום פנים ואופן לסבול, אפילו קצת.
זהו השורש האמיתי, כי היא מבוסס על החלטה, על אדיאולוגיה.

אתה מנסה לטעון, שהשורש של הפוי' מבוסס על תחושה - כמו חוסר סיפוק, חוסר שלווה, אבל תחושות מבוססות על מחשבות ומעשים, הם לא נולדים כאילו מאליהם.
לדוגמא: אם אני מרגיש כאב ביד ימין, זה כנראה כי מישהו החליט להרביץ לי ביד ימין, והוא החליט לעשות את זה בגלל מחשבות שהיו לו, שהוא תרגם למעשה- מעשה ההכאה.
אותו דבר עם החוסר שלווה - אם אתה מרגיש חוסר שלווה, כנראה אתה עשית דברים מסוימים, על בסיס מחשבות מסוימות, שהובילו אותך לחוסר השלווה הזה.

לסיכום - תחושות לא נולדות סתם ככה מהאוויר, יש להם סיבה, מה שאומר שהתחושות הללו הם תוצאה.
ואם התחושות הם תוצאה, הם אינם יכולים להיות השורש לכך שאתה כמה לפוי'.

אכן כמו שאמרת או הבנת: 
מה שאנו מרגישים אלו הם תוצאות של דברים שעשינו. והם לא נולדו יש מאין. אלא אנו הבאנו על עצמנו את צרתנו! 
דהיינו אנו גרמנו לעצמנו את החוסר השקט שהחוסר השקט הזה דחף אותנו ל... 
ואם כך לפי זה יוצא, שהשורש של הבעיה של הפורנו הוא לא השקט, אלא משהו אחר! ומהו? כל אותם הסיבות האחרות שיצרו את חוסר השקט, אשר חוסר השקט הוביל ל...

אז נכון תחושת החוסר שלווה אינה התוצאה לפורנו אלא רק הגרימה שהוא יהיה. 
ואומנם, לא התכוונתי לומר שחוסר השלווה הוא השורש של הפורנו, אלא התכוונתי לומר שהוא מנוע (-דוחף) להרבה התמכרויות שונות: 

לאנושות יש כל מיני כאבים מכאבים שונים: איך הם מרגיעים אותם?
יש כאלו שהולכים לתאווה, ויש כאלו שהולכים לסמים, ויש כאלו שהולכים לאלכוהול, ויש שהולכים ל... כל אחד הולך למשהו אחר אשר נדמה אצלו בעיני רוחו שזה אכן ירגיע אצלו את אותו הכאב הפנימי שממנו הוא סובל כעת.

אבל  הצד השווה והמכנה המשותף של כולם הוא החוסר השקט.

נוכל לראות שאצל כ-ו-ל-ם המנוע הדוחף אותם הוא החוסר השקט הפנימי שיש אצלם - למרות שזה לא השורש של אותו הדבר/הבעיה. ולמרות שהם עשו מעשים שהביאו על עצמם את החוסר השקט הזה - שהוא דחף אותם ל... לבעיה ההיא. 

והנה אם אנו אומרים שמה שלו אנו זקוקים הוא שקט פנימי כי אחרת יהיה משהו לא טוב, הרי שוודאי שצריך ללכת לגורמים של השקט היינו למה שמפר אותו שהם אותם הסיבות השונות. 
וזה מה שעושים בצעדים. הולכים לאותם הסיבות. ואולם לא לכל הסיבות אלא בעיקר לסיבות הראשיות. 
ולאחר שמתקנים אותם השקט מתחיל להגיע. וכשיש שקט שוב אין את הבעיה. 
והנה וודאי שאם תדע בדיוק מה גורם לך לפורנו ותטפל בו הרי שהבעיה תלך לה.

--- ---

האם הצלחת לפתור לעצמך את הבעיה? 

ולא, אולי תנסה תקופה את מה שנאמר לעיל? 

שלום לכם חברים יקרים ונפלאים הי"ו.

ברצוני לשתף אתכם ממה שעבר עלי בזמן האחרון: 

אז ככה:

תודה לאבי שבשמים!
כיום, המצב השתפר מאוד מאוד!
הוא עזר לי לבוא למקום טוב יותר ומעולה. 
עשה אותי אדם אחר ממה שהכרתי.

מה היה?
סיפרתי לאבי שהנני חסר אונים ולא רואה את עצמי עוזר לעצמי, סיפרתי לו בפרוטרוט את כל מסכת חיי בתחום זה. (כמו בתאווה). נכנעתי למצב, ובקשתי בכל לב את עזרתו, ממקום שפלותי וחולשתי. (שכך אני באמת).
והנה כיום ברוך ה', ברוך שומע תפילה, נהפך המצב והשתפר לבלי הכר, לא זוכר שנים כל כך מסודרים כמו הימים האחרונים שהביא עלי. אבי הטוב שבשמים.

נראה, כשנכנעים באמת [שאתה מסכים שזה אתה ולא מתכחש לעובדות חייך] ומבקשים עזרה אז הרבה פעמים אלוקים מקשיב שומע ועונה.


תודה לכם חברים, על ההזדהות והתמיכה!



-----------------------------------------------------------------------

ל-robinhood
ציטוט:
" אני טוען כך - השורש לפוי', מקורו בהחלטה שלנו לקדש את חוסר הסבל, וההחלטה שלנו, שאסור לנו בשום פנים ואופן לסבול, אפילו קצת.
זהו השורש האמיתי, כי היא מבוסס על החלטה, על אדיאולוגיה. "


מה מקורך?

חידושים מדהימים כתב on 27 מאי 2019 23:08:


אני ייקל עליך להסכים איתי, ויביא בפניך 2 ציטוטים מהספר הלבן שאתם אנשי תוכנית 12 הצעדים אוהבים כל כך לקרוא לפני השינה:
"הדרישה הראשונה שנהיה משוכנעים שכל צורת חיים המבוססת על רצון עצמי היא מתכון לכישלון"
"אנוכיות וראיית עצמי כמרכז, אלה הם לדעתנו שורשי הבעיה שלנו"

כל העניין הוא התמקדות באדם שאתה כעת - בהווה. במקום באדם שאתה תהיה בעתיד.
כאשר אתה לא קם מהמיטה שלך כי אין לך כוח, זה למעשה התמקדות באדם שאתה כעת - האדם שאתה כעת לא מעוניין לסבול, לכן הוא לא קם.
האם בגלל שאתה לא קם - אתה לא תתקדם, ובגלל זה למעשה הרגת את האדם שאתה תהיה בעתיד ? כן, בוודאי.
האם האדם שלא קם מודע לכך שהוא הורג בכך את האדם שהוא יהיה בעתיד ? בוודאי, הוא לא טיפש. פשוט לא אכפת לו, כי הוא מתמקד במה שהוא כאן עכשיו. הוא מתמקד בלא לסבול.

אני רוצה, אני חייב, אני סובל, אני דורש, אני אני ואני - זה מתכון לכישלון, מי זה אתה ? אתה שעכשיו ? ולמה שאני ייתחשב ב"אני" שלי עכשיו, ולא אתחשב ב"אני" העתידי שלי - ואדאג לו במקום זה ?
הרי צריך לדאוג לאחד משניהם, צריך לבחור - באיזה תבחר ? 
אם תבחר ב"אני" של עכשיו - זה מתכון לכישלון.

אבל שימו לב - אין שום דבר רע בלבחור "אני של עכשיו", זה לא משהו שלילי. קחו את האקט של יחסי המין בתור דוגמא - כל כולם הם בחירה ב"אני של עכשיו", "אני של הרגע", אין בהם רצון לחשוב קדימה, זה הכאן ועכשיו ששולט.
המכור פשוט כל כך קיצוני ברצון שלו להיות ב"כאן ועכשיו", לזנוח את ה"אני העתידי" שלו ולהתמקד רק בצורה אנוכית ב"אני העכשווי" שלו, שחייבים לבוא אליו ולחנך אותו מתוך קיצוניות ש"אני של עכשיו" זה דבר שלילי - כי רק ניעור חזק יוציא אותו משם.